ציד חוקי: על שיבוש חדשנות מצד ענקיות הטכנולוגיה - בחזרה לעתיד - הבלוג של ד"ר תומר סיימון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ציד חוקי: על שיבוש חדשנות מצד ענקיות הטכנולוגיה

מצד אחד, כשחברות ענק רוכשות סטארט-אפים זה במטרה ליצור חדשנות בארגון, ולאפשר גם להן "ליהנות" מפירות הטכנולוגיה ועידן התאוצות ■ אך מצד שני, מהלך זה נועד למטרת שימור עצמי מפני שיבוש

דגים במרכז ליד חצבה, בחודש שעבר. ניסוי חריג שנעשה בהם ב-2017 מסביר את הירידה החדה
אייל טואג

עד לפני כשלוש שנים עולם החדשנות נסב סביב מילה אחת שהגדירה בתוכה כל כך הרבה. מילה זו הפכה להיות שאיפתם של יזמים רבים, סטארט-אפים ואף ארגונים מבוססים. חברות השקיעו בתהליכי חדשנות שלמים בניסיון ליישם אותה. מילה זו הינה שיבוש (disruption), אך איננה קיימת עוד.

השנים האחרונות מציגות לנו תמונה מדאיגה על מצב החדשנות בעולם. שילוב של דעיכה ועמידה במקום בתחומים רבים, ובפרט בעולם הטכנולוגי.

ב-2016 רבים מאיתנו זכו לראות את המצגות על Airbnb ו-Uber והדרך בה הן שינו תעשיות שלמות. הדימוי בו השתמשו היה דג קטן שאוכל דג גדול. שני סטארט-אפים שהגיעו משום מקום הצליחו לשבש את תעשיית המלונאות ואת תעשיית המוניות. במצגות נעשה שימוש בתארים כמו "חברת בתי המלון הכי גדולה ללא חדרים", ו"חברת המוניות הגדולה ביותר ללא מוניות". חברות אלה אכן היו פורצות דרך, שכן לא רק שהן תרמו ערך עסקי למקימיהן, אלא אף שינו את חוקי המשחק עבור השחקנים בכל רחבי העולם.

משרדי Airbnb בקליפורניה
Gabrielle Lurie/רויטרס

אחת הסיבות להאטה המשמעותית שהוזכרה הינה אותן חברות טכנולוגיות גדולות (לווייתנים) שנבהלו מאוד מהופעת "דגיגון" שישבש את המודל העסקי שלהן, ואולי אף יביא לנפילתן. פייסבוק היא אחת הדוגמות המובהקות למודל של מסע רכישות ודיג צילצלים חוצה יבשות של המתחרים. השתלטותה הגלובלית נעשתה באמצעות רכישת כלל הרשתות החברתיות המקומיות (על פי מדינה) והדמוגרפיות (על פי קבוצות גיל). כיום פייסבוק הינה הרשת החברתית היחידה בעולם, למעט בשלוש מדינות – רוסיה, סין ואירן. הרשת החברתית סנאפצ'אט (snapchat) היא הטראומה של פייסבוק והפספוס הכי גדול שלה. בוצעו מספר ניסיונות רכישה ללא הצלחה, ובעקבותיהם נעשה ניסיון לפתח ולהטמיע את יכולותיה של סנאפצ'אט – שאף הוא לא עלה יפה. לאחר מכן הגיעה TBH – רשת חברתית חדשה לבני נוער בארה"ב, שכל מטרתה היתה העברת מחמאות ושאלות בצורה אנונימית בין בני נוער. החברה היתה קיימת כ-180 יום בלבד כשפייסבוק רכשה אותה. TBH היתה רשת מבטיחה מאוד, אך היא נרכשה בשלב ראשוני מאוד על ידי פייסבוק, בשונה מתהליכי הרכישה של אינסטגרם למשל. זמן לא רב אחרי הרכישה סגרה פייסבוק את הרשת.

בלומברג

רכישות מוקדמות של סטארט-אפים והשקעות בהם הפכו להיות מודל עסקי של חברות גדולות שהרגישו מאויימות וחששו מאותו "שיבוש". תעשיית המלונאות ותעשיית המוניות הינן דוגמות לשתי תעשיות שמרניות שנוהלו על ידי אנשים שחשבו, ככל הנראה, שהם "מוגנים", שכן אנשים תמיד יזדקקו למוניות ותמיד ירצו ללכת לבתי מלון. הסתבר שלא. ניתן לראות, למשל, כי החל מ-2016 חברות הרכב הגדולות רכשו, או נכנסו כשותפות משמעותיות, בכל הסטארט-אפים של תחבורה חלופית, ומספר יצרניות רכב אף החליטו להקים כאלה בעצמן. כמות ההשקעות והעסקות שלהן זינקו במאות אחוזים. מצד אחד, מהלכים אלה נועדו ליצור חדשנות בחברות אלה, ולאפשר גם להן "ליהנות" מפירות הטכנולוגיה ועידן התאוצות. אך מצד שני, מהלך זה נועד למטרת שימור עצמי מפני שיבוש. שימור עצמי זה של החברות הגדולות והעשירות מאפשר להן לגדוע באיבן חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות שהיו עשויות להביא לחדשנות רבה לצרכנים, אך להוביל לפגיעה אנושה בהן.

חלק מחברות הטכנולוגיה נהפכו גדולות מאוד לאחר שרכשו עשרות רבות של חברות וביצעו השקעות עתק בתחומים משיקים (ולא משיקים), וכפועל יוצא מכך הואטה (ואף נעצרה) בהן החדשנות. כשחברות מגיעות להיקפי פעילות ושליטה עצומים, עשויים להתחיל בהן תהליכי ערעור ואי-יציבות פנימיים או חיצוניים, אשר עלולים להוביל לפירוקן. HP פיצלה את עצמה ב-2014, גוגל פיצלה עצמה ב-2015, ו-GE - ב-2018. כיום מתקיים דיון ער בארה"ב וברחבי העולם על הצורך בפירוקה של פייסבוק. השבוע, אף שמעתי לראשונה על דיון ער בארה"ב בעניין הצורך לפרק את אמזון. שתי חברות ענק נוספות, IBM ומיקרוסופט, חוו תהליכי תביעות גדולות של הגבלים עסקיים מהממשל האמריקאי בשנות ה-70' וה-90' (בהתאמה). תהליכים אלה הובילו אותן, ככל הנראה, לבנות תהליכי פיתוח וחדשנות בשלים ובטוחים יותר.

כצרכנים, אנו סבורים כי אנחנו חיים בעידן של שפע בלתי מוגבל וקידמה טכנולוגית בלתי פוסקת. אולם לא כך המצב:

■ מ-2004 לא הוצג לעולם מנוע חיפוש חדש. אנו משתמשים בגוגל בלבד.

■ מ-2011 לא הוצגה לעולם רשת חברתית חדשה. אנו משתמשים בפייסבוק בלבד.

■ מ-2010 חוק מור (moore’s law) המפורסם החל לקרטע. גם הסמארטפונים, אותם מכשירים שהפכו חלק בלתי נפרד מהיד שלנו ומהחיים שלנו, חווים קיפאון בחדשנות. מסך גדול יותר, מצלמה טובה יותר - אך מעבר לכך, אין באמת חדשנות – הכל more of the same.

המצב בו מתרחשת "בליעה" של כל התחרות, או היעדרה של תחרות גורם לכך שאין מנוע ותמריץ לייצר חדשנות משמעותית.

במקביל להאטה של החדשנות בעולם המערבי, העולם האסייתי חווה זינוק וקידמה טכנולוגיים לא פחות ממדהימים. כאן, לדעתי, עשוייה להיות טמונה ההזדמנות הגדולה של העולם לחוות גל חדש של חדשנות.

מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, ובעיקר הסנקציות החמורות שהוטלו על חברת וואווי (Huwaei), עלולות להוות חרב פיפיות עבור טראמפ. בעקבות הסנקציות, הודיעה חברת גוגל על הפסקת התמיכה שלה באנדרואיד ועל מניעת גישה של מספר אפליקציות שלה לחברת וואווי. למרות שבועידת ה-G20 האחרונה טראמפ הוסרו חלק מהסנקציות על וואווי, מניעה זו עשויה להוות הזדמנות פז להזנקתה של חדשנות לעולם מערכות ההפעלה של הסמארטפונים, הנשלט באופן מוחלט על ידי גוגל ואפל.

לוגואים של החברות אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון
REUTERS FILE PHOTO/רויטרס

במידה והענק האסייתי יאולץ לפתח מערכת הפעלה חדשה למכשירים הניידים, אנו כצרכנים נהנה מכך בוודאות. לא עוד שדרוגים הדרגתיים ואופטימיזציות, אלא חשיבה מחודשת. ייתכן כי אנו נמצאים בשלב הבא באבולוציה של הסמארטפונים, שלא השתנו מאז 2009. הסינים ביצעו במדינתם דילוג דיגיטלי מקיף מאוד, ואולי הם יהיו אלה שיאפשרו להציל את החדשנות של העולם המערבי מעצמו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#