בלוג זירת ההייטק

אוטמציה בארגונים גדולים: איך מתקינים תוכנות שמשתמשי הקצה באמת ייעזרו בהן

שם האירוע: תיאבון לאוטומציה ■ מיקום: מסעדת בלו סקיי ■ מספר משתתפים: 60 ■ תאריך: 10.9.19 ■ דוברים: הראל טייב, מנכ"ל חברת קריון; גיל תמיר CIO של חברת הביטוח AIG; איריס סקלר, ראש מחלקת הרובוטיקה וניר נרדי מנהל המדור בבנק הלאומי; טלי טובי-אשל, ראש מחלקת Customer Success ומור ליטוב, מנהלת מחלקת הדרכה בחברת רפאל

במיט-אפ "תיאבון לאוטומציה" אותו ערכה חברת KRYON במסעדת BLUE SKY של השף מאיר אדוני, השתתפו מעל ל-60 איש.

המיט-אפ כלל מספר הרצאות: הראל טייב, מנכ"ל חברת קריון המפתחת פתרונות אוטומציה רובוטיים (RPA) ארגוניים, מבוססי ראיה ממוחשבת ולמידת מכונה; ועוד שלושה הרצאות של בכירים מחברות מובילות במשק שהסבירו את השפעת מערכות אוטומציה על הארגון שלהם. בין המרצים היו: גיל תמיר CIO  של חברת הביטוח AIG, איריס סקלר ראש מחלקת הרובוטיקה וניר נרדי מנהל המדור בבנק הלאומי,  וטלי טובי-אשל ראש מחלקת Customer Success ומור ליטוב מנהלת מחלקת הדרכה בחברת רפאל.

מיטאפים
יח"צ
להמשך הפוסט

עתיד מנועי החיפוש: איך מתכננים מסדי נתונים לענות על שאלות?

שם האירוע: Recommendation Systems & Airflow ■ מיקום: משרדי חברת נטורל אינטליג'נס ■ מספר משתתפים: 70 ■ תאריך: 3.9.19 ■ דוברים: עומרי פימה, data architect בנטורל אינטליג'נס; חיים טורקל, Data Architect מחברת טיקאל

במיטאפ Recommendation Systems & Airflow, אירחה חברת נטורל אינטליג'נס, 70 משתתפים שנכחו בהרצאות של עומרי פימה, data architect מחברת נטורל אינטליג'נס וחיים טורקל, Data Architect מחברת טיקאל. השניים הרצו על בניית מבני מסד נתונים בחברות ובפרט מנועי המלצות.

הרצאה ראשונה: Recommendation Systems at Scale With Elastic Search

מפגש בנושא ארכיטקטורת מידע
יואל ריבליס
להמשך הפוסט

איש עוד לא פוטר על כך שרכש אנטי וירוס מ-IBM: איך משווקים סייבר לארגונים הגדולים?

בניגוד לתוכנות ארגוניות המאפשרות לחסוך כסף, מוצרי סייבר לא מייצרים ערך או רווח לעסק הרוכש ■ הן מגנות על הארגון מפני איום שאולי לא יתמשש לעולם, ולכן נחשבות כהוצאה, ולא להשקעה

כפי שכבר נכתב כאן בעבר, שוק הסייבר הינו שוק עמוס במיוחד, שמורכב מאלפי יצרנים שמייצרים עשרות אלפי מוצרים בחלוקה ל-150 קטגוריות מוצר. כל העומס הזה מתנקז לכיוונו של איש אחד בארגון - מנהל אבטחת המידע (או CISO - Chief Information security officer)

בעלי תפקיד זה הינם עסוקים במיוחד, ובנוסף על שלל המטלות היומיות שלהם הם מופצצים בשיחות טלפון, פרסומות ודוא"ל שקוראים להם לרכוש את מוצרי האבטחה החדשים. בכל פעם שאירוע סייבר עולה לכותרות ("פרצו לטלפון של גנץ") אותו אדם מקבל פניות אינספור מ"מבינים" בתוך ומחוץ לארגון שממליצים לו על פתרונות שונים ומשונים. העומס הזה, שעומד בניגוד גמור לכמות תשומת הלב של אותו בעל התפקיד, יוצרת אתגר משמעותי לקבוצה נוספת של בעלי מקצוע העובדים בתחום- אנשי השיווק.

ממתקים
דן פרץ
להמשך הפוסט

שאלות הזהב למומחה הביג-דאטה שתעסיקו בסטארט-אפ שלכם

את רוצה לבצע פרויקט ביג דאטה ■ מה כדאי לשאול כבר בשלבים הראשונים ומה צריך להדליק נורות אדומות

נניח שאת מנהלת עסק מצליח. יש לך נתונים רבים (ביג דאטה) ולדעתך ניתן להפיק מהן תובנות שיכולות לסייע ישירות לעסק, או לפיתוח של קו מוצרים חדש. נשאלתי מספר פעמים כיצד נכון להתניע ולנהל פרויקט ביג-דאטה. מגוון האפשרויות השונות גדול, אין מתכון אחיד, אבל אנסה לתת קווים מנחים להתנהלות נכונה עם מומחי הביג-דאטה (להלן המומחה).

ראשית, צריך להגדיר את מטרות הפרויקט. האם המטרה שלך להגדיל את המכירות המזדמנות? למקד את השיווק? לייעל או לבקר את תהליך היצור? להגן טוב יותר על החברה? ואולי כאמור להשתמש בנתונים שיש לך (או נוספים) כדי לפתח מוצר חדש עבור לקוחותיך.

ניהול אסטרטגית שיווק
Photo by rawpixel on Unsplash
להמשך הפוסט

בוחרים בינה מלאכותית: איך נתמודד עם הפייק ניוז?

מרבית ההחלטות הלא מודעות שאנחנו מקבלים מדי יום מקורן באינטלגנציה החברתית ולא הפרטית ■ מה עושים אם אי אפשר יותר לסמוך על הידע שמשדרת כביכול החברה? מה קורה אם חברים קרובים בפייסבוק עשויים בקלות לשתף או להדהד עובדות שאין להם אחיזה במציאות?

ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות' תחקירנית של תוכנית "העולם הבוקר" פנתה אל מתי, יזם ישראלי ומומחה בוטים, וביקשה לראיין את אחד מבכירי מפלגת "הבינה". "הכי טוב את היושב ראש - הראל שרביט"' היא אמרה, "אבל גם הגברת עו"ד לוטם שטיינברג ירושלמי נשמעת סבבה", מתי סירב בנימוס וניתק.

במקביל תחקירני Ynet מצאו את דרכם אל אייל, מומחה למידת מכונה, ושאלו על תפקידו במפלגת ״הבינה״ - שהרי הוא לא מופיע על הפוסטר שלה או במצע המפורט. אייל המופתע מהשיחה השיב לאחר הרהור קצר שהוא ככל הנראה "פילוסוף הבית" של המפלגה ודווקא לא יתנגד לראיון.

שלטי בחירות בדימונה, בשבוע שעבר
אליה הרשקוביץ
להמשך הפוסט

על תפקידה של חדשנות ארגונית בעת משבר כלכלי

חדשנות היא היכולת לייצר מודלים עסקיים חדשים לחברה ומו"פ וטכנולוגיה הם כלים שמסייעים בכך ■ בזמנים קשים נדרשים אומץ ותעוזה בצד ראיה ארוכת טווח ■ חברה שבאופן פרו-אקטיבי תתכונן לכך ותבנה סולמות לעתיד, תצא מהאטה כלכלית חזקה יותר ומוכנה לשנות השפע לפניה

בשבועות האחרונים התגלתה מגמה מעניינת, בפעם הראשונה מאז 2009 עלה מספר הפעמים שמילת החיפוש מיתון (recession) עלתה במנוע החיפוש של גוגל, פי 34 מהחודש הקודם. הסימנים הופיעו כבר לפני מספר חודשים, החל מההתרחבות של מלחמות הסחר, דרך בריטניה המתכוננת לברקסיט (Brexit) חד צדדי ללא הסכם, וכלה בבנק המרכזי הגרמני שמזהיר כי הירידה בייצוא תמשיך ותעמיק, והירידה במדד היצור העולמי של מנהלי הרכש מלווה בירידה במדד השירותים. כל אלה דוגמאות אחדות לכך שהמשבר שכלכלני העולם מזהירים מפניו, אכן בדרך.

חברות מתחילות להכין את עצמן לסוג כזה או אחר של האטה כלכלית. בהתבסס על מחקרים שנערכו אחרי שהמשבר הקודם שחל ב-2008, מתברר כי כמו תמיד אסטרטגיית הקו הראשון היא לקצץ בתקציבים (47% מהחברות) ובעובדים (33% מהחברות). בעוד 42% הצהירו על התכנסות ושמירת השווקים הקיימים, רק 28% מהחברות הצהירו כי ימשיכו להיות מחויבות להמשך תקצוב המו"פ שלהן.

סוחר בבורסת ניו יורק
BRENDAN MCDERMID/רויטרס
להמשך הפוסט

למה אין כמעט נשים בסייבר?

שיעור הנשים בתעשייה הוא 24%-20% בהערכה שמרנית ■ בישראל, גורם משמעותי למיעוט הנשים בתחום הוא השירות הצבאי, שמשבץ בעיקר גברים ליחידות הסייבר, שממשיכים להקים מיזמים בתחום ומצוותים אליהם חברים מהשירות

מי שמסתובב בכנס סייבר (ראו פוסט קודם) ישים לב מיד שיש מגדר מסוים שנוכח-נפקד כמעט לגמרי - המין הנשי. יש בדרך כלל כמה דוברות, יש כמה נציגות בביתנים וזהו. אילו טרנד זה היה מוגבל לכנסים (שמושכים בעלי תפקידים מסוימים, כגון שיווק ומכירות, ובדרך כלל לא פונים לקהל הטכנולוגי) - ניחא. אך מחקרים שונים שנערכו בעולם מראים שאחוז הנשים מתוך העוסקים בתעשייה קטן במיוחד - ונע בין 11-20 אחוזים.

חלק מהמגמה הכללית בתעשייה

סייבר, אגף התקשוב, חיילים בסמ"ח, מחשבים
דובר צה"ל
להמשך הפוסט

תובנות מרצפת המראיינים: גיוס עובדים להיי-טק

דוברים: יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQ Link; פאנל בהשתתפות יניב קאלו סמנכ"ל טכנולוגיות מחברת פנגו, נטלי שאול מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו COO ומייסד חברת הסטארט אפ Syte ובן דיאמנט מנהל R&D בסטארט אפ PerimeterX

במיטאפ "גיוס עובדים בהיי טק – תובנות מרצפת המראיינים", אותו אירחה רשת חללי העבודה המשותפים Urban Place, במתחם שלה שבמגדל שלום, השתתפו מעל ל-120 איש.

המיטאפ כלל שני חלקים: הראשון - הרצאה פותחת של יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink הכוללת את חברת Gotfriends המתמחה בהשמת עובדים בהיי-טק, והשני - פאנל בהנחיית בן ישי ובהשתתפות יניב קאלו סמנכ"ל טכנולוגיות מחברת פנגו, נטלי שאול מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו COO ומייסד חברת הסטארט אפ Syte ובן דיאמנט מנהל R&D בסטארט אפ PerimeterX.

מיטאפ
יח"צ
להמשך הפוסט

סקר מדעני הנתונים השנתי: מהו השכר הממוצע וכמה נשים יש במקצוע?

כ-570 מדעני ומדעניות נתונים לקחו חלק בסקר השנתי הגדול של המקצוע ■ מהם פערים השכר בין נשים וגברים, איזה תואר אקדמי נדרש כדי להתקדם באופן האידיאלי בקריירה ומהו טווח הגילאים של המועסקים?

בדומה לשנה שעברה, גם השנה ערך אורי אלייבייב, מנהל קהילת Machine & Deep learning Israel את סקר הדאטה-סיינטיסטים הגדול השני. הסקר, שהיה גדול יותר הפעם (מ-225 ל-569 משיבים), מאפשר לנו לבחון מגמות בתעשייה הצעירה הזו, ולצלול מעט עמוק יותר מבשנה שעברה. חלק מתוצאות הסקר מובאות כאן בפוסט שלפניכם, לקריאת הדו"ח המלא בקרו בבלוג של אורי אלייבייב.

דמוגרפיה

מתכנתים
ביזאבו
להמשך הפוסט

גברים בחליפות בוכים (או: בדידותם של מקבלי החלטות)

אותם מקרים נדירים שבהם נתקלים בהחלטות שהן גם קשות לקביעה וגם בעלות חשיבות רבה, אלה הן ההחלטות שגורמות לנדודי שינה

עבורי, הרגע המשמעותי ביותר בסדרת הגמר של ה-NBA 2019 לא היה קשור למהלך מבריק של קוואי לאונרד, או לשלשה מדהימה של סטף קרי. מבחינתי, הרגע המשמעותי ביותר התרחש בכלל מחוץ למגרש, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בסוף משחק מספר 5 עם בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה"גולדן סטייט ווריורס". במהלך מסיבת העיתונאים, מאיירס הכריז בקול חנוק מדמעות שכוכב-העל קווין דוראנט אובחן כסובל מפציעה בגיד האכילס (שמוכרת בקרב ספורטאים כמחסלת קריירות). "אם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו אותי", הוא אמר בקול חנוק.

זה היה רגע קשה לצפייה. ההכרזה הגיעה בעיצומה של סדרת גמר NBA מותחת במיוחד, שבה קבוצתו של מאיירס התמודדה מול קבוצת ה"טורונטו רפטורס". במסיבת העיתונאים, מאיירס בעצם הכריז שמרגע זה והלאה הסיכויים שקבוצתו תצליח לנצח בסדרה ירדו משמעותית. ויותר מכך, משמעות ההכרזה היתה שעתיד הקריירה של אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם ניצב כעת בסימן שאלה. אז מדוע מאיירס בכה? האם בגלל הקבוצה שלו? המועדון? האליפות? האם זה בכלל היה קשור לקווין דוראנט האדם ואולי אפילו החבר קרוב? מבחינתי זה היה קשור למשהו אחר לגמרי. להבנתי, מאיירס בכה בגלל שבאותו הרגע חש בבדידותו הצורבת של כל אדם שניצב בעמדה של קבלת החלטות.

קווין דוראנט, בסדרת הגמר מול יוסטון. יעבור לברוקלין?
Troy Taormina/רויטרס
להמשך הפוסט

אסטרטגיה של גיבורי על: מארוול כמקרה מבחן למתודת שיווק מוצלחת

הצורך בבניית אסטרטגיה הוא חיוני לכל יזם, יזמת וחברה, אך לא מעט פעמים הוא מייצר שני מצבי קיצון מאוד לא רצויים: האחד, "שיתוק אל מול קבלת החלטות" (analysis paralysis), שמשמעו חברה תקועה כי אף אחד לא מעז להסתכל קדימה אל מעבר לרבעון הקרוב, והשני, "טקטיקה כאסטרטגיה", שמשמעו בלבול מושגי בין טקטיקה, אסטרטגיה ומה שביניהן.

שני הקצוות האלו מייצגים קושי משותף: אני לא יודע מאיפה להתחיל, ולכן או שאיני מתחיל כלל או שאני מתחיל מהמקום הלא נכון. איך נמנעים מזה? טוב שבאתם.

ת'ור ראגנארוק
/אי־פי
להמשך הפוסט

בלי משכורת או פרסומות: כל הדרכים להשיג מימון לפרויקט שלכם

הרבה תשתיות טכנולוגיות חיוניות מתבססות על קוד פתוח, אבל לעתים קרובות הוא נכתב ומתוחזק בהתנדבות וללא תקציב ■ מהן אפשרויות המימון של פרויקטי קוד פתוח בימינו?

זה לא כל כך נעים לראות קוד סגור

לטובת מי שפחות מתמצאת - נפתח בהצגת כמה מושגי יסוד: תוכנה שאין לנו כמשתמשות אפשרות לקרוא ולערוך את הקוד שלה נקראת תוכנה קניינית (Proprietary Software). תוכנה שבה קיים החופש לגשת לקוד, לקרוא ולשנות אותו נקראת תוכנה חופשית בקוד פתוח (Free and Open Source Software). מכיוון שהמילה Free היא דו-משמעית באנגלית, נהוג להבהיר שהכוונה היא לא ל-Free במובן של חינם אלא במובן של חופש. הרבה מהתוכנה החופשית בעולם היא במקרה גם בחינם, אבל לא כולה. וגם החופש המדובר אינו מוחלט: פרויקטי תוכנה חופשית באים לעולם עם רשיון הפצה. ברשיונות הפצה שונים מפורטים תנאים שונים בנוגע לשכפול, שינוי והפצה מחדש של הקוד ושל התוכנה, כאשר חלקם מגבילים יותר וחלקם פחות. חוץ מזה, יש היום גם הרבה תוכנות בחינם שהן לא בקוד פתוח בכלל, ואנחנו לא תמיד יודעות מה הן עושות ואיזה מידע הן אוספות מהמכשירים שלנו. דוגמה לתוכנה חינמית כזו היא אפליקציית FaceApp שעורכת תמונות סלפי של המשתמשים וחוזה כיצד יראו בגיל מבוגר.

הדמיה של קוד מחשב שמאיית "פרוץ"
Darren4155 | Dreamstime.com
להמשך הפוסט

לקראת 1 בספטמבר: 4 כישורים שיכינו את הילדים לאומת הסטארט-אפ

עד 2030 מרבית המקצועות שקיימים היום או שישתנו ללא ההיכר או שלא יתקיימו יותר ■ בתקופה בה ממליצים לנו בכל מקום להיות לומדי-עד (continuous learners) איך ניתן לחלחל את התפישה הזו לילדים שמבלים שנים רבות במערכת החינוך?

החל מ-2013 מעל ל-50 מאמרים ודו"חות מקצועיים מראים תמונה ברורה שעד 2030 מרבית המקצועות שקיימים היום או שישתנו ללא ההיכר או שלא יתקיימו יותר. אנחנו חיים בתקופה של המהפיכה התעשייתית הרביעית במאה ה-21, בעוד מערכת החינוך מכשירה את הילדים למהפיכה התעשייתית הראשונה של ראשית המאה ה-19.

מבנה השיעורים, הזמן המוקצה ללמידה, הצלצול, מבנה הכיתה, צמצום השונות (הפרדה על פי יכולות למידה) – הכל תוכנן כדי לעצב עובדי ייצור טובים, ולא אנשים חושבים, חופשיים ויצירתיים.

ASSOCIATED PRESS
להמשך הפוסט

דור ה-Z נכנס לחברות ההיי-טק: כך תגייסו אליכם את העובדים הטובים ביותר

שם האירוע - כנס חדשנות בגיוס ושימור עובדים “From A to Y & Z” של חברת Jobit ■ מקום – משרדי אמזון, עזריאלי שרונה, תל אביב ■ תאריך – 25.07.19 ■ דוברים – שירז כהן-גרד, יועצת בכירה ב-Vayomar ומתן ליס, מנהל גיוס ותכנון כוח אדם באסותא מרכזים רפואיים

במיטאפ "חדשנות בגיוס ושימור עובדים “From A to Y & Z” אירחה חברת Jobit מקבוצת טלכלל, חברה העוזרת לארגונים וחברות היי-טק להתגבר על אתגרי גיוס הקשורים בדור ה-Y וה-Z, כ-150 מנהלות ומנהלי משאבי אנוש מתחומי הגיוס והרווחה מחברות היי-טק ומהארגונים הגדולים בישראל.

במיטאפ עסקו בשיטות פרקטיות להתמודדות עם אתגרי גיוס איתם מתמודדים יזמים, וחברות באקו-סיסטם הישראלי ובכלל, דנו על דרכי פעולה להארכת תקופת העסקה של עובדי ההיי-טק במקום העבודה, מדוע חשוב להסתכל על החברה כמותג ועל העובדים כעל "צרכנים" ועוד שלל סוגיות חמות משוק העבודה. המיטאפ כלל בין היתר דברי פתיחה של שקד חורגין, מנהל הפיתוח העסקי ב- Jobit והרצאות מקצועיות של שירז כהן-גרד, יועצת בכירה ב-Vayomar, מתן ליס, מנהל גיוס ותכנון כוח אדם באסותא מרכזים רפואיים, ליאת נתנאל, מנהלת תכניות לסטארט-אפים במיקרוסופט ואהד כהן מ-Jul ישראל.

מפגש למנהלי משאבי אנוש בו הרצו על שיטות יעילות לגיוס עובדים מדור ה-Y
עומר ישראלי
להמשך הפוסט

את הגמר הזה בטח לא ראיתם - אבל הייתם צריכים!

גמר טורניר פורטנייט שהתקיים בתחילת שבוע שעבר הוא אבן דרך משמעותית בהתפתחות עולם הגיימינג התחרותי ואולי גם אבן דרך משמעותית בחיים של כולנו

הרבה מאוד ילדים, בני עשרה וכנראה גם הרבה מאוד גיימרים בוגרים יותר היו רוצים להשתתף בגביע העולמי של פורטנייט שהתקיים בניו-יורק בתחילת השבוע. המספרים של אירוע הגיימינג הענקי הזה מדהימים: כ-40 מיליון שחקנים השתתפו בשלבים הראשונים של הטורניר; סך כל הזכיות במהלך הטורניר מסתכמות ב-30 מיליון דולר; הזוכה בטורניר היחידים (השחקן "Bugha")זכה ב-3 מיליון דולר רק נזכיר שהילד רק בן 16; השחקנים בטורניר הזוגות ("Nhyrox" ו-"Aqua") גם זכו ב-3 מיליון דולר; כ-1.3 מיליון צופים צפו בשידור הישיר של משחק גמר היחידים ביום ראשון.

מיותר לציין שעולם הגיימינג השתנה לחלוטין בשנים האחרונות. הפיתוחים הטכנולוגים המאפשרים משחקים מרובי משתתפים שבעצם מייצרים תחרותיות ותחרויות, החשיפה העצומה והאפשרות לצפות במשחקים מכריעים של השחקנים הטובים ביותר, פשוט הכניסו את עולם הגיימינג היישר למיינסטרים. והמספרים כאמור מדהימים. כמות הצפיות בערוצי ה-Twitch שמזרימים שידורים חיים של אנשים מרחבי העולם משחקים ומפרשים משחקים, מזמן חצתה את הרף הגבוה שהציבה YouTube. כמות הצפיות עלתה, מספרי הצופים וכמובן הכסף הרב שזורם לפיתוח משחקים, לתחרויות לשחקנים.

גמר פורטנייט בתחילת שבוע שעבר
להמשך הפוסט

הפסיכולוגיה של החדשנות: ארבעה ספרי חובה

המלצות קריאה ליזמים ומנהלים - לא רק ניהול מוצר וlean startup ■ כדי לאמץ חדשנות בתהליכי מחשבה ובתהליכים ארגוניים יש להכיר לעומק יסודות כלכליים (וערעורם על ידי פילוסופים וכלכלנים מודרניים), רעיונות מדעיים, פסיכולוגיה ועוד

המלצה ראשונה

 NUDGE

מדפי ספרים
Photo by Radu Marcusu on Unsplash
להמשך הפוסט

חדשנות וה"קורפורייט" – היילכו השניים יחדיו?

החדשנות התבטאה בתחומים שונים ומגוונים בהסטוריה האנושית והתפתחה מתוך צרכים דוחקים והרצון להתקדם קדימה ■ ואולם, כלי החדשנות הם בחלק גדול כעצם בגרונו של כל ארגון משום שהם חותרים תחת התרבות הקיימת ותחת המוסדות הקיימים שבו בהציעם אלטרנטיבה

לפני 15 אלף שנה התחוללה אחת המהפכות המכוננות בחיי המין האנושי. זאת היתה מהפכה תרבותית, חברתית ובסופו של דבר טכנולוגית באופן שלא הוכר עד אותו רגע. הכוונה כמובן היא למהפכה החקלאית שבישרה ברוב החברות את המעבר מכלכלת ציידים ומלקטים לכלכלת חקלאות.

המעבר היה חד ומהיר (באופן יחסי כמובן) והשינוי באורח החיים - אבסולוטי. כלכלת חקלאות חייבה מגורים קבועים במקום אחד, עבודה רבה, שגרתית ומאומצת ושינוי מוחלט באורח החיים. היא שינתה את התזונה הבסיסית שהפכה למרובת פחמימות, את היחסים החברתיים ואת המאזן הדמוגרפי, שהרי חקלאות מאפשרת להזין יותר בני אדם בפחות מאמץ. זאת ועוד, המהפכה החקלאית פיתחה את המסחר, את הדת וכמובן יצרה חדשנות טכנולוגית בהמציאה כלים ודרכים לניצול מקסימלי של המשאבים ושל התפוקות. יתרה מזו, המהפכה החקלאית הביאה לידי ביטוי יחסי כוחות חדשים ותכונות מומלצות חדשות, שהרי המעבר לאורח חיים קודם לא התאים לתכונות החשובות של העידן הקודם כגון מהירות התגובה ודיוק בקליעה וכוח; לפתע נדרשו אסטרטגיות חיים, הומצאו כלים, הומצא המסחר, קרי המתמטיקה ובעקבותיו הכסף והומצא הכתב - כל אלה דרשו כישורים שונים בתכלית.

© Boarding1now | Dreamstime.com - Yin And Yang Photo
להמשך הפוסט

30 שנות יזמות: המייסד של פייבר ולמונייד מסביר איך בוחרים רעיון

תרבות חברה, עיצוב וצוות ראשוני - מהם הצעדים שעושים בתחילת הדרך של מיזם ולאן הולכת תעשיית ההיי-טק?

בפרק זה אירחנו את שי וינינגר, אחד היזמים של Fiverr והיום של Lemonade, שגייסו רק לאחרונה שני סבבי גיוס מסופטבנק. שי צבר 28 שנות יזמות, וראה את התעשיה משתנה ומשתפרת, החל מפיצוץ הבועה ב-99, הקריסה ב-2008 ותקופת הפריחה הנוכחית.

הדבר הראשון ששי בחר לדבר עליו הוא בחירת הרעיון. למה לבחור רעיון גדול, איך למכור אותו והשאננות בתעשיות שונות שיוצרת הזדמנויות שלפעמים מסתכמות בעיקר ב-brand וחוויה חדשה ללקוח. אחר כך דיברנו על השלישייה הראשונה בחברה - מי לדעתו צריך להיות בצוות הראשוני, אילו תכונות כדאי שיהיה למוביל הצוות, למה עיצוב חשוב מהיום הראשון.

שי וינינגר ודניאל שרייבר. "בתחום הביטוח כל דבר קטן שעושים יכול ליצור אפקט גדול"
עופר וקנין
להמשך הפוסט

הצד האפל של הבחירות הקרובות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי

שיטות למידת מכונה משמשות ליצירת "פייק ניוז" להטיית בחירות, בעוד יישומי למידת מכונה אחרים מפותחים כאמצעי נגד

שוב בחירות, פילוגים, מיזוגים ושאר ירקות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי. אבל מועד ב' מספק הזדמנות לשוב ולכתוב על תפקיד הביג-דאטה בבחירות. והפעם לא בהקשר של חיזוי תוצאות הבחירות, אלא על התחום האפל של הטיית בחירות.

לא אחזור על ההסבר מהפוסט הקודם מדוע השיטות לחיזוי תוצאות הבחירות בישראל הן הבל. לצערי, כאילו לא למדנו דבר מהתוצאות המביכות של סקרי ומדגמי הבחירות רק לפני חודשים ספורים, שוב אנחנו מוצפים בסקרי בחירות. לכאורה מה הבעיה? יש אנשים שרוצים לקרוא בקפה ויש כאלו שרוצים לקרוא סקרי בחירות. זכותם, זו מדינה דמוקרטית.

קלפי בחירות
גדי ימפל / דובר צה"ל
להמשך הפוסט

למה צריך כל כך הרבה חברות סייבר?

חברת המחקר CyberDB מזהה בעולם הסייבר כ-150 קטגוריות מוצר, וקטגוריות חדשות נוצרות כל שנה ■ לא כל מוצרי הסייבר פותרים בעיות אבטחה - מכיוון שקיימים כל כך הרבה מוצרי סייבר, יש צורך לתאם בין מוצרי האבטחה השונים ■ ככל שהעולם הופך מקושר יותר, כך נולדים צרכי אבטחה חדשים

בכנס TMTI - TheMarker & TAU Innovation 2019 שנערך השבוע הציגו חמש חברות סייבר חדשות בתחרות הסטארט-אפים, שעלו לחצי הגמר מבין 300 המיזמים שהגישו מועמדות. הזוכה הגדול בגמר שהתקיים אמש (ד'), היה הסטארט-אפ Env0, שעוסק במגמה שמתחזקת בשנתיים האחרונות בתחום מחשוב הענן: תשתית כקוד (Infrastructure as Code).

כמה סטארט-אפים בתחום הסייבר יש בארץ?

צוות הסטארט-אפ הזוכה, Env0
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט