שם האירוע – The Secret Sause to scale up your AI startup ■ מקום – משרדי חברת דיאלוג ■ תאריך – 27.10.19 ■ מרצים: טל טרוסמן, מנכ"לית חברת דיאלוג; רם בן יהודה, OrCam COm; ג'קס אבוטבול, Verbit CMO; קייל גידנס Edgecase.ai, CEO
במיטאפ The Secret Sause to scale up your AI startup, שאירחה דיאלוג, חברת ההשמה להיי-טק, השתתפו 100 אנשים.
המיטאפ כלל בין היתר הרצאות של טל טרוסמן, מנכ"לית חברת דיאלוג, רם בן יהודה, OrCam COO, ג'קס בוטבול, Verbit CMO, קייל גידנס Edgecase.ai, CEO
שם האירוע – Kubernetes at scale and ECS Fargate ■ מקום – משרדי חברת Via ■ תאריך – 16.7.2019 ■ עופר קירשנבאום, סמנכ"ל פיתוח תשתיות תוכנה, Fiverr; אורון ריף, מוביל טכנולוגי בצוות DevOps, Fiverr; אלכס גגנוב, מהנדס DevOps בכיר, Fiverr
במיטאפ Kubernetes at scale and ECS Fargate, אירחה חברת Fiverr כ-70 משתתפים.
הארכיטקטורה של Fiverr מתפתחת כל הזמן והתשתית חייבת להתאים את עצמה לקצב. בנייה והפעלה של מערכות מאובטחות הניתנות להרחבה, המשרתות מיליוני משתמשים על בסיס יומי, מחייבות יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. החידושים בטכנולוגיות הקונטיינרים מספקים פתרונות יצירתיים.
המגמות העיקריות ששלטו בעולם הסייבר השנה והתחזית ל-2020
2019 עומדת לפני סיום, והגיע הזמן לסיכומי סוף שנה בסייבר. הפוסט הבא מציג את הטרנדים המשמעותיים ביותר שהתרחשו בעולם הסייבר השנה (אבל בשום פנים ואופן לא נתיימר פה לתאר את כל הטרנדים והשתתרחשויות בעולם הסייבר).
כופרה Ransomware
מה זה חוקר אבטחה, איפה הוא פועל, ומה אפשר לעשות כדי למנוע פריצות לאתרים ומערכות? האקרים "כובע לבן" מסבירים
בטקס פרסי הסייבר - מעין מיטאפ הומוריסטי שאירגנו חוקרי האבטחה החובבים נעם רותם ורן בר זיק - הוצגו הדוגמאות המצחיקות, המביכות והמוזרות ביותר לרמת אבטחת מידע נמוכה בישראל.
צמד החוקרים, שמגלים פרצות להנאתם (לכל אחד מהם יש עבודה אמיתית), מעידים כי פרצות האבטחה שהם מאתרים באתרים וארגונים שונים אינן דורשות כישורי פריצה מיוחדים. מדובר באתרי אינטרנט שאינם מטמיעים אמצעי אבטחה בסיסיים, או מאכסנים מידע רגיש - לרבות סיסמאות - במערכות לא מוגנות.
שם האירוע – ה-TLVia הראשון בנושא "פיתוח אפליקציה מודרנית וראייה ממוחשבת" ■ מקום – משרדי חברת Via ■ תאריך – 8.9.19
במיטאפ TLVia בנושא "פיתוח אפליקציה מודרנית וראייה ממוחשבת", אירחה חברת Via כ-120 משתתפים. המיטאפ כלל בין היתר הרצאות של פבל זגלסקי, אביהו טורציון, עינב מאס, סבסטיאן דרהי וגל חי.
הרצאה ראשונה: A look at Via's Mobile Parallel Automation Testing Framework
דמיינו שאתם נמצאים בספריה ענקית והוטלה עליכם משימה לסכם ספרים מסוימים, שמסודרים לפי נושא ■ בהנחה שהספרן או הספרנית לא נמצאים - מהי הדרך היעילה ביותר לאתר אותם?
שיקולים לאגירת נתונים נכונה - חלק א'
נגעתי פעמיים בעבר בנושא של אגירת נתונים. כאשר סקרתי מה מומחה ביג-דאטה טוב צריך להכיר וגם בשיקולים בפרויקט ביג דאטה. ציינתי שהנושא קריטי ככל שכמות הנתונים גדלה ותלוי גם בקצב אגירת הנתונים, במהירות הנדרשת למתן תשובות ועוד. בפוסט הזה אתחיל להסביר במה דברים אמורים, מבלי לגלוש לפרטים טכניים מידי.
בועז כץ, אחד המייסדים של Bizzabo, מספר כיצד שינוי בתרבות הארגונית מיצב את ביזאבו כמובילה בתחומה
בפרק זה אירחנו את בועז כץ, מנהל הפיתוח ואחד מהמייסדים של ביזאבו המפתחת פלטפורמה מלאה לניהול אירועים של חברה.
העצה המרכזית של בועז סבבה סביב נושא התרבות בחברה. מה התועלת של מהלך כזה, למה רוב החברות לא שמות את הדגש הנכון בנושא, איך אפשר למדוד תרבות ואיך ניתן לגייס לפי תרבות החברה.
שם האירוע: עיבוד טכניקות הזרקת Windows 10 ■ מיקום: משרדי SafeBreach ■ מספר משתתפים: 100 ■ תאריך: 23.9.19 ■ דוברים: עמית קליין, סמנכ"ל המחקר של SafeBreach; איציק קוטלר, מייסד SafeBreach
במיטאפ "עיבוד טכניקות הזרקת Windows 10", אותו ערכה חברת הסייבר הישראלית SafeBreach, במשרדי החברה, ביום שני (23.9) השתתפו למעלה מ-100 איש.
את המיט-אפ הוביל סמנכ"ל המחקר של החברה, עמית קליין אשר סיפר על המחקר שהוא ומייסד החברה, איציק קוטלר ביצעו. קליין הסביר אילו טכניקות process injection יש, איך הן מתמודדות עם Windows 10 x64 עם מנגנוני ההגנה החדשים, ולבסוף קליין הציג טכניקת process injection חדשה.
שם האירוע: תיאבון לאוטומציה ■ מיקום: מסעדת בלו סקיי ■ מספר משתתפים: 60 ■ תאריך: 10.9.19 ■ דוברים: הראל טייב, מנכ"ל חברת קריון; גיל תמיר CIO של חברת הביטוח AIG; איריס סקלר, ראש מחלקת הרובוטיקה וניר נרדי מנהל המדור בבנק הלאומי; טלי טובי-אשל, ראש מחלקת Customer Success ומור ליטוב, מנהלת מחלקת הדרכה בחברת רפאל
במיט-אפ "תיאבון לאוטומציה" אותו ערכה חברת KRYON במסעדת BLUE SKY של השף מאיר אדוני, השתתפו מעל ל-60 איש.
המיט-אפ כלל מספר הרצאות: הראל טייב, מנכ"ל חברת קריון המפתחת פתרונות אוטומציה רובוטיים (RPA) ארגוניים, מבוססי ראיה ממוחשבת ולמידת מכונה; ועוד שלושה הרצאות של בכירים מחברות מובילות במשק שהסבירו את השפעת מערכות אוטומציה על הארגון שלהם. בין המרצים היו: גיל תמיר CIO של חברת הביטוח AIG, איריס סקלר ראש מחלקת הרובוטיקה וניר נרדי מנהל המדור בבנק הלאומי, וטלי טובי-אשל ראש מחלקת Customer Success ומור ליטוב מנהלת מחלקת הדרכה בחברת רפאל.
שם האירוע: Recommendation Systems & Airflow ■ מיקום: משרדי חברת נטורל אינטליג'נס ■ מספר משתתפים: 70 ■ תאריך: 3.9.19 ■ דוברים: עומרי פימה, data architect בנטורל אינטליג'נס; חיים טורקל, Data Architect מחברת טיקאל
במיטאפ Recommendation Systems & Airflow, אירחה חברת נטורל אינטליג'נס, 70 משתתפים שנכחו בהרצאות של עומרי פימה, data architect מחברת נטורל אינטליג'נס וחיים טורקל, Data Architect מחברת טיקאל. השניים הרצו על בניית מבני מסד נתונים בחברות ובפרט מנועי המלצות.
הרצאה ראשונה: Recommendation Systems at Scale With Elastic Search
בניגוד לתוכנות ארגוניות המאפשרות לחסוך כסף, מוצרי סייבר לא מייצרים ערך או רווח לעסק הרוכש ■ הן מגנות על הארגון מפני איום שאולי לא יתמשש לעולם, ולכן נחשבות כהוצאה, ולא להשקעה
כפי שכבר נכתב כאן בעבר, שוק הסייבר הינו שוק עמוס במיוחד, שמורכב מאלפי יצרנים שמייצרים עשרות אלפי מוצרים בחלוקה ל-150 קטגוריות מוצר. כל העומס הזה מתנקז לכיוונו של איש אחד בארגון - מנהל אבטחת המידע (או CISO - Chief Information security officer)
בעלי תפקיד זה הינם עסוקים במיוחד, ובנוסף על שלל המטלות היומיות שלהם הם מופצצים בשיחות טלפון, פרסומות ודוא"ל שקוראים להם לרכוש את מוצרי האבטחה החדשים. בכל פעם שאירוע סייבר עולה לכותרות ("פרצו לטלפון של גנץ") אותו אדם מקבל פניות אינספור מ"מבינים" בתוך ומחוץ לארגון שממליצים לו על פתרונות שונים ומשונים. העומס הזה, שעומד בניגוד גמור לכמות תשומת הלב של אותו בעל התפקיד, יוצרת אתגר משמעותי לקבוצה נוספת של בעלי מקצוע העובדים בתחום- אנשי השיווק.
את רוצה לבצע פרויקט ביג דאטה ■ מה כדאי לשאול כבר בשלבים הראשונים ומה צריך להדליק נורות אדומות
נניח שאת מנהלת עסק מצליח. יש לך נתונים רבים (ביג דאטה) ולדעתך ניתן להפיק מהן תובנות שיכולות לסייע ישירות לעסק, או לפיתוח של קו מוצרים חדש. נשאלתי מספר פעמים כיצד נכון להתניע ולנהל פרויקט ביג-דאטה. מגוון האפשרויות השונות גדול, אין מתכון אחיד, אבל אנסה לתת קווים מנחים להתנהלות נכונה עם מומחי הביג-דאטה (להלן המומחה).
ראשית, צריך להגדיר את מטרות הפרויקט. האם המטרה שלך להגדיל את המכירות המזדמנות? למקד את השיווק? לייעל או לבקר את תהליך היצור? להגן טוב יותר על החברה? ואולי כאמור להשתמש בנתונים שיש לך (או נוספים) כדי לפתח מוצר חדש עבור לקוחותיך.
מרבית ההחלטות הלא מודעות שאנחנו מקבלים מדי יום מקורן באינטלגנציה החברתית ולא הפרטית ■ מה עושים אם אי אפשר יותר לסמוך על הידע שמשדרת כביכול החברה? מה קורה אם חברים קרובים בפייסבוק עשויים בקלות לשתף או להדהד עובדות שאין להם אחיזה במציאות?
ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות' תחקירנית של תוכנית "העולם הבוקר" פנתה אל מתי, יזם ישראלי ומומחה בוטים, וביקשה לראיין את אחד מבכירי מפלגת "הבינה". "הכי טוב את היושב ראש - הראל שרביט"' היא אמרה, "אבל גם הגברת עו"ד לוטם שטיינברג ירושלמי נשמעת סבבה", מתי סירב בנימוס וניתק.
במקביל תחקירני Ynet מצאו את דרכם אל אייל, מומחה למידת מכונה, ושאלו על תפקידו במפלגת ״הבינה״ - שהרי הוא לא מופיע על הפוסטר שלה או במצע המפורט. אייל המופתע מהשיחה השיב לאחר הרהור קצר שהוא ככל הנראה "פילוסוף הבית" של המפלגה ודווקא לא יתנגד לראיון.
חדשנות היא היכולת לייצר מודלים עסקיים חדשים לחברה ומו"פ וטכנולוגיה הם כלים שמסייעים בכך ■ בזמנים קשים נדרשים אומץ ותעוזה בצד ראיה ארוכת טווח ■ חברה שבאופן פרו-אקטיבי תתכונן לכך ותבנה סולמות לעתיד, תצא מהאטה כלכלית חזקה יותר ומוכנה לשנות השפע לפניה
בשבועות האחרונים התגלתה מגמה מעניינת, בפעם הראשונה מאז 2009 עלה מספר הפעמים שמילת החיפוש מיתון (recession) עלתה במנוע החיפוש של גוגל, פי 34 מהחודש הקודם. הסימנים הופיעו כבר לפני מספר חודשים, החל מההתרחבות של מלחמות הסחר, דרך בריטניה המתכוננת לברקסיט (Brexit) חד צדדי ללא הסכם, וכלה בבנק המרכזי הגרמני שמזהיר כי הירידה בייצוא תמשיך ותעמיק, והירידה במדד היצור העולמי של מנהלי הרכש מלווה בירידה במדד השירותים. כל אלה דוגמאות אחדות לכך שהמשבר שכלכלני העולם מזהירים מפניו, אכן בדרך.
חברות מתחילות להכין את עצמן לסוג כזה או אחר של האטה כלכלית. בהתבסס על מחקרים שנערכו אחרי שהמשבר הקודם שחל ב-2008, מתברר כי כמו תמיד אסטרטגיית הקו הראשון היא לקצץ בתקציבים (47% מהחברות) ובעובדים (33% מהחברות). בעוד 42% הצהירו על התכנסות ושמירת השווקים הקיימים, רק 28% מהחברות הצהירו כי ימשיכו להיות מחויבות להמשך תקצוב המו"פ שלהן.
שיעור הנשים בתעשייה הוא 24%-20% בהערכה שמרנית ■ בישראל, גורם משמעותי למיעוט הנשים בתחום הוא השירות הצבאי, שמשבץ בעיקר גברים ליחידות הסייבר, שממשיכים להקים מיזמים בתחום ומצוותים אליהם חברים מהשירות
מי שמסתובב בכנס סייבר (ראו פוסט קודם) ישים לב מיד שיש מגדר מסוים שנוכח-נפקד כמעט לגמרי - המין הנשי. יש בדרך כלל כמה דוברות, יש כמה נציגות בביתנים וזהו. אילו טרנד זה היה מוגבל לכנסים (שמושכים בעלי תפקידים מסוימים, כגון שיווק ומכירות, ובדרך כלל לא פונים לקהל הטכנולוגי) - ניחא. אך מחקרים שונים שנערכו בעולם מראים שאחוז הנשים מתוך העוסקים בתעשייה קטן במיוחד - ונע בין 11-20 אחוזים.
חלק מהמגמה הכללית בתעשייה
דוברים: יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQ Link; פאנל בהשתתפות יניב קאלו סמנכ"ל טכנולוגיות מחברת פנגו, נטלי שאול מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו COO ומייסד חברת הסטארט אפ Syte ובן דיאמנט מנהל R&D בסטארט אפ PerimeterX
במיטאפ "גיוס עובדים בהיי טק – תובנות מרצפת המראיינים", אותו אירחה רשת חללי העבודה המשותפים Urban Place, במתחם שלה שבמגדל שלום, השתתפו מעל ל-120 איש.
המיטאפ כלל שני חלקים: הראשון - הרצאה פותחת של יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink הכוללת את חברת Gotfriends המתמחה בהשמת עובדים בהיי-טק, והשני - פאנל בהנחיית בן ישי ובהשתתפות יניב קאלו סמנכ"ל טכנולוגיות מחברת פנגו, נטלי שאול מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו COO ומייסד חברת הסטארט אפ Syte ובן דיאמנט מנהל R&D בסטארט אפ PerimeterX.
כ-570 מדעני ומדעניות נתונים לקחו חלק בסקר השנתי הגדול של המקצוע ■ מהם פערים השכר בין נשים וגברים, איזה תואר אקדמי נדרש כדי להתקדם באופן האידיאלי בקריירה ומהו טווח הגילאים של המועסקים?
בדומה לשנה שעברה, גם השנה ערך אורי אלייבייב, מנהל קהילת Machine & Deep learning Israel את סקר הדאטה-סיינטיסטים הגדול השני. הסקר, שהיה גדול יותר הפעם (מ-225 ל-569 משיבים), מאפשר לנו לבחון מגמות בתעשייה הצעירה הזו, ולצלול מעט עמוק יותר מבשנה שעברה. חלק מתוצאות הסקר מובאות כאן בפוסט שלפניכם, לקריאת הדו"ח המלא בקרו בבלוג של אורי אלייבייב.
דמוגרפיה
אותם מקרים נדירים שבהם נתקלים בהחלטות שהן גם קשות לקביעה וגם בעלות חשיבות רבה, אלה הן ההחלטות שגורמות לנדודי שינה
עבורי, הרגע המשמעותי ביותר בסדרת הגמר של ה-NBA 2019 לא היה קשור למהלך מבריק של קוואי לאונרד, או לשלשה מדהימה של סטף קרי. מבחינתי, הרגע המשמעותי ביותר התרחש בכלל מחוץ למגרש, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בסוף משחק מספר 5 עם בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה"גולדן סטייט ווריורס". במהלך מסיבת העיתונאים, מאיירס הכריז בקול חנוק מדמעות שכוכב-העל קווין דוראנט אובחן כסובל מפציעה בגיד האכילס (שמוכרת בקרב ספורטאים כמחסלת קריירות). "אם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו אותי", הוא אמר בקול חנוק.
זה היה רגע קשה לצפייה. ההכרזה הגיעה בעיצומה של סדרת גמר NBA מותחת במיוחד, שבה קבוצתו של מאיירס התמודדה מול קבוצת ה"טורונטו רפטורס". במסיבת העיתונאים, מאיירס בעצם הכריז שמרגע זה והלאה הסיכויים שקבוצתו תצליח לנצח בסדרה ירדו משמעותית. ויותר מכך, משמעות ההכרזה היתה שעתיד הקריירה של אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם ניצב כעת בסימן שאלה. אז מדוע מאיירס בכה? האם בגלל הקבוצה שלו? המועדון? האליפות? האם זה בכלל היה קשור לקווין דוראנט האדם ואולי אפילו החבר קרוב? מבחינתי זה היה קשור למשהו אחר לגמרי. להבנתי, מאיירס בכה בגלל שבאותו הרגע חש בבדידותו הצורבת של כל אדם שניצב בעמדה של קבלת החלטות.
הצורך בבניית אסטרטגיה הוא חיוני לכל יזם, יזמת וחברה, אך לא מעט פעמים הוא מייצר שני מצבי קיצון מאוד לא רצויים: האחד, "שיתוק אל מול קבלת החלטות" (analysis paralysis), שמשמעו חברה תקועה כי אף אחד לא מעז להסתכל קדימה אל מעבר לרבעון הקרוב, והשני, "טקטיקה כאסטרטגיה", שמשמעו בלבול מושגי בין טקטיקה, אסטרטגיה ומה שביניהן.
שני הקצוות האלו מייצגים קושי משותף: אני לא יודע מאיפה להתחיל, ולכן או שאיני מתחיל כלל או שאני מתחיל מהמקום הלא נכון. איך נמנעים מזה? טוב שבאתם.
הרבה תשתיות טכנולוגיות חיוניות מתבססות על קוד פתוח, אבל לעתים קרובות הוא נכתב ומתוחזק בהתנדבות וללא תקציב ■ מהן אפשרויות המימון של פרויקטי קוד פתוח בימינו?
זה לא כל כך נעים לראות קוד סגור
לטובת מי שפחות מתמצאת - נפתח בהצגת כמה מושגי יסוד: תוכנה שאין לנו כמשתמשות אפשרות לקרוא ולערוך את הקוד שלה נקראת תוכנה קניינית (Proprietary Software). תוכנה שבה קיים החופש לגשת לקוד, לקרוא ולשנות אותו נקראת תוכנה חופשית בקוד פתוח (Free and Open Source Software). מכיוון שהמילה Free היא דו-משמעית באנגלית, נהוג להבהיר שהכוונה היא לא ל-Free במובן של חינם אלא במובן של חופש. הרבה מהתוכנה החופשית בעולם היא במקרה גם בחינם, אבל לא כולה. וגם החופש המדובר אינו מוחלט: פרויקטי תוכנה חופשית באים לעולם עם רשיון הפצה. ברשיונות הפצה שונים מפורטים תנאים שונים בנוגע לשכפול, שינוי והפצה מחדש של הקוד ושל התוכנה, כאשר חלקם מגבילים יותר וחלקם פחות. חוץ מזה, יש היום גם הרבה תוכנות בחינם שהן לא בקוד פתוח בכלל, ואנחנו לא תמיד יודעות מה הן עושות ואיזה מידע הן אוספות מהמכשירים שלנו. דוגמה לתוכנה חינמית כזו היא אפליקציית FaceApp שעורכת תמונות סלפי של המשתמשים וחוזה כיצד יראו בגיל מבוגר.
