בלוג זירת ההייטק

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ – על ניתוח קשרים

ניתוח קשרים הוא אחד התחומים המרתקים בעולם הביג-דאטה

עמוס הנביא שואל "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ". אם ראינו שני אנשים שהולכים יחדיו, סביר יותר שהם קבעו להיפגש, מאשר שהם נפגשו באקראי. כלומר, יש ביניהם קשר. על ההיגיון הפשוט הזה מבוססת היכולת שלנו לחקור פשעים חמורים. נניח שנמצאה גופת אישה שנרצחה (לא עלינו). קיימת אפשרות שמדובר ברוצח מזדמן, אולם ניסיון העבר מלמד שיש סבירות גבוהה יותר שמדובר ברוצח מ"המעגל הראשון" של המכרים שלה. במקרים רבים לצערנו קרוב משפחה מדרגה ראשונה כמו בן-זוג, אח או בן.

מה הקשר של כל זה לביג-דאטה? שאלה מצוינת. זאת דוגמה מזעזעת מעט אך פשוטה לניתוח קשרים (Link Analysis), אחד התחומים המרתקים בעולם הביג-דאטה. כאשר מדובר בניתוח של קשרים בין אנשים, בייחוד בעידן הרשתות החברתיות, מקובל לכנות זאת גם ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). יש לתחום זה יישומים רבים, החל ממחקר פשעים, סיכול טרור וכדומה, ועד לתחום השיווק והפרסום הוויראלי.

"טיטאניק"
/אי־פי
להמשך הפוסט

תסכול מחידוש דרכון ב-1,500 שקל הוביל למיזם שגייס חצי מיליון דולר בקיקסטארטר

היזמת יוליה לרנר מספרת על מימון המונים שהצליח פי 10 מהמצופה, שימש ככלי לאימות הצורך, שינה את המוצר וגילה שווקים ולקוחות חדשים

יוליה לרנר הגיעה ליזמות לאחר שניסתה לעבור ביקורת גבולות בשדה התעופה בן גוריון - ללא דרכון. לה זה לא הצליח והיא נדרשה לשלם 1,500 שקלים עבור הנפקת דרכון חדש. בחדר המלון כשפתחה את המזוודה גילתה להפתעתה את הדרכון הישן.

להאזנה לחצו על הנגן

יוליה לרנר
mary ron
להמשך הפוסט

הרבה אנשים מעניינים ישמחו להכיר אתכם שם - אבל קודם תצטרכו ללמוד להתמודד עם המבוכה החברתית

אחת הדרכים היעילות ביותר להרחבת המעגלים המקצועיים היא השתתפות באירועים של קהילת הפיתוח ■ למיטאפים המקצועיים מגיעים הרבה אנשים נחמדים שישמחו להכיר ולחלוק ידע - רק צריך להתגבר על המחסום הראשוני ולהתחיל לדבר איתם ■ להלן חמישה טיפים להתמודדות עם ביישנות במיטאפים

אם אין לך קשרים מהאוניברסיטה או מהצבא, את ודאי מבינה שהגיעה העת לפצוח בנטוורקינג. סביר להניח שנתקלת לאחרונה בעצה "לכי למיטאפ". אם את כאן רוב הסיכויים שאת כבר יודעת מהו מיטאפ, אבל הנה הסבר קצר למקרה שלא: מדובר במפגש או בסדרת מפגשים קבועה שכוללת בדרך כלל הרצאות וזמן למינגלינג. מיטאפ בתחום התוכנה צפוי להתמקד בהרצאות בנושא טכנולוגיה, כלי או שפת תכנות מסוימים. תוכלי למצוא מיטאפים באתר meetup ולחפש לך קבוצה לפי אזור ותחומי עניין. במיטאפים עצמם תוכלי לשמוע על הזדמנויות כמו מפגשי פיתוח, כנסים, שיתופי פעולה מקצועיים ומשרות רלוונטיות, ואפילו להכיר מנטוריות וחברים.

אכן, אחת הדרכים היעילות ביותר להרחבת המעגלים המקצועיים היא השתתפות באירועים של קהילת הפיתוח, והעצה ללכת למיטאפ נשמעת כמו רעיון מצוין, אבל עד מהרה עולים חששות וספקות: אין לך עם מי ללכת ואת לא יודעת מה תעשי באירוע עם כל כך הרבה אנשים זרים. בפוסט הזה אציע כמה טיפים פרקטיים להתמודדות עם החשש והמבוכה.

מפגש של מעצבים בהיי-טק
אביב בילואוס
להמשך הפוסט

תזוזת מצביעים: איזו מפלגה התחזקה על חשבון האחרות?

בכל סיבוב בחירות אנחנו בודקים את השינוי במצב המפלגות ביחס לבחירות הקודמות, אבל צלילה לנתונים מאפשרת לתאר ממי מפלגה שהתחזקה גנבה את המצביעים

כותב אורח: איתמר מושקין

אחת לכמה שנים, אנו האזרחים נקראים לקלפי כדי לבחור באיזו מפלגה אנו תומכים. חלקנו מצביעים בנאמנות (אולי אפילו עיוורת) לאותה מפלגה, וחלקנו לא טורחים להצביע מלכתחילה; בין לבין, רובנו הגדול מתלבט בכל בחירות, ומצביע למפלגה שהצליחה לשכנע אותו הפעם.

בחירות מוניציפליות ברמת השרון, ב-2016
דודו בכר
להמשך הפוסט

מה אפשר ללמוד ממאו דזה-דונג על מיתוג

איך מניעים עובדים למטרה משותפת מתוך רצון אמיתי ולא מתוך כפייה? ■ או שספר הערכים שתלוי במטבחון צריך להשתנות, כיוון שלא עומד במבחן המציאות, או שההתנהגות צריכה להשתנות, כי היא סטתה מדי מהמילה הכתובה ■ תהליך זה של יצירת דרייב משותף בצוות שלכם דורש לבנות אמון בעיקר בדרגי הביניים והשטח

"בכל מערכת שבה משמעת היא תוצר של כפייה חיצונית, המשמעות היא יחס של אדישות וחוסר אכפתיות ביחסי הדרג המנהל עם דרגי השטח ולהיפך. הרעיון שדרג ניהולי יכול להשתלח, במילים או במעשים, בדרגים נמוכים ממנו עומד בסתירה לתפישת המשמעת העצמית, ומשמעת כפויה שכזו תהרוס את אחדות הצוות ואת רוח הלחימה שלו. משמעת עצמית היא, לפיכך, התכונה הראשונה במעלה שיש לשאוף אליה בעת הקמת צוות".

את המילים האלו כתב מאו דזה-דונג. כן, אותו מאו ששם את כל הרודנים האחרים של המאה ה-20 בכיס הקטן. זה תרגום שלי לספר שכתב מאו, "לוחמת גרילה", שעוסק במקור באופן המיטבי שבו יש להקים צבא גרילה אפקטיבי. כך, לפני ההתאמות שערכתי דובר על דרג פיקודי, ולא ניהולי, וכן לא על "השתלחות" אלא על אלימות קיצונית מצד אותו דרג פיקודי. במילים אחרות, מאו טוען כאן שצבא (ונשליך תפיסה זאת לכל צוות שמטרתו לפעול יחד למען השגת מטרה משותפת) לא יכול להישען על משמעת כפויה – אנשים שמכריחים אותם לעשות דברים – אלא על משמעת עצמית – אנשים שבוחרים מרצונם החופשי לקחת חלק במאבק למען מטרה מסוימת.

חיילים סינים בפתיחת האולימפיאדה בבייג'ין, 2008
רויטרס
להמשך הפוסט

עצות ממוריס קאהן והמומנטום של סטארט-אפים ירוקים

איך מגשימים חלומות על סטארט-אפ במסגרת הקריירה? עשרות אורחים של UBS הגיעו ביום א' האחרון לקבל השראה בנושאים הללו מאנשי עסקים מובילים באירוע A Life Worth Living, שהתקיים במוזיאון תל אביב, בו נערך גם פסטיבל OFFF לעיצוב ואדריכלות.

בין המרצים בארוע, היה איש העסקים מוריס קאהן שהחל את דרכו כיזם צעיר בפתיחת מפעל לאופניים בבית שמש, היה ממייסדי דפי זהב ואמדוקס ובעשור האחרון פעיל כפילנתרופ, ייעץ לסטארט-אפיסטים כי יזמים צריכים לדעת שזה לא קל, ואין הצלחה מהירה; צריך סבלנות ועבודה קשה, אך חשוב מכל להיות כן וישיר. אם יש אמון בין אנשים- זה עובד. "רציתי לפרוש בגיל 26 כי חשבתי שכדאי לפרוש כשאתה צעיר, אבל זה לא הצליח לי".

מוריס קאהן
רונן מחלב
להמשך הפוסט

תנצרו את הרגע, אתם עדים לבחירות האחרונות בהיסטוריה

היכולת להניע בני אדם לפעולה נהפכה להיות מדע כמעט מדויק ■ קיימברידג׳ אנליטיקה הריצה במהלך הבחירות בארה"ב יותר מ-60 אלף קמפיינים שונים מדי יום ■ בעידן שבו לכל מצביע יש פרופיל עם אלפי פרטי מידע, ניתן למצוא את הנוסחה היעילה לגרום לו להצביע למועמד בעל צוות הדיגיטל החזק יותר

ב-2005 קבוצת חוקרים בפרינסטון אספה תמונות פנים של מאות סנטורים אשר התמודדו בקמפיינים במהלך שלושת סבבי הבחירות שקדמו לאותו היום. החוקרים ביקשו לבדוק עד כמה המראה של המועמד משפיע על קבלת ההחלטות שלנו מאחורי פרגוד הקלפי. למעלה מ-800 סטודנטים התבקשו להעריך מי מבין המועמדים אמין יותר. במידה והסטודנט זיהה אי מי מהמועמדים תמונתו נפסלה. כך שאפשר היה לומר בוודאות שהשיפוט מתבסס על המראה בלבד.

לתדהמת החוקרים ציון האמינות שנתנו הסטודנטים למועמד, שראו בחטף תמונה שלו בשחור-לבן, ניבא מי אכן נבחר בסופו של הקמפיין. יתרה מכך הם היו מסוגלים לעשות זאת לאחר חשיפה של לא יותר מעשירית שניה לתמונה!! התגלית המרעישה פתחה תיבת פנדורה של לבטים עד כמה הבחירות שלנו מושפעות מאמונות וערכים או בעצם תוצר של השפעת הסביבה. האם הדמקורטיה היא אכן שלטון העם (דמוס-קרטוס)? או פעולה אינסטינקטיבית של ההמון?

בחירות לרשויות המקומיות 2018
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

עתיד מתוק: האם הטכנולוגיה תנצח את המלחמה בסוכרת?

נקודת האור העיקרית של הסוכרתיים, שסובלים מהמחלה שמשנה את שגרת החיים מקצה לקצה, היא ההיי-טק ■ בגלל גודל השוק (למעלה מ-400 מיליון איש), קרנות הון סיכון רבות משקיעות בתחום זה וחברות רבות שוקדות על מחקרים ופיתוחים שיובילו למציאת מרפא

החודש הוא חודש המודעות העולמי לסוכרת, וחשבתי שזו הזדמנות טובה לשתף בסיפור בנימה אישית יותר.

לפני מספר חודשיםֿ אובחנה אצלי סוכרת סוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים, וחיי השתנו מקצה לקצה. רוב האנשים בסביבתי הקרובה חשבו שסוכרת היא מחלה של אנשים בגיל הזהב שאכלו הרבה ממתקים, והדרך לרפא אותה היא להפסיק לאכול ממתקים. אך למעשה, סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית ונכון להיום בלתי ניתנת לריפוי, שבה הגוף תוקף את תאי הלבלב עד לכדי רמה שהוא מפסיק להפריש אינסולין – הורמון חיוני האחראי להכנסת הסוכר מהדם לתאים ויצירת אנרגיה.

Mario Anzuoni/רויטרס/ מר
להמשך הפוסט

כסא גלגלים רובוטי: היזמת שהפכה 30 שנות ניסיון בטיפול במוגבלויות לסטארט-אפ מהפכני

במשך כ-3 עשורים צפתה שנהוד במטופליה במרפאה לריפוי בעיסוק סובלים מהשלכות הישיבה הקבועה בכסא הגלגלים ■ פוסט בפייסבוק שכנע אותה להגיש פתרון חדשני לאנשים עם מוגבלות ומאותה נקודה נסללה הדרך להקמת המיזם ReSymmetry

אפרת שנהוד הגיע ליזמות לאחר 26 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק של ילדים ומבוגרים הסובלים ממוגבלות תנועה בשל מחלה, שיתוק מוחין ואף זקנה.

במשך שנים ראתה את מטופליה, כמו רבים אחרים, סובלים מהשפעות ושינויים במבנה גופם כגון עקמת, התקשחות מפרקים, פצעי לחץ ועוד הנגרמים כתוצאה מישיבה קבועה בכסא הגלגלים. הרפואה כיום יודעת להציע להם ניתוחים והתערבות פולשנית או התערבות שמרנית שמטרתה שמירה על אקטיביות ותמיכה במנחי הגוף על ידי מכשירים שונים. כל אלו הם פתרונות נקודתיים בלבד.

אפרת שנהוד
גיל דור
להמשך הפוסט

המקל והגזר של למידת מכונה באמצעות חיזוקים

בשנים האחרונות יש הרבה באזז סביב "למידה באמצעות חיזוקים" ■ עד כמה היא אכן רלוונטית לבעיות הלמידה שלכם?

אומרים שכל יום לומדים משהו חדש. האם זה נכון גם ללמידת מכונה? תלוי בגישה. הקדשתי מספר פוסטים בבלוג להסבר של "למידה מונחית" (Supervised Learning) מתוך דוגמות שהתוצאה עבורן ידועה. בגישה הזו, לא נלמד שום דבר חדש כל עוד לא נאסוף דוגמות חדשות. אבל יש גם גישה אחרת שנקראת "למידה באמצעות חיזוקים" (Reinforcement Learning). בגישה הזו, המכונה לומדת באופן רציף באמצעות ניסוי וטעיה על פי משוב (פידבק) שמתקבל מה"עולם".

הדוגמה הקלאסית היא רובוט (למשל שואב רובוטי) שלומד כיצד לנוע בתוך דירה. לרובוט יש חיישנים שמדווחים לו מתי הוא מתקרב או מתנגש במכשול. אין צורך לתת לו הוראות מראש והוא גם יודע להסתגל לסביבה משתנה כמו הזזה של רהיטים בחדר. מהדוגמה הזו אפשר להבין שכדי שנוכל להשתמש בלמידה מתוך חיזוקים צריכים להתקיים שני תנאים חשובים: ראשית, צריכה להיות לנו יכולת לקבל משוב האם החלטה מסוימת היא טובה יותר מהחלטה אחרת. בדוגמה של הרובוט, להעדיף להתקדם למקום פנוי ולא למקום חסום. שנית, נדרשת יכולת לתרגם את המשוב שקיבלנו לפעולה שנרצה לבצע כדי לקדם אותנו למטרה שלנו. למשל, במידה והרובוט נתקל במכשול, הוא ינסה לפנות לכיוון פנוי או לחזור על עקביו.

גד גניר
להמשך הפוסט

הסיבות שבגללן אני תומך בשביתת הסגל הזוטר

בערב אני כותב את הבלוג, וביום דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת תל אביב ■ במצבים בהם חברי הסגל לא מוגנים על ידי הסכמים שנחתמו עם ארגון הסגל הזוטר, האוניברסיטה פשוט תפר את זכויותיהם החוקיות

היי חבר'ה, הפעם ניקח הפסקה מנושאי הקריירה שלכם, ונדבר קצת על הקריירה שלי :-)

ביום אני דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ת"א, ובערב כותב את הבלוג הזה. ארגון הסגל הזוטר של אוניברסיטת ת"א, בו אני חבר, הכריז על שביתה. אני מכבד את השביתה ואת פועלו של הארגון, ובפוסט זה הייתי רוצה להסביר למה.

מרצה באוניברסיטה
אריאל שליט
להמשך הפוסט

כך תקימו מרכז חדשנות עם קריצה לסטארט-אפים

בחמש השנים האחרונות, אין כמעט חברה, תאגיד או מדינה שלא הקימה חטיבת חדשנות ואף מרכזי פיתוח כאלה או אחרים, מתוך הבנה שזו קריטית לצמיחה ואף להישרדות ■ אלו עשר הדברות להקמה ולניהול מוצלח של מרכז חדשנות

אם הטרנד המוביל של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היה מנהיגות, הרי שבחמש השנים האחרונות, אולי קצת יותר, חדשנות מובילה בראש רשימת הבאזז. כמעט לא עובר יום מבלי שחברה מקומית או זרה, איגוד, מגזר או ענף, מכריזים על הקמה של מרכז חדשנות. פולקסווגן, רכבת ישראל, תגלית, איירבוס, עמותת מחשבה טובה, ויזה, הטכניון, AT&T, MindCET,  קוקפיט, מרק ואפילו מדינת ישראל - אלה רק חלק מן התוצאות שעולות בעמוד הראשון בגוגל כאשר מקישים את מילות החיפוש 'מרכז חדשנות', ורק חלק קטן מ-361 מיליון התוצאות שהחיפוש מניב בכלל.

חדשנות נהפכה למלה שכל ארגון מתהדר בה. תהליך ההקמה של מרכז חדשנות בארגון גדול הוא פשוט באופן יחסי, והאתגר הגדול טמון בניהול ובהפעלה מוצלחת של המרכז. צריך לזכור כי מטרת מרכז החדשנות איננה לשנות חברה באופן גורף, אלא להזריק לה זריקת חדשנות כמענה לכאבים שהיא חווה ולשפר באופן משמעותי את השורה התחתונה, הן באמצעות התייעלות וחיסכון והן באמצעות ערך מוסף ומוצרים חדשים. האתגר מורכב אף יותר כאשר מדובר בחברה גלובלית, לה תחומי פעילות מגוונים, קהלי יעד שונים ומפעלים באזורים שונים בעולם, שבאופן טבעי מביאים עימם תרבות ארגונית שונה.

בנייני משרדים מוארים בלילה
להמשך הפוסט

מתלבטים אם לעבוד בתאגיד ענק או בסטארט-אפ? כדאי שתחשבו גם על האופציות

כיום, המכשיר העיקרי למשוך עובדים לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים הוא אופציות ■ עובדים רבים מסכימים להתפשר במשכורת תמורת אותו חלום שהענקת האופציות שקיבלו תהפוך אותם לעשירים יום אחד - אולם המציאות רחוקה בהרבה

מייסד של חברת סטארט-אפ בישראל הוא סטטוס נחשק המקנה מקום של כבוד בקבוצת השתייכות אקסקלוסיבית, שבה רוב המייסדים מגלים סולידריות כלפי אחיהם המייסדים. הם מוזמנים לאירועים מפנקים, מחוזרים על ידי מגוון ספקי שירותים וחלקם הופכים בן רגע למרואיינים מבוקשים במדורי הטכנולוגיה של ערוצי התקשורת השונים.

אבל כדי שהסטארט-אפים שלהם יצליחו, הם אינם יכולים לעשות את זה לבד. מרגע שיזם מגייס הון משמעותי, מתחיל תהליך של גיוס עובדים, בניית מבנה ארגוני ותרבות ארגונית, גם אם לא תמיד במודע. הסטארט-אפים תלויים בצורה דרמטית בעובדים השכירים שמצטרפים אליהם, חלקם בעלי שנים רבות של ניסיון ניהולי ומקצועי, אף שאותם עובדים שכירים לא תמיד זוכים כותרות.

חממת היי-טק בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
עמית גרון
להמשך הפוסט

לא רק בוגרי 8200 יכולים להקים סטארט-אפים

בענף ההון סיכון כבר הבינו שגיוון יחזק את הקרנות ■ כעת הגיע תורה של תעשיית הסטארט-אפים, שמבוססת על חשיבה מקורית וצמאה לריבוי דעות, להיפתח לקהלים נוספים מלבד בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות

בשבוע שעבר פורסם דו״ח בנק ישראל והתריע מפני האטה בצמיחה של ההיי-טק הישראלי. הדו"ח חשף כיווץ של 4.7% בתוצר של חברות סטארט-אפ בשנה החולפת, והצביע גם על העסקה הומוגנית בענף מבחינת דת, מין, השכלה וגיל. בבנק ישראל כתבו כך על ההיי-טק: "כדי ליצור צמיחה מכלילה, יש לפעול לשוויון הזדמנויות". זו היתה עדות נוספת לכך שחברות הסטארט-אפ הישראליות מתבססות על קבוצה מצומצמת מאוד באוכלוסייה, באופן שמסכן את יכולת הצמיחה של הענף לאורך זמן. 

באחרונה גם עלה לכותרות נושא הגיוון בקרנות ההון סיכון, ובארה״ב יותר מ-500 יזמים חתמו על הצהרה ביוזמת תנועת Founders for Change, הקוראת לשינוי מאזן הכוחות בתעשיית ההון סיכון. גם בישראל נשמעים קולות רבים של יזמים הקוראים לקרנות לשלב בתפקידי מפתח נשים וקהלים אחרים – ובצדק. אולם לעתים נדמה שכשזה מגיע לגיוון בתעשיית הסטארט-אפים הישראלית, הסנדלר הולך יחף, ואותם יזמים שקוראים לשינוי - ממשיכים לנהל צוותים הומוגניים על טהרת יוצאי יחידת 8200 ודומותיה.

כנס עמותת בוגרי 8200
דודו בכר
להמשך הפוסט

האם זה תמיד אסטרטגי לקבל השקעה ממשקיע אסטרטגי?

500 מילים על כסף ואסטרטגיה

מה יכול להיות יותר טוב מאשר לקבל השקעה? אם תשאלו יזמים רבים, התשובה היא - לקבל השקעה ממשקיע אסטרטגי. כל כך הרבה קסם טמון במילה אסטרטגיה, קסם שנותן לגיטימציה לדחות למועד לא מוגדר את שלב ההוכחות. תוצאות זה לאנשים טקטיים של כאן ועכשיו בעוד אסטרטגיה היא אמנות הפוטנציאל של הטווח הארוך. השילוב של אסטרטגיה וכסף נשמע כמעט חלומי, אך האם זה באמת הדבר הנכון לכל סטארט-אפ? לא בהכרח.

משקיעים אסטרטגים הם תאגידים גדולים המשקיעים בסטארט-אפים למטרת צמיחה עתידית ולא רווח פיננסי בלבד. ההנחה הרווחת היא שמשקיעים אלה מביאים עימם ערך מוסף. אבל האם באמת יש יחס ישר בין קבלת השקעה ממשקיע אסטרטגי לבין רכישה על ידי אותו תאגיד? האם בהכרח משקיע אסטרטגי יבטיח שותפות מסחרית משמעותית - שתשפיע על היכולת לייצר הכנסות? לרוב לא ממש.

אקסל שפרינגר סטארט אפ
Bloomberg
להמשך הפוסט

התמונות שבאלבום: הסטארט-אפיסטית שרוצה להעביר את אוסף הצילומים המאובק שלכם - לטלפון

הפעם מרואיינת נטלי רודריג וורטר שמספרת על צוות שבחר רעיון אקראי, יצא לדרך, גייס 6.7 מליון דולר וחדר ל-200 מדינות כולל סין

נטלי רודריג וורטר סיימה בשנקר תואר בעיצוב מדיה אינטרטיבית ותואר שני בעיצוב משולב ב-HIT.

לאחר 8 שנים בתעשייה ותחושת מיצוי, הגיעה הצעה מחבר ילדות להצטרף אליו להרפתקה חדשה עליה קפצה בשתי ידיים. ניר צמח, שמכר בעבר חברה לגוגל גיבש סביבו בנוסף לנטלי עוד שני חבר'ה ולכל אחד היה תחום התמחות ואחריות מוגדר.

נטלי רודריג וורטר
טלי שוורץ
להמשך הפוסט

תואר ביזמות: האם האקדמיה יכולה ואמורה להכשיר סטארט-אפיסטים?

נדמה לעיתים שהיזמות הפכה מטרה, ולא אמצעי לייצר שינוי או לפתור בעיה שהיזם נתקל בה במסגרת חייו המקצועיים

השבוע תיפתח במוסדות להשכלה גבוהה שנת הלימודים האקדמית עבור כ-310 אלף סטודנטים. מספר זה גדל בשנים האחרונות בשיעור מזערי ונותר כמעט ללא שינוי בין 2016-2017.

הנגישות לידע משנה את צורתה בשנים האחרונות, וכיום ישנן מגוון רחב של אופציות, פורמטים וערוצים לאנשים שרוצים לרכוש ידע או מיומנויות. שוק הלמידה המקוונת גדל בקצב ומסחרר וצפוי לעמוד ב-2023 על מעל 65 מיליארד דולר, מגמה שעשויה להוות אתגר עבור המוסדות האקדמיים המסורתיים, בעיקר במקצועות שאינם מסמיכים למקצוע.

משרד היי-טק
SFIO CRACHO
להמשך הפוסט

וויקסיזציה לאתרי אינטרנט: אנסטסיה הקימה סטארט-אפ שמאפשר לערוך כל אתר - ללא תכנות

אנסטסיה הקימה מיזם עם בן זוגה ושותפה נוספת, בעקבות האקתון מוצלח בו השתתפו ■ בפרק זה, בין השאר, היזמת אנסטסיה מסבירה על השימוש שעשו בקהילות פייסבוק וואטסאפ כמנוע לגיוס לקוחות ומדוע בניית תוכנית עסקית 5 שנים קדימה אינה מתאימה למיזם צעיר

מאז שהיתה ילדה אהבה אנסטסיה לנסות ולחוות הרבה תחומים: מדעים, ספורט וציור. אותה מולטי-דיסיפלינריות ליוותה אותה עד לטכניון, שם למדה תואר בהנדסת חשמל, הצטרפה לקבוצות דיבייט ואילתור והשתתפה עם בן זוגה טל יהב בהאקתונים רבים.

לפני שנה וחצי, לאחר שחזרה מחודש ביפן בה יצאה להמון טיולים ספונטניים, השתתפו השניים בהאקתון 3DS. שם הם פגשו את טלי בונדר, שלמדה לתואר שלישי בהנדסת אנוש, ויחד החליטו לרוץ על הרעיון של פיתוח אפליקציית טיולים ספונטניים. באמצעות אלגוריתם חכם שמנטר מקום, תאריך, שעה, מזג אוויר ופרמטרים רבים נוספים, הפתרון שלהם הציע את הטיול האולטימטיבי שמתאים לכאן ועכשיו. בסיום ההאקתון לצד משובים חיוביים צורפה גם המלצה חמה לעבור למודל B2B.

אנסטסיה לוגביננקו
עומרי הכהן
להמשך הפוסט

עברית שפה קשה

יש ערך רב בניתוח של טקסטים מסוגים שונים ■ יש יישומים שימושיים רבים לניתוח טקסט. צריך רק לוודא שהם מתאימים לשפה שמופיעה בטקסטים שלכם

בפוסט הקודם ציינתי דוגמה אחת ליישום של ניתוח טקסטים לטובת "זיהוי מחבר" (authorship identification). קיימים עוד שימושים רבים מאוד לניתוח טקסטים. בפוסט הזה אזכיר עוד כמה דוגמות ליישומים, מכיוון שכזכור מטרת הבלוג לנסות להמחיש לקוראים ולקוראות מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות שונות לניתוח מידע.

בפוסט בו עסקתי בשיטת האשכול ציינתי כי חלוקה של טקסטים לקבוצות מאפשרת לקבל תובנות חדשות מעצם החלוקה. לדוגמה, אם נחפש בגוגל את המילה "ברק" נקבל תשובות רבות מאוד. אם נבצע אשכול על המילים שבתשובות, הן יתחלקו לקבוצות בעלות מכנה משותף. למשל: מסמכים שעוסקים במזג אוויר, מסמכים שעוסקים בפוליטיקה (בגלל אהוד ברק), מסמכים הקשורים לעיר בני ברק, מסמכים שעוסקים בחוק ומשפט (בגלל השופט אהרון ברק), וכו'. חלוקה באמצעות אשכול תאפשר לנו להתמקד מהר יותר במה שאנחנו מחפשים.

תשבץ היגיון מס' 1666
להמשך הפוסט

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

גילי גולנדר תמיד חלמה לשלב עיצוב וטכנולוגיה. היא למדה מדעי המחשב וניהול והחלה את דרכה כמתכנתת, וכאשר ההצעות להתקדם באפיק ניהולי לא קסמו לה, היא בחרה להתפתח בצורה רוחבית ולעסוק באינטראקציית אדם מחשב.

היא למדה לתואר שני בהנדסת גורמי אנוש עם התמחות בטרנדים בעיצוב אתרי אינטרנט ועסקה בתחום מספר שנים. ב-2012, גילי כתבה בלוג אופנה ובמקביל ערכה את מדור האופנה בעיתון אינטרנטי, אך מפגש אחד עם שלושה יזמים שבאו עם רעיון שנשמע כמו התגשמות חלומה, העלה אותה על רכבת ההרים של עולם היזמות.

גילי גולנדר
בזארט
להמשך הפוסט