הטרולים של הבחירות בדרך: כך תדעו לסנן את הפייק ניוז מהמדיה החברתית שלכם - בחזרה לעתיד - הבלוג של ד"ר תומר סיימון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטרולים של הבחירות בדרך: כך תדעו לסנן את הפייק ניוז מהמדיה החברתית שלכם

תהליך הבחירות מורכב כמעין שרשרת אספקה המתחילה בקמפיינים והכנת דעת קהל הבוחרים ומסתיימת בפרסום התוצאות ■ על כל שלב בשרשרת ניתן יהיה לבצע התקפת סייבר ולשבש את ההליך הדמוקרטי ■ מאחר והחלטותינו מתבססות יותר ויותר על המידע המוצג לנו ברשתות החברתיות, חשוב לאתגר את עצמנו במניעת שיתופים של "יד קלה על ההדק" של תוכן במדיה, ולבדוק היטב את המקור המפרסם אותו

טרולים
DreamWorks Animation

סקרים מהעולם מראים כי אנחנו צורכים יותר ויותר תוכן וחדשות דרך הרשתות החברתיות; אנחנו נחשפים ליותר מידע על הרבה יותר נושאים אבל בפועל יודעים פחות; אנחנו מאבדים את יכולת החקירה (enquiry) שלנו ופחות שואלים שאלות; המושג הטלת ספק הולך ונדחק לשוליים; אנחנו פחות מנסים לבסס את הדברים שאנחנו אומרים או מאמינים בהם; אנחנו מוכנים לקבל שהמנהיגים שלנו משקרים או מעוותים את המציאות וזה לא יפגע בתמיכתנו בהם, אנחנו מושפעים יותר ויותר על ידי גורמים עוינים חיצוניים. וכל זה, לפני שעוד התחילה מערכת הבחירות בישראל.

בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים להתערבות האלימה והאגרסיבית מאוד של רוסיה במערכות בחירות במדינות כמו בארה"ב, גרמניה ובצרפת. ידוע גם כי היא מתערבת במדינות ערב השוכנות מעבר לגבולות שלנו, ולכן סביר להניח שהיא כבר מתערבת, או תתערב, במהלך הבחירות התקין שלנו. ב-2011 אמר נשיא אקדמיית מדעי הצבא ברוסיה, הגנרל גאראייב, כי המדיה החברתית היא "טכנולוגיית מידע חתרנית של המערב", ושהיא המקור לכלל הבעיות במזרח התיכון ובעולם הערבי. הוא הוסיף ואמר כי על הרוסים "להסתכל לאמת בעיניים, ולהבין שזה התרחיש שהם מתכננים עבורנו, ועכשיו הם ינסו ביתר שאת לגרום לזה לקרות".

בלומברג

הרוסים, ומדינות נוספות, מפעילים מערכי בוטים, בוט-נטים (botnets) וטרולים אנושיים בתשלום כדי להשמיץ, להאדיר, לפלג, להסית, לעוות ולעורר את תושבי המדינה אלה כנגד אלה, דרך הפצה מכוונת של מידע כוזב ושקרי.

השבוע נחשפנו לעובדה שראש השב"כ, נדב ארגמן, פירסם אזהרה לפיה הוא יודע שמדינה זרה מתכוונת להתערב במערכת הבחירות הקרובה בישראל. אולי זו רוסיה ואולי זו מדינה אחרת, כרגע הצנזורה מונעת את פרסום זהותה. זה לא באמת משנה, כי לנו האזרחים אין הרבה מה לעשות כנגד ההתערבות עצמה. אבל יש לנו הרבה מה לעשות כדי לאפחת (המילה העברית למיטיגציה) את השפעתה עלינו.

מהלך ותהליך הבחירות מורכב, ולמעשה מנוהל, כמעין שרשרת אספקה המתחילה בקמפיינים והכנת דעת קהל הבוחרים, ניהול זהות המצביעים, פעולת ההצבעה בקלפי, סגירת הקלפיות ושליחתן, פתיחת הקלפיות וספירת הקולות, סיכום הספירה ולבסוף פרסום התוצאות. כשאנחנו מביטים קדימה אל העתיד, כמעט כל אחד מהשלבים האלה ינוהל דרך פלטפורמה דיגיטלית, כזו או אחרת. המשמעות ברורה – על כל שלב בשרשרת ניתן יהיה לבצע התקפת סייבר ולשבש את ההליך הדמוקרטי. גניבת זהות הבוחר, זיוף בקלפי, השפעה על המידע ממערכת ההצבעה לבסיס הנתונים ותקיפת בסיס הנתונים עצמו. אולי אפילו ברמת המסך בלבד, מאחר וחיינו והחלטותינו מתבססים יותר ויותר על המידע המוצג לנו על המסכים (in screens we trust).

ראש השב"כ נדב ארגמן
גלעד קוולרצ'יק

כעת, אנו יודעים שגורמים חיצוניים הולכים לנסות ולהשפיע עלינו ולהסית עוד יותר, ולכן שאלות אלה יעזרו לכם להטיל ספק טוב יותר ולאתגר את עצמכם במניעת שיתופים של "יד קלה על ההדק".

לאור זאת, לפניכם שבע שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם כשאתם נחשפים או קוראים מידע המגיע אליכם דרך המדיה החברתית במהלך מערכת הבחירות.

אנשים על רקע לוגו פייסבוק
Dado Ruvic/רויטרס

1. האם המידע הזה פונה לרגשות שלכם והצליח "להדליק" אתכם?

2. האם הפוסט פונה לרגשות שלכם ומבקש שתשתפו?

3. האם המידע הזה משמיץ או מאדיר מישהו על בסיס מידע שאין לכם דרך לוודא שהוא נכון?

4. האם הפוסט המקורי פורסם מחשבון של מישהו שמעולם לא הכרתם?

5. האם המידע הגיע דרך פרסום ממומן (פייסבוק או טוויטר)?

6. האם הפוסט מכיל טקסטים או תמונות שיוצרים הפרדה בין "אנחנו" ו"הם"?

7. האם הפוסט מכיל קישור לאתר חדשות שמעולם לא ביקרתם בו או שמעתם עליו?

גם אם עניתם בחיוב רק על שאלה אחת, עצרו וחשבו האם כדאי להאמין למה שכתוב, והאם זה יהיה מעשה נכון לשתף ולהפיץ הלאה?

בנוסף לכך, ניתן לבצע מספר פעולות בסיסיות על מנת לוודא שאתם לא "נופלים בפח" של הבוטים או הטרולים. בקרו בעמוד של החשבון המקורי שפירסם את המידע ובדקו:

1. האם יש לכם חברים משותפים?

2. מתי החשבון נוצר?

3. האם הוא משתף תכנים או יוצר תכנים?

4. האם הוא מפרסם במספר שפות?

5. האם הוא מפרסם בכל שעות היום?

זכרו שמטרת ההתערבות היא ליצור ויראליות ברשת והשפעה שלילית על כולנו. זו פגיעה ישירה בדמוקרטיה שאף עשויה להגיע לידי פגיעה בשלטון החוק.

לסיום, הבוטים ורשתות הבוטים אינם מופעלים רק על ידי גורמים חוץ-מדינתיים עוינים, אלא גם על ידי מפלגות ומתמודדים ישראלים, שלא מבינים את המשמעות או לא אכפת להם מהנזקים שהם גורמים. הם נמצאים ופעילים בכל מקום שאתם נמצאים – בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#