בלוג זירת ההייטק

המעבר של דריה הניג שקד אל מעבר להררי החושך

בעקבות הצלחת משלחת היזמות לעמק הסיליקון, 12 נשות המשלחת השנייה כבר מתכוננות ל"טירונות" שלהן בעמק הסיליקון, שם יזכו למנטורינג מותאם אישית, הרבה נטוורקינג, וסיקור מקומי של רשתות תקשורת מובילות

דריה הניג שקד עברה בסוף 2015 מישראל לעמק הסיליקון, עם ניסיון רב שנים ב- Vital Capital‏, קרן אימפקט, שמשקיעה באפריקה, בה בחנה את מידת השפעתן של השקעות חברתיות, לא ידעה מה מצפה לה ומה תעשה בוואלי. ואולם, תוך שלושה חודשים נפגשה עם למעלה מ-200 איש מהקהילה המקומית, והבינה את הפוטנציאל הקיים שם ליזמות.

בביקורה הראשון בארץ כחצי שנה לאחר המעבר, שמעה מחברותיה היזמות שהן לא מגיעות לעמק הסיליקון כי מבחינתן זה מרגיש כ"מעבר להררי החושך". ההזדמנויות המפוספסות הדליקו לה נורה, ועוד באותו היום החליטה לעשות מעשה ולשנות את המצב. כך, ביום אחד הפכה דריה בעצמה ליזמת חברתית.

דריה הנינג שקד
תצלום: Erika Pino
להמשך הפוסט

יתרון הביתיות בספורט: האם הקהל הוא הגורם המשמעותי ביותר?

אף מחקר לא הצליח למצוא הבדלים בין ביצועי קבוצות שונות באותה הליגה כתלות בגודל הקהל

תגובות

יתרון הביתיות בספורט הוא פקטור שרובנו לוקחים כמובן מאליו. כל-כך מובן מאליו, שברוב ענפי הספורט הוא נלקח בחשבון בחוקי המשחק. למשל, בגמר פלייאוף ה-NBA יתרון הביתיות יינתן כפרס לקבוצה שסיימה את העונה הסדירה עם מאזן טוב יותר (וכך, בתקווה, לשפוך מעט עניין לעונה הארוכה והמייגעת). אולם, לא מעט מהדברים שרובנו לוקחים כמובן מאליו מתבררים, בעדינות, כלא מדוייקים עד הסוף. למרות מה שאבא או סבתא אומרים, לקנות דירה זו לא תמיד ההשקעה הטובה ביותר. ובניגוד למיתוס, אנחנו משתמשים בהרבה יותר מ-10% מהמוח שלנו. למעשה, בשנים האחרונות למדתי שהמקרים בהם החכמה המקובלת שגויה רבים כל כך, שהספקנות שלי כמעט והפכה לניהיליזם מוחלט.

בניגוד למיתוסים רבים, יתרון הביתיות הוא חדשות רעות לספקנים – מדובר בתופעה מובהקת ומתועדת היטב. יחד עם זאת, אף פעם לא הצלחתי להבין עד הסוף למה. כששחקן NBA שמקבל 20 מליון דולר בשנה בעונה העשירית שלו משחק בחוץ בפעם המי יודע כמה, במגרש שמימדיו זהים לחלוטין למגרש האימונים שלו, ניגש לקו העונשין – באמת אכפת לו מהילד ששורק בוז? הוא מועד כי הוא לא מכיר את הבליטה על קו הבסיס? לא מעט חוקרים ניסו לענות על השאלה הזו. ברשומה הזו אנסה לתת כמה תשובות משלי, בהתאם למה שהנתונים יראו.

יתרון ביתיות ב-NBA
להמשך הפוסט

התנהלות בין-אישית בראיון עבודה – שפת גוף

שוב שלום 🙂 כמובטח, הגיע הזמן לדבר על התנהלות בראיון סביב נושאים לא טכניים, כמו שפת גוף וההצגה הראשונית שלכם. חשוב לי להבהיר שאני לא מומחה לתקשורת או שפת גוף, ומבחינתי מטרת הפוסטים בנושא היא בעיקר יישור קו סביב הבייסיקס, וכיסוי טעויות בסיסיות שלא כדאי לעשות. הפוסט הזה מתמקד בשפת גוף, ובפוסטים הקרובים נכסה נושאים דומים נוספים.

לפני שאנחנו צוללים לכללי עשו-ואל-תעשו, כדאי לשאול את עצמנו: למה בכלל ההתנהגות בראיון משנה? לכאורה, היא משנה כי המראיינת רוצה להעריך במידה סבירה שיהיה נחמד לעבוד עם המועמד, וחשוב מכך, שהוא לא יצור תקריות בין-אישיות שמחרבות את הפרודוקטיביות במקום העבודה. אבל את הניפוי הזה אפשר להעביר למכון אבחון חיצוני שמתמחה בזה, ולא צריך להקדיש עבורו את הזמן היקר של ראשת צוות פיתוח. גם ככה רוב המועמדים הם אנשים נורמטיביים, שמסוגלים להעביר ראיון בלי ליצור אנטגוניזם עז אצל המראיין, אז בשביל מה בכלל צריך את הטקס הזה? שימרו על קשר עין, הפגינו שפת גוף כזו וכזו… מה זה פה, תהליך עסקי לשכירת מתכנתים, או סטודיו למשחק?

ראיון עבודה. למצולמים אין קשר לכתבה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

קולקציה קולקטיבית - מיזם האופנה שבו הלקוחות הופכות לשותפות

צפרא פרלמוטר ודליה קפוזה מדברות על היתרונות והחסרונות של הקמת סטארטאפ בגיל חמישים ועל האתגרים בסטארט-אפ חברתי בתחום האופנה

צפרא פרלמוטר התחילה את דרכה המקצועית כמעצבת אופנה, עברה לתפקידי ניהול בתחום ועם פרוץ המחאה החברתית ב-2011 החלה לחוש שהעולם הזה שבור. הפריע לה שהצלחה בתחום הלא-פשוט של אופנה, משמעותה שהמעצב מרוויח המון אך הצרכנים שקונים ממנו וגורמים להצלחתו, נשארים באותו מצב כלכלי. כיוצאת קיבוץ רצתה לתקן את העיוות והקימה עם שותפתה, המעצבת דליה קפוזה, את Co Co, Collective Collection‏ עם מודל עסקי חדש.

הן ידעו שהן רוצות להרים עסק חברתי בו תתקיים תרומה לקהילה לצד היותם עסק רווחי. לקח להן חצי שנה ומפגש מקרי עם רואה חשבון כדי לבנות את המודל העסקי בו הלקוחות יכולו ליהנות יחד איתן מהרווחים ולמעשה להפוך לשותפות בחברה. את גיוס הכסף הראשוני בצעו מכספי FFF‏ ומעוד 25 נשים ראשונות שהיו מוכנות להשקיע עשרת אלפים שקלים תמורת ביגוד עתידי והנחה של 10% לכל החיים.

צפרא פרלמוטר, Co Co - Collective Collection‏
לירון ויסמן
להמשך הפוסט

מי באמת צריך קרנות הון סיכון?

יש היגיון בגיוס מימון חיצוני רק אם המהלך מאפשר יצירת יתרון אמיתי בשוק

לפני כחצי שנה, רכשה אינטל את מובילאיי הישראלית, בעסקת המכירה הגדולה ביותר אי פעם בשוק הישראלי. באופן מפתיע, מובילאיי לא גייסה מעולם מקרנות, לפחות לא מקרנות קלאסיות. מה זה אומר? אולי לא צריך בכלל קרנות הון סיכון?

אמנם, היום אני עוסק בהון סיכון, אך את רב הקריירה שלי עשיתי בהקמה וניהול סטארט-אפים. במקרה אחד, החברה הגיעה לאקזיט מוצלח, מבלי שיהיו מעורבים בכך כספי קרנות הון סיכון. ומה שאולי יותר מדהים – החברים שלי עדין מזכירים לי שבמשך שנים נהגתי לשכנע יזמים שהשקעת הון סיכון  "אינה הדרך הנכונה", וכי "עדיף להם להמשיך בלי הון סיכון".

יד של אדם אחד מעבירה ליד של אדם אחר שטר של דולר
להמשך הפוסט

"את נראית כמו בחורה רצינית עם גישה למקצועות ריאליים, למה שלא תלמדי ביולוגיה?"

האם יש מישהו שחושב שגם בחורים עם נתונים דומים מקבלים תגובות דומות כשהם אומרים שהם מתכננים ללמוד מדעי המחשב?

הפוסט הפעם לא מיועד לסטודנטיות לקראת סוף התואר, אלא לאלו שמתלבטות מה ללמוד. נחזור להתעסק בראיונות עבודה וכו' בפוסט הבא.

תשמעו סיפור: השנים הן שנות השבעים העליזות, ואמא שלי, בחורה צעירה שאוהבת מתמטיקה, תוהה במה לעשות תואר. באותם שנים לא כל כך היו לימודי מדעי המחשב, ולכן הציעו לה ללמוד הנדסה.

דרימסטיים
להמשך הפוסט

אי שם באפריקה

נטלי פיסטונוביץ׳ הגיעה עד אפריקה כדי להביא את בשורת האי-קומרס

נטלי פיסטונוביץ׳ באה מרקע טכנולוגי של הנדסת מחשבים מהטכניון, ועבדה כמה שנים בחברות הייטק בברלין. עד כאן די שגרתי. אבל, כשהגיעה לכנס של גוגל ושמעה הרצאה על מצב הטכנולוגיה באפריקה והאתגרים המיוחדים לה, נדלקה מיד, והחיים שלה עמדו להשתנות. היא החליטה שהיא רוצה לעשות משהו בנידון, ולהשתמש ביכולות הטכנולוגיות שלה כדי לשפר את מצבם של תושבי היבשת. כך נולדה קונטה.

כיום נטלי, חיה ועובדת בניירובי, קניה. יחד עם שותפה, איתמר נידם, היא מספקת פתרון שמאפשר לכל סוחר אפריקאי, קטן כגדול, לנהל חנות אינטרנטית, לבצע מכירות, ניהול מלאי, שליחויות ועוד דרך הפלאפון הפשוט וזאת ע״י פיתוח פיתרון שמאפשר דחיסת מידע ותעבורה כמו גם עבודה באוף ליין המותאם לשיטות וטכנולוגיות שגוגל מקדמת ומייעדת במיוחד למדינות עולם שלישי.

נטלי פיסטנוביץ׳
נעם קריטנברג
להמשך הפוסט

מנכ"לית הכספים של קרן אלף מסבירה מה יזמים צריכים לדעת לפני שהם מגיעים לפיץ'

שיחה מרתקת עם יעל אלעד, ה-CFO של קרן ההון סיכון אלף: האם כדאי לרשום את החברה בישראל או בארה"ב ואיך מבצעים דיו-דיליג'נס יעיל על משקיעים

פעמים רבות, יזמים מנסים לגייס כסף מקרנות הון סיכון מבלי להבין את העולם בו פועלות הקרנות, את מערכת האילוצים ואת האינטרסים שלהן, לכן ביקשנו מיעל אלעד, מנכ"לית הכספים של קרן הון סיכון אלף, לעזור לנו לפזר קצת את הערפל. יעל היא כלכלנית שבאה מרקע של ניהול השקעות בגופים מוסדיים וייעוץ ניהולי, ומביאה איתה עושר עצום של ידע לגבי התנהלות של קרנות הון סיכון והמשקיעים שלהם.

יעל עזרה לנו בתשובות לשאלות שרוב היזמים והיזמות שואלים לאורך הדרך כגון: האם לפתוח חברה ישראלית או אמריקאית, למה יזמים צריכים לשים לב כשהם מגייסים מקרן, כמה אחוזים מהחברה נהוג לתת בכל סיבוב גיוס, כמה כסף החברה צריכה לגייס, מהן סוגי המניות הניתנות למשקיעים ולמה זה כל כך חשוב להשקעות הבאות ובכלל, איך קרנות הון סיכון עובדות בעצם, מה המשמעות של אורך חיי הקרן, ועוד ועוד.

יעל אלעד
Chloe Jackman
להמשך הפוסט

רקוויאם לחלום: הסטארט-אפ שהיה לו הכל - ובכל זאת לא הצליח

הזדמנויות הן הזדמנויות כי אחרים לא רואים אותן, אמר טים ארמסטרונג - ועדיין, כל הזדמנות טומנת בחובה סיכון לכישלון

טים ארמסטרונג אמר שהזדמנויות הן הזדמנויות כי אחרים לא רואים אותן. סיכון זו הזדמנות מדהימה כי זה המקום שאחרים לא מסתכלים לעברו...לא צריך בעיניו להחזיק ביד אסטרטגיה או פילוסופיה של כישלונות, צריך אסטרטגיה שמבינה שכישלונות מובילים בסוף ליעד, שכישלונות עושים אותנו בהכרח לטובים יותר לנחושים יותר. ככל שמתרגלים לסיכונים הם יהפכו בפועל להזדמנויות, אבל הכרחי לקחת בחשבון שגם יהיו כאלו שייכשלו וזה - חלק מהדיל, הוא קורא לזה Falling Toward a Goal‏. זהו חלק מפוסט ארוך ומרגש של היזמת שרון ארגוב, שכתבה ביום שהחליטו לסיים את העבודה על פאנבירד, המיזם המשותף שלה ושל נועה וולפסון.

לשרון ונועה היה חלום, לאפשר לעסקים קטנים לקבל הלוואות כדי להצמיח את העסק שלהם ולשגשג. לכן, הן הקימו את פאנדבירד, מיזם פינטק שהוא פלטפורמה של הלוואות לעסקים קטנים. הן גייסו מימון, בנו מוצר, והשיקו אותו בשוק האנגלי. פאנדבירד החל לעבוד ולייצר הכנסות, היו להן ספקי הלוואות מכובדים, ולקוחות מרוצים עד הגג. ובכל זאת, המיזם לא הצליח לגייס מימון המשך ושרון ונועה נאלצו בכאב לוותר על החלום.

שרון ארגוב ונועה וולפסון
רועי בר
להמשך הפוסט

ששת המעגלים שיזמים צריכים לחצות לפני ההגעה ליעד

דונה גריפית' על ההבדלים בין מציאת משקיע בארץ לעמק הסיליקון, חשיבות הנטוורקינג ופערים תרבותיים

דונה גריפית׳ ידועה מזה שנים בארץ כגורו סטארטאפים בכל הנוגע להעברת מסר נכון ומדויק, שעוזר לכבוש את הבמה ואת לב המשקיעים ולקרב עוד קצת את ערימות הדולרים הירקרקים. דונה התיישבה עם הסטארטאפיסטיות לשיחה על המעבר מעבודה עם יזמים להחלטה להפוך לאחת מהם, על לקיחת סיכון וגם משפחה לארה"ב כדי לרדוף אחר החלום ולגלות שלא הכל ורוד (או ירוק)‏.

דונה מתארת לנו בדרכה הססגונית את ששת המעגלים שיש לחצות לפני ההגעה אל היעד - מבצרו של המשקיע, הדרך הארוכה שיש לעשות כדי להתקרב אליו, חשיבות הנטוורקינג, והסתגלות לתרבות המחייכת מלפנים ונושכת מאחור של עמק הסיליקון, שהפתיעה אפילו אותה כאמריקאית שגדלה בניו יורק. דיברנו על התובנות וכללי המשחק שחובה עלינו ללמוד כדי לשרוד ואולי גם לנצח בו ועל התובנה האישית שלה, שהיא יותר אוהבת לעבוד ולעצב יזמים ופחות למנכ״ל. ויש גם סקופ שהפתיע את הסטארטאפיסטיות שמכירות אותה שנים

דונה גריפית׳
יאיר אמסל
להמשך הפוסט

איך מגייסים את אהוד ברק כמשקיע ראשון

שיתופי פעולה עם ענקיות - ופתרון גאוני לשיווק והתגברות על תחרות

דמיינו לרגע שאתם נמצאים במצב חירום כלשהו - יש שריפה, פרץ אליכם גנב, או לא עלינו אתם חווים מצוקה רפואית - האם אתם באמת זוכרים איזה מספר חירום לחייג? האם תוכלו לתאר בדיוק איפה אתם נמצאים בתוך מבנה בוער? אמיר השותף של ליטל לא היה צריך לדמיין הוא חווה את זה על בשרו כשקבוצת סודנים תקפה אותו בים וכאשר בשיחת טלפון מוקדנית במשטרה לא הצליח לעבור את שלב איסוף הנתונים על מנת שיוכלו לשלוח ניידת לעזרה.

ריפורטי באה לפתור את הבעיה הזו בדיוק ולייעל את הצורה שבה אנו פונים לעזרה במקרי מצוקה. המערכת מספקת כפתור מצוקה שמעביר למוקדן בצד השני את כל המידע שהמכשיר החכם אותו כולנו מחזיקים ביד הפלאפון יודע לספק כגון הכתובת בה אנו נמצאים, עד לרזולוציית קומה ודירה (אחד מתוך שישה פטנטים שהחברה מחזיקה), שידור וידאו חי מהאירוע ועוד נתונים אותם המשתמש מזין מבעוד מועד כגון שמו, תרופות אותם הוא נוטל, אלרגיות מהן סובל וכו׳. הפתרון מתוכנן לסנן את תלונות הסרק ששירותי החירום מתמודדים אתם כמו גם לשפר את יכולתם לתת מענה מתאים בזמן קצר יותר.

ליטל לשם
עודד גל
להמשך הפוסט

פשוט תכשיט: איך הופכים לקוחות למוכרים - ומרוויחים מזה כסף

מלימודי עיצוב בשנקר להקמת מיזם טכנולוגי שמשנה את פני התרבות מרכישה ליצירה

ג׳ולבוקס היא פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד ואחת להפוך למעצבת תכשיטים, ומחנכת שוק שלם של e-commerce‏ שרגיל לרכוש להפוך ליוצרי תכשיטים, ואם זה לא מספיק אז גם למכור אותם לחברים שלהם ולעוקבים ולייצר קהילה של ממש.

הכל התחיל שמאיה מעצבת תכשיטים במקצועה גילתה שלמרות לימודיה, הכשרתה וכישרונה הלקוחות שלה מעדיפים את דעתם על דעתה ומעוניינים להרגיש שטביעת העין שלהם תהיה חלק מהותי בתהליך יצירת תכשיט יחודי עבורם או עבור יקיריהם. בחופשת הלידה החליטה שלסטודיו היא לא חוזרת, ולאחר מספר רעיונות פחות מוצלחים שחלקה עם בעלה, הרעיון של ג׳ולבוקס לא רק שזכה ל-Like‏ אלא גם להצעה להצטרף אליה למסע. אל השניים הצטרף נמרוד סמנכ"ל הטכנולוגיות אותו הכירו דרך אחיה של מאיה והשלושה יצאו לדרך.

מאיה כספי
ג׳ולבוקס דיזיין
להמשך הפוסט

פעם שלישית ביטוח: איך מזהים הזדמנות עסקית

יזמת בפעם שלישית, לירי הלפרין מספרת על הדרך מבלוג צרכנות, למיזם עשה-זאת-בעצמך ועד לעולם הביטוח

המיזם החדש של לירי הלפרין, יזמת סדרתית, הוא מיזם B2B‏‏ בשם LeO‏ שאותו הקימה יחד עם ינון לנדנברג, מאפשר לחברות הביטוח להציע ללקוחותיהם חבילות ביטוח המתאימות לצורכיהם בזמן הנכון ובמחיר הנכון. השירות ניתן באמצעות צ׳אט בוט המשמש כעוזר אישי לענייני ביטוח, המתבסס על מידע שנאסף על הלקוחות ממקורות רבים ואלגוריתם שמעבד אותו כדי למצוא את חבילות הביטוח הרלוונטיות.

לירי החלה את דרכה בעולם היזמות עם הבלוג דילירי, שהוקדש לנושאי צרכנות ועשה-זאת-בעצמך. לאחר ששמה לב שהקוראים נהנים לצפות בסרטונים ולהגיב אך לא מבצעים את הפרויקטים בעצמם, הבינה שיש פה הזדמנות עסקית והציעה ערכות המכילות את כל הנדרש כדי להתחיל ליצור וליהנות מיד. בבת אחת הגיעו מאות הזמנות עבור הערכות, ועל מנת לעמוד בדרישה גייסה חברות טובות שיעזרו להכין את הערכות בביתה.

לירי הלפרין
יואב הורנונג
להמשך הפוסט

מרואת חשבון ועד מנהלת שותפה בקרן השקעות - כך נראה תהליך הגיוס משני הצדדים של המתרס

שרית פירון, שותפה בקרון ההון סיכון Cerca Partners מספרת מהם סוגי המשקיעים הקיימים ולאיזה שלב בחיי הסטארטאפ הם מתאימים

בפרק הראשון שלנו, "מיץ פטל", שיתפנו שאחת הסיבות שהניעו אותנו להפיק את הפודקאסט היא להראות כי יש שפע של יזמות שפועלות במגוון רב של תחומים ומפתחות פתרונות ומיזמים מרשימים. אחרי שבעה פרקים בהן שוחחנו עם יזמות כאלו בדיוק, החלטנו לגוון קצת ולשוחח גם עם משקיעה, כדי לנסות ולהבין איך נראים הדברים מהצד השני של המתרס.

את השם שרית פירון כנראה עוד לא שמעתם ואת סיפורה אתם עדיין לא מכירים, אז הגיע הזמן, כי היא כל כך מרתקת עד שהיה לנו ממש קשה לסיים את הראיון איתה. לכן, הפעם פרק ארוך מהרגיל, מקוות שתיהנו ממנו לפחות כמונו.

שרית פירון
שאול פירון
להמשך הפוסט

איך מוצאים את האחת שתשלים אותך (בעסק), איך לשווק למפתחי אפליקציות וגם - עצת זהב ללידים יעילים

מציאת שותפה, גיוס של 5.3 מליון דולר, בניית צוות מנצח שעובד עם הלב ושיווק לקהילת המפתחים

אורלי שואבי ורוני שטרנברג לא הכירו בבית הספר, גם לא בצבא או באוניברסיטה, אבל אחרי שאורלי חיפשה שותף במשך ארבעה חודשים, ונפגשה עם המון אנשים, מפגש אחד ביניהן הספיק כדי לייצר את הניצוץ הדרוש להקמת הסטארטאפ SafeDK‏. מאז ועד היום, אורלי ממנכ"לת את המיזם ורוני אחראית על הפיתוח העסקי שלו.

הסטארטאפ SafeDK‏ בא לתת מענה לבעיה שרבים ממפתחי האפליקציות נתקלים בה, והיא ניטור ובקרה של חבילות תוכנה צד שלישי (SDKs‏). מפתחי מובייל משתמשים בחבילות אלו על מנת לשלב באפליקציות שלהם יכולות נדרשות ללא צורך לפתח אותן בעצמם, ובכך מקצרים את זמני הפיתוח. דוגמאות שכיחות הן שילוב מפה, יכולת להציג פרסומות וגביית תשלום.

אורלי שואבי ורוני שטרנברג
עינת דון
להמשך הפוסט

להאכיל את אמריקה: דיאטות סלבס, תפריט לחולי צליאק - והערכות שווי בארה"ב

רגע לפני שמכבים את האור, מהמרים על כל הקופה ונוסעים לגלות את אמריקה

כל מי שאי פעם פנה לדיאטנית, וחזר עם דפים על גבי דפים של הנחיות תזונה המורכבים בעיקר מכמויות, רכיבים וכמה דוגמאות סמליות לכל ארוחה, יזדהה עם התסכול הכרוך ביישומם. יישום של תכנית תזונה נתקל לעתים קרובות בקשיים בתרגום הכמויות המדויקות למנות בצלחת, חוסר במגוון, ותיעוד לקוי של האכילה בפועל.

כדי לפתור את הבעיה הזו בדיוק, הוקמה MakeMyPlate‏. האפליקציה שפיתחה החברה מספקת טכנולוגיה ויזואלית הממחישה את גודל המנה על גבי צלחת, כמו גם נותנת מגוון עשיר של אפשרויות להרכבת ארוחה בריאה ומאוזנת. הפלטפורמה מנגישה פתרונות תזונה למטרות שונות כגון ירידה במשקל, שמירה על אורח חיים בריא, תפריט לחולי צליאק, סכרת ועוד. כמו כן, מוצעות בתשלום דיאטות סלבריטאים דוגמת באשירה אחמד, דיוויד קירש ועוד.

אלין קופרמן
איתן שבתאי
להמשך הפוסט

איך מתרגמים ידע אקדמי למודל עסקי - ומגייסים כסף מהמדען הראשי

וגם: איך זה לעבוד חצי שנה על רעיון אחד רק בשביל להחליף אותו באחר

ד"ר אינה שניידרמן וד"ר אלחנן מאירוביץ׳ עשו את הדוקטורט שלהם במדעי המוח באוניברסיטת בר-אילן, אבל החיבור ביניהם התחיל למעשה אחרי הלימודים, כשאלחנן פרסם פוסט בפייסבוק בדיוק בזמן שאינה חיפשה את הדבר הבא. יחד הם הקימו את חברת ניורואפלייד, ששואפת לשנות את תחום מחקרי השוק באמצעות יישום של מחקר אקדמי במדעי המוח. לאחר כשנה וחצי על הכביש, התקבל הסטארטאפ לחממה, שם הצטרף אליהם ליאור מויאל התורם את הפן עסקי ומשמש כמנכ"ל החברה.

ניורואפלייד מספקת פתרון לביצוע מחקרי שוק עבור מותגים ומאפשרת להם להבין כיצד הם נתפשים על ידי הצרכנים ולפעול בהתאם. בניגוד לקבוצות מיקוד שהן מאד יקרות להפקה, וסקרים שסובלים מהטיות שונות, המוצר של ניורואפלייד מנתח את התת-מודע ומאפשר לגלות מה אנשים חושבים באמת. המחקר מתבצע באמצעות משחקים אינטראקטיביים אונליין, מה שמאפשר גישה קלה ומהירה יותר לנשאלים, הוזלת התהליך, ואף תוצאות עשירות יותר במידע יחסית לאלו המתקבלות ממכוני המחקר הקיימים.

ד״ר אינה שניידרמן
תומר רוטנברג
להמשך הפוסט

הכחול הגדול: איך מוצאים לקוחות במצולות ים?

על פטנטים, מינוף כנסים וידע אקדמי לטובת שיווק, בוטסטארפ ומציאת לקוחות

ד"ר שמרית פרקול-פינקל וד"ר עדו סלע הכירו עוד באוניברסיטה, כשעדו היה סטודנט של שמרית ויחד בנו שוניות מלאכותיות. האהבה המשותפת לים ולביולוגיה שלו, סיורי צלילה משותפים בכל העולם, וצלילה מאד ספציפית במתקן חברת החשמל בחדרה הובילה אותם להמצאת בטון חדש ואקולוגי ולפתיחת חברה נוספת יחד - אקונקריט.

בניגוד לבטון רגיל, שעם הזמן חוזקו נחלש והרכב החומרים שלו פוגע בסביבה הימית, אקונקריט מספקת פתרון ייחודי לבניה בים (גשרים, מזחים, נמלים וכדומה), שמושך אליו אוכלוסייה ימית מקומית (אלמוגים, צדפות, ועוד) מה שתורם להתחזקות המבנה ככל שעובר הזמן, למראה יפה יותר, וכמובן לאיזון אקולוגי.

ד"ר שמרית פרקול-פינקל וד"ר עדו סלע
Andrew Rella, ECOncrete Tech LTD
להמשך הפוסט

מועדון החכמולוגיות

איך בונים מיזם עם מוצר פיזי? מגייסים בקיקסטארטר, מייצרים בסין, ומוכרים באמזון

עם תואר שלישי בכימיה מהטכניון ועבודה מכובדת כמנהלת מעבדה במכון ויצמן, נראה היה שהקריירה של ד"ר יעל שוסטר מתקדמת היטב במסלול האקדמי, אך לאחר השתתפות בסדנה עם הסטודנטים שלה, יעל הרגישה שיותר מעניין אותה לפתור את בעיית ייצוג החסר במדעניות ובמודלים נשיים לחיקוי בתחומי המדעים, וקפצה על רכבת היזמות.

הפתרון של סטלרנובה מתמקד בחינוך הדור הצעיר. בעזרת ספר העוקב אחר סיפורן של חבורת ילדות-מדעניות מלווה בערכת כימיה מגניבה, יצאה יעל לגלות האם המוצר מעניין ילדים והורים. במקום סקר שוק, היא הרימה קמפיין קיקסטארטר למימון המונים. לאחר שנרשמה התעניינות נאה במוצר ואף התקבלה הזמנה מפייסבוק להעביר הרצאה לילדי העובדים, החליטה יעל להעלות הילוך, צירפה את מרגו שטרן כשותפה ויחד הן השתתפו באקסלרטור של מאסצ׳אלנג׳, ואף ניצחו בתחרות הסטארטאפים שלהם. על הדרך שעשו, הטעויות, ההצלחות ומה צופה העתיד תוכלו לשמוע בפרק.

ד"ר יעל שוסטר, מרגו שטרן
ניר בר-אב
להמשך הפוסט

תקציר מנהלים לסטודנטית העסוקה - חלק א'

מה שמים קודם בקורות החיים, את הממוצע או את הפרויקטים?

חדשה בבלוג? אם את מתכוונת להתחיל לחפש עבודה, יש הרבה היגיון בלהשקיע שעה-שעתיים ולקרוא את המדריך באופן מסודר. את ממילא תשקיעי כמה שעות בכל ראיון, ויהיו הרבה כאלה…

ותיקה בבלוג ורוצה תקציר של מה שכבר כיסינו? הגעת למקום הנכון.

ללא קרדיט
להמשך הפוסט