אלכס שילמן

בוחרים בינה מלאכותית: איך נתמודד עם הפייק ניוז?

מרבית ההחלטות הלא מודעות שאנחנו מקבלים מדי יום מקורן באינטלגנציה החברתית ולא הפרטית ■ מה עושים אם אי אפשר יותר לסמוך על הידע שמשדרת כביכול החברה? מה קורה אם חברים קרובים בפייסבוק עשויים בקלות לשתף או להדהד עובדות שאין להם אחיזה במציאות?

ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות' תחקירנית של תוכנית "העולם הבוקר" פנתה אל מתי, יזם ישראלי ומומחה בוטים, וביקשה לראיין את אחד מבכירי מפלגת "הבינה". "הכי טוב את היושב ראש - הראל שרביט"' היא אמרה, "אבל גם הגברת עו"ד לוטם שטיינברג ירושלמי נשמעת סבבה", מתי סירב בנימוס וניתק.

במקביל תחקירני Ynet מצאו את דרכם אל אייל, מומחה למידת מכונה, ושאלו על תפקידו במפלגת ״הבינה״ - שהרי הוא לא מופיע על הפוסטר שלה או במצע המפורט. אייל המופתע מהשיחה השיב לאחר הרהור קצר שהוא ככל הנראה "פילוסוף הבית" של המפלגה ודווקא לא יתנגד לראיון.

שלטי בחירות בדימונה, בשבוע שעבר
אליה הרשקוביץ
להמשך הפוסט

הפסיכולוגיה של החדשנות: ארבעה ספרי חובה

המלצות קריאה ליזמים ומנהלים - לא רק ניהול מוצר וlean startup ■ כדי לאמץ חדשנות בתהליכי מחשבה ובתהליכים ארגוניים יש להכיר לעומק יסודות כלכליים (וערעורם על ידי פילוסופים וכלכלנים מודרניים), רעיונות מדעיים, פסיכולוגיה ועוד

המלצה ראשונה

 NUDGE

מדפי ספרים
Photo by Radu Marcusu on Unsplash
להמשך הפוסט

האסון הנורמלי של צ'רנוביל

הלקח של צ'רנוביל רלוונטי מתמיד: אם אתה בונה מערכת שנועדה לשרוד בתוך אקוסיסטם טבעי בעל תכונות של ארגון עצמי - כמו למשל השוק החופשי, או מערכת הנדסית מורכבת הנמצאת באינטרקציה עם העולם ותלויה בבני אדם לתפקודה התקין - אתה חייב לקחת בחשבון משבר קיצוני

בליל ה-26 באפריל 1986 כאשר שרשרת אירועים עומללים גרמה לפיצוץ אדיר בליבת כור מספר 4 בתחנת הכח הגרעינית צ'רנוביל, לספר "אסונות נורמליים" מאת הסוציולוג האמריקאי צ'ארלס פירו כבר מלאו שנתיים. הספר למעשה היה "הכתובת על הקיר" שחזתה את האסון, גם אם הקיר היה מצידו הלא נכון של מסך הברזל.

בבהלה המאופקת שפקדה את צמרת המפלגה הקומוניסטית והפעלתנות הקדחתנית של דרגי הביניים שנאלצו להקריב את חייהם וחיי פקודיהם במאמץ למזער במידת האפשר את מימדי האסון לא היה פנאי לחשבון נפש אמיתי, וכשהגיע הזמן לגזור מסקנות, המפלגה עסקה בעיקר בחיפוש השעירים לעזעזל. הסדרה החדשה של HBO מעבירה היטב את הבנאליות הנוראה של האסון מצד אחד ואת המורכבות הלא רגילה של נסיבות האסון.

צילום: HBO / באדיבות
להמשך הפוסט

יומיים בחודש מארס הפכו את 2018 כציון דרך ביחסי אדם-מכונה

סחר במידע אישי, מכוניות שבוחרות להרוג וודאות לגבי אי הוודאות שתתלווה אלינו ככל שהמוצרים שנבנה יהיו חכמים יותר ■ 2018 היתה שנת מפנה ביחסי האנושות עם הטכנולוגיה

2018 היתה שנת מפנה ביחסים שלנו עם הטכנולוגיה מהרבה בחינות. חוקי הפרטיות האירופים נכנסו לתוקף וגרמו למהומה רבתי בעולם שבו כל חברת שרותים מחזיקה בהררי דאטה. פייסבוק התמודדה כמעט מדי חודש עם משברים מחמירים והולכים, ובראשם התפוצצות פרשיית קמברידג׳ אנליטיקה והמעורבות בהטיית מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב.

חלוץ הכלכלה הדיגיטלית, הביטקוין, פתח את השנה כשהוא נסחר בלמעלה מחמישה עשר אלף דולר, וכעת הוא בקושי מחזיק מעל שלושת אלפים דולר ולראשונה היינו עדים לתאונה קטלנית שהיה מעורב בה רכב אוטונומי לחלוטין. אפשר להגיד בבטחה ש-2018 תיזכר כציון דרך ביחסי אדם מכונה (HCI). הנה תיאור שני הימים במארס האחרון שנקבעו כרגעים החשובים של השנה מבחינה זו.

כדור בדולח
ללא קרדיט
להמשך הפוסט

איך גודל המוח קשור למספר החברים שלנו בפייסבוק - ומתי אלו שנשכח היכן פגשנו, דווקא חשובים יותר?

מספר הקשרים בלינקדאין, כמות העוקבים בטוויטר, ורשימת החברים בפייסבוק הם כולם מעגלי קשרים חלשים שטומנים בחיבם את מירב המידע וההזדמנויות שהחיים מגישים לנו ■ אולי דווקא הבינה המלאכותית תהיה זו שתעזור לנו למנף אותם

ההכרח הוא אבי ההמצאה

זוכרים את הפעם ההיא בה נתקלתם בבראד פיט במסיבה והוא לא זיהה אתכם? אל תיעלבו, אתם לא לבד. למעשה, פיט שייך לאחוז קטן מהאוכלוסיה (2.5%~) הסובלים מהפרעה נוירולוגית נדירה - "עיוורון פנים" - אשר מונעת ממנו לזהות פרצופים, כמוהו גם מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר והפסיכיאטר הבריטי המנוח אוליבר זקס.

אילוסטרציה חברים מסמסים בבר
להמשך הפוסט

תנצרו את הרגע, אתם עדים לבחירות האחרונות בהיסטוריה

היכולת להניע בני אדם לפעולה נהפכה להיות מדע כמעט מדויק ■ קיימברידג׳ אנליטיקה הריצה במהלך הבחירות בארה"ב יותר מ-60 אלף קמפיינים שונים מדי יום ■ בעידן שבו לכל מצביע יש פרופיל עם אלפי פרטי מידע, ניתן למצוא את הנוסחה היעילה לגרום לו להצביע למועמד בעל צוות הדיגיטל החזק יותר

ב-2005 קבוצת חוקרים בפרינסטון אספה תמונות פנים של מאות סנטורים אשר התמודדו בקמפיינים במהלך שלושת סבבי הבחירות שקדמו לאותו היום. החוקרים ביקשו לבדוק עד כמה המראה של המועמד משפיע על קבלת ההחלטות שלנו מאחורי פרגוד הקלפי. למעלה מ-800 סטודנטים התבקשו להעריך מי מבין המועמדים אמין יותר. במידה והסטודנט זיהה אי מי מהמועמדים תמונתו נפסלה. כך שאפשר היה לומר בוודאות שהשיפוט מתבסס על המראה בלבד.

לתדהמת החוקרים ציון האמינות שנתנו הסטודנטים למועמד, שראו בחטף תמונה שלו בשחור-לבן, ניבא מי אכן נבחר בסופו של הקמפיין. יתרה מכך הם היו מסוגלים לעשות זאת לאחר חשיפה של לא יותר מעשירית שניה לתמונה!! התגלית המרעישה פתחה תיבת פנדורה של לבטים עד כמה הבחירות שלנו מושפעות מאמונות וערכים או בעצם תוצר של השפעת הסביבה. האם הדמקורטיה היא אכן שלטון העם (דמוס-קרטוס)? או פעולה אינסטינקטיבית של ההמון?

בחירות לרשויות המקומיות 2018
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט