בלוג זירת ההייטק

במיט-אפ "תיאבון לאוטומציה" אותו ערכה חברת KRYON במסעדת BLUE SKY של השף מאיר אדוני, השתתפו מעל ל-60 איש.

המיט-אפ כלל מספר הרצאות: הראל טייב, מנכ"ל חברת קריון המפתחת פתרונות אוטומציה רובוטיים (RPA) ארגוניים, מבוססי ראיה ממוחשבת ולמידת מכונה; ועוד שלושה הרצאות של בכירים מחברות מובילות במשק שהסבירו את השפעת מערכות אוטומציה על הארגון שלהם. בין המרצים היו: גיל תמיר CIO  של חברת הביטוח AIG, איריס סקלר ראש מחלקת הרובוטיקה וניר נרדי מנהל המדור בבנק הלאומי,  וטלי טובי-אשל ראש מחלקת Customer Success ומור ליטוב מנהלת מחלקת הדרכה בחברת רפאל.

במיטאפ Recommendation Systems & Airflow, אירחה חברת נטורל אינטליג'נס, 70 משתתפים שנכחו בהרצאות של עומרי פימה, data architect מחברת נטורל אינטליג'נס וחיים טורקל, Data Architect מחברת טיקאל. השניים הרצו על בניית מבני מסד נתונים בחברות ובפרט מנועי המלצות.

הרצאה ראשונה: Recommendation Systems at Scale With Elastic Search

כפי שכבר נכתב כאן בעבר, שוק הסייבר הינו שוק עמוס במיוחד, שמורכב מאלפי יצרנים שמייצרים עשרות אלפי מוצרים בחלוקה ל-150 קטגוריות מוצר. כל העומס הזה מתנקז לכיוונו של איש אחד בארגון - מנהל אבטחת המידע (או CISO - Chief Information security officer)

בעלי תפקיד זה הינם עסוקים במיוחד, ובנוסף על שלל המטלות היומיות שלהם הם מופצצים בשיחות טלפון, פרסומות ודוא"ל שקוראים להם לרכוש את מוצרי האבטחה החדשים. בכל פעם שאירוע סייבר עולה לכותרות ("פרצו לטלפון של גנץ") אותו אדם מקבל פניות אינספור מ"מבינים" בתוך ומחוץ לארגון שממליצים לו על פתרונות שונים ומשונים. העומס הזה, שעומד בניגוד גמור לכמות תשומת הלב של אותו בעל התפקיד, יוצרת אתגר משמעותי לקבוצה נוספת של בעלי מקצוע העובדים בתחום- אנשי השיווק.

נניח שאת מנהלת עסק מצליח. יש לך נתונים רבים (ביג דאטה) ולדעתך ניתן להפיק מהן תובנות שיכולות לסייע ישירות לעסק, או לפיתוח של קו מוצרים חדש. נשאלתי מספר פעמים כיצד נכון להתניע ולנהל פרויקט ביג-דאטה. מגוון האפשרויות השונות גדול, אין מתכון אחיד, אבל אנסה לתת קווים מנחים להתנהלות נכונה עם מומחי הביג-דאטה (להלן המומחה).

ראשית, צריך להגדיר את מטרות הפרויקט. האם המטרה שלך להגדיל את המכירות המזדמנות? למקד את השיווק? לייעל או לבקר את תהליך היצור? להגן טוב יותר על החברה? ואולי כאמור להשתמש בנתונים שיש לך (או נוספים) כדי לפתח מוצר חדש עבור לקוחותיך.

ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות' תחקירנית של תוכנית "העולם הבוקר" פנתה אל מתי, יזם ישראלי ומומחה בוטים, וביקשה לראיין את אחד מבכירי מפלגת "הבינה". "הכי טוב את היושב ראש - הראל שרביט"' היא אמרה, "אבל גם הגברת עו"ד לוטם שטיינברג ירושלמי נשמעת סבבה", מתי סירב בנימוס וניתק.

במקביל תחקירני Ynet מצאו את דרכם אל אייל, מומחה למידת מכונה, ושאלו על תפקידו במפלגת ״הבינה״ - שהרי הוא לא מופיע על הפוסטר שלה או במצע המפורט. אייל המופתע מהשיחה השיב לאחר הרהור קצר שהוא ככל הנראה "פילוסוף הבית" של המפלגה ודווקא לא יתנגד לראיון.

בשבועות האחרונים התגלתה מגמה מעניינת, בפעם הראשונה מאז 2009 עלה מספר הפעמים שמילת החיפוש מיתון (recession) עלתה במנוע החיפוש של גוגל, פי 34 מהחודש הקודם. הסימנים הופיעו כבר לפני מספר חודשים, החל מההתרחבות של מלחמות הסחר, דרך בריטניה המתכוננת לברקסיט (Brexit) חד צדדי ללא הסכם, וכלה בבנק המרכזי הגרמני שמזהיר כי הירידה בייצוא תמשיך ותעמיק, והירידה במדד היצור העולמי של מנהלי הרכש מלווה בירידה במדד השירותים. כל אלה דוגמאות אחדות לכך שהמשבר שכלכלני העולם מזהירים מפניו, אכן בדרך.

חברות מתחילות להכין את עצמן לסוג כזה או אחר של האטה כלכלית. בהתבסס על מחקרים שנערכו אחרי שהמשבר הקודם שחל ב-2008, מתברר כי כמו תמיד אסטרטגיית הקו הראשון היא לקצץ בתקציבים (47% מהחברות) ובעובדים (33% מהחברות). בעוד 42% הצהירו על התכנסות ושמירת השווקים הקיימים, רק 28% מהחברות הצהירו כי ימשיכו להיות מחויבות להמשך תקצוב המו"פ שלהן.

מי שמסתובב בכנס סייבר (ראו פוסט קודם) ישים לב מיד שיש מגדר מסוים שנוכח-נפקד כמעט לגמרי - המין הנשי. יש בדרך כלל כמה דוברות, יש כמה נציגות בביתנים וזהו. אילו טרנד זה היה מוגבל לכנסים (שמושכים בעלי תפקידים מסוימים, כגון שיווק ומכירות, ובדרך כלל לא פונים לקהל הטכנולוגי) - ניחא. אך מחקרים שונים שנערכו בעולם מראים שאחוז הנשים מתוך העוסקים בתעשייה קטן במיוחד - ונע בין 11-20 אחוזים.

חלק מהמגמה הכללית בתעשייה

במיטאפ "גיוס עובדים בהיי טק – תובנות מרצפת המראיינים", אותו אירחה רשת חללי העבודה המשותפים Urban Place, במתחם שלה שבמגדל שלום, השתתפו מעל ל-120 איש.

המיטאפ כלל שני חלקים: הראשון - הרצאה פותחת של יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink הכוללת את חברת Gotfriends המתמחה בהשמת עובדים בהיי-טק, והשני - פאנל בהנחיית בן ישי ובהשתתפות יניב קאלו סמנכ"ל טכנולוגיות מחברת פנגו, נטלי שאול מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו COO ומייסד חברת הסטארט אפ Syte ובן דיאמנט מנהל R&D בסטארט אפ PerimeterX.

בדומה לשנה שעברה, גם השנה ערך אורי אלייבייב, מנהל קהילת Machine & Deep learning Israel את סקר הדאטה-סיינטיסטים הגדול השני. הסקר, שהיה גדול יותר הפעם (מ-225 ל-569 משיבים), מאפשר לנו לבחון מגמות בתעשייה הצעירה הזו, ולצלול מעט עמוק יותר מבשנה שעברה. חלק מתוצאות הסקר מובאות כאן בפוסט שלפניכם, לקריאת הדו"ח המלא בקרו בבלוג של אורי אלייבייב.

דמוגרפיה

עבורי, הרגע המשמעותי ביותר בסדרת הגמר של ה-NBA 2019 לא היה קשור למהלך מבריק של קוואי לאונרד, או לשלשה מדהימה של סטף קרי. מבחינתי, הרגע המשמעותי ביותר התרחש בכלל מחוץ למגרש, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בסוף משחק מספר 5 עם בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה"גולדן סטייט ווריורס". במהלך מסיבת העיתונאים, מאיירס הכריז בקול חנוק מדמעות שכוכב-העל קווין דוראנט אובחן כסובל מפציעה בגיד האכילס (שמוכרת בקרב ספורטאים כמחסלת קריירות). "אם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו אותי", הוא אמר בקול חנוק.

זה היה רגע קשה לצפייה. ההכרזה הגיעה בעיצומה של סדרת גמר NBA מותחת במיוחד, שבה קבוצתו של מאיירס התמודדה מול קבוצת ה"טורונטו רפטורס". במסיבת העיתונאים, מאיירס בעצם הכריז שמרגע זה והלאה הסיכויים שקבוצתו תצליח לנצח בסדרה ירדו משמעותית. ויותר מכך, משמעות ההכרזה היתה שעתיד הקריירה של אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם ניצב כעת בסימן שאלה. אז מדוע מאיירס בכה? האם בגלל הקבוצה שלו? המועדון? האליפות? האם זה בכלל היה קשור לקווין דוראנט האדם ואולי אפילו החבר קרוב? מבחינתי זה היה קשור למשהו אחר לגמרי. להבנתי, מאיירס בכה בגלל שבאותו הרגע חש בבדידותו הצורבת של כל אדם שניצב בעמדה של קבלת החלטות.

הצורך בבניית אסטרטגיה הוא חיוני לכל יזם, יזמת וחברה, אך לא מעט פעמים הוא מייצר שני מצבי קיצון מאוד לא רצויים: האחד, "שיתוק אל מול קבלת החלטות" (analysis paralysis), שמשמעו חברה תקועה כי אף אחד לא מעז להסתכל קדימה אל מעבר לרבעון הקרוב, והשני, "טקטיקה כאסטרטגיה", שמשמעו בלבול מושגי בין טקטיקה, אסטרטגיה ומה שביניהן.

שני הקצוות האלו מייצגים קושי משותף: אני לא יודע מאיפה להתחיל, ולכן או שאיני מתחיל כלל או שאני מתחיל מהמקום הלא נכון. איך נמנעים מזה? טוב שבאתם.

זה לא כל כך נעים לראות קוד סגור

לטובת מי שפחות מתמצאת - נפתח בהצגת כמה מושגי יסוד: תוכנה שאין לנו כמשתמשות אפשרות לקרוא ולערוך את הקוד שלה נקראת תוכנה קניינית (Proprietary Software). תוכנה שבה קיים החופש לגשת לקוד, לקרוא ולשנות אותו נקראת תוכנה חופשית בקוד פתוח (Free and Open Source Software). מכיוון שהמילה Free היא דו-משמעית באנגלית, נהוג להבהיר שהכוונה היא לא ל-Free במובן של חינם אלא במובן של חופש. הרבה מהתוכנה החופשית בעולם היא במקרה גם בחינם, אבל לא כולה. וגם החופש המדובר אינו מוחלט: פרויקטי תוכנה חופשית באים לעולם עם רשיון הפצה. ברשיונות הפצה שונים מפורטים תנאים שונים בנוגע לשכפול, שינוי והפצה מחדש של הקוד ושל התוכנה, כאשר חלקם מגבילים יותר וחלקם פחות. חוץ מזה, יש היום גם הרבה תוכנות בחינם שהן לא בקוד פתוח בכלל, ואנחנו לא תמיד יודעות מה הן עושות ואיזה מידע הן אוספות מהמכשירים שלנו. דוגמה לתוכנה חינמית כזו היא אפליקציית FaceApp שעורכת תמונות סלפי של המשתמשים וחוזה כיצד יראו בגיל מבוגר.

החל מ-2013 מעל ל-50 מאמרים ודו"חות מקצועיים מראים תמונה ברורה שעד 2030 מרבית המקצועות שקיימים היום או שישתנו ללא ההיכר או שלא יתקיימו יותר. אנחנו חיים בתקופה של המהפיכה התעשייתית הרביעית במאה ה-21, בעוד מערכת החינוך מכשירה את הילדים למהפיכה התעשייתית הראשונה של ראשית המאה ה-19.

מבנה השיעורים, הזמן המוקצה ללמידה, הצלצול, מבנה הכיתה, צמצום השונות (הפרדה על פי יכולות למידה) – הכל תוכנן כדי לעצב עובדי ייצור טובים, ולא אנשים חושבים, חופשיים ויצירתיים.

במיטאפ "חדשנות בגיוס ושימור עובדים “From A to Y & Z” אירחה חברת Jobit מקבוצת טלכלל, חברה העוזרת לארגונים וחברות היי-טק להתגבר על אתגרי גיוס הקשורים בדור ה-Y וה-Z, כ-150 מנהלות ומנהלי משאבי אנוש מתחומי הגיוס והרווחה מחברות היי-טק ומהארגונים הגדולים בישראל.

במיטאפ עסקו בשיטות פרקטיות להתמודדות עם אתגרי גיוס איתם מתמודדים יזמים, וחברות באקו-סיסטם הישראלי ובכלל, דנו על דרכי פעולה להארכת תקופת העסקה של עובדי ההיי-טק במקום העבודה, מדוע חשוב להסתכל על החברה כמותג ועל העובדים כעל "צרכנים" ועוד שלל סוגיות חמות משוק העבודה. המיטאפ כלל בין היתר דברי פתיחה של שקד חורגין, מנהל הפיתוח העסקי ב- Jobit והרצאות מקצועיות של שירז כהן-גרד, יועצת בכירה ב-Vayomar, מתן ליס, מנהל גיוס ותכנון כוח אדם באסותא מרכזים רפואיים, ליאת נתנאל, מנהלת תכניות לסטארט-אפים במיקרוסופט ואהד כהן מ-Jul ישראל.

הרבה מאוד ילדים, בני עשרה וכנראה גם הרבה מאוד גיימרים בוגרים יותר היו רוצים להשתתף בגביע העולמי של פורטנייט שהתקיים בניו-יורק בתחילת השבוע. המספרים של אירוע הגיימינג הענקי הזה מדהימים: כ-40 מיליון שחקנים השתתפו בשלבים הראשונים של הטורניר; סך כל הזכיות במהלך הטורניר מסתכמות ב-30 מיליון דולר; הזוכה בטורניר היחידים (השחקן "Bugha")זכה ב-3 מיליון דולר – רק נזכיר שהילד רק בן 16; השחקנים בטורניר הזוגות ("Nhyrox" ו-"Aqua") גם זכו ב-3 מיליון דולר; כ-1.3 מיליון צופים צפו בשידור הישיר של משחק גמר היחידים ביום ראשון.

מיותר לציין שעולם הגיימינג השתנה לחלוטין בשנים האחרונות. הפיתוחים הטכנולוגים המאפשרים משחקים מרובי משתתפים שבעצם מייצרים תחרותיות ותחרויות, החשיפה העצומה והאפשרות לצפות במשחקים מכריעים של השחקנים הטובים ביותר, פשוט הכניסו את עולם הגיימינג היישר למיינסטרים. והמספרים כאמור מדהימים. כמות הצפיות בערוצי ה-Twitch שמזרימים שידורים חיים של אנשים מרחבי העולם משחקים ומפרשים משחקים, מזמן חצתה את הרף הגבוה שהציבה YouTube. כמות הצפיות עלתה, מספרי הצופים וכמובן הכסף הרב שזורם לפיתוח משחקים, לתחרויות לשחקנים.

המלצה ראשונה

 NUDGE

לפני 15 אלף שנה התחוללה אחת המהפכות המכוננות בחיי המין האנושי. זאת היתה מהפכה תרבותית, חברתית ובסופו של דבר טכנולוגית באופן שלא הוכר עד אותו רגע. הכוונה כמובן היא למהפכה החקלאית שבישרה ברוב החברות את המעבר מכלכלת ציידים ומלקטים לכלכלת חקלאות.

המעבר היה חד ומהיר (באופן יחסי כמובן) והשינוי באורח החיים - אבסולוטי. כלכלת חקלאות חייבה מגורים קבועים במקום אחד, עבודה רבה, שגרתית ומאומצת ושינוי מוחלט באורח החיים. היא שינתה את התזונה הבסיסית שהפכה למרובת פחמימות, את היחסים החברתיים ואת המאזן הדמוגרפי, שהרי חקלאות מאפשרת להזין יותר בני אדם בפחות מאמץ. זאת ועוד, המהפכה החקלאית פיתחה את המסחר, את הדת וכמובן יצרה חדשנות טכנולוגית בהמציאה כלים ודרכים לניצול מקסימלי של המשאבים ושל התפוקות. יתרה מזו, המהפכה החקלאית הביאה לידי ביטוי יחסי כוחות חדשים ותכונות מומלצות חדשות, שהרי המעבר לאורח חיים קודם לא התאים לתכונות החשובות של העידן הקודם כגון מהירות התגובה ודיוק בקליעה וכוח; לפתע נדרשו אסטרטגיות חיים, הומצאו כלים, הומצא המסחר, קרי המתמטיקה ובעקבותיו הכסף והומצא הכתב - כל אלה דרשו כישורים שונים בתכלית.

בפרק זה אירחנו את שי וינינגר, אחד היזמים של Fiverr והיום של Lemonade, שגייסו רק לאחרונה שני סבבי גיוס מסופטבנק. שי צבר 28 שנות יזמות, וראה את התעשיה משתנה ומשתפרת, החל מפיצוץ הבועה ב-99, הקריסה ב-2008 ותקופת הפריחה הנוכחית.

הדבר הראשון ששי בחר לדבר עליו הוא בחירת הרעיון. למה לבחור רעיון גדול, איך למכור אותו והשאננות בתעשיות שונות שיוצרת הזדמנויות שלפעמים מסתכמות בעיקר ב-brand וחוויה חדשה ללקוח. אחר כך דיברנו על השלישייה הראשונה בחברה - מי לדעתו צריך להיות בצוות הראשוני, אילו תכונות כדאי שיהיה למוביל הצוות, למה עיצוב חשוב מהיום הראשון.

שוב בחירות, פילוגים, מיזוגים ושאר ירקות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי. אבל מועד ב' מספק הזדמנות לשוב ולכתוב על תפקיד הביג-דאטה בבחירות. והפעם לא בהקשר של חיזוי תוצאות הבחירות, אלא על התחום האפל של הטיית בחירות.

לא אחזור על ההסבר מהפוסט הקודם מדוע השיטות לחיזוי תוצאות הבחירות בישראל הן הבל. לצערי, כאילו לא למדנו דבר מהתוצאות המביכות של סקרי ומדגמי הבחירות רק לפני חודשים ספורים, שוב אנחנו מוצפים בסקרי בחירות. לכאורה מה הבעיה? יש אנשים שרוצים לקרוא בקפה ויש כאלו שרוצים לקרוא סקרי בחירות. זכותם, זו מדינה דמוקרטית.

בכנס TMTI - TheMarker & TAU Innovation 2019 שנערך השבוע הציגו חמש חברות סייבר חדשות בתחרות הסטארט-אפים, שעלו לחצי הגמר מבין 300 המיזמים שהגישו מועמדות. הזוכה הגדול בגמר שהתקיים אמש (ד'), היה הסטארט-אפ Env0, שעוסק במגמה שמתחזקת בשנתיים האחרונות בתחום מחשוב הענן: תשתית כקוד (Infrastructure as Code).

כמה סטארט-אפים בתחום הסייבר יש בארץ?