בלוג זירת ההייטק

לכבוד סיכום השנה, סדרת הפוסטים הבאה (הנוכחי והבא אחריו) תעסוק בכל מה שקשור לתכנון שנתי בעולמות השיווק והמיתוג, עם דגש משמעותי על סטארט-אפים בתחילת דרכם (מצטער, נטפליקס, תצטרכו לסמוך על הצוות הפנימי שלכם שיכין תוכנית לבד גם השנה).

בפוסט הזה ננסה לענות על אחת השאלות שהכי מציקות ליזמים: מתי הזמן הנכון להתחיל להתעסק בשיווק? וב"להתעסק", הכוונה היא לא "לחשוב על זה", אלא להקציב לזה חלק מהכסף שגויס זה עתה. נסכם בכמה טיפים שיעזרו לכם להבין כיצד כדאי להגדיר תקציב שנתי שיווקי, איך יודעים אם המספר שהגעתם אליו ריאלי או לא ומתי כדאי לגייס מוביל או מובילה לתחום.

ההכרח הוא אבי ההמצאה

זוכרים את הפעם ההיא בה נתקלתם בבראד פיט במסיבה והוא לא זיהה אתכם? אל תיעלבו, אתם לא לבד. למעשה, פיט שייך לאחוז קטן מהאוכלוסיה (2.5%~) הסובלים מהפרעה נוירולוגית נדירה - "עיוורון פנים" - אשר מונעת ממנו לזהות פרצופים, כמוהו גם מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר והפסיכיאטר הבריטי המנוח אוליבר זקס.

מיריים שוואב עלתה מקנדה עם משפחתה בכיתה ח' ישר לתוך מלחמת המפרץ. בעקבות הבדלי התרבות וחוסר ההשתלבות בבית הספר, החליטה לחזור לבדה לקנדה ולסיים שם את לימודי התיכון. עם סיום לימודיה חזרה לישראל, והפעם למרות הקשיים בחרה להישאר.

לחצו על הנגן להאזנה לפרק

בשנים האחרונות אלגוריתמים של בינה מלאכותית תופסים מקום ניכר בכל תחומי החיים שלנו - הם מסייעים לקבל החלטות בנוגע למתן הלוואות, קבלה לאוניברסיטה ואפילו שחרור אסירים. איך נדע אם ההחלטות האלו הוגנות? איך בכלל האלגוריתמים מקבלים את ההחלטות משנות החיים האלו?

לחצו על הנגן כדי להאזין לפרק

אז הקמנו אקסלרטור, או האב או תכנית חדשנות להשקעה בסטארט-אפים. בנינו תכנית ואפילו קיבלנו תקציב קטן, אולי התקשרנו עם איזו חברת יעוץ שתלמד אותנו איך עובדים ארגונים עם סטארט-אפים. הגיע הזמן לפתוח את השערים.

דו"ח של חברת היעוץ Capgemini מ-2016, מלמד כי בכל שבוע מוקמות עשר מעבדות חדשנות בעולם. אולם, הנסיון מלמד, כך עפ"י Harvard Business review, כי רוב מרכזי החדשנות בארגונים נסגרים תוך שלוש שנים.

בפוסט הראשון שכתבתי כאן, הגדרתי מותג כ"מה שאחרים אומרים לאחרים עליך או על העסק שלך". כלומר, איך מדברים עליכם כשאתם לא בחדר. המסקנה הטריוויאלית (למי שקרא את הטורים האלו עד כה, לפחות), היא שאם כך, לא משנה מה אומר על עצמי, משנה רק איך אתנהג – וההתנהגות שלי היא זו שתיצור עליי את הסיפורים הנכונים בקרב קהל היעד שלי.

שזה נכון, אבל מגיע רק עד חצי הדרך. כי יש כוח אחד בלבד שכוחו גדול מכוחה של ההתנהגות שלכם, וזה כוחו של המוניטין שלכם.

לפני מספר שבועות סוף כל סוף קיבלתי במשלוח מארה"ב את ה-Google Home Mini. המכשיר הזה הוא בעצם עוזר אישי קטן בצורת רמקול שנעתר לפקודות כמו, "נגן מוזיקה" או "הדלק את הטלוויזיה". מכשיר, או בעצם חפץ חמוד ונוח שיכול לתקשר עם שלל מכשירי בית חכם וחובה לכל חובבי הטכנולוגיה העצלנים שבינינו. על כל פנים, מהרגע הראשון שמיקמתי את המכשיר במרכז הסלון בצמוד למצלמת האבטחה שקניתי מספק סיני אלמוני, מטרידות אותי השאלות עד כמה אני באמת יודע מה המכשיר מקליט, לאן כל ההקלטות האלו נשלחות ולמי יש או עלולה להיות גישה להקלטות האלה?

תוך שאני מהרהר בשאלות, התפרסם בבלומברג מאמר מטלטל. המאמר מתאר איך סין ניצלה לכאורה את העובדה שהרבה מאוד מהחומרה שמיוצרת בשטחה, וכוללת שבבים מסוגים שונים, לוחות אם ושלל סוגי כרטיסים אחרים, נשלחת לכל רחבי העולם ונמצאת בשימוש נרחב – כמה נרחב?

בשנה האחרונה התפרסמו מספר כתבות העוסקות בהיי-טק במגזר הערבי בישראל ובחשיבות של הפיתוח והקידום שלה. בכתבה זו אני רוצה להציע הסבר לסיבה שבגללה לא מתפתחת תעשיית היי-טק אצל ערביי ישראל, ולתהות האם בכלל צריך לפתח אותה.

בבחינת הכתבות ניתן לראות כי היה זינוק משמעותי בכל הקשור למספר הערבים הלומדים את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות. אך באותה הנשימה אנחנו רואים כי שיעור התעסוקה שלהם בהיי-טק נותר נמוך מאוד. עוד עולה מהכתבות כי הערבים שעובדים בחברות היי-טק בישראל, ובעיקר בחברות הרב-לאומיות, לא מרגישים את היותם בני מיעוטים בגלל מוצאם או דתם. חברות ההיי-טק הן הרבה יותר ליברליות, פתוחות ומקבלות מכל מגזר אחר.

כפי שציינתי בפוסט הקודם, אחד התחומים הפופולריים בניתוח קשרים (Link Analysis) הוא ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). למשל, כל מי שחבר ברשת חברתית כלשהיא יודע כי הרשת מציעה לו כל הזמן חברים חדשים.

כיצד היא עושה את זה? יש שיטות שונות למצוא קשרים "חסרים", כלומר להעריך מי עוד עשוי להיות חבר שלך. להלן שתי דוגמות פשוטות. נניח שלנועה יש 6 חברים, אחד מהם הוא יוסי. ליוסי יש 7 חברים. אחת מהם היא כאמור נועה, ועוד 6 אחרים, שמתוכם 5 הם בדיוק אותם החברים של נועה (תמונה 1). במקרה כזה יש סבירות גבוהה שגם נטע, החברה הנוספת של יוסי, מכירה את נועה ולכן כדאי להציע אותה לנועה.

שם הארוע - עתיד הרכבים החשמליים ■ מקום - מיקסר, ת"א ■ תאריך - 29.11 ■ דוברים - אייל בלום, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Driivz, אילן בן דוד, מנכ"ל Chakratec, אורן עזר, מנכ"ל  Electreon, אורלי דהאן, מנכ"לית Ecomotion ודניאל צוקר, מנהל מיזם תחבורה חכמה ותחליפי דלקים

כ-100 איש הגיעו כדי לשמוע כיצד תחומי פעילות שונים מתחברים למגזר הרכבים החשמליים. את המיטאפ שהתקיים במיקסר בת"א, אירחו קרן ההשקעות Centrica Innovations של חברת האנרגיה Centrica הפועלת בישראל, וקרן ההשקעות הישראלית Capital Nature.

לפני הכל, הדבר החשוב ביותר ובהנחה שמצאתם שותף פוטנציאלי, לא משנה אם אתם מגיעים מהצד העסקי או הטכנולוגי, הוא לבדוק את המים. תעבדו יחד בפרויקט קטן ותראו איך הכימיה ביניכם. אם הכל לשביעות רצונכם - תתקדמו.

אז איפה מוצאים שותף (Co-Founder)?

לימור נקר וינסנט היתה נספחת ישראל בארה"ב, שם גם לראשונה התחילה לעבוד בקרן בירד ולפני 8 שנים התמנתה לסמנכ"ל פיתוח עסקי של הקרן והאחראית על אחת מתוכניות הדגל שלה, בירד אנרגיה.

קרן בירד הוקמה ב-1977 כשיתוף בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב במטרה לקדם מחקר ופיתוח תוך יצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. כל ממשלה השקיעה בקרן 55 מיליון דולר. עד היום הקרן השקיעה בקרוב ל-970 חברות סכום כולל של מעל 350 מיליון דולר.

בקצרה:

שם הארוע - Data Drive ■ מקום - משרדי Fiverr ■ תאריך - 26.12  ■ דוברים - דור אמיר ותומר רון, שניהם Data Scientists ויובל בן ציון, ראש צוות Data Science בפייבר

בפוסט הקודם דיברתי על יתרונות המיטאפים כאמצעי להרחבת המעגלים המקצועיים, על הקושי לגשת לאנשים חדשים ועל הדרכים להתגבר עליו. אבל בדרך לנטוורקינג יש גם מסלול עוקף מיטאפים. הפוסט הנוכחי מוקדש למי שקצת פחות בקטע של להוציא את האף מהבית.

למה לא להוציא את האף מהבית? יכולות להיות מגוון סיבות:

בזמן הבהלה לזהב במאה ה-19, הכורים, אנשים שהגיעו לאמריקה על מנת לשנות את גורלם, היו מחפשים נהרות ומכרות ומתחילים בכריה של חומר ובסינונו על מנת למצוא אבקת זהב. בעבודה מאומצת שנמשכה ימים וחודשים היו היזמים הללו אוספים גרם לגרם במטרה להתיך אותם לבסוף לגושי זהב ולמוכרם.

מטפורה זאת, מזכירה את הדרך בה אנחנו מחפשים חדשנות בחברה טכנולוגית. מו"פ (מחקר ופיתוח) הוא בתחומי הליבה של חברה הוא מוכר וזוכה לתקציבים מסודרים. אבל איך מזהים את ה"זנב", את המקרים שלא נופלים בשום סטטיסטיקה ומנצלים אותם לטובת הארגון?

עמוס הנביא שואל "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ". אם ראינו שני אנשים שהולכים יחדיו, סביר יותר שהם קבעו להיפגש, מאשר שהם נפגשו באקראי. כלומר, יש ביניהם קשר. על ההיגיון הפשוט הזה מבוססת היכולת שלנו לחקור פשעים חמורים. נניח שנמצאה גופת אישה שנרצחה (לא עלינו). קיימת אפשרות שמדובר ברוצח מזדמן, אולם ניסיון העבר מלמד שיש סבירות גבוהה יותר שמדובר ברוצח מ"המעגל הראשון" של המכרים שלה. במקרים רבים לצערנו קרוב משפחה מדרגה ראשונה כמו בן-זוג, אח או בן.

מה הקשר של כל זה לביג-דאטה? שאלה מצוינת. זאת דוגמה מזעזעת מעט אך פשוטה לניתוח קשרים (Link Analysis), אחד התחומים המרתקים בעולם הביג-דאטה. כאשר מדובר בניתוח של קשרים בין אנשים, בייחוד בעידן הרשתות החברתיות, מקובל לכנות זאת גם ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). יש לתחום זה יישומים רבים, החל ממחקר פשעים, סיכול טרור וכדומה, ועד לתחום השיווק והפרסום הוויראלי.

יוליה לרנר הגיעה ליזמות לאחר שניסתה לעבור ביקורת גבולות בשדה התעופה בן גוריון - ללא דרכון. לה זה לא הצליח והיא נדרשה לשלם 1,500 שקלים עבור הנפקת דרכון חדש. בחדר המלון כשפתחה את המזוודה גילתה להפתעתה את הדרכון הישן.

להאזנה לחצו על הנגן

אם אין לך קשרים מהאוניברסיטה או מהצבא, את ודאי מבינה שהגיעה העת לפצוח בנטוורקינג. סביר להניח שנתקלת לאחרונה בעצה "לכי למיטאפ". אם את כאן רוב הסיכויים שאת כבר יודעת מהו מיטאפ, אבל הנה הסבר קצר למקרה שלא: מדובר במפגש או בסדרת מפגשים קבועה שכוללת בדרך כלל הרצאות וזמן למינגלינג. מיטאפ בתחום התוכנה צפוי להתמקד בהרצאות בנושא טכנולוגיה, כלי או שפת תכנות מסוימים. תוכלי למצוא מיטאפים באתר meetup ולחפש לך קבוצה לפי אזור ותחומי עניין. במיטאפים עצמם תוכלי לשמוע על הזדמנויות כמו מפגשי פיתוח, כנסים, שיתופי פעולה מקצועיים ומשרות רלוונטיות, ואפילו להכיר מנטוריות וחברים.

אכן, אחת הדרכים היעילות ביותר להרחבת המעגלים המקצועיים היא השתתפות באירועים של קהילת הפיתוח, והעצה ללכת למיטאפ נשמעת כמו רעיון מצוין, אבל עד מהרה עולים חששות וספקות: אין לך עם מי ללכת ואת לא יודעת מה תעשי באירוע עם כל כך הרבה אנשים זרים. בפוסט הזה אציע כמה טיפים פרקטיים להתמודדות עם החשש והמבוכה.

כותב אורח: איתמר מושקין

אחת לכמה שנים, אנו האזרחים נקראים לקלפי כדי לבחור באיזו מפלגה אנו תומכים. חלקנו מצביעים בנאמנות (אולי אפילו עיוורת) לאותה מפלגה, וחלקנו לא טורחים להצביע מלכתחילה; בין לבין, רובנו הגדול מתלבט בכל בחירות, ומצביע למפלגה שהצליחה לשכנע אותו הפעם.

"בכל מערכת שבה משמעת היא תוצר של כפייה חיצונית, המשמעות היא יחס של אדישות וחוסר אכפתיות ביחסי הדרג המנהל עם דרגי השטח ולהיפך. הרעיון שדרג ניהולי יכול להשתלח, במילים או במעשים, בדרגים נמוכים ממנו עומד בסתירה לתפישת המשמעת העצמית, ומשמעת כפויה שכזו תהרוס את אחדות הצוות ואת רוח הלחימה שלו. משמעת עצמית היא, לפיכך, התכונה הראשונה במעלה שיש לשאוף אליה בעת הקמת צוות".

את המילים האלו כתב מאו דזה-דונג. כן, אותו מאו ששם את כל הרודנים האחרים של המאה ה-20 בכיס הקטן. זה תרגום שלי לספר שכתב מאו, "לוחמת גרילה", שעוסק במקור באופן המיטבי שבו יש להקים צבא גרילה אפקטיבי. כך, לפני ההתאמות שערכתי דובר על דרג פיקודי, ולא ניהולי, וכן לא על "השתלחות" אלא על אלימות קיצונית מצד אותו דרג פיקודי. במילים אחרות, מאו טוען כאן שצבא (ונשליך תפיסה זאת לכל צוות שמטרתו לפעול יחד למען השגת מטרה משותפת) לא יכול להישען על משמעת כפויה – אנשים שמכריחים אותם לעשות דברים – אלא על משמעת עצמית – אנשים שבוחרים מרצונם החופשי לקחת חלק במאבק למען מטרה מסוימת.