אלכס שילמן

ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות' תחקירנית של תוכנית "העולם הבוקר" פנתה אל מתי, יזם ישראלי ומומחה בוטים, וביקשה לראיין את אחד מבכירי מפלגת "הבינה". "הכי טוב את היושב ראש - הראל שרביט"' היא אמרה, "אבל גם הגברת עו"ד לוטם שטיינברג ירושלמי נשמעת סבבה", מתי סירב בנימוס וניתק.

במקביל תחקירני Ynet מצאו את דרכם אל אייל, מומחה למידת מכונה, ושאלו על תפקידו במפלגת ״הבינה״ - שהרי הוא לא מופיע על הפוסטר שלה או במצע המפורט. אייל המופתע מהשיחה השיב לאחר הרהור קצר שהוא ככל הנראה "פילוסוף הבית" של המפלגה ודווקא לא יתנגד לראיון.

המלצה ראשונה

 NUDGE

בליל ה-26 באפריל 1986 כאשר שרשרת אירועים עומללים גרמה לפיצוץ אדיר בליבת כור מספר 4 בתחנת הכח הגרעינית צ'רנוביל, לספר "אסונות נורמליים" מאת הסוציולוג האמריקאי צ'ארלס פירו כבר מלאו שנתיים. הספר למעשה היה "הכתובת על הקיר" שחזתה את האסון, גם אם הקיר היה מצידו הלא נכון של מסך הברזל.

בבהלה המאופקת שפקדה את צמרת המפלגה הקומוניסטית והפעלתנות הקדחתנית של דרגי הביניים שנאלצו להקריב את חייהם וחיי פקודיהם במאמץ למזער במידת האפשר את מימדי האסון לא היה פנאי לחשבון נפש אמיתי, וכשהגיע הזמן לגזור מסקנות, המפלגה עסקה בעיקר בחיפוש השעירים לעזעזל. הסדרה החדשה של HBO מעבירה היטב את הבנאליות הנוראה של האסון מצד אחד ואת המורכבות הלא רגילה של נסיבות האסון.

2018 היתה שנת מפנה ביחסים שלנו עם הטכנולוגיה מהרבה בחינות. חוקי הפרטיות האירופים נכנסו לתוקף וגרמו למהומה רבתי בעולם שבו כל חברת שרותים מחזיקה בהררי דאטה. פייסבוק התמודדה כמעט מדי חודש עם משברים מחמירים והולכים, ובראשם התפוצצות פרשיית קמברידג׳ אנליטיקה והמעורבות בהטיית מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב.

חלוץ הכלכלה הדיגיטלית, הביטקוין, פתח את השנה כשהוא נסחר בלמעלה מחמישה עשר אלף דולר, וכעת הוא בקושי מחזיק מעל שלושת אלפים דולר ולראשונה היינו עדים לתאונה קטלנית שהיה מעורב בה רכב אוטונומי לחלוטין. אפשר להגיד בבטחה ש-2018 תיזכר כציון דרך ביחסי אדם מכונה (HCI). הנה תיאור שני הימים במארס האחרון שנקבעו כרגעים החשובים של השנה מבחינה זו.

ההכרח הוא אבי ההמצאה

זוכרים את הפעם ההיא בה נתקלתם בבראד פיט במסיבה והוא לא זיהה אתכם? אל תיעלבו, אתם לא לבד. למעשה, פיט שייך לאחוז קטן מהאוכלוסיה (2.5%~) הסובלים מהפרעה נוירולוגית נדירה - "עיוורון פנים" - אשר מונעת ממנו לזהות פרצופים, כמוהו גם מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר והפסיכיאטר הבריטי המנוח אוליבר זקס.

ב-2005 קבוצת חוקרים בפרינסטון אספה תמונות פנים של מאות סנטורים אשר התמודדו בקמפיינים במהלך שלושת סבבי הבחירות שקדמו לאותו היום. החוקרים ביקשו לבדוק עד כמה המראה של המועמד משפיע על קבלת ההחלטות שלנו מאחורי פרגוד הקלפי. למעלה מ-800 סטודנטים התבקשו להעריך מי מבין המועמדים אמין יותר. במידה והסטודנט זיהה אי מי מהמועמדים תמונתו נפסלה. כך שאפשר היה לומר בוודאות שהשיפוט מתבסס על המראה בלבד.

לתדהמת החוקרים ציון האמינות שנתנו הסטודנטים למועמד, שראו בחטף תמונה שלו בשחור-לבן, ניבא מי אכן נבחר בסופו של הקמפיין. יתרה מכך הם היו מסוגלים לעשות זאת לאחר חשיפה של לא יותר מעשירית שניה לתמונה!! התגלית המרעישה פתחה תיבת פנדורה של לבטים עד כמה הבחירות שלנו מושפעות מאמונות וערכים או בעצם תוצר של השפעת הסביבה. האם הדמקורטיה היא אכן שלטון העם (דמוס-קרטוס)? או פעולה אינסטינקטיבית של ההמון?