בלי משכורת או פרסומות: כל הדרכים להשיג מימון לפרויקט שלכם - פונקציה אנונימית - הבלוג של הגר שילה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי משכורת או פרסומות: כל הדרכים להשיג מימון לפרויקט שלכם

הרבה תשתיות טכנולוגיות חיוניות מתבססות על קוד פתוח, אבל לעתים קרובות הוא נכתב ומתוחזק בהתנדבות וללא תקציב ■ מהן אפשרויות המימון של פרויקטי קוד פתוח בימינו?

הדמיה של קוד מחשב שמאיית "פרוץ"
Darren4155 | Dreamstime.com

זה לא כל כך נעים לראות קוד סגור

לטובת מי שפחות מתמצאת - נפתח בהצגת כמה מושגי יסוד: תוכנה שאין לנו כמשתמשות אפשרות לקרוא ולערוך את הקוד שלה נקראת תוכנה קניינית (Proprietary Software). תוכנה שבה קיים החופש לגשת לקוד, לקרוא ולשנות אותו נקראת תוכנה חופשית בקוד פתוח (Free and Open Source Software). מכיוון שהמילה Free היא דו-משמעית באנגלית, נהוג להבהיר שהכוונה היא לא ל-Free במובן של חינם אלא במובן של חופש. הרבה מהתוכנה החופשית בעולם היא במקרה גם בחינם, אבל לא כולה. וגם החופש המדובר אינו מוחלט: פרויקטי תוכנה חופשית באים לעולם עם רשיון הפצה. ברשיונות הפצה שונים מפורטים תנאים שונים בנוגע לשכפול, שינוי והפצה מחדש של הקוד ושל התוכנה, כאשר חלקם מגבילים יותר וחלקם פחות. חוץ מזה, יש היום גם הרבה תוכנות בחינם שהן לא בקוד פתוח בכלל, ואנחנו לא תמיד יודעות מה הן עושות ואיזה מידע הן אוספות מהמכשירים שלנו. דוגמה לתוכנה חינמית כזו היא אפליקציית FaceApp שעורכת תמונות סלפי של המשתמשים וחוזה כיצד יראו בגיל מבוגר.

למה חשוב לממן פרויקטי קוד פתוח?

העולם מסתמך ביומיום על פרויקטי קוד פתוח איכותיים שהוכיחו את עצמם, ובהם חלק ניכר מתשתיות הפיתוח המודרניות: node, npm ו-Python, דפדפנים (Firefox וחלקים מ-Chrome), מנועי חיפוש כמו elasticsearch ומערכת ההפעלה Linux, שנפוצה בשרתי אינטרנט ושעליה גם מבוססת מערכת ההפעלה אנדרואיד. לעתים ספרייה בעלת חשיבות קריטית מתוחזקת על ידי מפתח בודד בזמנו החופשי. אם פתאום מתגלה פריצה הנזק והסיכון עלולים להיות רחבי היקף, כמו במקרה של ספריית ההצפנה OpenSSL, שב-2014 התגלתה בה פרצת Heartbleed המפורסמת. לכן מדובר בענף שההשקעה בו כדאית וחשובה.

קוד
בלומברג

האידיאולוגיה של תנועת התוכנה החופשית 

האידיאולוגיה של תנועת התוכנה החופשית התפתחה בשנות השבעים והשמונים ומזוהה במיוחד עם ריצ׳רד סטולמן, מייסד פרויקט GNU והוגה רעיון רשיונות ה-copyleft של הקוד הפתוח. היא מבוססת על הרעיון שהגישה לטכנולוגיה לא צריכה להיות שמורה לבעל המאה בלבד, ודוגלת בקהילתיות ושיתוף פעולה. בימי התהוות התנועה הגישה לטכנולוגיה הייתה דלה בהשוואה להיום, והתנועה התמקדה באינטרסים של האזרחית הקטנה, שגם הכיס שלה קטן (טוב, זו כבר אשמת תעשיית האופנה). החזון האנטי-קנייני של אנשי תנועת התוכנה החופשית התנגש עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית של חברות התוכנה, שהיו מונעות על ידי אינטרסים עסקיים. 

אתגרי המימון של התוכנה החופשית

עם כל הכבוד לאידיאולוגיה, ויש כבוד, בסופו של דבר גם תוכנה חופשית זקוקה למודלים עסקיים כדי להתקיים. רעיון התוכנה החופשית מעודד שיתופי פעולה רחבי היקף בין מפתחות ומפתחים מכל קצווי תבל, אבל מאחר שכל אחד יכול ליצור גרסה משלו של כל תוכנה, אם רוצים לשכנע אנשים לשלם עבורה יש להציע מוצר ייחודי. הבעיה היא, שלכל וריאציה של פרויקט כזה עשויה להיות קהילת מפתחים גדולה באינטרנט, וקורה שהתחרות לא מיטיבה עם אף אחת מהן. כתוצאה מכך קשה לפרויקטי קוד פתוח להסתמך על שיטות מימון רגילות. בעיה נוספת היא שהרבה חברות מסחריות מוכנות אמנם לשלם על תוכנות קנייניות יקרות, אבל לאו דווקא ימהרו לתרום כסף לכלים של קוד פתוח, גם לא לאלה המשמשים אותן בקביעות. בתגובה לכך, בלוגר בשם מנואל בייה יצא לאחרונה בהכרזה על פתרון יצירתי: הוא יתחיל לתרום לקוד פתוח אחוז אחד מהכנסותיו כמפתח עצמאי. 

פרסומת של גיט־האב, סן פרנסיסקו, קליפורניה. נרכשה בסכום אדיר של 7.5 מיליארד דולר
David Paul Morris / Bloomberg

בארגוני קוד פתוח גדולים המתחזקים פרויקטים ותיקים ומבוססים המצב מעט טוב יותר, ויש בהם עובדים בשכר שמקורו בתרומות. כמו כן, קיימים שירותים שונים המתפתחים סביב תוכנות וחבילות קוד פתוח, כמו התאמה ותמיכה בלינוקס לארגונים גדולים, פיתוח פלטפורמות לניהול ואבטחה עבור קוברנטיס, התקנות והדרכות וורדפרס ועוד. חברות מסוימות מציעות שירות המשלב מוצר תוכנה חופשית עם תשתית אחסון בענן, ובשירותים רבים נפוץ השימוש במודל פרימיום, שבו רק הגישה לפיצ׳רים מתקדמים היא בתשלום. שירות חדש ומבוקש נוסף הוא אבטחת חבילות קוד פתוח, ועוסק בו, למשל, הסטארט-אפ הישראלי Snyk. 

פוטנציאל הצמיחה 

כיום, שיתוף קוד בעזרת כלים כמו CodePen ו-GitHub מטשטש את ההפרדה בין פרויקטי תוכנה קטנים, בינוניים וגדולים, דבר שממחיש את פוטנציאל הצמיחה של הפרויקטים הקטנים, גם כאלה שנכתבו לצורכי תרגול טכנולוגיה חדשה או כמבחן בית בתהליך הגיוס לתפקיד פיתוח. לכל פרויקט שאתן מתחילות לבנות היום, עשויים להצטרף מפתחים נוספים בהמשך. כל פרויקט קטן עשוי להיות בסיס לסטארט-אפ שישנה את העולם. גם מערכת ההפעלה לינוקס היתה בראשית ימיה פרויקט צד של סטודנט

רויטרס

קצת היסטוריה 

בשנות ה-70, כשהאוניברסיטאות בארצות הברית החלו להצטייד במחשבים, לא כולם באקדמיה חשבו שמערכת הפעלה צריכה לעלות כסף. אנשים התחילו לפתח חבילות תוכנה שמטרתן להחליף עוד ועוד חלקים מהמערכת עד שבסופו של דבר, בתחילת שנות ה-90, התאפשר שימוש במחשב שרץ על תוכנה חופשית בלבד. זמן קצת לאחר מכן התחוללה מהפכת המחשבים הביתיים ורשת האינטרנט, ולינוקס זוהתה באופן סטריאוטיפי עם האקרים, בעוד ש-DOS ו-Windows שימשו את בני התמותה. גרפיקאים, שהם לא בני תמותה אבל גם לא האקרים, היו קהל היעד הבולט של מחשבי מקינטוש של Apple, שבהם גם החומרה וגם התוכנה היו סגורות (קוד תפוח!). 

אבל אנחנו כבר לא בשנות ה-90. מאז דיכוטומיית חלונות-לינוקס זרמו הרבה מים במכונת האספרסו: הולדת הסמארטפונים שינתה את חוקי המשחק, ה-Macbook פורח תחת כל סטארט-אפ רענן (ותומך גם בהתקנה של מערכות הפעלה אחרות) ומיקרוסופט מעורבת בקוד פתוח (חלקכם ודאי משתמשים ב-IDE האופן-סורסי שלה, Visual Studio Code). 

תמיכה מחברות מבוססות ומימון המונים

כיום, תאגידים רבי השפעה המכירים בחשיבות הקוד הפתוח פורשים את חסותם על ארגונים המוקדשים לו. כך לדוגמה, מאז שמיקרוסופט רכשה את גיטהאב במהלך מלחיץ לכל הדעות, החלו לצוץ בגיטהאב יוזמות ופיצ׳רים חדשים. אחד הפיצ׳רים המסקרנים הוא Github Sponsors, שנועד לאפשר לכל מי שתורם לקוד פתוח להפוך בעתיד למפתח קוד פתוח בתשלום. הרעיון הבסיסי הוא מימון המונים נוסח Patreon: חיבור בין כלכלת שוק חופשי אינטרנטית ובין הביזור של הקוד הפתוח. חלק ניכר מפרויקטי הקוד הפתוח נמצאים בגיטהאב כבר עכשיו, כך שזה נראה מאוד פרקטי. אם היוזמה אכן תמריא, בעתיד כל אחד יוכל להציע את עצמו כמפתח קוד פתוח עצמאי, וכל אחת תוכל לבחור לממן איזו מפתחת ואיזה פרויקט שרק תרצה. 

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#