דה מרקר
מה צפוי לשווקים במחצית השנייה של 2017?
האנליסטים של לאומי שוקי הון מסכמים מחצית ראשונה ומסתכלים קדימה
E

האם הריבית תעלה? האם הדולר ימשיך להיחלש? לאן מחיר הנפט יגיע? סיכום ביניים לשנת 2017 ותחזית לששת החודשים שנותרו

מניות / דניאל רפופורט
E

התשואה היא בעיני המתבונן

דניאל רפופורט

מדדי המניות בארצות הברית שוברים שיאים חדשות לבקרים בעוד תשואת מדדי המניות בתל אביב מתחילת 2017 מתנדנדת סביב האפס נכון לכתיבת שורות אלו (3/7/2017). לכאורה, נראה כי עשה טוב מי ששם את כספו אצל הדוד סם. מדד ה-S&P500, המהווה מדד הייחוס של אמריקה הצפונית, רשם תשואה של 8.5% באותה תקופה. אך כפי שהכותרת מרמזת, יש רכיב נוסף שיש להביא בחשבון בהשוואה שכזו והוא משנה את התמונה. הגרף המובא מטה מציג את ביצועי מדד ת""א 125, המהווה מדד הייחוס הנפוץ למניות בישראל ומשווה אותם לביצועי מדד S&P500 מתחילת השנה.

ועכשיו הבה נביט בגרף הבא, אשר מציג גם הוא את ביצועי מדד ת""א 125 ומשווה אותם לביצועי מדד S&P500 מתחילת השנה. אך בשונה מהגרף שלמעלה, הגרף הבא מבטא את השינוי במחירי המניות בשקלים חדשים עבור שני המדדים.

כפי שניתן לראות, אם בוחנים את המדדים בעיניו של משקיע אשר מודד תשואה בשקלים חדשים, לא רק שהמדדים הניבו ביצועים דומים, אלא אפילו למדד ת""א 125 יתרון קל על מדד S&P500, זאת משום שהשקל התחזק בכ-9% מתחילת השנה. כלומר, משקיע ישראלי שלא גידר את החשיפה לדולר ארה""ב לא הרוויח כלל, במונחי שקלים, על השקעותיו בארה""ב. מנקודת מבט הפוכה, משקיע מחו""ל שמודד את תשואת השקעותיו בדולר ארה""ב, הרוויח כ-9% על השקעה במדד ת""א 125 מתחילת השנה (בהנחה שלא גידר את החשיפה שלו לשקל) למרות שהמדד לא זז.

מה הלאה?
במבט קדימה אל עבר חצי השנה שנותרה ל-2017, סביר להניח שהשקל לא ימשיך להתחזק באותו הקצב ביולי עד דצמבר, אך למשקיע ה""שקלי"" מומלץ לנהל את החשיפה המטבעית בנפרד מהחשיפה למדד מניות זה או אחר.

דניאל רפופורט – מנהל דסק מניות ונגזרים

ביטוח / אייל דבי
E

תשואה של 18% בחצי שנה, ועוד היד נטויה

אייל דבי

מדד מניות הביטוח רשם תשואה של 18% במחצית הראשונה של 2017 (וחמש מניות הביטוח הגדולות רשמו תשואה של כמעט 60% בשנה האחרונה), מה שמוביל למחשבה שנוצרה הזדמנות לממש את ההשקעה.

אין חולק שמדובר בעליית שערים אגרסיבית, כך שיש הטוענים שאסור לפספס את "החנינה" הבלתי צפויה שניתנה - כלומר לאסוף רווחים ולצאת מיידית מההשקעה. אז זו בדיוק הנקודה, שאנחנו מתקשים למצוא לכך הצדקה, לפחות לא בצד הכלכלי של המשוואה. נאמר זאת באופן הבא: מבחינתנו, נסיקת מניות הביטוח היא לא יותר מתיקון חלקי ומתבקש לפאניקה הקיצונית ששררה, כך שגם אם עליית הערך האחרונה נראית אגרסיבית ומרתיעה, אנו סבורים כי רמת המחירים עדיין נותרה זולה - בוודאי לא יקרה. לדידנו, המשמעות היחידה לתשואה בשנה האחרונה, היא שהאנומליה פשוט התכווצה.

העיוות בתמחור הנוכחי הרבה פחות מובהק מזה שהיה לפני פחות משנה, ועדיין, המסקנה שעולה ממנו מספיק בהירה - והיא חוטאת בשמרנות יתרה. מדוע? מהסיבה הפשוטה, שתשואת ההון הממוצעת שחזויה - כפי שמשתקפת ממחירי המניות - נמוכה משמעותית מרווחיותן השוטפת של החברות.

החששות של שוק ההון מסקטור הביטוח לא עומדים במבחן המספרים. נכון שהשונות ברווח הנקי של חברות הביטוח גבוהה, אבל זה איננו סיכון המאיים על חוסנן וקיומן של החברות. יתרה מכך, סקטור הביטוח הוא אחד מהענפים היותר תזרימיים, המתאפיין ביציבות וקשיחות של שורת ההכנסות - קרי הפרמיות שנגבות. גם הצמיחה בביקוש למוצרי ביטוח אינה מונוטונית וחדה, אלא נמשכת מזה תקופה ארוכה, והתשואה על ההון נושקת לשתי ספרות. בנוסף, אין צפי לירידת מדרגה ברווחיות בענף.

בהערת ביניים נציין כי ההסתכלות שלנו על סקטור הביטוח נעשית בצורה אחודה, וזה לא משום שאין הבדלים בין חברה אחת לשנייה, אלא משום שהתנהגות המניות - כמו גם ביצועי החברות - מאד דומה.

מה הלאה?
מניות הביטוח המקומיות אכן אינן זולות כפי שהיו לפני שנה, אבל להערכתנו הן עדיין אטרקטיביות להשקעה. שוק ההון ממשיך להניח ירידת מדרגה ברווחיות הליבה, בזמן שאין לכך כל סימוכין בתוצאות הכספיות - לא באלה שהיו, וגם לא באלה שחזויות.

אייל דבי – מנהל דסק מחקר מניות, חדרי עסקאות ני"ע ישראלים

מט"ח / ליאור פאוסט
E

פוקוס על נתוני המאקרו שמגיעים מארצות הברית

ליאור פאוסט

בחצי הראשון של השנה הנרטיב השולט בשוק היה התפוגגות אפקט טראמפ וחולשה של הנתונים בארצות הברית. ללא כל קשר לאכזבה מהנשיא הנכנס, קשה להתעלם מכך שהפד העלה ריבית - פעמיים. במקביל, הפד דאג לאורך כל הדרך להדגיש שהוא רואה את החולשה בנתונים כחולפת.

מבחינת המטבעות מתחילת השנה, הסיפור הוא התפוגגות אפקט טראמפ. האינדקס הדולרי DXY (סל המטבעות האמריקאי מול ששה מטבעות מרכזיים) עלה החל מבחירתו של טראמפ מרמות של 97 דולר עד ל-103.50 דולר. יחד עם הצפי לרפורמות מס, הקלות ברגולציה ותוכנית פיסקאלית מאסיבית - אשר לא הגיעו, האינדקס ירד חזרה לרמתו המקורית.

בהסתכלות קדימה על החצי השני של השנה טראמפ כבר לא מעניין, הוא הפך להיות קופסה שחורה שלא ניתנת לחיזוי ולכן השוק והפד מתעלמים ממנו בתוכנותיהם. הסיפור ששווה לעקוב אחריו מבחינת ההשפעה שלו על השווקים כולם ושוק המטבעות בפרט, הוא הפער הגדול בין ציפיות הפד לציפיות השוק בכל הקשור לתוואי העלאות הריבית בארצות הברית.

לפי ה-Dot Plot, שהיא התחזית המצרפית של נשיאי הפד לשנים הקרובות, הרי שעד סוף שנת 2018 צפויות ארבע העלאות ריבית נוספות, אחת השנה ועוד שלוש ב- 2018. השוק לעומת זאת מתמחר העלאה אחת בלבד. הפער הזה יצטרך להסגר אל מול מציאות מסוימת, אבל השאלה הגדולה היא האם זו תהיה המציאות אותה חוזה הפד או השוק.

האסכולה הפסימית, שהיא גם הקונצנזוס בשוק – זו שרואה העלאה אחת בלבד עד לסוף 2018, אומרת שהלחצים הדיס-אינפלציונים, אלו שמורידים את מחירי הנפט וגורמים לשכר להישאר תקוע גם במצב של תעסוקה מלאה, יחד עם חשש ממיתון מתקרב, יבלמו את הפד. במצב כזה, הפד יאלץ לשקף זאת באיזה שהוא שלב לשווקים והדולר עלול להיחלש.

האסכולה השנייה – האופטימית שהיא גם דעת המיעוט – טוענת שאולי הפד לא עד כדי כך אופטימי, אבל תפישת העולם שלו השתנתה מן היסוד. אם בעבר הפד העלה ריבית כי הוא היה צריך (ויסות לחצים אינפלציוניים עתידיים ושמירה על יציבות מחירים), הרי שבתפישת העולם החדשה של ניצי הריבית, הפד יעלה ריבית כי הוא יכול. כלומר, כל עוד המצב יאפשר זאת, הפד ינסה להמשיך ולהעלות ריבית, דווקא מתוך אותו חשש של מיתון מתקרב, וזאת כדי לייצר תחמושת מספיקה להתמודדות עם האטה בכלכלה. אם התרחיש הזה נכון, יצטרך השוק להתיישר עם המציאות הזו והדולר יעלה.

מה הלאה?
הפער יוצא הדופן בין הפד לשוק ירכז תשומת לב רבה, וברור שבסוף גם תרחיש אחד יגבר. לכן, בכל הקשור למט"ח ונגזרים, יש לשמור על פוקוס גבוה מאוד על נתוני מאקרו בארצות הברית, ובייחוד אלו של השכר ומדדי המחירים ליצרן ולצרכן. במקביל, כדאי לעקוב אחר כל אמירה של מי מנשיאי הפד.

ליאור פאוסט – מנהל דסק מסחר מט"ח

מאקרו / דודי רזניק
E

היציבות נמשכת

דודי רזניק

המחצית הראשונה של שנת 2017 כבר מאחורינו ונראה כי היציבות בגזרת המאקרו המקומית נמשכת. ריבית בנק ישראל המצויה ברמת השפל מאז תחילת שנת 2015 המשיכה גם במחצית השנה האחרונה להיוותר ללא שינוי, וחשוב מכך, נראה כי גם לאורך השנה הקרובה כולה לא צפויה להשתנות.

המגמות העיקריות משנת 2016 המשיכו בשינויים קוסמטיים גם במחצית הראשונה של שנת 2017 ובעיקרן המשך סביבת אינפלציה נמוכה, גם אם במהלך החודשים האחרונים יצאה האינפלציה מהטריטוריה השלילית. השקל המשיך להתחזק מול הדולר וקבע שיאים חדשים מול סל המטבעות למרות האצה בקצב רכישת הדולרים של בנק ישראל, והמשק המשיך לצמוח (בנטרול גורמים חד פעמיים כגון ייבוא כלי רכב) בקצב של קצת מעל ל-3% לשנה.

בעולם סביבת המאקרו ממשיכה להתאפיין באינפלציה נמוכה וצמיחה ממותנת ולכן ממשיכים בנקים מרכזיים בהרחבות המוניטאריות כאשר חריג הינו הבנק הפדרלי בארה"ב שהעלה את הריבית פעמיים נוספות במהלך המחצית הראשונה של שנת 2017 וצפוי להמשיך להעלות את הריבית במהלך השנה הקרובה למרות העובדה כי האינפלציה בארה"ב אינה מרימה ראש בשלב זה.

אפקט בחירת טראמפ לנשיאות שהשפיע מאוד על השווקים הפיננסיים בשלהי שנת 2016 ובראשית שנת 2017, החל להתפוגג בתקופה האחרונה, על רקע אכזבה מהמדיניות של טראמפ בפועל, ובעיקר בא לידי ביטוי בירידה מחודשת בתשואות איגרות החוב של ארצות הברית והיחלשות של הדולר במסחר בעולם.

בשווקים הפיננסיים המקומיים בלטה מגמה של הגדלת הסיכון בתיקי ההשקעות. מגמה זו באה לידי ביטוי בהאצה בגיוסי קרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב קונצרניות על חשבון פדיונות בקרנות הנאמנות הכספיות וקרנות מסוג איגרות חוב מדינה. המשך קיומה של מציאות של תשואות נמוכות ביותר באפיקים הסולידיים המשיכה לשלוח את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות בעלות פוטנציאל סיכוי גבוה יותר, גם אם מדובר בעלייה ברמת הסיכון או כפי שאנו מכנים כעלייה ב"תיאבון הסיכון".

מה הלאה?
המגמה החיובית בבורסות העולם צפויה להימשך בעיקר על רקע המשך קיומה של מציאות של ריבית אפסית במרבית המקומות בעולם. עם זאת, מהלך העליות של החודשים האחרונים ממחיש את העובדה כי שווקים "זולים" ממש כבר קשה למצוא.

נקודה אחרונה למחשבה הינה העלייה הדרמטית בפעולות טרור של קיצונים אסלאמיים ברחבי אירופה ובעיקר בבריטניה במהלך החודשים האחרונים. לפי שעה לפעולות טרור אלו לא הייתה השפעה משמעותית אם בכלל על השווקים הפיננסיים והשאלה המתבקשת היא - עד מתי?.

דודי רזניק – מנהל דסק מחקר מאקרו, חדרי עסקאות ני"ע ישראלים

נפט / אוהד חיים
E

התקוות לקיצוץ התפוקה התבדו, אבל הכיס שלנו הרוויח

אוהד חיים

בתחילת 2017 הסכימו מדינות אופ"ק לחתוך את תפוקת הנפט ב-1.2 מיליון חביות ליום, ועוד 600 אלף חביות מהמדינות שאינן חברות, כמו רוסיה ומקסיקו. המשקיעים קיבלו את ההסכם בברכה, אך אנו היינו מעט סקפטיים לאור אי הוודאות הרבה. סימן השאלה הגדול ביותר היה סביב תעשיית פצלי השמן בארצות הברית – האם היא תחזור להפיק חביות, ובאיזו מהירות.

בפועל, קרו שני דברים משמעותיים. ראשית, תפוקת הנפט בארצות הברית גדלה בחצי מיליון חביות; ובנוסף, לוב וניגריה, שהוחרגו מההסכם כי סבלו מהפרעות טרור וממתיחות גיאופוליטית, חזרו להפיק נפט. לוב חזרה לרמות של 700 אלף חביות נפט, וניגריה חזרה להפיק 1.7 חביות נפט.

בשורה התחתונה, ארגון אופ"ק רצה להחזיר את רמות המלאי לממוצע חמש שנים של המלאים - מעין בנצ'מרק המעיד על כך שהשוק מאוזן מבחינת היצע-ביקוש, כשבשלוש השנים האחרונות המלאים חרגו משמעותית מהממוצע. כרגע נראה שהארגון לא הצליח להשיג את יעדו. הדבר בולט ביתר שאת עם פתיחת העונה החמה, שמאופיינת בדרך כלל בביקושים ערים לנפט – אך לפי הערכות, השנה הביקושים לנפט יהיו נמוכים ביחס להיצע.

כל אלה משתקפים היטב במחירי הנפט. מתחילת השנה, מחיר הנפט נכנס לטריטוריה דובית ורשם ירידה של 20% - כשגם פגישת מדינות אופ"ק, שנערכה במאי, לא עזרה לתמוך במחירים.

למעשה, בסוף יוני נסחר הנפט במגמת ירידה ומחירו הגיע לשפל של עשרה חודשים, כשהמשקיעים מעריכים כי האתגר של אופ"ק בייצוב מחיר הנפט קשה מהצפוי. המשקיעים מחכים לראות אם אופ"ק יעמוד מאחורי התחייבות -" Whatever It Takes" - אולם כרגע הסבירות לכך נמוכה.

מה הלאה?
בעוד שחברות פצלי השמן האמריקאיות מגלות יכולת עמידה מרשימה, המתיחות בין קטאר למדינות המפרץ מעמידה בסימן שאלה את יכולתו של אופ"ק לשדר למשקיעים חזית אחידה ורצון משותף לעמוד במכסות הקיצוץ. במילים אחרות, כרגע אין צפי לאירוע שיתמוך במחירי הנפט בטווח הקרוב, כך שהקיץ כנראה שנוכל להשתמש בעודף שנותר לנו מהתדלוק של הרכב לקניית ארטיקים.

אוהד חיים – אנליסט חדרי עסקאות ני"ע זרים

הריבית בשווקים / רוני גיטלין
E

המשקיעים ממשיכים ליהנות מהריבית הנמוכה

רוני גיטלין

סיפור המחצית הראשונה של 2017 הוא גם תמצית ששת החודשים הראשונים לכהונתו של נשיא ארצות הברית החדש, דונלד טראמפ, ובמידה רבה, זה גם היה האירוע המרכזי שהשפיע על השווקים. מצד אחד של הזירה, הציפיות לשינויים דרמטיים, מצד שני, האכזבות בהמשך.

אם לשפוט על פי הצהרות הבחירות, ברגעים אלו ממש היינו אמור להיות עדים למשבר כלכלי במקסיקו כתוצאה מחומה חדשה, אינפלציה שנובעת מהעלאת מסי קנייה ושינוי הסכמים בינלאומיים, ריבית גבוהה יותר מזו שהורגלנו אליה וגם משבר עם סין. אבל כל זה רק בתיאוריה.

במבחן המציאות, הרוב לא יצא לפועל, וגם הצעדים שטראמפ מצליח לקדם מתרחשים לאט לאט. אכן טראמפ עושה דברים שלא כולם אוהבים (ע"ע היציאה של ארצות הברית מהסכם פריז), אבל הכל קורה לאט, ולכן לא משפיע בינתיים לרעה על הכלכלה.

נוסיף למשוואה את העובדה שהבנקים המרכזיים עדיין מזרימים הרבה מאוד כסף, ובמרבית המדינות העלאת ריבית נראית רחוקה.

ומה קורה בבורסות? – המשקיעים ממשיכים ליהנות מהחגיגה בחסות הזרמה של הכסף הזול של הבנקים המרכזיים והריביות הנמוכות. בהתאם, שוקי המניות המרכזיים עלו בחצי השנה האחרונה בכ-10% (תשואה שהשווקים בדרך כלל מציגים בשנה, אם לא יותר).

מה הלאה?
מצד אחד אנחנו רואים את גדולי המשקיעים בעולם מזהירים מהמצב. כך למשל, ביל גרוס מזהיר מבועה וסיכון לשוק המניות שלא היה מאז 2008. יחד עם זאת, הריבית הנמוכה גורמת לתימחור שונה מזה שהיה בעבר וכרגע קשה לראות באופק איזה משבר או שינוי מהותי באחת המדינות. במילים אחרות, ללא משבר פתאומי, נראה שהריבית הנמוכה תמשיך להזרים כספים לשוקי המניות, וכרגע קשה לראות באופק משהו שיעצור את זה.

רוני גיטלין – מנהל חדר עסקאות ניירות ערך זרים

לכותב הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הנתונים מעודכנים לחודש יוני 2017.

Facebook