בלוג זירת ההייטק

קהילות מניעות את העולם

שרון סברייגו, מייסדת Mobilize, פלטפורמה המאפשרת לנהל קהילות, מספרת על גיוס סבב גדול, מעבר לסיליקון וואלי וצמיחה מהירה של חברה, על כל האתגרים הנלווים אליה

שרון סברייגו למדה לתואר ראשון בממשל ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי, עבדה בחברות טכנולוגיה כגון צ׳קפוינט ויו-טסט, והקימה מספר קהילות. היא התרשמה מהכוח הטמון בהן והבחינה שיש חוסר בכלים לניהולן.

כך עלה לשרון הרעיון להקים את Leaderz ,שכוון להיות הלינקדאין של המנהיגים הבינלאומיים. תוך כדי עבודה על לידרז היא הכירה את השותף שלה, ארתור ויינר ה-CTO של החברה. אחרי תהליך של מחשבה משותפת וולידציה נולד המיזם Mobilize, שהתמקד בהנעה וניהול קהילות חברתיות.

שרון סברייגו
Mobilize
להמשך הפוסט

מה ההבדל בין למידת מכונה לדאטה סיינס? ראש צוות Core Data Science בפייסבוק מסביר

נמרוד פריאל מפתח כלים שעוזרים לכל מדעני הנתונים בפייסבוק לשפר את המוצרים השונים של החברה ■ בפרק 5, דיברנו עם פריאל על התוצרים השונים של מערכת אוטומטית שמקבלת החלטות בזמן אמת ולמה כל מדען נתונים הוא גם מנהל מוצר

בפרק החמישי של הפודקסט דיברנו עם נמרוד פריאל, ראש צוות בקבוצת Core Data Science של פייסבוק, המפתחת מתודולוגיות וכלים שעוזרים לכל מדעני הנתונים בפייסבוק לשפר את המוצרים השונים של החברה באמצעות ניתוח מידע.

דיברנו עם נמרוד על דאטה סיינס, למידת מכונה (Machine Learning) וההבדל ביניהם. למידת מכונה היא תחום במדעי המחשב המאפשר למחשבים ללמוד מנתונים היסטוריים ולייצר מסקנות, או תחזיות, עתידיות עבור נתונים חדשים באופן אוטומטי. התחום, שקיים כבר מספר עשורים, צבר פופולריות כל כך רבה שלעתים אנשים חושבים שכל מה שמדעני נתונים עושים הוא לפתח אלגוריתמי למידה כאלו.

נמרוד פריאל
להמשך הפוסט

הזמן הממוצע שייקח לכם לקרוא את הפוסט גדול מ...או: איך להשתמש בדאטה בסיפור שלכם?

השוואות לא שגרתיות בין נתונים סטטיסטיים מניעות את הקהל שלכם לפעולה, היות והן נחקקות לו בזיכרון ■ בחרו נתון עיקרי בסיפור המוצר שלכם שהוא הקריטי ביותר שהלקוח\משקיע ייקח עמו הביתה - והעצימו אותו

אין ספק שדאטה, וחברתה הטובה ביג דאטה, הפכו לשם נרדף לאמינות הסיפור (והמותג. והעסק. ובכלל) היום. אם נשים בצד את מארק טוויין ומשפטו האלמותי על שלושת סוגי השקרים (שקרים קטנים, שקרים גדולים ומעל כולם סטטיסטיקה), זה גם נשמע הגיוני לגמרי. צריכים לשכנע מישהו במשהו? מה הבעיה, תביאו נתונים שתומכים בטיעון שלכם, ואז אי אפשר יהיה להתווכח איתו. נכון? אולי. אבל יש כאן גם בעיה – אנשים נוטים לשכוח מספרים מהר מאוד (מאוד!), פרט לכאלו שהשאירו עליהם רושם "אחר", שאינו מספרי ביסודו.

ארשה לעצמי להניח שיצא כמעט לכם לשמש כקהל בכנס זה או אחר, ובו הוצגו בפניכם, דובר אחרי דובר, שקפים עמוסי טבלאות, גרפים ונתונים. עם יד על הלב, כמה מתוכם אתם זוכרים היום? עזבו היום, כמה אתם זוכרים יום אחרי הכנס? שעה אחרי ההרצאה? חמישה שקפים אחרי?

שעון אפל
ISSEI KATO/רויטרס
להמשך הפוסט

חמישה דברים שיזמים חייבים לדעת על חוזה השקעה

למה כדאי לשים לב במסמכי ההשקעה? ממה כדאי להיזהר? טיפים ממי שישב משני הצדדים של השולחן

בכל חוזה השקעה, סכום ההשקעה והשווי מקבלים את מירב תשומת הלב מצד היזמ/ת. פרטים אחרים בחוזה מקבלים פחות תשומת לב, אבל יכולים להיות חשובים יותר בטווח הארוך ואף להשפיע באופן מהותי על חלוקת הכספים בבוא היום כשהחברה תונפק או תימכר. יש נקודות ששווה להתעקש עליהן יותר ויש שפחות. להלן סקירה מהירה של הנקודות שתראו ברוב הסכמי ההשקעה, ואיך כדאי לגשת אליהן:

Liquidation preference - עדיפות בחלוקה בפירוק או במכירת החברה

רשימה
ללא קרדיט
להמשך הפוסט

פארק היי-טק בגודל של תל אביב: הצצה לתרבות הסטארט-אפ התוססת של בייג'ינג

מה שהיה לפני עשור שטח מרעה בסין - הפך בשנים האחרונות לפארק היי-טק בגודל של תל אביב, ובו סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ומרכזי הפיתוח והמחקר של ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל, אינטל ואורקל ■ זו תרבות הסטארט-אפ התוססת של בייג'ינג

חואנג יאנג צ'ינג, או בשמו הבינלאומי - וויליאם, צועד במרץ במשרדי iHandy במרכז בייג'ינג. כמייסד ומנכ"ל החברה שמייצרת בעיקר אפליקציות פנס ושעון מעורר, צ'ינג מציג לנו בגאווה את האגף החדש במשרדו השוקק. 'שוקק' היא מילה גדולה לאגף המתאפיין במתכנתים מנומנמים השרועים על פופים צבעוניים, אבל המשרד בהחלט גדול ומרשים ומזכיר לא מעט משרדים של סטארט-אפים מבטיחים בסיליקון ואלי וניו יורק. מאוחר יותר, אגב חיתוך 'ברווז פקין' במסעדה האהובה עליו, סיפר לנו צ'ינג על תרבות הסטארט-אפ התוססת בבייג'ינג, שהתפתחה לצד - ואולי כתוצאה - מהאבולוציה של המשטר הקומוניסטי בסין בעשר השנים האחרונות.

אופניים צהובים - חלק 1

להמשך הפוסט

לא ניתן לזיוף: איך יוצרים התלהבות אמיתית סביב המותג שלכם?

כל מה שמשנה כשאתם מספרים על המותג שלכם, זה הרגש שנותר אצל המאזין - ואין לכם שליטה אמיתית על הרגשות שהסיפור יעורר בו

חיבור רגשי מוביל לנאמנות, נאמנות מובילה לקהל חוזר/שבוי, וזה בתורו מוביל לרווחים – כל זה ידוע ומוכר, ועדיין רוב המותגים שתמצאו סביבכם לא מצליחים להפוך את הרגש למשהו שפועל לטובתם בטווח הארוך.

למה זה קורה? בעיקר מכיוון שכשאנחנו מספרים את הסיפור שלנו, אנחנו נוטים להתעלם משני עקרונות מפתח חשובים, והם אלו שאתמקד בהם בטור הזה:

מג ראיין בסרט "כשהארי פגש את סאלי"
Nelson Entertainment\AFP
להמשך הפוסט

זמן סוכר

עם ליהיא סגל על שיקולים בבחירת יועצים ל-advisory board ואיך לתמחר מוצר

4תגובות

ליהיא סגל החלה את דרכה כעורכת דין בחברות היי-טק, ואז עשתה קפיצה לא ברורה מאליה לתפקיד סמנכ"לית כספים בחברת די.בי מושן למחשוב רפואי, שנמכרה ב-2013 לחברת אולסקריפטס האמריקאית בכ-235 מיליון דולר.

לאחר תקופה נוספת כסמנכ"לית כספים בחברת סייסנס, פנה אליה ב-2015 יובל אופק, המנכ"ל לשעבר של די.בי מושן והציע לה להצטרף לסטארט-אפ רפואי שהוא ומריוס נכט, מייסד צ'קפוינט לשעבר, פעלו להקים. האפשרות להוביל מיזם שישפר את חייהם של בני אדם קסם לליהיא והיא הצטרפה כמייסדת ומנכ"לית לדיי טו.

ליהיא סגל
סמדר כפרי
להמשך הפוסט

יש משהו באוויר – עשור למהפכת המאקבוק אייר של אפל

יש משהו בסטיב ג'ובס שמייחד אותו מכל האחרים. זוהי היכולת להרים ציפיות (בלי שנדע במה מדובר) ויחד עם זאת לספק את הסחורה ביכולת הצגה פנומנלית. בטור היום אני חוזר אל הרגעים ההם של ה-15 בינואר 2008.

2תגובות

בכל חודש ינואר, סטיב ג'ובס היה עולה על במת ה-MacWorld ומרתק את כולנו למסכים, ג'ובס היה נואם פנומנלי ביכולת שלו להעביר את המסר ולמכור לנו את העתיד, רק שנה קודם לכן הוא עשה זאת עם האייפון הראשון לשמו, הצגת תכלית שעד היום נלמדת בקורסי מנהל עסקים.

סטיב ג'ובס היה אמן שיווק, כזה שאנשים מכל העולם, היו מתעוררים באמצע הלילה כדי לראות את החידוש הבא שהוא יציג, כאילו היה מדובר בגמר של ה-NBA. הוא ידע להרים את הציפיות ולגרום לצפייה יותר מכל חברה טכנולוגית אחרת, אפל הייתה הצגת יחיד. ג'ובס נהג להציג כשהוא לבוש במדים הקבועים שלו, נעלי ספורט, ג'ינס וסוודר שחור עם צווארון. הוא ידע מה אנשים רצו לשמוע, ומה למחרת הביקורת תכתוב עליו, הוא לא התבייש בציטוטי הג'ובס שלו בין היתר "זהו מוצר מהפכני", "החיים שלכם הולכים להשתנות", "זה שונה מכל מה שהכרתם" ועוד ועוד.

סטיב מציג את המאקבוק אייר הראשון
צ.מסך
להמשך הפוסט

הרוצח השקט של המותג שלכם

העובדים שלכם, ובמיוחד אלו שהם "לשעבר", הם אלו שישימו מראה אמיתית מול המותג שיצרתם. תנו להם תהליך מכבד כשאתם נפרדים מהם, ולא משנה מצד מי באה ההחלטה, והם ימשיכו לכבד אתכם גם אחר כך. תנסו לרמוס אותם, ותראו איך המותג שלכם נרמס, בלי שיש לכם משהו לעשות בנידון

לא מעט נכתב על איך בונים מותג, גם ע"י כותב שורות אלו. נכתב לא מעט על איך בונים מותג, אבל נראה, לכאורה לפחות, שהרבה פחות נכתב על איך הורסים אחד.

החשודים המידיים (מותג "שבור" שאין בו אחידות, מותג פוגעני או מותג שאף אחד לא מבין) הם מידיים מדי, לכן אתעכב עליהם פחות. אני רוצה לדבר דווקא על מה שאני מכנה "הרוצח השקט של המותג" – העובדים שלכם. וליתר דיוק, העובדים שלכם לשעבר.

חפרפרת
להמשך הפוסט

לינקדאין זה לחלשים

ענבל שינפלד מספרת על המעבר האישי שלה מעובדת שכירה - ליזמת ומשקיעה

ענבל שינפלד עבדה בתפקיד בכיר במשאבי אנוש של אינטל כאשר חיידק היזמות תפס אותה.

המיזם הראשון שלה היה אתר צילום לאירועי ספורט, "צלם אותי", שהקימה יחד עם בעלה, בעודה עובדת באינטל. האתר הצליח מאד וכך במסגרת תהליך של התייעלות באינטל, כאשר היתה לענבל אפשרות לעזוב בתנאים טובים, היא קפצה למים והצטרפה לסטארט-אפ Wearables Say ,בתחום המחשוב הלביש.

ענבל שינפלד (מימין) וד״ר גלית אביאור
Doya Medical
להמשך הפוסט

רב סרן ספי כהן שיחק קצת עם אלגוריתמים במסד הנתונים הענק של מערכת התקשוב - והקים את מדור הדאטה-סיינס הראשון בצה"ל

בעולם שלפני חמש שנים תחום למידת המכונה ודאטה-סיינס היו הרבה פחות נפוצים ומוכרים, ולמעט האנשים שעסקו בו דאז, מרבית הקהילה הטכנולוגית לא ידעה מה הם בכלל ■ כיום, מדובר בתחומים הלוהטים בהיי-טק, ואלו שמתמחים בהם הם מהעובדים המבוקשים בתעשייה ■ רב סרן כהן הקים את היחידה הראשונה בצה"ל בתחום - מדור מחקרי המידע המבצעי בחיל התקשוב

לפני כחמש שנים רב סרן ספי כהן, אז מהנדס מערכות מידע באגף התקשוב בצה"ל, נחשף לתחום חדש שלא הכיר עד אז - למידת מכונה. מרותק, הוא החל לקרוא עוד ועוד על אלגוריתמי למידה שונים ובמהרה החל לשאול את עצמו כיצד האלגוריתמים הלומדים הללו יוכלו לעזור לו להפיק תובנות מהמידע הרב שהוא חשוף אליו במסגרת תפקידו.

הוא ניגש למפקדיו וביקש מהם בקשה קטנה בזמנו, אך משמעותית מאוד בדיעבד - תנו לי קצת זמן לשבת ולשחק עם המידע באמצעות השיטות האלו. המפקדים הסכימו ואט אט הוא החל לקבל תחומי אחריות חדשים, אנשים תחת פיקודו וכך קם מדור מחקרי המידע המבצעי בחיל התקשוב.

חיילים עם סימולטורים
בלומברג
להמשך הפוסט

סינית להיי-טקיסטים: מחשבות על אופניים צהובים - חלק 1

עבור חברות היי טק רבות סין היא השוק המסקרן והצומח ביותר, אבל גם המורכב והמסוכן ביותר ■ אחת הסיבות לכך היא שכלכלת סין עוברת שינוי דרמטי: מכלכלה המצטיינת בחיקויים זולים, לכלכלה המבוססת על חדשנות

מוקדם יותר השנה ביקרתי במשרד שלנו בבייג'ינג. בדרכי מהשדה למלון ראיתי מאות, אם לא אלפי אופניים צהובים, מסודרים בשורות ישרות או זרוקים במקומות אקראיים לצד הדרך. כשהגעתי למשרד, הסבירו לי שמדובר בחברה חדשה בשם Ofo, שהיא למעשה גרסה משוכללת של התל אופן התל אביבי. משוכללת יותר בעיקר תודות לאפליקציה השולטת בחוויה השלמה. חוויה שמתחילה בחיפוש אחרי האופניים, עוברת דרך פתיחת המנעול החכם, מאפשרת מדידת זמן ומרחק ומסתיימת בתשלום האוטומטי. השימוש בשירות הפופולרי, שנראה כאילו צמח כמעט בין לילה, הצליח לשנות לחלוטין את אופייה של החוויה הכל כך סינית של רכיבה על אופניים.

בביקור הבא בסין ראיתי כבר זוגות אופניים אדומים וכחולים ששטפו את רחובות רובע Sanlitun התוסס, עדות למתחרים נמרצים שלא התרגשו מיתרון ה- first mover של Ofo אלא ניצלו אותו ללימוד והשקת מוצרים טובים יותר.

לילה בבייג'ין
רויטרס
להמשך הפוסט

איך נטפליקס יודעים מה הסדרה הבאה שתאהבו - והאם בזכות מהפכת המידע תימצא תרופה לסרטן?

ד"ר אורי שליט מהמרכז לחישוביות עצבית באונ' העברית, ובעל פוסט דוקטורט מ-NYU בתחום למידת מכונה, מספר על האתגרים העומדים בפני היישום של machine learning בענף הרפואה - וביניהם הרצון לזהות מהו הקשר הסיבתי בין ארועים שונים, כמו נטילת תרופה מסוימת והחמרה או שיפור במצב רפואי

מהפכת המידע לא פסחה על תחום הרפואה והבריאות. בשנים האחרונות בתי חולים, קופות החולים וחברות הביטוח אוספות מידע דיגיטלי על החולים והמבוטחים ועולה השאלה איך אפשר להשתמש במידע הזה כדי לשפר את הטיפול בחולים וגם את היעילות הכלכלית של חברות הביטוח ובתי החולים.

בפרק השלישי של הפודקאסט דיברנו עם אורי שליט, מרצה בכיר בטכניון, בעל דוקטורט מהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט מ-NYU. במהלך הפרק ניסינו להבין איך מיישמים machine learning בתחום של Health care ואיך מתגברים על האתגרים בתחום.

נטפליקס
צילום מסך
להמשך הפוסט

אנשי שיווק? זה הזמן למצוא את הטריגר שלכם!

המוח שלנו מייצר קישורים בין שתי פיסות מידע שלאו דווקא קשורות, באופן שיגרום לנו להיזכר באחת כשאנחנו חושבים על השנייה ■ כשאתם בונים את הסיפור של המוצר שלכם, נסו למצוא בו מקומות שיכולים לספק עוגן להתרחשות תדירה אצל קהל היעד שלכם

לפני כמה שנים עלה ביוטיוב שיר שכולנו מעדיפים לשכוח. קראו לו Friday, ושרה אותו ילדה בשם רבקה בלאק. רבקה, אמריקאית בת 13 כמו שרק אמריקאית בת 13 יכולה להיות, שרה על התרגשותה מיום השישי שמגיע, בו היא תוכל לבלות עם חברים ולעשות את מה-שזה-לא-יהיה שילדים בני 13 בארה"ב עושים בימי השישי שלהם.

השיר (כמו הקליפ) היה, בהיעדר מילה אחרת, מחריד. גם המלעיזים הגדולים ביותר נגד סטטיק ובן-אל יעדיפו לשמוע אותם בלופ ולא לשמוע את השיר הזה. אבל עם כל זה, השיר הפך למשהו שכולנו חולמים שהסיפור שלנו יהפוך להיות – ויראלי. עם קרוב ל-116 מיליון צפיות, נכון לכתיבת שורות אלו, השיר הזה עקף רבים וטובים ממנו בסיבוב.

כפתור אדום
להמשך הפוסט

תקציר מנהלים ג' - הכנה טכנית לראיונות

כיצד מפגינים ידע בסוגי התכנות השונים ועד כמה זה נורא אם פספסתם באג בקטע הקוד שהוצג לפניכם בראיון ■ כך תבואו מוכנים (כמעט) לכל בעיה שתוצג בפניכן

שוב שלום, וברוכות הבאות לתקציר המנהלים התקופתי שלנו. תקצירי המנהלים הן הזדמנות טובה לחזור קצת על החומר לקוראות הותיקות של הבלוג. הפעם נחזור על החומר משני הפוסטים בנושא הכנה טכנית לראיונות. חדשה בבלוג ולא בטוחה מה קורה פה? כדאי להתחיל מההתחלה.

הכנה טכנית לראיונות

טכנולוגיה, כדור הארץ, מספרים
Dreamstime
להמשך הפוסט

האובר של הקניות

עם טל רובינשטיין על צוות טוב, גיוס על סמך רעיון ויצירת שוק דו-צדדי

עורכת הדין טל רובינשטיין ורואה החשבון ציון שדה עבדו ביחד שנים רבות והפכו לחברים טובים. תוך כדי נסיעת עבודה משותפת, טל שמה לב שבכל פעם שמישהו מהם נוסע, הוא מקבל בקשות מחברים ומבני שפחה שנשארו בארץ להביא להם מחו״ל פריט כזה או אחר, והציעה לציון להקים יחד סטארטאפ שפותר את הבעיה הזו ו-Shupperz יצאה לדרך.

הפלטפורמה של Shupperz מחברת בין אנשים שרוצים לקנות מוצר מחו״ל לאנשים בחו״ל שמוכנים לקנות בשבילם את המוצר. מתחילת דרכה, Shupperz לא משחקת לפי ״חוקי הסטארטאפ״ המקובלים (כגון שותף טכנולוגי זה חובה, או שניתן לגייס רק על סמך טראקשן מוכח), ונראה שדווקא ההליכה בדרך שלהם עובדת מצוין.

טל רובינשטיין, Shupperz
סטודיו כותרת
להמשך הפוסט

דאטה סיינס זה לא משחק ילדים

גלית ברי וייסברג על הדרך שעשתה מתפקיד של דאטה סיינטיסט בסטארט-אפ שמפתח משחקי חשבון אינטראקטיביים לילדים לחברת מובילאיי

מאז שפרצה לתודעה מהפכת ה-Big Data, חלק מחברות ההיי-טק מוצאות את עצמן במקום שבו ללא צוות דאטה סיינס הן כמעט לא רלוונטיות. חברות רבות וותיקות תוהות איך יוכלו לנצל את הנתונים שהן גם ככה שומרות לאורך שנים של פעילות, וחברות צעירות מקדישות תשומת לב רבה לנושא כבר מתחילת הקמתן.

אז מה נדרש מחברה על מנת שתוכל לנצל את הנתונים שלה בצורה חכמה? ואיך מקימים צוות דאטה סיינס מאפס? ברור שצריך אנשי דאטה סיינס, וצריך דאטה, אך מה עוד חשוב לעשות בדרך למימוש אלגוריתמים לומדים במוצר?

מערכת מובילאיי
Carlos Osorio/אי־פי
להמשך הפוסט

אסטרטגיית יחסי ציבור גלובלית – כך עושים זאת נכון

שלושת היסודות לבניית יחסי ציבור, שיעזרו ליזמים ישראלים להצליח בשווקים העולמיים

ישראל היא שוק קטן, על זה (כמעט) אין ויכוח. נוסיף לכך את העובדה שלא מעט פתרונות שיוצאים מהסטארט-אפ ניישן מכוונים מראש לפתרון בעיות שקיימות ביתר שאת בשווקים אחרים, ונבין שחשיפה תקשורתית לשווקים הגלובליים היא בעיה שמטרידה את מנוחתם של לא מעט יזמים מקומיים.

>>איך להקים סטארט-אפ - המדריך המלא

השקת מרכז חדשנות ישראל
יאיר שגיא
להמשך הפוסט

איך מחשב לומד שפה

שיחה עם יואב גולדברג על עיבוד שפה ותרגום באמצעות רשתות נוירונים עמוקות

בפרק הראשון והפותח של הפודקסט ריאיינו את יואב גולדברג, חוקר מוערך, בעל שם עולמי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן בתחום עיבוד השפה הטבעית Natural lagnuage processing - NLP.

עיבוד שפה טבעית הוא תת תחום של מדעי המחשב שמנסה להבין את השפה באמצעות כלי חישוביים. בעידן שבו כמויות אדירות של מידע טקסטואלי זמין ברשת, הבנת שפה הפכה להיות אחד מהאתגרים המסקרנים ובעלי החשיבות הגבוהה ביותר בקרב ענקיות הטכנולוגיה כגון פייסבוק, גוגל ואמאזון והן משקיעות משאבים רבים בתחום. בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה אדירה בתחום עיבוד השפה בזכות הטכנולוגיה שנקראת deep learning - רשתות נוירונים מלאכותיות עמוקות שמנסות למדל תהליכים מורכבים באמצעות פונקציות מתמטיות מסובכות שנבנו בהשראת מודל הנוירונים במוח. השיטות האלו הביאו לפריצות דרך בתחומים רבים בבינה מלאכותית - ביכולת לזהות תמונות, להבין דיבור וגם, כאמור, ביכולת להבין שפה.

רשת נוירונים
להמשך הפוסט

סקוט גאלוואי וארבעת פרשי האפוקליפסה

במציאות, חברות שמשגרות לוויינים לחלל, מעצבות את עתיד האינטליגנציה המלאכותית ומנסות למצוא תרופה למוות עדיין מעסיקות את מיטב המוחות שלהן, כדי למקסם הכנסות עבור מפתח אפליקציית הפנס שבאייפון שלכם

סקוט גאלוואי הוא אחד המרצים הנערצים בבית הספר למנהל עסקים של New York University. עם קרחת מבריקה, זקנקן מטופח וכריזמה אינסופית, גאלוואי מסתובב זחוח במסדרונות האוניברסיטה ועוצר פה ושם להחליף מילה עם עוד סטודנט, שכנראה לא הצליח להיכנס לקורס המיתוג המבוקש שלו. כוכבו של גאלוואי דרך לאחרונה והוא פוקד את במות הטכנולוגיה החשובות בעולם. כשהוא לא מצהיר על שנאתו ל- Millennials, מצייץ על חוסר השוויון בחברה האמריקאית או מנפק עצות לחיים משל היה ג'ורג' ברנרד שואו, מספק גאלאווי ניתוחים מעניינים ושנויים במחלוקת על "ארבעת פרשי האפוקליפסה".

על פי הברית החדשה, "ארבעת הפרשים" מייצגים תיאורים סמליים של אירועים האמורים להתרחש באפוקליפסה - סוף העולם. לאחרונה צבר הביטוי עדנה מחודשת (מחוץ למעגלים הנוצריים המתבקשים כמובן) כשהוא מתאר את ארבעת השחקנים הגדולים בממלכת הכלכלה הדיגיטלית - גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל. גאלוואי מתמקד, כמעט באובססיביות, בנזק שגורמות ענקיות הטכנולוגיה ובצורך לפרק אותן או לפחות להגביל אותן דרך רגולציה. הוא מרבה להזכיר את מרוץ החימוש בינן, מרוץ שיהפוך אותן בקרוב לגדולות וחזקות הרבה יותר בהשוואה לחלק ממדינות העולם. למעשה, מדובר בסדרה של קרבות המתנהלים בזירות אסטרטגיות שונות, שהם חלק ממלחמה אחת גדולה. מאחר וקצרה היריעה מלדון בכל הזירות, אתמקד בזירה אחת שבדרך כלל איננה נהנית מאור הזרקורים - הקרב על ליבם של מפתחי האפליקציות.

סמלי גוגל ופייסבוק
Bloomberg
להמשך הפוסט