המשקיעים הם אלו שצריכים לשבור את תקרת הזכוכית של היזמיות - בלוג זירת ההייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

המשקיעים הם אלו שצריכים לשבור את תקרת הזכוכית של היזמיות

לבעלי השליטה יש את הכוח ולכן גם את האחריות על הספינה החברתית-כלכלית ועל הכיוון בו היא שטה ■ דרישה מצד משקיעים לגיוון מגדרי בהנהלה, בצוות ובדירקטוריון של חברות הפורטפוליו שלהן ומועמדות לגיוס הון, תצליח להוביל לשינוי אמיתי - כיוון שכסף מניע את העולם

3תגובות
נשים יזמיות בישיבה
הראל

החיים לא תמיד הוגנים. דברים שאינם בשליטתנו (מין, גזע וארץ לידה) קובעים הרבה פעמים את הרושם הראשוני שאנשים יגבשו לגבינו ולעיתים גם את הפוטנציאל שלנו להתקדם.

הקבוצה המצומצמת שנמצאת בעמדות קבלת החלטות, מקדמת את הדור הבא, משקיעה הון וקובעת נהלים ונורמות שמשמרים את המציאות. קבוצה זו, פעמים רבות, משלבת סיפור ערכי בעסק ותורמת למטרות חברתיות לכאורה. בודדים כיום מאמינים שחברי קבוצה שהם עצמם אינם משתייכים אליה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד ממערכת קבלת ההחלטות, ובמילים אחרות, מאמינים בחשיבות הגיוון.

מחקרים רבים הראו קורלציה בין גיוון וביצועים. הסיבות שאוזכרו (במחקר מהרווארד, לגבי עולם ההון סיכון שבו 91% גברים מקבלי החלטות) היו: שיפור באינטליגנציה צוותית, רשת קשרים רחבה יותר ונגישות לאנשים מוכשרים. במחקר אחר שניסה להבין מהם המאפיינים של צוותים טובים יותר מכלל הצוותים בגוגל נמצא, שאלו הנורמות שנוצרות בצוותים מגוונים, לעומת צוותים הומוגנים, מבריקים ככל שיהיו, שעושים את ההבדל.

לאחרונה, משקיעים מוסדיים אוסטרליים לחצו על השוק הפרטי למנות יותר נשים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות ובתקופה קצרה נעשה שינוי משמעותי (מ-19.4% ל-30%), וקרן בלקסטון, קרן ה-Private equity הגדולה בארצות הברית, יצאה בפנייה פומבית אל חברות הפורטפוליו שלה. בפנייה הובהר כי אם החברות שלא יציגו גיוון מידי בדירקטוריונים, בלקסטון יעצרו את ההשקעות שלהם. הפחד להפסיד מימון הוא משמעותי מאוד. משם נובע כוחם של מנהלי הגופים המוסדיים ליצר שינוי.

לבעלי שליטה יש אחריות על הספינה הזו - משק כלכלי, חדשנות, קידמה, חברה - ועל הכיוון בו היא שטה. זו אחריות חברתית וכלכלית כאחת.

ישיבה משרדית
לימור אדרי

איך בעלי ההון יכולים לשפר גיוון?

מתחילים מלשאול שאלות. איך נראית ההתפלגות בהנהלה, בהשקעות, בעובדים, האם יש מדיניות נגד הטרדות והורות וכיצד הם מודדים שינוי. זה כבר חצי עבודה. מוסדיים רבים חוששים לשאול את השאלה מחשש להיתפש כבעייתיים ולאבד את מקומם בחברות בהם הם רוצים להשקיע. אלה הגופים המשפיעים והעשירים בעולם והשינוי צריך להתחיל מהם. 

אבל זה לא תלוי רק במספר המצומצם של מנהלי גופי השקעה וחברות ציבוריות. זה תלוי בכולנו. לפני מספר חודשים ביקרה אנגלה מרקל בישראל ולא נכחו די נשים בפגישה. היא העירה בנושא, ונשים מרחבי העולם החליטו לעשות מעשה והתאספו כדי לומר: אנחנו עם האמירה הזו. מפגשים כלכליים (ובכלל צמתי השפעה) צריכים לייצג את שני המינים בצורה ראויה. בין השאר כדי לאפשר לכולם את ההזדמנות שנוצרה שם ולצמצם את הפערים.

התחושה היתה טובה, מארגני כנסים החלו לפעול כדי למצוא דוברות ומומחיות ולהציג גיוון בכל דיון ופאנל גם אם נשים לא היו ברשת הקשרים המיידית והקלה עבורם. ואז - נקבע השבוע מפגש בנושא סייבר בנוכחות ראש הממשלה, ושוב, אישה אחת בתמונה מלאת גברים. ליתר דיוק, היו שם 3 נשים מתוך 18 סטארט-אפים. אבל בתמונה היו הרבה גברים שאינם יזמים, מנהלי אקסלרטורים ונוספים. שוב ברגע האמת, לא נעשה מספיק.

האם זה כל מה שהיה צריך להיות שם? האם התמונה צריכה לשקף את המציאות? איזו מציאות? גישה אחת טוענת, כי אם יש 25% נשים בתעשייה כך צריכה להיראות תמונה כזו. גישה אחרת תאמר כי יש מספיק נשים ראויות למפגש כזה כך שמחצית מהנוכחים בו יהיו נשים, בדומה להתפלגות בחברה האנושית. גם קהילות מיעוט אחרות צריכות להיות בה. האם זה צריך להיות היעד?

יש רבים שיטענו כי הצגת גיוון אינו יעד ראוי, כיוון שזה לא הוגן להחסיר גברים לצורך איזון מאולץ, שמשקף חברה ולא תעשייה. אחרים יאמרו שאם לא נדאג לייצר 50%, שוויון מלא, בוודאי כשיש מספיק דוגמות מעולות למפגש של 20 אנשים, לא נגיע אליו גם בעוד שנים רבות.

והאם 50% זה צודק? רות ביידר גינסבורג נשאלה פעם מתי יהיו מספיק נשים בבית המשפט העליון ותשובתה היתה "כשיהיו כולן נשים". לאחר מאות שופטים גברים בהיסטוריה של בית המשפט העליון האמריקאי, לטענתה, זה צדק.

למה זה חשוב? כי הפער הולך וגדל וזה הפסד כלכלי וחברתי לכולנו. רעיונות ויזמות, הם לא נחלתם של קבוצה אחת באוכלוסייה ואי שילוב קבוצות במהלך הכלכלי משאיר הרבה מאוד אתגרים ושווקים ללא מענה והפוטנציאל גדול יותר מהמשק היום. מבחינה דמוגרפית, מיעוט יהפוך בקרוב לרוב והפערים רק ילכו ויגדלו. השוק יכול וצריך להיות גדול יותר והמסר חייב להיות שההזדמנויות שוות.

לבעלי משרות בכירות ולציבור כולו יש כוח לשנות את חוסר הצדק בהרבה מאוד צמתים. זה מתחיל בפוליטיקה (האם יש יצוג ראוי ואמיתי, לא מס שפתיים) ובעסקים (גיוון בהנהלה, מימון לא מוטה), ונמשך בהזמנות למפגשים החוזרים ונשנים ועד שיחות טלפון בין משקיעים ליזמים.

הגיוון הוא יתרון, הוא שומר עלינו מאוזנים ובתהליך התקדמות תמידי וכל אחת ואחד מאיתנו צריך להגן עליו, לשמר את הנורמות שהוא יוצר ולטפח אותן. הוא עוזר לנו לראות רחב יותר, עמוק יותר וטוב יותר והרווח הוא של כולנו.

דריה הניג שקד, היא מייסדת WeAct ומנכ"לית Stride Ventures לקידום שיוויון מגדרי בחדשנות ובהשקעות. מתגוררת בסיליקון וואלי קליפורניה. 

דריה הניג שקד
מירי אקשטיין

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#