דה מרקר
E
E
מדרון חלקלק: תחנות בדרכה של דמוקרטיה שברירית

האם דמותה הדמוקרטית של ישראל בסכנה? מההיסטוריה של המדינה אפשר לשאוב לא מעט אופטימיות, אבל הנה גם כמה עשרות סיבות לדאגה

אבי וקסמן

בארץ ישראל קם העם היהודי, ולפני 68 שנה גם הקים בה מדינה יהודית ודמוקרטית. בשנים שחלפו מאז 1948, דמותה היהודית של ישראל נשמרה, ועוד איך – אבל מה בדבר דמותה הדמוקרטית? מוסדות המדינה נועדו להגן על ערכי הדמוקרטיה, והם רשמו כמה הצלחות כבירות בכך בהיסטוריה של המדינה; אבל לפעמים הדמוקרטיה נסוגה לאחור בפני ערכים אחרים, ולא אחת דרס אותה המכבש של תרבות הביטחון הישראלית. מכיוון שלישראל אין חוקה או מסורת דמוקרטית ארוכת שנים, הסכנה לא חלפה. גם בימינו, הזכויות שלנו כבני אנוש וכישראלים, שנרכשו בדם וביזע, עלולות להיפגע בקלות – אם לא נשכיל לשמור על הגחלת הדמוקרטית.

ימי קום המדינה: שעת חירום, לנצח

שעת חירום תמידית

שלטונות המנדט מחוקקים את תקנות ההגנה לשעת חירום, שנועדו להיאבק במחתרות הערביות והיהודיות, ומאפשרות שלילה שרירותית של חירויות אדם. עם קום המדינה, מרבית התקנות נשארות בתוקף, וההכרזה על מצב חירום מחודשת שוב ושוב עד ימינו

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות משרטטת את דמותה של המדינה כמבוססת על חירות, צדק, שלום ושוויון. עם זאת, למגילה אין תוקף משפטי של ממש

הממשל הצבאי

זמן קצר לאחר הקמת המדינה מוטל ממשל צבאי באזורי הגליל, המשולש והנגב. הוא חל בפועל רק על האזרחים הערבים. הממשל הצבאי, שהתבסס על תקנות ההגנה לשעת חירום, התקיים עד 1966

מדינה ללא חוקה

במסגרת "פשרת הררי" הכנסת דוחה את כינונה של חוקה למדינה לעתיד הלא ברור. חוקי היסוד נועדו להחליף את החוקה, אבל עד שנות ה–90 לא נחקקו כאלה שעסקו בזכויות האזרח

פרשת "קול העם"

שר הפנים מוציא צווי סגירה לעיתונים "קול העם" ו"אל־אתיחאד" לפי פקודת העיתונות המנדטורית, בעקבות מאמרים ביקורתיים שפירסמו על הממשלה. בג"ץ קיבל את העתירות נגד הסגירה בפסק דין שביצר את חופש הביטוי

שנות השבעים: מהכיבוש ועד המהפך

מלחמת ששת הימים

ישראל כובשת את שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ורמת הגולן במלחמת ששת הימים. תושבי השטחים נתונים בממשל צבאי, שבו הריבון בפועל הוא המפקד הצבאי. ב–49 השנים שחלפו מאז, ישראל נדרשה לאזן ללא הרף את בין רצונה להגן על ביטחונה לבין זכויות האדם של הנתינים הפלסטינים וגם של אזרחיה. ידה של תרבות הביטחון הייתה על העליונה על פי רוב

מהפך

הליכוד מנצח בבחירות לכנסת ה–17 ומנתץ את ההגמוניה בת עשרות השנים של מפא"י/המערך, ששלטה ללא עוררין במערכת הפוליטית

מעצר מנהלי

הכנסת מסמיכה את שר הביטחון להורות על מעצרו של אדם והחזקתו ללא משפט לתקופה שבפועל אינה מוגבלת — עקב "יסוד סביר להניח" שביטחון המדינה או הציבור מחייב זאת. בשטחים הכבושים הסמכות נתונה לצה"ל

שנות השמונים: רציחות על רקע פוליטי

רוטציה באמצעות רצח

ח"כ חמאד אבו רביעה נורה למוות ליד בית המלון הולילנד בירושלים. אבו רביעה הבדואי סירב לפנות את מקומו בכנסת לטובת ג'בר מועדי הדרוזי לפי הסכם הרוטציה ברשימתם, הרשימה הערבית המאוחדת. שניים מבניו של מועדי הורשעו ברציחתו של אבו רביעה. מועדי נכנס לכנסת במקומו

רצח אמיל גרינצווייג

רימון מושלך לעבר מפגינים מתנועת שלום עכשיו, שהתאספו בעת דיון בממשלה במסקנות ועדת כהן על הטבח בסברה ושתילה. המפגין אמיל גרינצווייג נהרג

הצנזורה סוגרת עיתון

אנשי שב"כ הורגים שני מחבלים שנתפסו חיים בפיגוע מיקוח באוטובוס של אגד - קו 300 מתל אביב לאשקלון. כעבור זמן מה, העיתון "חדשות" מפרסם ידיעה על הפרשה בלא שהוגשה לצנזורה הצבאית. העיתון נסגר לכמה ימים. פרשת קו 300 הטילה צל כבד על הדמוקרטיה הישראלית.

דמוקרטיה מתגוננת

החוק מתוקן באופן שמאפשר לפסול רשימות מהתמודדות בבחירות, בין השאר בגין הסתה לגזענות. על בסיס תיקון זה נפסלה ב–1988 התמודדותה של רשימת כ"ך

חוק ההסדרים

בעת המשבר הכלכלי שפקד את ישראל, הכנסת מחוקקת לראשונה חוק הקובע "הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה". מאז התקבע החוק כנוהג שנתי, גם בתקופות פריחה כלכלית. הוא מאפשר לממשלה להנהיג רפורמות תוך צמצום הדיון בהן בכנסת, מכיוון שהוא מוצמד לחוק התקציב ונחקק בלחץ זמן

שנות התשעים: חוקי יסוד ורצח רבין

חוקי היסוד

הכנסת מחוקקת בזריזות שני חוקי יסוד, "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", המעגנים זכויות אדם בסיסיות ומעניקים להן מעמד מועדף

שר, נאשם

כתב אישום מוגש נגד אריה דרעי בפרשת שוחד, שבגינה הורשע לאחר מכן וריצה עונש מאסר. גם עם הגשת כתב האישום, דרעי ממשיך לכהן כשר הפנים בממשלת יצחק רבין. בספטמבר באותה שנה החליט בג"ץ כי יש להעבירו מתפקידו

מלחמות השבת ברחוב בר אילן

עימותים בין חילונים וחרדים על רקע הדרישה לסגור את רחוב בר אילן, שהיה ציר תנועה מרכזי בירושלים, בשבתות ובחגים. עתירה לבג"ץ שהוכרעה ב–1997 הובילה לכך שהרחוב נסגר בשעות התפילה

רצח יצחק רבין

כשנה לאחר שזכה בפרס נובל לשלום על חלקו בגיבוש הסכמי אוסלו, ראש הממשלה יצחק רבין נרצח בתל אביב

אקטיביזם שיפוטי

על רקע חוקי היסוד שנחקקו ב–1992 (כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק), בית המשפט העליון קובע ב"פסק דין בנק המזרחי" כי בסמכותו לבטל חוק של הכנסת שסותר את חוקי היסוד. נפתחות שנים ארוכות של כיפופי ידיים בין בית המשפט לכנסת

שנות האלפיים: נאמנות, נאמנות

אירועי אוקטובר

בצמידות לפרוץ האינתיפאדה השנייה, פורצות הפגנות נרחבות. המשטרה מגיבה בין השאר בירי חי, ו–13 מפגינים ערבים נהרגים. שבר ביחסים בין הרוב היהודי לחברה הערבית

ההיפך מחוק השבות

חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק בכנסת. החוק מגביל מתן אזרחות או תושבות בישראל בעת איחוד משפחות, וחל בפועל רק על אזרחים ערבים ובני זוגם

ההון והבחירות

ח"כ עמרי שרון מורשע בגין קבלת תרומות אסורות למימון מסע הבחירות של אביו, אריאל שרון, לראשות הליכוד. חוקי מימון הבחירות נועדו להגביל את ההשפעה של בעלי הון על פוליטיקאים. ב–2015 כשלה עתירה שטענה כי חלוקת העיתון "ישראל היום" היא תעמולת בחירות אסורה על רקע תמיכתו הנלהבת בבנימין נתניהו

שלילת זכויות מעצירים ביטחוניים

הכנסת מחוקקת הוראת שעה הפוגעת בזכויותיהם של מי שחשודים בעבירות ביטחוניות, ומאפשרת בין השאר שלא להביאם בפני שופט עד 96 שעות ממעצרם. הוראת השעה הוארכה שוב ושוב עד שעוגנה השנה בחוק המאבק בטרור

החלשת שומרי הסף

בנימין נתניהו נכנס בשנית לתפקיד ראש הממשלה. כהונתו מתאפיינת בניסיונות לבצר את שלטונו באמצעות החלשה של תפקידים חשובים בשירות המדינה או איושם במקורבים — למשל מינוי משה דיין לנציב שירות המדינה חרף ביקורת על אי־התאמתו לתפקיד הרם, ועקיפת התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, למתווה הגז

בלי נאמנות אין אזרחות

הממשלה מאשר הצעת חוק שתדרוש ממתאזרחים להצהיר נאמנות למדינת ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית", לאחר שרשימת ישראל ביתנו מתמודדת בבחירות עם הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות". ההצעה לא נחקקה בינתיים

חוק הנכבה

הכנסת מחוקקת את "חוק הנכבה", המאפשר לשלול תקצוב מגופים ששוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, מציינים את יום הקמתה כיום אבל או מבזים את כבודו של דגל המדינה

חוק החרם

הכנסת קובעת כי תתאפשר הגשת תביעת נזיקין נגד מי שקרא לחרם המבוסס על זיקה לישראל או לשטחים הכבושים. בג"ץ פוסל בהמשך את הסעיף המאפשר קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק, אך לא את שאר החוק

גם נשיא הולך לכלא

נשיא המדינה לשעבר משה קצב מתחיל לרצות עונש של שבע שנות מאסר, לאחר שהורשע באונס

ישראל נגד מבקשי המקלט

הכנסת מתקנת את החוק למניעת הסתננות באופן שמאפשר להחזיק מבקשי מקלט ב"משמורת" במשך שלוש שנים, וסוללת את הדרך לכליאתם. בהמשך בג"ץ פוסל סעיף בתיקון לחוק, הכנסת מאשרת גרסה מרוככת, ובג"ץ פוסל גם אותה

חוק המשילות

הכנסת מאשרת את חוק המשילות, המעלה את אחוז החסימה מ–2% ל–3.25%. החוק גם מגביל את מספר השרים בממשלה — הגבלה שנמחקה מאוחר יותר. הוא משמש זרז לאיחוד הרשימות הערביות בבחירות 2015

צוק איתן

מבצע צוק איתן נפתח ברצועת עזה. בתוך ישראל נרשמים מקרים שבהם עובדים שהביעו הזדהות עם הצד הפלסטיני או ביקורת על צה"ל מפוטרים או מושעים מעבודתם

יישובים סגורים

בג"ץ דוחה עתירות נגד קיום ועדות קבלה ביישובים קהילתיים. שופטי הרוב טוענים שהעתירות אינן בשלות

השנים האחרונות: נוהרים לקלפיות

פסילת מועמדים

ועדת הבחירות המרכזית פוסלת את מועמדותם לכנסת של ברוך מרזל וח"כ חנין זועבי. בית המשפט העליון הופך את ההחלטה מאוחר יותר. חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו הגישו במארס 2016 הצעת חוק שתשלול מבית המשפט את הסמכות לפסול החלטות כאלה של ועדת הבחירות, אבל ההצעה נדחית

נתניהו נגד המצביעים הערבים

בסרטון שמופץ ביום הבחירות קורא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתומכיו לצאת להצביע. מלותיו של נתניהו: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי – עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים"

סעיף היציבות

הממשלה מסכמת עם מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י את פרטי מתווה הגז. "סעיף היציבות" כובל את ידי הממשלה והממשלות הבאות מביצוע שינויי רגולציה למשך עשר שנים ויותר. הסעיף נפסל בבג"ץ ב–2016

נתניהו, שר־על

הממשלה ה–34 מושבעת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לוקח על עצמו לא רק את תפקיד שר התקשורת, אלא גם את תפקידי שר החוץ והשר לשיתוף פעולה אזורי, ולתקופות מסוימות גם את תיקי הכלכלה, הפנים והבריאות

חוק ההזנה בכפייה

בעקבות שורת שביתות רעב של עצירים ביטחוניים, שינוי חקיקה מסמיך את המדינה להזין בכפייה שובתי רעב. ההסתדרות הרפואית: "נמשיך להנחות רופאים שלא להשתתף בהזנה בכפייה". ב–2016 דחה בג"ץ עתירות נגד החוק

רצח שירה בנקי

הנערה שירה בנקי נדקרת במצעד הגאווה בירושלים ומתה כעבור שלושה ימים. ביולי 2016 קיבל בג"ץ את עמדת המשטרה, שסירבה לאפשר למצעד הגאווה בבאר שבע לעבור במסלול שתוכנן לו

אורית פרקש־הכהן מודחת

זמן קצר לאחר התפטרות הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, על רקע מתווה הגז המתגבש, מודחת רגולטורית מקצועית נוספת שהתנגדה למתווה: הקבינט החברתי־כלכלי מחליט על פירוק של רשות החשמל במתכונתה הקיימת ועל סיום כהונתה של היו"רית שלה, אורית פרקש־הכהן

גל הטרור

הסלמה בפיגועים, ועמה החרפה בהתבטאויות גזעניות. המשטרה פועלת נגד עבירות הסתה תוך התמקדות כמעט בלעדית בערבים

פוליטיזציה של תפקיד היועמ"ש

הממשלה ממנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה את אביחי מנדלבליט, שכיהן עד ערב מינויו כמזכיר הממשלה — איש אמונו של ראש הממשלה. היועץ אמור להיות שומר סף ראשון במעלה ולהבטיח את חוקיות פעולותיה של הממשלה

חוק המישוש

הכנסת מרחיבה את סמכויות המשטרה לערוך חיפוש בגופו של אדם ובחפציו. האגודה לזכויות האזרח: "יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית עדיין נמצאים בסיכון מוגבר לשיטור יתר"

אולמרט נכנס לכלא

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נכנס למאסר בכלא מעשיהו, לאחר שהורשע בין השאר בקבלת שוחד. המשפט בפרשת הולילנד הפנה זרקור לקשרי הון־שלטון מושחתים

ממשיכים להרוס בתים

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דוחה בקשה לדיון נוסף בבג"ץ שדן בהריסת בתים של מחבלים או בני משפחותיהם. במשך עשרות שנים, בג"ץ מיעט מאוד להתערב בהחלטת הרשויות להרוס בתים לפי תקנות ההגנה לשעת חירום, גם כשדיירי הבית לא היו מעורבים בטרור, וגם לפני שהחשודים הורשעו

חוק המאבק בטרור

הכנסת מחוקקת את חוק המאבק בטרור, המאפשר פגיעה קשה בזכויותיהם של חשודים בעבירות ביטחוניות. נציגי השב"כ: "אין אף מדינה בעולם שיש בה חוק כה מתקדם למאבק בטרור"

נאמנות בתרבות

מוסדות תרבות הנתמכים מתקציב המדינה מקבלים טפסים שבהם הם מבקשים להצהיר אם נמנעו מהופעה בשטחים. שנה קודם לכן רגב, נפגשת עם אמנים ומנהלים מתחום התיאטרון. כשהם מוחים על כוונתה לפגוע בתקצוב של מוסדות על סמך העדפותיה הפוליטיות, היא משיבה: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים, אתם בסך הכל 20"

חוק העמותות

הכנסת מתקנת את חוק העמותות. ארגונים שמרבית תקציבם מבוסס על תרומות מ"ישות מדינית זרה" — ובראשם עמותות לזכויות אדם — יחויבו להצהיר על כך

חוק ההדחה

צעד נגד הח"כים הערבים: הכנסת מתקנת חוק יסוד באופן שמאפשר להדיח ח"כ מכהן ברוב של 90 ח"כים, אם נקבע שהסית לגזענות או תמך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל

דוקטרינת שקד

שרת המשפטים, איילת שקד, מקדמת תפישה של עליונות הרשות המבצעת. שקד תוקפת את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ("לפקיד ציבורי, בכיר ככל שיהיה, אין זכות וטו") ואת בתי המשפט והכנסת ("ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו")

נתניהו נגד תאגיד השידור

לאחר שהוקם תאגיד השידור הציבורי באופן שנועד לבודדו מההשפעות הפוליטיות שאפיינו את רשות השידור, ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על כוונתנו לסגור את התאגיד: "נשקם את רשות השידור"

חוק הלאום

במושב החורף של הכנסת צפויה להעלות מחדש הצעת חוק שתקבע כי "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". מבקרי ההצעה, על גלגוליה, מזהירים כי היא מנסה להפר את האיזון בין האופי היהודי לאופי הדמוקרטי של המדינה

משנים את דמותו של ביהמ"ש

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מפרסמת מכתב חריף נגד שרת המשפטים, איילת שקד, על רקע הניסיון להפחית את כוחם של שופטי בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים