לקראת 1 בספטמבר: 4 כישורים שיכינו את הילדים לאומת הסטארט-אפ - בחזרה לעתיד - הבלוג של ד"ר תומר סיימון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקראת 1 בספטמבר: 4 כישורים שיכינו את הילדים לאומת הסטארט-אפ

עד 2030 מרבית המקצועות שקיימים היום או שישתנו ללא ההיכר או שלא יתקיימו יותר ■ בתקופה בה ממליצים לנו בכל מקום להיות לומדי-עד (continuous learners) איך ניתן לחלחל את התפישה הזו לילדים שמבלים שנים רבות במערכת החינוך?

ASSOCIATED PRESS

החל מ-2013 מעל ל-50 מאמרים ודו"חות מקצועיים מראים תמונה ברורה שעד 2030 מרבית המקצועות שקיימים היום או שישתנו ללא ההיכר או שלא יתקיימו יותר. אנחנו חיים בתקופה של המהפיכה התעשייתית הרביעית במאה ה-21, בעוד מערכת החינוך מכשירה את הילדים למהפיכה התעשייתית הראשונה של ראשית המאה ה-19.

מבנה השיעורים, הזמן המוקצה ללמידה, הצלצול, מבנה הכיתה, צמצום השונות (הפרדה על פי יכולות למידה) – הכל תוכנן כדי לעצב עובדי ייצור טובים, ולא אנשים חושבים, חופשיים ויצירתיים.

הפורום הכלכלי העולמי שחוקר ומסקר את השינויים הצפויים בשוק העבודה לאורה של הבינה המלאכותית והרובוטיקה טוען כי 65% מהילדים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שאינם קיימים היום.

מבחן בגרות במתמטיקה
אילן אסייג

לכן, לקראת שנת הלימודים לפניכם ארבע נקודות פשוטות שמערכת החינוך בישראל וההורים יכולים לאמץ כדי לשפר את נקודת ההתחלה של הילדים בעולם משתנה ולא-צפוי, ובנוסף לדאוג לשמר את מעמדה של ישראל כאומת סטארט-אפ מובילה, טכנולוגית וחדשנית:

1. פרופ' ישעיה ברלין השתמש בשורה של משורר מיוון העתיקה שאומרת ש"שועל יודע דברים רבים, אבל הקיפוד יודע דבר אחד גדול", כדי לשאול את השאלה "האם עדיף להיות בחיים שועל או קיפוד?". בהקשר שלנו, הכוונה של השאלה הזו היא לבדוק מה יסייע לנו בחיים יותר – להיות ידען בהרבה מאוד נושאים ורחב אופקים (שועל), או מומחה גדול מאוד בנושא אחד (קיפוד)? עבור העולם של המאה ה-21 התשובה מאוד ברורה – עדיף להיות שועל ולדעת וללמוד הרבה מאוד נושאים ללא הצורך להיות מומחה באף אחד מהם. אך, מערכת החינוך שלנו מנסה ללמד אותנו להיות קיפודים.

ניתן לראות שגם בספורט, הסיכוי להיות ספורטאי מצטיין בתחום מסוים גבוה יותר אם אותו אחד התאמן והתנסה במספר תחומי ספורט שונים. לכן, מערכת החינוך צריכה לאמץ גישה של חיבור בין נושאי הלמידה והשיעורים השונים כדי לשפר את יכולות ההשלכה וההכללה של התלמידים ולאפשר רציפות של למידה (לדוגמה, לקשר בין לימודי ההיסטוריה והגיאוגרפיה, התנ"ך והלשון וכדומה). התוצאה היא יצירתיות גבוהה יותר, גמישות מחשבתית גבוהה יותר ומהירה יותר. כישורים הכרחיים לעולם משתנה ובלתי צפוי.

2. בתקופה בה ממליצים לנו בכל מקום להיות לומדי-עד (continuous learners) איך ניתן להביא את הבנה הזו גם למורים? העולם שמחוץ לבית הספר משתנה בקצב גבוה. המורים בחרו במקצוע תובעני במיוחד ובשליחות מיוחדת, אז איך הם דואגים להישאר רלוונטיים? על מנת להיות מורים טובים צריך להיות תלמידים טובים, ורק על ידי כך לדאוג שהלמידה של הילדים תהיה רלוונטית.

3. לימודי שפה זרה נוספת הם חשובים ביותר, ואף קריטיים לעולם המשתנה. מחקרים רבים הדגימו את היתרונות הרבים שיש ללימוד שפה זרה שאף גורמת לשיפור בשפת האם עצמה. הזמינות והפשטות של Google translate מונעת מרבים ללמוד שפות. ההמלצה להגדיל את הרשת שלנו (networking) לא תוכל להתבצע בעזרת תוכנת תרגום, אלא רק על ידי למידת השפה. בעולם גלובלי בעל היפר-חיבוריות ידיעת שפות נוספות תוכל לשפר משמעותית את הסיכויים שלנו למצוא עבודה. הפורום הכלכלי העולמי פרסם כי ידיעת שפה זרה נוספת משפרת את היכולות הקוגניטיביות שלנו ואת הכישורים הרכים. מחקרים אף הראו שידיעת מספר שפות מקטינה את הסיכויים לדמנציה ומשפרת את יכולות המולטי-טסקינג שלנו. מערכת החינוך צריכה להתעקש על למידת האנגלית, ואף להוסיף לימודי שפה זרה נוספת לכל אורך שנות הלימודים.

פסל אפלטון באתונה, יוון
Olivier Meerson - Dreamstime.com

4. לבסוף, יש להוסיף לימודי פילוסופיה כבר בבית הספר היסודי. אנחנו חווים עולם שמשתנה ללא ההיכר בכל תחום של החיים. עולם התעסוקה הולך ומשתנה וכך גם משתנה הזהות שלנו, שעבור מרביתנו היא נגזרת מהמקצוע ומהעבודה שלנו. כמו כן, הטכנולוגיה כמו הבינה המלאכותית הולכת ותופסת מקום משמעותי יותר בחיינו הפרטיים, המקצועיים והחברתיים ואנחנו צריכים להכין את הילדים לעולם מאוד שונה.

פילוסופיה תאפשר להם לפתח יכולות חקירה, ניתוח של המציאות וחשיבה ביקורתית שתסייענה להם לגדול ולהצליח בעולם משתנה. החשיבות של לא לקבל את המציאות, להטיל ספק ולשאול "למה" תהיה חשובה מאוד בעולם ושהולך ונסמך על דאטה יותר ויותר. דרך הפילוסופיה נוכל להכשיר אזרחים טובים יותר שיודעים להתמודד עם דעות שונות ואף מנוגדות, ואף ללמד נושאים חושבים כמו אתיקה, לוגיקה וטובת הכלל. מחקרים הראו שילדים שלמדו פילוסופיה שיפרו משמעותית את ציוניהם במתמטיקה ובהבעה, וכן שיפרו את הביטחון העצמי שלהם בניהול דיונים וביכולת של בניית טיעונים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#