כלכלה שיתופית - אולי כלכלה תיווכית, או חיבורית? על מאחורי הקלעים של התעשייה - גיל שורקה - הבלוג של גיל שורקה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלה שיתופית - אולי כלכלה תיווכית, או חיבורית? על מאחורי הקלעים של התעשייה

בשנים האחרונות קמות חברות רבות בתחום הכלכלה "השיתופית", אבל האם הן באמת שיתופיות כפי שהן מגדירות את עצמן? ומהן ההגדרות וההבדלים בין "שיתופי", "תיווכי" ו"מחבר", הכותרת הראשית נותנת את הרמז, וזהו גם כיוון הטור היום.

תגובות

לפני מספר שבועות הודיע תאגיד חברת Ofo שמספקת שירות שיתופי להשכרת אופניים (אותן ניתן להשאיר ולהשכיר מכל מקום ע"י שימוש באפליקציה) על כך שהוא מפסיק את פיילוט השירות שלו במרכז הארץ ובשלב זה מפסיק את פעילותו העסקית בישראל. במקביל התבשרנו בשבוע שעבר שחברה חדשה בשם Bird שמשכירה קורקינטים חשמליים לפי זמן שימוש מתחילה את פעילותה בארץ (כשנקודה מעניינת בפעילות החברה היא בכך שהיא נעזרת במשתמשים שאוספים את הקורקינטים מהרחוב בסוף כל יום, מטעינים אותם, משיבים אותם לשימוש ומתוגמלים על כך).

חברות הכלכלה השיתופית נתפסות היום לרוב בחוגים רבים כניסיונות אלטרנטיביים המעודדים השתתפות, קהילתיות ושיתופיות, אולם מה בין מהות הפעילות למודלים וה-DNA העסקי שמוביל אותן.
על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי שפורסם בשנת 2017 הפלטפורמות השיתופיות נמצאות בצמיחה מתמדת ושווין המצרפי מוערך ב-4.3 טריליון דולר, כשהן מעסיקות בצורה ישירה כ-1.3 מיליון עובדים (ועוד רבים נוספים שמשמשים כספקים במסגרת הפלטפורמות).

כלכלה חיבורית
Design by Kireyonok_Yuliya/Freepik
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בטור היום אני מארח את רעי דישון, מפתח ומוביל קהילות, יחד אתו נבחן כמה מהתפיסות והאתגרים הרווחים בשדה.

שני המיזמים הנ"ל הם חלק ממגזר שלם הנכנס תחת ההגדרה שחלק מהאנשים מכנים "כלכלה שיתופית" - קבוצה של מוסדות חברתיים וכלכליים המאפשרים גישה משותפת למוצרים, שירותים ואנשים בעלי כישורים כאלה ואחרים. המשותף למערכות אלו הוא שכולן נשענות על חיבוריות האינטרנט שמאפשרת את השיתוף והשימוש החוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים (או הנגשה של כאלה שלא היו זמינים בשוק עד כה).

"כלכלה שיתופית" כך נקרא התחום, אבל אם בוחנים בקפידה את המודלים העסקיים של החברות הגדולות הפועלות בתחום רואים דווקא שהם מבוססים על תיווך - החברות הנ"ל יוצרות מרחבים וירטואליים (בהם חוויה וממשק משתמש נהדרים) שמשמשים כשווקים גלובליים פתוחים סביב צורך מסוים - לדוגמא - פתרון מגורים בזמן חופשה (Airbnb), חיבור בזמן אמת בין נהגים לבין אנשים שצריכים להגיע למקום מסוים (Uber) כשהשאיפה של חברות אלו היא כמובן לנסות ולהשתלט על כמה שיותר מהשוק - המקומי והגלובלי כאחד - לא בדיוק הגישה הקהילתית ביותר.

לכן בעצם אנו רואים ששם מתאים יותר ל"הכלכלה השיתופית" היא בעצם "כלכלה תיווכית" או "כלכלה חיבורית" - במסגרתה החברות הללו גובות עמלה מסוימת - כל אחת ואחד לפי תעריפיה, כאשר אחד מהאתגרים הגדולים בתחום הוא: המשתמשים בפלטפורמות הללו אינם נתפסים כעובדים אלא יותר כ"ספקים" ולפיכך אין התייחסות לתנאים סוציאליים ויחסי עובד מעביד ובעצם המשתמש (הספק) נמצא בתחרות מתמדת מול שאר משתמשי הפלטפורמה.

ניסיון אחד ליצירת מודל אמתי העונה לשם "כלכלה שיתופית" מגיע מכיוונה של חברת ג'ונו, במסגרת המודל העסקי שלה מחצית מהמניות מתחלקות שווה בשווה בין הספקים משתמשי הפלטפורמה. ולאחר שבשנה שעברה ג'ונו נמכרה בעבור 200 מיליון דולר לא ברור לאן מודל זה ימשיך. 

שניים מהסלוגנים של חברת ג'ונו הם "גישה מרעננת לנסיעות שיתופיות ו-"ג'ונו מתייחסת לנהגים טוב יותר, והנהגים מתייחסים אליך (הנוסע) טוב יותר". אותנו מעניינת השאלה מה תהיינה הגישות החדשות והמרעננות למודלים עסקיים/חברתיים רשתיים שבאמת יאפשרו השתתפות, שיתופיות ושותפות רחבה - לא רק של בעלי החברות אלא גם של המשתמשים/צרכנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#