דה מרקר
איפה להשקיע ב-2018?
האנליסטים של לאומי שוקי הון מסכמים את השנה שהייתה ומסתכלים קדימה
E

מה צפוי בשווקים והאם נראה את הבורסות בעולם ממשיכות במגמה החיובית של 2017?

מאקרו / דודי רזניק
E

מסכמים את שנת 2017 במספרים: מה קרה בשוק הסולידי?

דודי רזניק

היקף הגיוסים הגיע לשיא של עשור ופערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח המקבילה של ממשלת ארה"ב נפתחו. בנקודת הסיום של השנה הזו יש מנצח אחד: האפיק הקונצרני

שנה 2017 התאפיינה יותר מכל באופטימיות. היא באה לידי ביטוי בביצועי המדדים, בגיוסי החוב של החברות וגם בעליה בתאבון לסיכון של המשקיעים. רגע לפני שאנחנו נכנסים לשנה החדשה, הגיע הזמן לסכם את האפיק הסולידי במספרים, ולבדוק מי המנצחים הגדולים.

ההנפקות הקונצרניות - יותר גיוס באיכות נמוכה יותר

שנת 2017 מסתיימת עם הגיוס הקונצרני הגבוה ביותר זה כעשור. סך הגיוס הקונצרני הסתכם בכ-72 מיליארד שקלים, עלייה של כששה מיליארד שקלים ביחס לגיוס בשנת 2016. העלייה בגיוס ביטאה את המשך הגדלת הסיכון בתיקי ההשקעות על רקע מגמת ירידת התשואות הממשלתיות והריבית האפסית. רמת התשואות הנמוכה והירידה במרווחי האשראי בהם מגייסות חברות הביאו לעלייה נוספת בסך הגיוס הקונצרני השנה, מגמה הנמשכת זו השנה הרביעית ברציפות. הנהנות העיקריות הן כמובן החברות שממשיכות לגייס כספים בריביות נמוכות.

מי הובילו את הגיוסים?

את הגיוסים המשיכו להוביל השנה חברות מענף הנדל"ן (מקומיות וחברות זרות, בעיקר מארה"ב) שאחראיות לקרוב ל-40% מסך הגיוס הכללי. ענפים נוספים שבלטו בגיוסים היו הבנקים וחברות מתחום הביטוח והפיננסיים (כ-24% מסך הגיוס) וענף הכימיה גז ונפט (כ-11% מסך הגיוס). ביטוי לעלייה בתיאבון לסיכון הוא בעלייה בגיוס של חברות מקבוצת דירוג BBB ומטה האחראיות על כ-17% מסך הגיוס הכללי.

עליה בהנפקות צמודות דולר

בשנת 2017 ראינו עלייה חדה בהנפקות צמודות דולר. לאחרונה נראה כי חל ביקוש לנכסים צמודי דולר, אולי על רקע השער הגבוה בו נסחר השקל ביחס לדולר (מתחת ל-3.5 שקלים לדולר בעת כתיבת שורות אלו) ועל רקע המשך פתיחת פערי הריבית בין ישראל לארה"ב. סך הגיוס הדולרי הסתכם בכ- 14% - גבוה משמעותית מהחלק הדולרי בהנפקות בשנים האחרונות שהיה אפסי.

תשואות אג"ח ממשלתיות ישראל – ארה"ב – הפער השלילי בשיא

נקודה נוספת שאפיינה את שנת 2017 היא המשך פתיחת פערי תשואה שליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח המקבילה של ממשלת ארה"ב (התשואות בישראל נמוכות יותר). פערי תשואה שליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב אינם דבר של מה בכך ומביאים לידי ביטוי את הדיפרנציאציה הנמשכת בין המדיניות המהדקת של הפד למדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל. להערכתנו, הדיפרנציאציה צפויה להימשך לאורך שנת 2018 ואולי אף להעמיק את פערי התשואות השליליים עוד יותר, והיא נובעת מהמשך קיומה של סביבת אינפלציה נמוכה מאוד בישראל (הנמוכה בקרב מדינות ה-OECD) לצד המשך העוצמה של השקל ביחס לדולר (התחזק במהלך שנת 2017 בקרוב ל-10%). במהלך שנת 2017 הגיעו הפערים השליליים לרמות שיא בכל הטווחים של כ-170 נ"ב בטווח של שנתיים וכ-70 נ"ב בטווח של 10 שנים.

ביצועי האפיק הקונצרני גברו על האפיק הממשלתי בשנת 2017

לסיכום, כשבוחנים את האפיק הסולידי, קשה להתעלם מכך שמגמת צמצום המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות הביאה לכך שביצועי המדדים השונים באפיק הקונצרני הניבו תשואות עודפות על פני השקעה במדדי האג"ח הממשלתיות.

נכון לסוף חודש דצמבר, השקעה במדד האג"ח הקונצרני הכללי הניבה תשואה של 5.85% לעומת תשואה של 3.1% בלבד בהשקעה במדד האג"ח הממשלתי הכללי. הביצועים העודפים של מדד האג"ח הקונצרני הכללי בולטים במיוחד לאור העובדה כי מדובר במדד בעל מח"מ קצר משמעותית ממדד האג"ח הכללי הממשלתי (3.9 שנים מול 6.4 שנים).

ממדד האג"ח הכללי הממשלתי (3.9 שנים מול 6.4 שנים). מבין המדדים הקונצרניים בלט מדד התל בונד תשואות שקלי שהניב תשואה של כ-7.3% מתחילת השנה ומדד התל בונד השקלי שהניב תשואה של 6.7%. מבין המדדים הממשלתיים, המדד שהניב את התשואה הגבוהה ביותר היה מדד האג"ח השקליות לא צמודות בריבית קבועה לחמש שנים ומעלה שרשם תשואה של קרוב ל-7% מתחילת השנה. ככלל, באפיק הממשלתי בלטו השקלים הלא צמודים בביצועים עודפים על פני המדדים צמודי המדד על רקע המשך מציאות של אינפלציה נמוכה מאוד בישראל.

דודי רזניק – מנהל דסק מחקר מאקרו, חדרי עסקאות ני"ע ישראלים

נפט / אוהד חיים
E

2017 הייתה שנה טובה לנפט – התמונה ל-2018 פחות טובה

אוהד חיים

המשך קיצוץ התפוקה של מדינות אופ"ק צפוי לתמוך בעליית המחיר – אך כולם מחכים לראות אם מפיקות פצלי השמן יקפצו על העגלה

הנפט פתח את 2017 בירידות, והגיע לשפל של 45 דולר לחבית מסוג ברנט; אך בעקבות ועידת אופ"ק והנחרצות של ערב הסעודית בעניין, הוא התאושש באופן מרשים ועלה ל-60 דולר ויותר – מחיר שלא ראינו בשנים האחרונות. ב-2017 מדיניות אופ"ק הצליחה, ובסיכום שנתי, נרשמה ירידה של 37 מיליון חביות במלאי, ירידה של 8.6 מיליון חביות במלאי הדלקים, וירידה של 27 מיליון חביות במלאי התזקיקים.

מה הלאה?

הארכת ההסכם של אופ"ק בתשעה חודשים נוספים תביא לשנה נוספת בה שוק האנרגיה יתנהל בציפייה ובהערכות כיצד יעמדו המדינות החברות בהסכם, כשלמשוואה ייכנסו שחקניות פצלי השמן האמריקאיות. כעת כשמחירי הנפט נסחרים ברמות מחיר גבוהות מ-60 דולר, חובת ההוכחה עליהן. המשקיעים יחפשו כל איתות להגברת התפוקה מצדן, בעיקר עלייה במספר האסדות קידוח.

מבחינת החברות הדילמה תהיה האם להגביר תפוקה או לענות לדרישת בעלי המניות להחזיר ערך למשקיעים. במקומות אחרים בעולם, ההיצע שומר על יציבות. ניגריה ולוב חזרו לשוק, והן עדיין רחוקות מהתקרה של 2.8 מיליון חביות ביום שהציבו לעצמן במסגרת הסכם קיצוץ התפוקה. יוצאת הדופן היא ונצואלה, שם התפוקה עדיין יורדת – ועומדת כעת על 1.86 מיליון חביות נפט ביום. הירידה צפויה להימשך גם ב-2018.

הביקוש לנפט צפוי להגיע לרמה של 98.45 מיליון חביות ביום ב-2018 – 1.51 מיליון יותר מאשר ב-2017. עם זאת, גם לקראת 2017 הייתה תחזית לביקושים חזקים – שעודכנה מטה שוב ושוב. כך שבסופו של דבר, אנו מעריכים כי הביקוש יהיה באותה רמה כמו ב-2017 – כ-1.2 מיליון חביות נפט ביום. התחזית שלנו היא כי מחיר חבית נפט יהיה בטווח של 55 עד 60 דולר. הסיכון לתחזית הוא כלפי מעלה, במידה וחברות האנרגיה האמריקאיות לא ימהרו לחזור לשוק.

אוהד חיים – אנליסט חדרי עסקאות ני"ע זרים

חו"ל / רוני גיטלין
E

איך נסכם את 2018? השווקים המתעוררים יקבעו

רוני גיטלין

בכל הנוגע לשווקי חו"ל, השנה החולפת הייתה נהדרת ונותר רק לקוות שמגמת הצמיחה תימשך. הפרחים לדונלד טראמפ

2017 הייתה שנה מדהימה עבור המשקיעים, למרות התחזיות הפסימיות ששמענו לגבי הנשיא דונלד טראמפ והכלכלה העולמית. וראו זה פלא, דווקא מאז שהנשיא השנוי במחלוקת נבחר, בנובמבר 2016, השווקים עלו על מסלול הראלי, שהמשיך וצבר תאוצה ב-2017. המדדים המובילים של וול סטריט רשמו עלייה יפה במיוחד – 25% בנאסד"ק ו-20% בדאו ג'ונס – כשביתר השווקים בעולם ראינו עלייה ממוצעת של 20% ויותר.

שלושה גורמים חברו כדי ליצור את הראלי הגדול במניות: שיעור הריבית שעדיין נמוך, גם לאחר שהועלה במקצת; טראמפ המנהיג מדיניות של צמצום במס ובאופן כללי תומך במשקיעים ובבעלי חברות; וכמובן, התוצאות הטובות של החברות עצמן, המדווחות רבעון אחרי רבעון על הכנסות ורווחי שיא. המגמה בולטת יותר במגזר הטכנולוגי, אך קיימת גם במגזרים אחרים – וזוכה לגיבוי מהצמיחה הכלכלית בארה"ב ובעולם.

ארה"ב, בעלת הכלכלה הגדולה בעולם, מובילה בתוצר שלה, הגבוה כמעט פי שניים מזה של סין, בעלת הכלכלה השנייה בגודלה. כך שלמרות כל התחזיות השחורות משנים עברו, ארה"ב היא עדיין אימפריה – והגורם המשפיע ביותר על העולם כולו. כך, הצמיחה הגבוהה בה והראלי בשווקי המניות שלה עוררו תגובה חיובית בשווקי העולם.

גם אירופה נהנית מצמיחה זו. בעוד שהריבית בארה"ב התחילה לעלות, באירופה היא תקועה במקום. הבנקים המרכזיים ביבשת צמצמו מעט את הרכישות של אג"ח בעולם, הריבית עדיין שלילית – ונכון לעכשיו, התוצאה היא שכסף זול זורם לשווקים. ביחד עם ההשפעה של ארה"ב, כל מדינות אירופה נהנות מהאופטימיות: בגרמניה שיעור הצמיחה הוא 2.5%, ואפילו בריטניה, שנפגעה מהברקזיט ומתרחישי האימים של השפעתו על הכלכלה, תסיים את 2017 בצמיחה של כ-2%.

מה הלאה?

יהיה מעניין לראות אם יהיה שינוי של הבנקים המרכזיים, ואם כן, האם הם ישכילו לעשות זאת באופן חכם והדרגתי, בלי לפגוע בשווקים השונים. אם הם יצליחו בכך, להערכתנו, נמשיך לראות התאוששות וצמיחה. גורם נוסף שישפיע על הכיוון של הכלכלה העולמית יהיה השווקים המתעוררים. אם המטבעות שלהם יתחזקו, פירושו של דבר שמדינות אלה מתאוששות ומשקיעים מזרימים אליהן כסף – כלומר, מגמת הצמיחה העולמית תימשך ואף תתחזק.

כמובן שקשה לצפות משברים, שתמיד מגיעים בהפתעה; אם נהיה עדים למשבר פוליטי או ירידה מהותית ברווחי החברות, המגמה עלולה להשתנות. בינתיים, העיניים צריכות להסתכל אל עבר השווקים המתעוררים ולראות אם הם מצטרפים לחגיגה.

רוני גיטלין – מנהל חדר עסקאות ניירות ערך זרים

מט"ח / ליאור פאוסט
E

הדולר והאירו יפסיקו להיחלש – והשקל יאט

ליאור פאוסט

רפורמת המס של טראמפ עוצרת את הדימום של הדולר, וההתאוששות בכלכלה האירופית מחזירה את הצבע ללחיי האירו; אלה הגורמים שישפיעו על המט"ח ב-2018

ב-2016 נסחר הדולר בטווח מסחר מצומצם של כ-5% לאורך כל השנה, ברמה של 3.75-3.97 שקלים. בתחילת 2017, עם התפוגגות אפקט טראמפ והמימוש הדולרי המסיבי בתחילת השנה, נפרץ הרף התחתון והדולר ירד לרמה של 3.5 שקלים. מתחילת 2017, הוא נחלש מול השקל בכ-10%. בנוסף, חברות ישראליות רבות נמכרו במהלך השנה, כך שזרם של מטבע חוץ נכנס לארץ וחיזק את השקל.

במקביל, בנק ישראל ממשיך ברכישות מסיביות של דולרים, ויתרות המט"ח מגיעות כבר ליותר מ-111 מיליארד דולר – לאחר רכישה של יותר משישה מיליארד דולר בששת החודשים הראשונים של 2017. אנו רואים עלייה משמעותית במחזורי הפעילות בתחום האופציות. כמו כן, חלקם של הזרים במסחר במט"ח חוזר לעלות – ומהווה כיום כ-40% מהפעילות בשוק.

האירו הגיע לרמה הנמוכה ביותר מול השקל זה 15 שנה – 3.82 שקלים – אך חזר לטווח של 4.05-4.30 שקלים, לאור ההתחזקות העולמית שלו. זאת, על רקע תוצאות "שפויות" יותר ונוחות עבור השווקים בצרפת, הולנד וגרמניה. השיפור בכלכלות אירופה וצמצום תוכנית רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי האירופי העצימו את המגמה של התחזקות האירו.

כמו כן, לאחר הצהרות לוחמניות, נראה שלקראת סוף השנה דיוני הברקזיט עולים על פסים מעשיים. עובדה זו, יחד עם סכום שמסתמן כמוסכם ליציאה מהאיחוד (כ-45-55 מיליארד אירו) מחזקים את הפאונד ביחס לשאר המטבעות.

מה הלאה?

להערכתנו, תמו ימי ביצועי היתר של השקל – וכמה גורמים תומכים בכך. ראשית, פער ריביות הולך ונפתח בטווחים הקצרים והבינוניים בין ישראל לשאר העולם. שנית, לחצים פוליטיים וגיאופוליטיים יוצרים סביבת רקע פחות אוהדת לשקל; ובנוסף, הפוטנציאל להאטה במשק בכלל וביצוא בפרט ביצוא מכביד על השקל, ומאותת גם שאולי יהיו פחות דולרים למכור. חשוב גם לזכור שרפורמת המס של טראמפ, שעברה בסנאט בסוף נובמבר, בלמה את היחלשות הדולר בעולם.

במוקד תשומת הלב ב-2018 יעמדו ארבעה נושאים עיקריים, ובראשם השפעת רפורמת המס על הכלכלה האמריקאית והמטבעות. ההיבטים המסקרנים יהיו ההשפעה על הצמיחה והיקף החזרת הון חברות לארה"ב במסגרת רפורמת המס והמרות המט"ח חזרה לדולר בגינן. הרפורמה עשויה לחזק את הדולר בטווח הקצר.

נושא נוסף הוא השינויים בצמרת הבנק הפדרלי, כאשר צפויים להתחלף גם יו"ר וגם חמישה נשיאים – מה שמקשה להעריך את המדיניות הצפויה של הפד ב-2018. השוק מצפה לשתיים או שלוש העלאות ריבית בשנה הבאה, אך יהיה קשוב לאמירות ואימוץ אפשרי של "רוח המפקד" (טראמפ).

העולם כולו יעקוב אחרי המשך הסייקל החיובי באירופה, שהשיפור בכלכלה שלה בולט במיוחד על רקע מה שנראה כרפיון מסוים בכלכלות הגדולות של ארה"ב וסין. התמשכותו של סייקל זה תלחץ על הבנק האירופי המרכזי להמשיך להדק את החגורה המוניטרית, ותגרור התחזקות של האירו. ביחס לשאר חלקי העולם, התמונה מורכבת יותר - מצפון קוריאה, דרך חקירות מעורבות רוסיה בבחירות האמריקאיות ועד המזרח התיכון, נראה שהפוטנציאל לעימותים גובר ב-2018.

ישראל / אייל דבי
E

2018 תהיה דומה ל-2017 – רק מאתגרת יותר

אייל דבי

הפיננסים והביטוח כבר לא מתומחרים בחסר באופן כה בולט, אבל עדיין מומלצים; ובאשר למניות הפארמה, נראה שההזדמנות מעבר לפינה

מה היה לנו ב-2017 בשוק המקומי? התשואה של מדד ת"א 125 מתחילת השנה אמנם נמוכה יחסית לעולם – 3% בלבד, אולם, אבל אם מנטרלים את חברות הפארמה, ובעיקר את טבע שגררה את השוק כולו למטה, ובוחנים את ת"א 90 – מקבלים תשואה נאה הרבה יותר, של 18%. כלומר, לא מעט מגזרים עשו עבודה יפה השנה – והממוצע, הכולל את טבע, מעוות את התמונה הכוללת.

חוץ מהתאריך הקלנדרי, אין הרבה הבדלים בין השנה שעברה לשנה שתהיה. אך יש הבדל אחד משמעותי – השנה הבאה תהיה מאתגרת הרבה יותר, ויהיה קשה יותר להכות את המדדים. בסוף 2016 היינו בטוחים שגם הפיננסים וגם הסקטור הביטוחי מתומחרים בחסר באופן בולט, ולכן קבענו כי הם ראויים למשקל יתר; המלצנו גם על המניות מוטות הצריכה הפרטית – למשל פוקס, כי חזינו שהצריכה הפרטית תהיה המנוע שימשוך את התמ"ג. היינו ממוקדים בחברות פיננסים, צריכה ותקשורת – ולא המלצנו על הפארמה.

בפועל, סקטורי הקמעונאות, המזון, ההלבשה, הביטוחים והבנקים השיגו תשואה עודפת השנה - וסקטור הפארמה ירד בחוזקה. כתוצאה מכך, העיוותים בשוק שעליהם הצבענו בשנה שעברה כבר פחות בולטים ורלוונטיים. הבנקים הגיעו פחות או יותר לשווי המתאים, אבל ביחס לסיכון שלהם ולתשואה השוטפת שהם יתנו, זו עדיין השקעה ראויה בהחלט. אמנם ב-2018 לא יחזרו התשואות שראינו בשנה שעברה, אבל גם תשואות נמוכות יותר עדיין ראויות.

מה הלאה?

אנו חוזרים על ההמלצות שלנו מלפני שנה – אך בעוצמה נמוכה יותר. אנו מעריכים שהצריכה הפרטית תהיה מנוע הצמיחה של המשק גם ב-2018, ולכן, להערכתנו, אותן חברות מזון מוטות הצריכה הפרטית ורשתות ההלבשה ממשיכות להיות מעניינות ויתנו תשואה ראויה. גם הבנקים וחברות הביטוח ימשיכו להיות הזדמנות השקעה ראויה, גם אם התשואה שיניבו בשנה הבאה תהיה נמוכה ביחס לשנת 2017.

לגבי הפארמה – אם בשנה שעברה התרחקנו מהסקטור, כיום המצב שונה. להערכתנו, ההזדמנות מעבר לפינה, ובהמשך השנה, המחירים יהיו שווים את רמות הסיכון. עדיין לא ברור מתי יגיע הרגע הזה – אבל הוא לא רחוק.

אייל דבי – מנהל דסק מחקר מניות, חדרי עסקאות ני"ע ישראלים

Facebook