בלוג זירת ההייטק

בפוסטים קודמים עסקתי בטכניקות שונות של עולם הביג-דאטה ובניסיון להמחיש מה אפשר ואי אפשר להשיג באמצעותן. לרגל הפוסט ה-25 (בכל זאת חצי יובל), אקדיש אותו לאנשים. כלומר, לשאלה מה מאפיין מומחה ביג-דאטה ומה מצופה ממנו או ממנה לדעת.

ובכן, בראש ובראשונה הוא צריך לאהוב נתונים. בעוד מרבית בני האנוש נרתעים מנתונים כמו מאש, הוא דווקא נמשך אליהם כפרפר לאש. בכל פעם שמאגר נתונים מענין יקרה בדרכו, למשל תוצאות הבחירות האחרונות, הוא ישמח לנתח אותו ולהפיק תובנות. למי שמעוניין בדוגמות לתובנות משעשעות שניתן להסיק מנתונים משעממים, מומלץ לקרוא את סדרת הספרים המצוינת פריקונומיקס (שגם כתובה מצוין). למשל, איך ניתוח ספרי מכירות של סוחרי סמים מלמד מדוע רובם גרים עם אמא שלהם.

בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה אקזיטים מרשימים בתעשייה המקומית, כאשר חברת Symantec  רכשה את Luminate וחברת Palo Alto Networks רכשה את חברת Demisto (שניהם בסכומים שעולים על 200 מיליון דולר). ישנן מוטיבציות רבות לכך שחברות גדולות רוכשות סטארט-אפים - על מנת להשיג טכנולוגיה ייחודית, "לרכוש" את אנשי הפיתוח, לתפוס נתח שוק או אפילו לשם הימנעות מתשלום מס. הרכישות האחרונות מתקשרות דווקא לטרנד אחר בתעשייה העולמית - מגמה של קונסולידציה. למה הכוונה? לכך שחברות מגדילות את סל המוצרים שהן מסוגלות לספק ללקוחות על ידי הוספת פתרונות משלימים לפתרונות הקיימים. בתהליך זה חברות קטנות ובינוניות "נבלעות" בידי חברות גדולות שהופכות בתורן לחברות ענק. מיזוגים ורכישות (M&A) הם התוצאה של הקונסולידציה המסחרית הזו.

למה צריך קונסולידציה?

בפרק הזה פגשנו את גיגי לוי וייס, אחת הדמויות המוכרות בעולם היזמות. לאחר ניסיונות שליליים וחיוביים בעולם היזמות ומספר משרות ניהוליות, מצא את עצמו משקיע במספר חברות. רצף השקעות מוצלחות גרמו לו להבין שעליו להפוך את נושא ההשקעות למשהו קצת יותר ממוסד ומהותי. הוא חבר למספר אנשים בוואלי והקימו את NFX - אקסלרטור וקרן השקעות של 150 מיליון דולר.

להאזנה לפרק >>>

לפני שבע שנים, לאחר ששתיהן קיבלו את הדוקרטורט ממכון ויצמן וסיימו חופשת לידה במקביל, החליטו שרון הרמתי ורביד שכטר להקים את הסטארטאפ שלהן, MyMilk.

האזינו לפרק >>> 

אוטו פרמינגר היה במאי ומפיק ידוע, שסיפור ידוע עליו מתמצת את הסיבה לכתיבת הטור הזה. זה הולך ככה:

במהלך צילומי הסרט "אקסודוס" (עם השחקן פול ניומן ופסקול הבר מצווה של כולנו), הגיעו אוטו וצוותו לקטע שבו צריך לצלם את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בירושלים. אם אתם זוכרים את הסרט, אתם ודאי זוכרים שבסצנה הזו משתתפים כעשרת אלפים ניצבים, והימים הם ימי טרום ת'אנוס, כלומר אין עדיין חיה כזו, CGI. כדי לצלם עשרת אלפים אנשים בכיכר, צריך להביא עשרת אלפים אנשים אל הכיכר. וזה, רבותיי, כבר נעשה עסק יקר מאוד.

בעידן האינטרנט, המסחר המקוון והמדיה החברתית, לא צריך להיות תאגיד ענק בכדי להפוך לסופר-ברנד. חברות יודעות כיום כי מיקומן הגאוגרפי לא מהווה מגבלה לבניית זהות מותג בינלאומית.

בסוף מארס, 200 איש התכנסו כדי ללמוד על בניית מותג עולמי - שפה, קהילה ודפוסי התנהגות. בכירים בחברת Fiverr, בעלי ניסיון בבניית מותגים בהיבטים אלו, העבירו הרצאות למשתתפים כדי לשתף בשיטות הפעולה שלהם.

התעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם היו במשך שנים מקור לחדשנות ומובילות טכנולוגית. טכנולוגיות רבות שבהן אנו עושים שימוש בחיי היום-יום - תקשורת סלולרית, אינטרנט, ניווט לווייני פותחו במקור על ידי התעשיות הביטחוניות והיו בשימוש של צבאות וממשלות, ואט אט מצאו את דרכן לשימושים אזרחיים שמהם כולנו נהנים.

בהינתן שהתעשיות האלו הן עתירות משאבי פיתוח ונמצאות בחזית הטכנולוגית, היה אפשר להניח שהן יובילו גם בתחום הסייבר, אבל לא כך הוא. בכל העולם, ובמידה מסוימת גם בישראל, התעשיות הביטחוניות לא נמצאות בחזית עולם הסייבר, בעוד שחברות אזרחיות עושות בו חיל.

לאחר טיול לניו זילנד כשהיא מצוידת בתואר כפול מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה ומדעי המחשב וניסיון קצר כעובדת בגוגל, החליטה נועה שפיר להצטרף לבן זוגה וחבר ילדותו ולהקים יחד סטארט-אפ.

האזינו לפרק >>>

כותב אורח: איתמר מושקין

מששכך אבק הקמפיינים, ונספרו הקולות עד אחרון החיילים והימאים, אנו יכולים להתפנות ולהצטרף לגדודי מדעני הנתונים (המקצועיים והחובבים) המסתערים על התוצאות ומגבשים שלל תובנות מעניינות (למשל כאן), ואף מזהים בגבורה טעויות ו/או זיופים לא מעטים.

בפוסטים קודמים עסקתי מספר פעמים בשיטת הסיווג, אחת מהטכניקות החשובות ביותר בלמידה וביג-דאטה. נזכיר שהמטרה בסיווג היא לחלק עצמים לקבוצות שהוגדרו מראש, באמצעות דוגמות שנאספו לכל קבוצה. הצגתי מספר אתגרים בדרך לסיווג מוצלח, וזאת לאור מטרות הבלוג – לתת לקורא תחושה טובה יותר לגבי מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות שונות. מכיוון שבמהלך הקריירה שלי אני נפגש בעוד ועוד מודלי סיווג בעייתיים, אנסה להצביע על אתגרים נוספים שראוי לקחת אותם בחשבון לפני שיוצאים לדרך.

נזכיר את האתגרים לסיווג מוצלח שכבר עסקתי בהם: ראשית, מומלץ לשקול האם הבעיה שלכם אכן מתאימה לטכניקת הסיווג. במידה וכן, נדרש להכין מראש דוגמות רבות ולנקוט משנה זהירות במהלך הבחירה של הדוגמות. מומלץ מאוד גם לבחור באופן נבון את המאפיינים (התכונות) לסיווג. נעסוק הפעם בעוד שני אתגרים הנוגעים למרחב הבעיה איתה אתם מתמודדים: מידת השונות של העצמים אותם אתם מעוניינים לסווג, ומידת החפיפה בין קבוצות הסיווג.

הבחירות לכנסת מאחורינו אמנם, אבל החלק המעניין באמת החל בבוקר רביעי, כשוועדת הבחירות פירסמה את נתוני את קובץ התוצאות. לא יותר משעות אחדות לאחר מכן כבר ניתן היה למצוא ניתוחים וויזואליזציות מעניינים מהרשת, כמו למשל המפה האינטראקטיבית הזו בבלוג המצוין "כמותית", שיכולה לקחת שעות מזמנכם. בפוסטים הקרובים אנסה לספר את הסיפור של בחירות 2019 על פי הנתונים.

ישראל היא מדינה מקוטבת

חזרנו! אחרי חודשים ארוכים, סוף סוף יש לי זמן לחזור לכתוב :-) לרגל החזרה, נטפל ב-feature request שמספר קוראים ביקשו: האם כדאי לכתוב את קורות החיים בעברית או באנגלית?

משום מה מסתבר שהנושא נוטה לעורר אמוציות באנשים, אז אביא מראש את עיקרי הדברים: כששואלים אנשי היי-טק העוסקים בגיוס, שומעים דעות לכאן ולכאן. אני אישית ממליץ על עברית, מסיבות שתיכף נסביר.

בשנתיים-שלוש האחרונות החלו לפרוץ קדימה שתי טכנולוגיות מעשירות מציאות – מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR). בעוד מציאות מדומה מחייבת התנתקות מהמציאות האמיתית, מציאות רבודה מוסיפה מידע ומעשירה את חוויית המציאות האמיתית. כשאנחנו עושים שימוש בטכנולוגיות אלה אנחנו עושים זאת מבחירה מודעת.

לאור אירועים והתפתחויות של השנה האחרונה, אך בעיקר של החודשיים האחרונים, בכתבה זו אציג כיצד אנחנו כבר היום נמצאים במציאות שמוכתבת לנו על ידי תוכנה. מציאות שאין לנו דרך לדעת אם היא אמיתית או לא, אלא אם כן היא תתנפץ לנו בפנים – כפי שקרה מספר פעמים בשנה האחרונה.

בפוסט הקודם ניתחנו את תוצאות הפריימריז במרצ, שהיתה המפלגה היחידה שפירסמה באופן מסודר את התוצאות. קורא מסור של הבלוג נענה לבקשתי לדאטה מעניין כפי היא מופיעה בצד שמאל של המסך שלכם (עכשיו גם אתם יכולים), ושלח לי את תוצאות הפריימריז בליכוד.

מכיוון שניתוח הדאטה בפוסט הנוכחי זהה לניתוח בפוסט הקודם אני ממליץ לקרוא גם את הפוסט הקודם במידה וחלק מצעדי הניתוח אינם ברורים. חשוב לציין שהדאטה מעודכן לספירת הקולות הראשונה ולא כולל מספר תיקונים שנערכו בספירה נוספת, לאחר שנתגלו אי-אילו אי סדרים בתוצאות.

אדיר צימרמן, מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת SCREEMO, בנה חברה שגדלה מרעיון לחברה גלובלית מיפן ועד ארה"ב עם לקוחות מהגדולים בעולם כגון קוקה-קולה, וולמארט, מיקרוסופט ועוד. המוצר של החברה מספק ממשק משחקי וחווייתי לתקשורת עם לקוחות.

לחצו על הנגן להאזנה לפרק >>>

לאורך השנים נתקלתי בלא מעט סיטואציות שבהן מספיקה ביקורת שלילית, או אפילו פושרת, אחת על סיפור של סטארט-אפ זה או אחר כדי להחזיר את כולם לשולחן העבודה.

ההנחה המובלעת בתפישה הזו היא שיש דרך להגיע לסיפור (תוצאה) שיעבוד "נכון" באופן אובייקטיבי, כלומר, שיענה על איזשהו צ'ק ליסט נשגב שיהפוך אותו לקביל על כל אדם שייתקל בו.

הרבה חברות מדווחות על קושי כללי בגיוס נשים, ובפרט על קושי לגייס אישה ראשונה לתפקיד פיתוח. זה מתחיל עוד בשלב שליחת קורות החיים: "אנחנו פשוט לא מקבלים קורות חיים של נשים", הם אומרים. נשים הן כמובן לא המיעוט היחיד שסובל מתת-ייצוג בהיי-טק, אבל הן המיעוט היחיד שמהווה כ-50% מהאוכלוסייה. איך אפשר להפוך את החברה ליותר מגוונת תרבותית?

מורן וובר, מפתחת בכירה ב-Wix ופסיכולוגית חברתית, פירסמה לאחרונה במגזין המקוון "האקר נון" פוסט מאלף בנושא גיוס נשים למשרות פיתוח, הכולל הפניות רבות למקורות מחקריים וטיפים מועילים לחברות המעוניינות להגדיל את מספר הנשים שמגיעות להתראיין בהן, את מספר הנשים שבסופו של דבר מתקבלות וחשוב לא פחות - את מספר הנשים שנשארות. כשירות לציבור שאינו שש לקרוא באנגלית, אציג כאן את עיקרי הדברים.

לפני ארבע שנים ענבל באומר ניהלה צוות עורכי דין והיתה על המסלול המהיר לשותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים בישראל. אך לאחר עשור במקצוע ואין ספור פעמים בהם חזרה ותיקנה למתמחים את אותן השגיאות החליטה שהגיע הזמן לשבש את התחום עם טכנולוגיה וכך נולד המיזם שלה - ליגל-אפ.

לחצו על הנגן להאזנה לפרק >>>

ב-9 באפריל תתקיימנה הבחירות לכנסת ה-21, ובעוד אחדים מבכים את בזבוז משאבי הציבור, הקיטוב והשיח הרדוד שבחירות בדרך כלל מביאות עימן, עבור חובבי פוליטיקה, חובבי דאטה ובעיקר עבור החיתוך של שתי הקבוצות הללו מדובר ביום חג.

החגיגות הלא הרשמיות החלו כבר עם הפוסט הקודם בנושא של איתמר מושקין, ממשיכות עם פרויקטים כגון "הסוקר האוטומטי" (ובפרט "הסקר השקוף"), ויימשכו עד לבחירות ולאחריהן עם מספר פוסטים בנושא, הן בבלוג זה והן ברחבי הרשת (אל תדאגו, נדאג לקשר אתכם למיטב).

בתקופת בחירות סוערת זו, עתירת מפצים, פילוגים, מיזוגים ומפלגות גוססות, אני נשאל האם ניתן לחזות את תוצאות הבחירות בשיטות של ביג-דאטה. התשובה במילה אחת היא לא. בשתי מילים – ממש לא. אבל רגע, איך זה שכל יום מתפרסמים עוד ועוד סקרים שמתיימרים לעשות בדיוק את זה?

לכאורה, חיזוי בחירות הינו בעיה מתאימה לתחום הביג-דאטה. יש נתונים רבים של תוצאות אמת ממערכות בחירות קודמות. אפשר לאסוף הרבה נתונים חדשים באמצעות סקרים או איסוף אוטומטי וניתוח טרנדים ברשתות חברתיות וגם בשילוב של ניתוח טקסטים. כלומר, אין שום קושי לאסוף מאגר של ביג-דאטה. ומכאן לכאורה קצרה הדרך לנסות ולהזין את כל הנתונים האלו לשיטות שונות של למידה או סטטיסטיקה ולחזות את תוצאות מערכת הבחירות. לצערנו יש כאלו שעושים את זה. הם מקבלים "תוצאות" ורצים לספר לחברה בתקשורת, מבלי להבין (במקרה הטוב) שמדובר בתוצאות חסרות בסיס.