איך גודל המוח קשור למספר החברים שלנו בפייסבוק - ומתי אלו שנשכח היכן פגשנו, דווקא חשובים יותר? - אלכס שילמן - הבלוג של אלכס שילמן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך גודל המוח קשור למספר החברים שלנו בפייסבוק - ומתי אלו שנשכח היכן פגשנו, דווקא חשובים יותר?

מספר הקשרים בלינקדאין, כמות העוקבים בטוויטר, ורשימת החברים בפייסבוק הם כולם מעגלי קשרים חלשים שטומנים בחיבם את מירב המידע וההזדמנויות שהחיים מגישים לנו ■ אולי דווקא הבינה המלאכותית תהיה זו שתעזור לנו למנף אותם

אילוסטרציה חברים מסמסים בבר

ההכרח הוא אבי ההמצאה

זוכרים את הפעם ההיא בה נתקלתם בבראד פיט במסיבה והוא לא זיהה אתכם? אל תיעלבו, אתם לא לבד. למעשה, פיט שייך לאחוז קטן מהאוכלוסיה (2.5%~) הסובלים מהפרעה נוירולוגית נדירה - "עיוורון פנים" - אשר מונעת ממנו לזהות פרצופים, כמוהו גם מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר והפסיכיאטר הבריטי המנוח אוליבר זקס.

ליכולת זיהוי הסובבים תפקיד חברתי ראשון במעלה, בלעדיה לא תיתכן מחויבות הדדית או אמון בין חברי הקבוצה, תכונה קריטית בקצהו העליון של הרצף האבולוציוני. לא פלא אם כן כי במוחנו קיים אזור מיוחד המתמחה בזיהוי פרצופים וישנן ראיות כי תינוקות רכים משתמשים במידה כזו או אחרת ביכולות הללו.

בראד פיט
JUAN MEDINA/רויטרס

אלא שגם מוח בריא לא מסוגל למתוח עד אינסוף את יכולתו לזכור ולזהות אנשים. כמה פעמים ניסיתם לשלוף מהזיכרון מה היה שמו של אותו אדם, נואמת, מתחרה או מישהו שפגשתם בהמולת הכנס וציינתם לעצמכם ששווה לעשות פולואו-אפ? או גרוע מכך, מצאתם את עצמכם מול יד מושטת וחיוך רחב בלי שיש לכם מושג קלוש מאיפה אתם אמורים להכיר את בעלי היד שלא לדבר על שמם ועיסוקם?

תקשורת עם אנשים מחוץ לקבוצה המצומצמת שלנו תמיד היוותה אתגר עבור בני האדם. הכתב, ולאחר מכן האלף-בית, אולי הטכנולוגיה הגדולה מכולם, הומצאו בדיוק בשביל זה. התעודות המוקדמות ביותר הידועות לנו, הן פירוטי מלאי של סחורות ורישומי חייבים וזכאים. במחילה מהרומנטיקה, ההכרח הוא אבי ההמצאה מזה אלפי שנים. 

אלא שבעידן הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק אשר חרטה על דגלה "להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר", נדמה היה כי מגבלות הזיכרון שלנו הפכו להיות לא רלוונטיות כאשר כל התקשרות מתועדת מקוטלגת ונשמרת בענן. האמנם?

רויטרס

משימה בלתי אפשרית

רובין דונבר מעולם לא התכוון לנבא את מספר החברים שלכם בפייסבוק, הוא בכלל התעניין בשאלה כמעט אזוטרית - מדוע פרימטים משקיעים כל כך הרבה זמן בטיפול וטיפוח הפרווה של חברי קבוצתם? בהיותו איש מדעי החברה בעל נטייה אבולוציונית, ההרגל התובעני הזה וחסר הערך מבחינה הישרדותית, הזדקר באופן מטריד משגרת יומם של הקופים.

אלא שאז דונבר שם לב לחוקיות מעניינת, ככל שמוחו של המין היה גדול יותר כך נטו חבריו להקדיש יותר זמן לטיפוח "חברתי", וזאת מתברר, בגלל העובדה הפשוטה שהקבוצה מנתה יותר פרטים. הקופים השקיעו בתבונה ב"פעילות חברתית" עם כל מי שהיו מסוגלים לתחזק איתו יחסים יציבים! דונבר עשה את החישוב המתבקש, ועל פי אמת המידה של גודל המח, דונבר העריך כי בני אדם אמורים להחזיק ברשת חברתית של כ-148 חברים.

ברגע שהמספר הזה פורסם הוא החל לצוץ מכל עבר. גודל הקבוצה של ציידים לקטים בתקופת האבן, גודל הכפר הממוצע בתקופה הניאוליטית, גודל היחידה הבסיסית בצבא הרומי, או בצבא הסובייטי. המספרים תמיד נעו בין 100 ל-200 ובממוצע התכנסו בדיוק ל-150. דונבר סימן ארבעה מעגלים: המעגל הרחב של 150 חברים, 50 חברים טובים, 15 חברים קרובים, וחמשת החברים הכי טובים.

בניהול, המספר 150 התברר כגודלה המקסימלי של קבוצת עבודה אשר מסוגלת להתנהל באופן אורגני. ביל גור המייסד של יצרנית "גורטקס" הכתיב מסורת על פיה ברגע שהצוות של פרויקט חורג מ-150 איש, הקבוצה מתפצלת אל מבנים פיזיים מרוחקים זה מזה. או בניסוחה האינטואיטיבי של פטי מקקורד, מי שהייתה אשת משאבי האנוש של נטפליקס בתקופה שבה החברה גדלה מסטארט-אפ צנוע של 30 איש לחברת ענק חובקת עולם, "כאשר המנהל מטפס על כיסא כדי לשאת דברים בפני העובדים, ומישהי צועקת "לא שומעים!", סימן שחציתם את הקו האדום…".

כעבור עשור דונבר חזר לבדוק שוב את ממצאיו, הפעם בשיתוף פעולה עם פייסבוק, התוצאה היתה חד משמעית, לא משנה כמה אלפי חברים היו לאנשים בפייסבוק, מעגל החברים האמיתי שלהם עמד בממוצע על 150 איש. כאשר מתוכם חמישה היו החברים הטובים ביותר וחמישה עשר חברים קרובים. זמן קצר לאחר מכן אותם הממצאים שוחזרו על גבי הרשת של טוויטר. במקום לחבר את העולם, פייסבוק רק מינפה את הנטייה הטבעית של קבוצות גדולות להקצנה.

ב-2017 לאחר סדרה של אירועים אלימים ובשיאן טענות על מעורבות בהטיית תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, צוקרברג שינה את המשימה של פייסבוק ל-"לבנות קהילות ולקרב את העולם יחדיו". המבנה הבסיסי של החברה האנושית - קהילה - התגלה כעמיד בפני הקידמה הטכנולוגית. בין השאר, בגלל העובדה כי עבור כל אדם ברשת החברתית שלנו עלינו לזכור רשת קשרים מסועפת בינו לבין שאר חברי הרשת, ושלל פרטי מידע ביוגרפיים חופפים יותר ופחות.

אייקונים ווטסאפ פייסבוק
Bloomberg

אי שם מעבר לרשת

אל תטעו, יכולת הניוד חסרות התקדים, מהפכת המידע ובעקבותיה הרשתות החברתיות שינו את המרקם החברתי ללא הכר. אלא שהשינוי הדרמטי מסתתר מחוץ ל-150 הקשרים הקרובים, בפריפריה של הרשתות החברתיות של כל אחד ואחת מאיתנו, ולכן כל כך קשה לחשוב עליו אינטואיטיבית.

במקום השביעי ברשימת עשרת המאמרים המצוטטים ביותר במדעי החברה ניצב מאמרו של מארק גראנווטר "עוצמתם של הקשרים החלשים" עם למעלה מ-50 אלף ציטוטים. גראנווטר טען כי ברשתות בכלל והחברתיות בפרט, דווקא הקשרים החלשים, אלה שמחוץ למעגלים הקרובים שלנו הם אלה שמייצרים את מירב הערך והמידע.

במילים אחרות סיכוי טוב כי מרבית החברים הטובים שלכם נמנים גם ברשימת החברים הטובים זה של זה, וכנ"ל לגבי המעגלים השני והשלישי. החפיפה הזו יוצרת התכנסות שמונעת ממידע חדש לחדור לרשת. המאמר הפך למשפיע כל כך, הרבה בזכות הדוגמה הפשוטה והרלוונטית שגראנווטר בחר. הוא הראה כי מרבית האנשים מוצאים את העבודה החדשה שלהם בעזרת המעגל החיצוני ביותר דווקא, שכן את ההזדמנויות שיש במעגלים הפנימיים הם הכירו או מיצו כבר בעצמם.

מאגר הקשרים החלשים אשר זמין לכל אחד מאתנו היום הוא בסדר גודל עצום יותר ממה שסבינו יכלו לדמיין בחלמותיהם הפרועים ביותר. ומרחב ההזדמנויות, ערוצי ההשפעה וההתפתחות שלנו בלתי נדלים בהתאם. מספר הקשרים בלינקדאין, כמות העוקבים בטוויטר, ורשימת החברים בפייסבוק הם כולם מעגלי קשרים חלשים שטומנים בחיבם את מירב המידע וההזדמנויות שהחיים מגישים לנו.

אלא שמינוף הקשרים החלשים היא בהגדרתה משימה מורכבת הן חברתית והן לוגיסטית, מצד אחד דרוש טקט וחמלה אנושיים כדי לפתח את הקשרים הללו, ומן הצד השני נחוץ כוחו של מחשב כדי לשמר את הקשרים. וכך, היתרון העצום של רשתות חברתיות מודרניות נותר מעוזם הבלעדי כמעט, של אלגוריתמים ומנועי פרסום.

האם אנחנו בשלים לעשות מיקור חוץ לקשרים החלשים שלנו? אולי דווקא הבינה המלאכותית תהיה זו שתשבור את המחסום הטבעי הניצב בפני המין האנושי מזה אלפי שנים, והקשרים החלשים יהפכו פשוט לקשרים חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#