לבד או בקהילה: כך תצטרפו לפרויקטים של קוד פתוח - פונקציה אנונימית - הבלוג של הגר שילה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לבד או בקהילה: כך תצטרפו לפרויקטים של קוד פתוח

תרומה לקוד פתוח מספקת ניסיון מהשטח בפיתוח כחלק מצוות, מאפשרת להשתתף ביצירת תוכנה שהרבה אנשים משתמשים בה ואפילו מרשימה את המעסיקים ■ אתם יכולים לעשות זאת באופן עצמאי, דרך קהילות או בתקופת התמחות בחברה

קוד פתוח
איור: עדי עמנואל

בפוסט הקודם דיברתי על בניית פרויקט תכנות עצמאי והסברתי איך פרויקט כזה יקדם אותך כמפתחת או מפתח: הוא יאפשר לך להציג לעולם את הכישורים ואת הידע שלך ויעזור לך ללטש אותם על הדרך. אבל כדי להרים פרויקט שלם מאפס בכוחות עצמך דרושים שני דברים שלא באים בקלות: רעיון ויכולת התמדה. בנוסף לכך יש צרכים לימודיים שעלולים להישאר ללא מענה: מפרויקט תכנות אישי לא תלמדו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי צוות אחרים (מפתחים, אנשי UX ועוד) או איך להתמודד עם סוגיות שעולות בעבודה אמיתית, כמו התנגשות בין גרסות. אם כך, אולי יותר יתאים לך להצטרף לפרויקט קיים שכבר יש מפתחים שעובדים עליו?

למרבה הנוחות, קיימים אינספור מיזמי קוד פתוח ותוכנה חופשית, ושיטת הפיתוח שלהם מאפשרת הצטרפות של מתנדבים ומתנדבות מכל רחבי הגלקסיה (לפחות מכל מקום בגלקסיה שיש בו אינטרנט). זו גם הזדמנות מצוינת למפגש עם קוד קיים וללמידה ממפתחים מנוסים. אז איך מתחילים? אז זהו, שגם במקרה הזה לא הכל ורוד ופלאפי - המציאות היא שזה לא כל כך פשוט, אבל זה יכול להיות מאוד מתגמל וזה בלי ספק כיוון ששווה בדיקה.

איך בוחרים פרויקט? אפשר לבחור או לפי משהו בפרויקט עצמו: תחום, טכנולוגיה וכדומה, או לפי אופיה של קהילת המפתחים שנוצרה סביבו וכמה היא מתאימה למתחילים.

בחירה לפי הפרויקט - מה שמעניין אותך

דוגמה לפרויקט שיכול לעניין אותך: טכנולוגיה שאת מתלהבת ממנה או אולי תוכנה שאת משתמשת בה, כמו עורך הטקסט החביב עלייך. הרבה עורכי טקסט, עורכי קוד וסביבות פיתוח כתובים בקוד פתוח. אפשרות נוספת: ספרייה שאת משתמשת בה, למשל חבילת npm כלשהי. העיקר שזה יהיה משהו שאת יודעת איך הוא אמור לעבוד ושיש לך מוטיבציה לעזור לשפר אותו: לתקן באגים, לפתח פיצ׳רים או לשפר את תהליך הפיתוח בדרכים אחרות, כמו בדיקות.

אחרי בחירת הפרויקט יש לברר איך הפרויקט מקבל מתנדבים חדשים - האם יש עם מי לדבר? האם התיעוד בנושא ברור? האם התיעוד בנושא קיים? לפרויקטי תוכנה כאלה אין תוכניות הכשרה וכתוצאה מכך ההצטרפות עצמה היא לא מהלך מובן מאליו. אם טרם התנסית בעבודה משותפת על קוד זה עלול להיות מחסום, כי יהיה לך קשה מאוד להיכנס לעניינים לבד. זה זמן טוב להזכיר שיש לך גם אפשרות לבחור את הפרויקט על בסיס קיומה של קהילה פעילה ותומכת סביבו, כזו שהחברים בה זמינים יותר לקדם שילוב של מתנדבים חדשים. נדבר על נושא הקהילה עוד מעט, אבל קודם הייתי רוצה להבהיר למה בערך אפשר לצפות בתרומה ראשונה לקוד פתוח.

Getty Images IL

תיאום ציפיות - איך נראית תרומה ראשונה לקוד פתוח?

אחת העצות הידועות היא להתחיל בקטן מאוד, כך שאין אפשרות לעשות הרבה נזק. אז אפשר ממש להתחיל מקריאת התיעוד של הפרויקט, ותיקון של שגיאת כתיב או שגיאת הקלדה. השגיאה לא חייבת להיות בקוד אפילו, היא יכולה להיות בכלל בתיעוד. זה מאפשר להתנסות בהליך הטכני של התרומה לפרויקט לפני שאת מנסה לחולל שינויים משמעותיים, כמו אימון לקראת הדבר האמיתי.

אם את מכירה את גיטהאב ודומיו, בשלב הבא תוכלי לבחור issue קיים מרשימת הבאגים, לוודא שהוא מתייחס למשהו קטן שאת מבינה עד הסוף, ואולי כולל כבר הצעת תיקון שמישהו אחר כתב, להתקין ולהריץ מקומית את הפרויקט, להכניס את התיקון, לבדוק מקומית אם הוא אכן עובד, ואז לדחוף את השינוי לגיטהאב ולחכות לפידבק מהאחראים על הפרויקט. כדי להקל על התקשורת ופשוט כדי לעשות עבודה טובה ולפתח הרגלים טובים, כדאי לך להשקיע בקומיט ולתעד בצורה כמה שיותר מלאה ומדויקת את מה שעשית: המוטיבציה, השינוי והתוצאה.

חשיבותה של קהילה פעילה ותומכת: מפגשי פיתוח וכנסים

לדבר על הצטרפות לקהילה זה נחמד, אבל בפועל מדובר באנשים זרים מהאינטרנט שכדי למצוא אותם ולפנות אליהם נדרשת רמת פרואקטיביות גבוהה. לכן העצה הכי פרקטית בעיניי היא לחפש מפגשי תרומה לקוד פתוח באזור מגורייך. באזור תל אביב והמרכז יש לפחות כמה מפגשי פיתוח קבועים, ופה ושם אפשר למצוא גם כנסים. על מפגשים וכנסים במקומות אחרים בארץ קשה יותר למצוא מידע וייתכן שהם פשוט לא קיימים (צר לי). במפגשים אפשר לקבל הכוונה ולעתים קרובות גם כיבוד. הרי לך סקירה קצרה של כמה מפגשי פיתוח קבועים באזור תל אביב:

הסדנה לידע ציבורי עובדת על מגוון פרויקטים חברתיים מעניינים בשלל שפות וטכנולוגיות (Python, iOS, Android, React ועוד). מומלץ להציץ באתר הסדנה ולראות אם משהו נראה מזמין.

המפגשים של עמותת המקור מתקיימים אחת לחודש, לרוב ביום הראשון השני בכל חודש, ובהם תורמים בקבוצות לפרויקטי קוד פתוח. השפות והפרויקטים תלוים במשתתפים שבאים למפגש, כך שיש הרבה גמישות. אפשר לעקוב אחר עדכונים לגבי המפגשים באמצעות קבוצת המיטאפ.

מפגשי הפיתוח של קהילת ג׳אווסקריפט ישראל נקראים Goodness Squad ומתמקדים בפרויקטי Node.js. מידע על המפגשים מתפרסם בקבוצת הפייסבוק של הקהילה. חלוקת המשימות במפגשים מובנית וממוקדת למדי והמטרה היא שתצאי כבר מהערב הראשון שלך עם Pull Request.

חלק מהמפגשים יותר מתאימים למתחילים מבחינת האווירה וההתנהלות, אבל מכיוון שמדובר בסופו של דבר בחוויה מאוד אינדיבידואלית ההמלצה שלי היא פשוט לבוא, לראות אם מתחברים לאנשים ולצורת העבודה ולהחליט על סמך ההתנסות אם זה מתאים לך או לא.

עוד יתרון חשוב של הגעה למפגשים הוא כמובן נטוורקינג. בהקשר זה ראוי לציין שכנסים של קוד פתוח הם צורה נוספת של מעורבות בקהילה, בכנסים אפשר לשמוע הרצאות במגוון נושאים, להעביר הרצאה (!) ולהכיר אנשים מקהילת הקוד הפתוח. עמותת המקור מקיימת אחת לשנה את כנס אוגוסט פינגווין, אבל זה לא תמיד באוגוסט - אז רצוי לעקוב בטוויטר אחרי העדכונים!

ראיון עבודה
Getty Images IL

ממש כמו עבודה: התמחות קיץ/חורף בת שלושה חודשים

לבסוף, קיימות שתי תוכניות התמחות (internship) מרחוק (ב-remote) שמקבלות מתנדבים מישראל. אני כוללת את הטרמינולוגיה העברית לשם בהירות, אבל חשוב לי להדגיש: צריך להרגיש נוח להתבטא באנגלית. כל התקשורת באנגלית, כולל פגישות צוות שמתנהלות בשיחות וידאו.

התוכניות האלה מאפשרות כניסה לעולם הקוד הפתוח עם ליווי והדרכה של מפתחים מנוסים ולהפוך לחלק מקהילת פיתוח ותיקה ופעילה. אחת מהן נקראת Google Summer of Code, תוכנית שמתקיימת בפעם בשנה בקיץ בחסות גוגל ומיועדת לסטודנטים, אבל קשה לומר שהיא מותאמת היטב ללוח הבחינות של סטודנטים בישראל (היא עשויה להיות מטרה ריאלית יותר עבור מישהי שפורסת את התואר). התוכנית השנייה נקראת Outreachy, תוכנית שמיועדת לנשים ולא.נשים מאוכלוסיות שונות הסובלות מתת-ייצוג בהיי-טק (היא לא פתוחה לסטודנטים).

בשתי התוכניות ההתנדבות נעשית תמורת מלגת קיום ובליווי אישי, ונמשכת כ-3 חודשים שבמהלכם המשתתפים עובדים על פרויקט במסגרת מיזם קוד פתוח ותוכנה חופשית לבחירתם, מתוך רשימה נתונה מראש. למידע על מועדי ההרשמה ועל המיזמים והחברות המשתתפים בתוכניות, בקרו באתרים שלהן.

יש לקחת בחשבון שתהליך הרישום לתוכניות ההתמחות מעט מסורבל, אבל כמו כל העצות והרעיונות כאן - תצטרכי לגלות בעצמך מה עובד לך ומה פחות עד שתמצאי את דרכך בעולם הקוד הפתוח. זה עולם גדול, אין ספק שהוא לא תמיד תקשורתי וברור אבל יש בו הרבה אפשרויות, הרבה פרויקטים מיוחדים למטרות טובות והרבה הזדמנויות להתפתח וללמוד. בשורה התחתונה, אני הכי ממליצה לחפש מפגשים ולהגיע אליהם כי זו הדרך הכי יעילה להפוך לחלק מקהילה, ומשם הכל כבר יהיה קצת יותר נגיש.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#