מה אפשר לעשות עם 475 מיליון שקל? משקיעים בחינוך והכשרות סייבר כמובן - תעשיית הסייבר - מבט מפנים - הבלוג של יותם גוטמן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה אפשר לעשות עם 475 מיליון שקל? משקיעים בחינוך והכשרות סייבר כמובן

יזמים יוצאי 8200 אינם זקוקים לכסף להכשרות היי-טק (הם גם ככה מסוגלים לגייס סכומים מרשימים מקרנות הון סיכון) ■ מי שכן זקוקים לו נואשות הם אותם מגזרים שכיום אינם נהנים מהשגשוג של "אומת הסייבר"

פריקת קלפיות בוועדת הבחירות המרכזית, לאחר הבחירות האחרונות באפריל
אמיל סלמן

בשבוע שבו שלושה סטארט-אפים מתחום הסייבר נמכרים בסכום כולל של 530 מיליון דולר שהם כ-1.9 מיליארד שקל (טוויסטלוק תירכש תמורת 410 מיליון דולר, Puresec, לפי הערכות, תמורת 50-60 מיליון דולר ו- Cognigo בסכום של 70 מיליון דולר), סכום של 475 מיליון שקל "בלבד" שמדינת ישראל עומדת להוציא על מערכת בחירות שנייה ברצף נראה כמו כסף כיס.

וכן, ברור לי לגמרי שעל פניו, סקטור שמסוגל להניב סכומים דמיוניים שכאלו לא זקוק למימון נוסף. אבל, אם תסתכלו לעומק על שלושת הסטארט-אפים האלו, תראו את אותם מאפיינים של רוב האקזיטים המצליחים של השנים האחרונות- יזמים מוכשרים ביותר, בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות, שגייסו עובדים מאותן יחידות והקימו את החברות שלהן במרחב הגיאוגרפי שבין עזריאלי שרונה בדרום, יגאל אלון במזרח והרצליה פיתוח בצפון.

אותם יזמים וחברות אינם זקוקים לכסף הזה (הם גם ככה מסוגלים לגייס סכומים מרשימים מקרנות הון סיכון בארץ ובעולם). מי שכן זקוקים לו נואשות הם אותם מגזרים שכיום אינם נהנים מהשגשוג של "אומת הסייבר". מגזרים אלו, בייחוד החרדים והערבים, יתקשו להשתלב ביחידות עילית טכנולוגיות (משום שאינם מתגייסים, שהכשרתם הקודמת אינה מספקת להתקבל ליחידות האלו), והריחוק הגיאוגרפי והפסיכולוגי יקטין משמעותית את סיכוייהם להתקבל לעבוד בחברות כאלו. חינוך סייבר ממוקד למגזרים אלו יניב כמעט מיידית החזרים מרשימים, גם לאותם מגזרים, גם לאקוסיסטם הסייבר המקומי ולמדינת ישראל בכלל.

חינוך והכשרות סייבר לא יפתחו בפני אותן אוכלוסיות את שערי יחידת 8200 (בהנחה שהם בכלל יתגייסו), אולם יאפשרו להם לרכוש כלים ומיומנויות כדי להשתלב בחברות סייבר ולשפר מיידית את מעמדם והכנסתם. לתעשייה המקומית המשוועת לידיים עובדות הם יהוו מקור לכוח אדם שיהיה בהתחלה בעל יכולות בסיסיות וכעבור מספר שנים (כשמפתחי סייבר ערבים וחרדים יהפכו לגיבורי תרבות ויסחפו אחריהם צעירים שישאפו למוביליות חברתית וידרשו חינוך והכשרות טובים יותר כבר בגיל צעיר) בעל יכולות גבוהות שגם יקימו חברות בעצמם. למדינת ישראל הרווח ברור - הגדלת אחוז העובדים בהיי-טק, שמשלמים מיסים גבוהים ונושאים על גבם מגזרים שלמים אחרים שמכניסים פחות. גם ברמה החברתית יש משמעות רבה לשילוש של אוכלוסיות אלו ושבירת מחיצות.

מייסדי פיורסק
PureSec

נכון שקיימים היום פרויקטים להעלאת רמת המתמטיקה בגילאי התיכון והכנה לגיוס ליחידות. כבודן של יוזמות אלו במקומם מונח. אני מציע להשתמש בכסף להכשרות מקצועיות עבור מיומנויות החסרות היום בחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרי סייבר ובחברות המציעות שירותי סייבר.

לדוגמה, אין סיבה שחברות מהמגזר הערבי לא יציעו שירותי סייבר מנוהלים (Managed Security Services Providers- MSSP) לעולם הערבי והמוסלמי. חברות אלו דורשות כח אדם טכנולוגי שמסוגל לתפעל מערכות סייבר, אולם לא נדרש לכתוב קוד או למצוא חולשות בתוכנות, ולכן תפקידים אלו אינם דורשים הכשרה ממושכת בתחומי המתמטיקה ופיתוח התוכנה. גם חברות מוצר זקוקות לכוח אדם מיומן שאינו דווקא טכנולוגי- אנשי שירות, הטמעה ומכירות. כל התפקידים האלו דורשים שליטה מסוימת בשפה האנגלית (או שפות זרות נוספות, בהתאם לשוק אליו מתכוונים למכור) והבנה במוצר אותו החברה מוכרת. אבל גם ללא שליטה בשפות זרות, יש פה בארץ משרות רבות בתחום הסייבר בארגונים שונים, שאינן מאוישות כיום בגלל מחסור בכוח אדם- החל מאנליסטים בבנקים, ועד מומחי אבטחה שמבצעים סקרי סיכונים וכלה ביועצים שמוודאים שארגונים עומדים בכללים וברגולציות של אבטחת מידע ופרטיות.

המייסדים של חברת טוויסטלוק, בן ברנשטיין - מנכ"ל החברה, ודימה סטופל - מנכ"ל מחקר ופיתוח

פערי כוח אדם הם בעיה מוכרת ומדאיגה בתעשיית הסייבר העולמית. מדינת ישראל השקיעה ב-20 השנה האחרונות מאמצים עילאיים בהכשרת טובי בניה (היהודים, ובדרך כלל האמידים) וכיום קוצרת את הפירות בצורת שורה מרשימה של חברות שצומחות, מכניסות ונמכרות. אותם 475 מיליון שקל יוכלו, במידה ויושקעו בחוכמה, להרחיב מאוד את המעגל של הנהנים מפירותיו המתוקים של הסייבר, ואיתם תהנה מדינת ישראל כולה (וזה בטוח יהיה כיף יותר מסבב בחירות דביק בחודשי הקיץ).

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#