בלוג זירת ההייטק

תאילנד-לונדון-תל אביב: המסע של היזמת נועה שפיר שגייסה 5 מיליון דולר עם מצגת

על שימוש במתודולוגיה אקדמית למציאת רעיון, גיוס סיד של חמישה מיליון דולר עם מצגת בלבד, גיוס עובדים ובניית צוות

לאחר טיול לתאילנד כשהיא מצוידת בתואר כפול מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה ומדעי המחשב וניסיון קצר כעובדת בגוגל, החליטה נועה שפיר להצטרף לבן זוגה וחבר ילדותו ולהקים יחד סטארט-אפ.

האזינו לפרק >>>

נועה שפיר
איציק רובין
להמשך הפוסט

אחרי ששקע האבק: 6 תובנות של מדען נתונים ממערכת הבחירות

מהלך "שתיית המנדטים" של הליכוד, שדובר עליו רבות, אכן הצליח למשוך מצביעים ממפלגות הימין הלא-דתיות (כולנו, ישראל ביתנו), אך כמעט ולא מהבית היהודי או מש"ס ■ מצביעי עלה ירוק התפצלו בערך חצי-חצי בין כחול לבן לבין זהות

כותב אורח: איתמר מושקין

מששכך אבק הקמפיינים, ונספרו הקולות עד אחרון החיילים והימאים, אנו יכולים להתפנות ולהצטרף לגדודי מדעני הנתונים (המקצועיים והחובבים) המסתערים על התוצאות ומגבשים שלל תובנות מעניינות (למשל כאן), ואף מזהים בגבורה טעויות ו/או זיופים לא מעטים.

קלפי
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

50 גוונים של סיווג: אתגרים שראוי לקחת אותם בחשבון לפני שמפתחים מודל נתונים

יש אתגרים שונים בדרך לסיווג מוצלח ■ והפעם, אתגרים בשונות של מרחב הבעיה ובחפיפה בין קבוצות הסיווג

בפוסטים קודמים עסקתי מספר פעמים בשיטת הסיווג, אחת מהטכניקות החשובות ביותר בלמידה וביג-דאטה. נזכיר שהמטרה בסיווג היא לחלק עצמים לקבוצות שהוגדרו מראש, באמצעות דוגמות שנאספו לכל קבוצה. הצגתי מספר אתגרים בדרך לסיווג מוצלח, וזאת לאור מטרות הבלוג – לתת לקורא תחושה טובה יותר לגבי מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות שונות. מכיוון שבמהלך הקריירה שלי אני נפגש בעוד ועוד מודלי סיווג בעייתיים, אנסה להצביע על אתגרים נוספים שראוי לקחת אותם בחשבון לפני שיוצאים לדרך.

נזכיר את האתגרים לסיווג מוצלח שכבר עסקתי בהם: ראשית, מומלץ לשקול האם הבעיה שלכם אכן מתאימה לטכניקת הסיווג. במידה וכן, נדרש להכין מראש דוגמות רבות ולנקוט משנה זהירות במהלך הבחירה של הדוגמות. מומלץ מאוד גם לבחור באופן נבון את המאפיינים (התכונות) לסיווג. נעסוק הפעם בעוד שני אתגרים הנוגעים למרחב הבעיה איתה אתם מתמודדים: מידת השונות של העצמים אותם אתם מעוניינים לסווג, ומידת החפיפה בין קבוצות הסיווג.

.
להמשך הפוסט

מדינה מקוטבת: מסקנות ויזואליות לאחר בחירות 2019

בישראל קשה יותר למדוד את הקיטוב בגלל השיטה הרב-מפלגתית. אבל האמת היא שמערכת הבחירות האחרונה היתה בין-גושית במידה ברורה כל כך שניתן להתייחס אליה בצורה דומה

הבחירות לכנסת מאחורינו אמנם, אבל החלק המעניין באמת החל בבוקר רביעי, כשוועדת הבחירות פירסמה את נתוני את קובץ התוצאות. לא יותר משעות אחדות לאחר מכן כבר ניתן היה למצוא ניתוחים וויזואליזציות מעניינים מהרשת, כמו למשל המפה האינטראקטיבית הזו בבלוג המצוין "כמותית", שיכולה לקחת שעות מזמנכם. בפוסטים הקרובים אנסה לספר את הסיפור של בחירות 2019 על פי הנתונים.

ישראל היא מדינה מקוטבת

פתקי בחירות בכינוס מפלגת הליכוד
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

האם כדאי לכתוב קורות חיים בעברית או באנגלית?

חזרנו! אחרי חודשים ארוכים, סוף סוף יש לי זמן לחזור לכתוב :-) לרגל החזרה, נטפל ב-feature request שמספר קוראים ביקשו: האם כדאי לכתוב את קורות החיים בעברית או באנגלית?

משום מה מסתבר שהנושא נוטה לעורר אמוציות באנשים, אז אביא מראש את עיקרי הדברים: כששואלים אנשי היי-טק העוסקים בגיוס, שומעים דעות לכאן ולכאן. אני אישית ממליץ על עברית, מסיבות שתיכף נסביר.

מנהלת במשרד
להמשך הפוסט

מציאות קדודה: כיצד הטכנולוגיה תקבל עבורנו החלטות מושכלות?

עולמינו ייהפך ליותר ויותר תלוי-תוכנה ובינה מלאכותית שיתווכו עבורנו את המציאות ללא אפשרות בחירה או שיקול דעת

בשנתיים-שלוש האחרונות החלו לפרוץ קדימה שתי טכנולוגיות מעשירות מציאות – מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR). בעוד מציאות מדומה מחייבת התנתקות מהמציאות האמיתית, מציאות רבודה מוסיפה מידע ומעשירה את חוויית המציאות האמיתית. כשאנחנו עושים שימוש בטכנולוגיות אלה אנחנו עושים זאת מבחירה מודעת.

לאור אירועים והתפתחויות של השנה האחרונה, אך בעיקר של החודשיים האחרונים, בכתבה זו אציג כיצד אנחנו כבר היום נמצאים במציאות שמוכתבת לנו על ידי תוכנה. מציאות שאין לנו דרך לדעת אם היא אמיתית או לא, אלא אם כן היא תתנפץ לנו בפנים – כפי שקרה מספר פעמים בשנה האחרונה.

להמשך הפוסט

דאטה סיינס לבוחרים: מה אפשר ללמוד מהפריימריז של הליכוד?

קורא מסור של הבלוג נענה לבקשתי לדאטה, והעביר לי את תוצאות הפריימריז של הליכוד: להלן ניתוח התוצאות והמסקנות

בפוסט הקודם ניתחנו את תוצאות הפריימריז במרצ, שהיתה המפלגה היחידה שפירסמה באופן מסודר את התוצאות. קורא מסור של הבלוג נענה לבקשתי לדאטה מעניין כפי היא מופיעה בצד שמאל של המסך שלכם (עכשיו גם אתם יכולים), ושלח לי את תוצאות הפריימריז בליכוד.

מכיוון שניתוח הדאטה בפוסט הנוכחי זהה לניתוח בפוסט הקודם אני ממליץ לקרוא גם את הפוסט הקודם במידה וחלק מצעדי הניתוח אינם ברורים. חשוב לציין שהדאטה מעודכן לספירת הקולות הראשונה ולא כולל מספר תיקונים שנערכו בספירה נוספת, לאחר שנתגלו אי-אילו אי סדרים בתוצאות.

ביבי מדבר בטלפון
קובי גדעון / לע"מ
להמשך הפוסט

איך סטארט-אפיסטים מוכרים מוצר לקוקה-קולה?

אדיר צימרמן, מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת SCREEMO, בנה חברה שגדלה מרעיון לחברה גלובלית עם לקוחות כמו מיקרוסופט ווולמארט ■ אלה התובנות שלו מעבודה מול תאגידי ענק

אדיר צימרמן, מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת SCREEMO, בנה חברה שגדלה מרעיון לחברה גלובלית מיפן ועד ארה"ב עם לקוחות מהגדולים בעולם כגון קוקה-קולה, וולמארט, מיקרוסופט ועוד. המוצר של החברה מספק ממשק משחקי וחווייתי לתקשורת עם לקוחות.

לחצו על הנגן להאזנה לפרק >>>

מדפי קוקה קולה בסופרמרקט
Bloomberg
להמשך הפוסט

קיבלתם ביקורת שלילית על המיתוג שלכם? אל תמהרו לחזור לשולחן השרטוטים

רמת האמנות הגבוהה ביותר בעיצוב המותג, היא לעשות מה שנכון לקהל שלכם – ולא לספור את כל היתר

לאורך השנים נתקלתי בלא מעט סיטואציות שבהן מספיקה ביקורת שלילית, או אפילו פושרת, אחת על סיפור של סטארט-אפ זה או אחר כדי להחזיר את כולם לשולחן העבודה.

ההנחה המובלעת בתפישה הזו היא שיש דרך להגיע לסיפור (תוצאה) שיעבוד "נכון" באופן אובייקטיבי, כלומר, שיענה על איזשהו צ'ק ליסט נשגב שיהפוך אותו לקביל על כל אדם שייתקל בו.

וורן באפט
KEVIN LAMARQUE / רויטרס
להמשך הפוסט

איך למשוך יותר נשים (למשרות פיתוח בהיי-טק)

נשים הן לא המיעוט היחיד שסובל מתת-ייצוג בהיי-טק, אבל הן המיעוט היחיד שמהווה כ-50% מהאוכלוסייה ■ כדי להגיע למשרות פיתוח נשים צריכות להתגבר על הרבה מכשולים ■ 10 טיפים לתהליך גיוס למשרות פיתוח, שיגדיל את שיעור הנשים הפונות לחברה

הרבה חברות מדווחות על קושי כללי בגיוס נשים, ובפרט על קושי לגייס אישה ראשונה לתפקיד פיתוח. זה מתחיל עוד בשלב שליחת קורות החיים: "אנחנו פשוט לא מקבלים קורות חיים של נשים", הם אומרים. נשים הן כמובן לא המיעוט היחיד שסובל מתת-ייצוג בהיי-טק, אבל הן המיעוט היחיד שמהווה כ-50% מהאוכלוסייה. איך אפשר להפוך את החברה ליותר מגוונת תרבותית?

מורן וובר, מפתחת בכירה ב-Wix ופסיכולוגית חברתית, פירסמה לאחרונה במגזין המקוון "האקר נון" פוסט מאלף בנושא גיוס נשים למשרות פיתוח, הכולל הפניות רבות למקורות מחקריים וטיפים מועילים לחברות המעוניינות להגדיל את מספר הנשים שמגיעות להתראיין בהן, את מספר הנשים שבסופו של דבר מתקבלות וחשוב לא פחות - את מספר הנשים שנשארות. כשירות לציבור שאינו שש לקרוא באנגלית, אציג כאן את עיקרי הדברים.

הסרט לשבור את הקרח
אי־פי
להמשך הפוסט

עורכת הדין שעזבה מסלול מהיר לשותפות - כדי להקים סטארט-אפ שייעל את העבודה במשרדי עריכת דין

על מיזם בוטסטראפ שתוך 4 שנים חדר ל-85% ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל

לפני ארבע שנים ענבל באומר ניהלה צוות עורכי דין והיתה על המסלול המהיר לשותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים בישראל. אך לאחר עשור במקצוע ואין ספור פעמים בהם חזרה ותיקנה למתמחים את אותן השגיאות החליטה שהגיע הזמן לשבש את התחום עם טכנולוגיה וכך נולד המיזם שלה - ליגל-אפ.

לחצו על הנגן להאזנה לפרק >>>

ענבל באומר
שירלי באומר
להמשך הפוסט

דאטה סיינס לבוחרים: מה אפשר ללמוד מתוצאות הפריימריז?

הכרזה על בחירות, עבור חובבי פוליטיקה, חובבי דאטה ובעיקר עבור החיתוך של שתי הקבוצות הללו היא יום חג ■ מדובר בכמות נתונים מכובדת עליה ניתן להחיל מודלים של עיבוד נתונים והפקת תובנות

ב-9 באפריל תתקיימנה הבחירות לכנסת ה-21, ובעוד אחדים מבכים את בזבוז משאבי הציבור, הקיטוב והשיח הרדוד שבחירות בדרך כלל מביאות עימן, עבור חובבי פוליטיקה, חובבי דאטה ובעיקר עבור החיתוך של שתי הקבוצות הללו מדובר ביום חג.

החגיגות הלא הרשמיות החלו כבר עם הפוסט הקודם בנושא של איתמר מושקין, ממשיכות עם פרויקטים כגון "הסוקר האוטומטי" (ובפרט "הסקר השקוף"), ויימשכו עד לבחירות ולאחריהן עם מספר פוסטים בנושא, הן בבלוג זה והן ברחבי הרשת (אל תדאגו, נדאג לקשר אתכם למיטב).

רולטה
Dreamstime
להמשך הפוסט

ביג דאטה לשלטון: האם ניתן לחזות את תוצאות הבחירות?

שיטות ביג דאטה מתקשות מאוד בחיזוי תוצאות של אירועים ייחודים כדוגמת בחירות ■ בעבר היו מעלים באוב או קוראים בקפה ■ היום יש סקרים ומומחים פוליטיים

בתקופת בחירות סוערת זו, עתירת מפצים, פילוגים, מיזוגים ומפלגות גוססות, אני נשאל האם ניתן לחזות את תוצאות הבחירות בשיטות של ביג-דאטה. התשובה במילה אחת היא לא. בשתי מילים – ממש לא. אבל רגע, איך זה שכל יום מתפרסמים עוד ועוד סקרים שמתיימרים לעשות בדיוק את זה?

לכאורה, חיזוי בחירות הינו בעיה מתאימה לתחום הביג-דאטה. יש נתונים רבים של תוצאות אמת ממערכות בחירות קודמות. אפשר לאסוף הרבה נתונים חדשים באמצעות סקרים או איסוף אוטומטי וניתוח טרנדים ברשתות חברתיות וגם בשילוב של ניתוח טקסטים. כלומר, אין שום קושי לאסוף מאגר של ביג-דאטה. ומכאן לכאורה קצרה הדרך לנסות ולהזין את כל הנתונים האלו לשיטות שונות של למידה או סטטיסטיקה ולחזות את תוצאות מערכת הבחירות. לצערנו יש כאלו שעושים את זה. הם מקבלים "תוצאות" ורצים לספר לחברה בתקשורת, מבלי להבין (במקרה הטוב) שמדובר בתוצאות חסרות בסיס.

Getty Images IL
להמשך הפוסט

מחזירה את ההשקעה או לא: איך לעזאזל מודדים חדשנות?

מה שלא ניתן למדוד, לא ניתן לנהל ■ אם חדשנות רוצה לקבל לגיטימציה כדיסציפלינה חיונית לעסקים כמו שיווק או שרשרת אספקה, היא חייבת לבחון את עצמה באותם פרמטרים, וראשית - בשיפור השורה התחתונה של הארגון

המושג חדשנות פתוחה הופיע לראשונה בספרו של פרופסור הנרי צ'סברו (Henry Chesbriugh) ב-2003 במשמעות של להוות את תמונת המראה של החשאיות והסודיות שאפיינו מעבדות מו"פ סגורות בארגונים גדולים. באופן כללי, המושג מתאר חדשנות מבוזרת הנעשית על ידי מספר רב של גורמים בסוגים שונים של שיתופי פעולה.

ב-16 השנים שחלפו מאז הוצג הרעיון לראשונה, הפכה חדשנות פתוחה לכלי מקובל בעבודת הארגונים אשר משלים את עבודת המו"פ ומוסיף עליה.

אי–פי
להמשך הפוסט

התחילו בקפה בבואנוס איירס - וגייסו מעל 5 מיליון דולר

איריס ומאיה עבדו בסטארט-אפ שנמכר לחברה גדולה, ובמקום לשבת בנוחות בכסא השכירות, החליטו לבחור במסלול היזמות ■: הן הקימו מיזם שמשתמש בבינה מלאכותית לטובת ניהול נכסי נדל"ן, גייסו סבב סיד ומשרתות 20 לקוחות בישראל ובארה"ב

איריס צידון ומאיה גל הכירו בחברת גילות שנמכרה לנס טכנולוגיות. המעבר מסטארט-אפ לחברת ענק בירוקרטית נתן להן את התחושה כי כנפיהן קוצצו ואיתה גם המוטיבציה והאמונה ביכולת להשפיע ולהזיז מהלכים גדולים נעלמה.

האזינו לפרק >>>

מייסדות אוקפי: איריס צידון ומאיה גל
ללא קרדיט
להמשך הפוסט

מפתחי קוד פתוח: הכירו את אחת הקהילות החזקות בעולם

שם הארוע - Redis Day TLV ■ מקום - טראסק, תל אביב ■ תאריך - 11.3.19 ■ דוברים - אלנה קולבסקה, רועי ליפמן וגברי פיליפסון, שלושה מפתחי תוכנה בכירים אשר חברים בקהילה של רדיס ובעלי ותק בקהילת הקוד הפתוח

ה- Redis Day TLV, הארוע השנתי של קהילת הקוד הפתוח, התקיים השנה בהשתתפות מאות מפתחים ומרצים מובילים מהעולם מקהילת הקוד הפתוח.

עם צמיחה של יותר מ-60% בתחום מסדי הנתונים מבוססי הקוד הפתוח, בהם משתמשים גם אמזון, גוגל ופייסבוק -  ומאות אלפי משתמשים בקוד הפתוח בכלל, וזה של רדיס בכלל – הכוח עבר לקהילות המפתחים ובארוע נדונו המגמות של 2019.

הרצאה על תכנות
עידן חסון
להמשך הפוסט

אל תמהרו להספיד את הסייבר: חמש מחשבות מכנס RSA

גם אחרי עשור בתערוכה השנתית של RSA, קובי סמבורסקי עדיין לא התרגל לרעש, להמולה ולהצפה הטכנולוגית

גם אם אתם לא "חנוני היי-טק", אתם חייבים לעצמכם להתנסות לפחות פעם אחת ולבקר בתערוכה טכנולוגית בינלאומית גדולה. עשרות אלפי אנשים שגודשים את הרחובות, חברות צעירות ובוגרות שמנסות לצוד את הלקוח הבא ולקוחות שנהנים מהמרדף אחריהם. כמו ארבה שפושט על עיר בהמולה בלתי פוסקת. במהלך היום, רצים מפגישה לפגישה ומהרצאה להרצאה. בערב, עשרות אירועים ומסיבות שעורכות החברות לטובת הלקוחות הפוטנציאלים.

כזו בדיוק היא התערוכה השנתית של RSA, שנערכת בסן פרנסיסקו. אני חוזר לכאן מדי שנה מזה כעשור וחייב להודות שעדיין לא התרגלתי. זה קצת כמו להישאב להוריקן ולקוות שתצא שלם בצד השני. אלפי אנשים, עשרות פגישות ואירועים, ממש עוצר נשימה.

מערכת מחשוב
Kacper Pempel / רויטרס
להמשך הפוסט

בלי לשאול אף אחד: למה תחבורה ציבורית בשבת זה רק עניין של זמן

סקירה שטחית מראה כי היהדות אוהבת לאפשר למאמיניה לבצע מעין "מיקור חוץ" לפעולות בשבתות ובחגים באמצעות גוי ובימינו באמצעות שעוני שבת ■ בעתיד הנראה לעין, גם נסיעה בתחבורה פרטית וציבורית, קנייה במרכולים ושימוש בטכנולוגיות נוספות, יתאפשרו בעזרת בינה מלאכותית

בשנה האחרונה עלה שוב הנושא של מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית. נושא הדת הוא בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והציבוריים. מלחמות השבת מלוות את מדינת ישראל לאורך חייה. ברמת המדינה גדלנו והתחנכנו על כך שיום שבת זה יום מנוחה, שבתי עסק סגורים ושאין תחבורה ציבורית. גם למדנו שלא מתקיימות עבודות ציבוריות גדולות, אלא אם כן רוצים לגרום למשברים קואליציוניים, הצבעות אי אמון בממשלה והתפטרויות. לא פעם המשברים לוו במלחמות הקצנה בין המפלגות והפלגים החרדיים. טקס קבלת מטוסי F15, פרשת המשחן ואף כעת עם עלילות גשר יהודית בתל אביב. לאחרונה גם התוודענו למשבר עבודות הרכבת הקלה שהגיעו לעיר בני ברק שלווה בהפגנה של מאות חרדים. כל זאת למרות שהיה מדובר בעובדים סינים המנוהלים על ידי מנהלים סינים שמתפעלים ציוד סיני בעומק של 20 מטר מתחת לפני הקרקע ומבלי שניתן לשמוע בכלל.

איך זה קשור לבינה מלאכותית? בשביל לענות ולהבין צריך קודם כל לקחת צעד אחורה ולבחון את דרכה של היהדות להתמודד עם אורח החיים המודרני. סקירה שטחית מראה כי היהדות אוהבת לאפשר למאמיניה לבצע מעין "מיקור חוץ" לפעולות בשבתות ובחגים. הבולט שביניהם הוא אותו "גוי של שבת" שזמין להפעלה ולעבודות בשכונות החרדיות בירושלים ובבני ברק, החל מנהיגה באמבולנס ועד להדלקת אורות ומזגנים. לדתיים ולשומרי מסורת מחמירים פחות מהחרדים ישנם פתרונות המאפשרים להם ליהנות מטכנולוגיות כמו מזגן, שעון שבת או שימוש במעלית המופעלת על ידי פיקוד שבת. אותם "התקני שבת" מאפשרים למעשה ליהודים לתת למכונה לעשות את העבודה עבורם ולהוות "גוי של שבת" מודרני. שעון השבת החל כמכשיר מכני, אך כיום קיים כבר שעון שבת חכם ודיגיטלי המאפשר לשלוט ולתפעל מספר רב של מכשירים.

ראש העיר טבריה רון קובי עם אוטובוס השבת
גיל אליהו
להמשך הפוסט

האינטרנט חוגג 30: תקציר לאלה שנולדו עם כבל אופטי ביד

מה השתנה מאותו יום ב-1996 בו שמנו קופסה חדשה על שולחן המחשב שמחברת אותנו לאינטרנט לקול צלילים מסתוריים ועד לחיבור האופטי של Gb/s 1 של היום?

כשהייתי צעיר, אבא שלי סיפר לי שכשהוא היה ילד לא היתה טלוויזיה בכל בית, הילדים שיחקו בחוץ ומדי פעם הקשיבו לשידורי הכדורגל ברדיו.

היום כשאני אבא, אני כבר מכין את הסיפורים לילדיי על כך שכשאני הייתי ילד, לא בכל בית היה חיבור לאינטרנט. ולאלה שכן היה, החיבור היה תלוי על פס מאוד מאוד (מאוד) צר של 56kb/s. בעבר הלא רחוק, בסוף שנות ה-90, החיבור הביתי לאינטרנט הסתמך על חיבור באמצעות חייגן שאילץ (כך לפחות זה היה נשמע) את המודם להפוך אותות דיגיטליים – אותם ביטים שהמחשב מייצר לאותות אנאלוגיים (צלילים) שאפשר להעביר בטלפון. לכן החיבור לאינטרנט בזמנו היה נשמע כך:

Google Doodle - WWW 30th anniversary
Google
להמשך הפוסט

סוף מסלול: תובנות ושיעורים של שלוש יזמות שסגרו את הסטארט-אפ

אנה ליפשיץ אגמון, מאיה כספי ואינה שינדרמן הן יזמיות שהקימו סטארט-אפ - וסגרו אותו ■ שלושתן גייסו כסף, צוות, השיקו מוצר והגיעו לכמות מכובדת של לקוחות משלמים ■ מה היו הדגלים האדומים שהן מזהות בדיעבד ואיך משלימים עם העובדה הקשה שצריך לסגור את החלום?

אנה, אינה ומאיה מגיעות כל אחת מרקע אחר. אינה הקימה סטארט-אפ משלה וחלמה לעשות את זה בגדול, וכמו יותר מ-95 אחוזים מרוכבי ורוכבות רכבת ההרים, גם זמנן הגיע, והן בחרו לעצור ולרדת.

האזינו לפרק>>>

אנה ליפשיץ אגמון,אינה שינדרמן ומאיה כספי
איתי לשם, ג׳ולבוקס דזיין,תומר רוטנברג
להמשך הפוסט