עיקרי התוכנית הכלכלית שהוצגה הערב:

■  כ-11 מיליארד שקל למערכת הבריאות

■  17 מיליארד שקל בתשלום דמי אבטלה וחל"ת

■ מענק של עד כ-7,000 שקל בממוצע לחודשיים (אפריל-מארס) לעצמאים שפרנסתם נפגעה 

■  3 מיליארד שקל בהחזר מקדמות מס הכנסה 

■ ביטול תשלום ארנונה (לא נמסרו פרטים על תקופת הביטול)

■ 8 מיליארד שקל - קרן הלוואה בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים משופרים

■ קרן של כ-6 מיליארד שקל לעסקים גדולים, שמחזורם מעל 400 מיליון שקל 

■ קרן מנוף של כ-4.5 מיליארד שקל לשיקום העסקים לאחר המשבר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הציגו הערב את התוכנית לסיוע כלכלי למשק. התוכנית, ב-80 מיליארד שקל, צפויה להזניק את הגירעון לכ-10% ואת יחס החוב תוצר לכ-75%.

נתניהו אמר: "נחמיר את הגבלות התנועה. יש קבוצות שמפרות זאת - זו הפקרות ממדרגה ראשונה. הוריתי לכוחות הביטחון להתמקד במקומות האלה. נמנע מגורמים קיצוניים לפגוע בבריאות הכלל. נצמצם את ההתקהלויות הציבוריות. לא תהיה התקהלות של יותר משני אנשים שאינם בני אותה משפחה. תפילות יתאפשרו רק ביחידות. לא בקבוצות. לוויות - נאפשר השתתפות של עד 20 איש. מקומות העבודה עוברים לעבודה בהיקף של 15%. יהיו החרגות". 

נתניהו הוסיף: "אישרנו תוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל - לשלושה ארבעה חודשים. זה 6% מהתל"ג וזה המון. חצי מהסכום יבוא מקופת המדינה - וחצי מאשראי".

שר האוצר משה כחלון אמר: "ישראל מתמודדת עם המשבר הכלכלי הגדול בתולדותיה. קפצנו לכמיליון דורשי עבודה. זה מספר בלתי-נתפש. ענפים שלמים נסגרים, ומאות אלפי משקי בית קורסים תחת הנטל הכלכלי. המדינה נכנסה למשבר עם משק איתן, עם האבטלה הנמוכה ביותר בתולדות המשק, בדירוג האשראי הטוב ביותר מאז קום המדינה. אנו נחזור לאיתנות כלכלית – הרבה יותר מהר ממה שמצפים. המצב הזה לא יימשך לנצח. אני מאמין שמיד לאחר פסח, המשק יחזור לתפקד, אמנם בהדרגה. התוכנית שהבאנו היום היא הגדולה ביותר שידעה הכלכלה הישראלית אי פעם. היא נועדה לתת מענה מקיף למשבר. אנו מוסיפים 70 מיליארד שקל ל-10 מיליארד השקלים שהקצינו בעבר.

שר האוצר משה כחלון, במסיבת העיתונאים
שר האוצר משה כחלון, במסיבת העיתונאיםצילום: צילום מסך

"ברובד הראשון, התוכנית כוללת 10 מיליארד שקל למערכת הבריאות כדי להילחם בנגיף הקורונה.

"הסעיף השני הוא רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, לשכירים ולגיל השלישי בסדר גודל של כ-20 מיליארד שקל.

מה יקבל בעל עסק קטן
מה יקבל בעל עסק קטן (מקור: משרד האוצר)
מה יקבל בעל עסק בינוני
מה יקבל בעל עסק בינוני (מקור: האוצר)
מה יקבל שכיר שעבודתו הופסקה
מה יקבל שכיר שעבודתו הופסקה (מקור: האוצר)

"הרובד השלישי הוא סיוע לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים להמשך תפקודם. לשם כך הקצינו 32 מיליארד שקל.

"בסעיף רביעי – תוכנית האצה למשק ושמירה על מנועי צמיחה ליום שאחרי. לשם כך הקצינו 8 מיליארד שקל.

"אני יודע שזה לא יחזיר את המצב לקדמותו. ככל שנידרש נבצע שיפורים, ואין לי ספק שככל שהמשבר יימשך לאורך זמן, נידרש לתוכניות נוספות. לא ניתן למשק הישראלי לקרוס. משרד האוצר יעשה הכל כדי לחזר ולייצב את המשק גם אם נצטרך להקצות משאבים נוספים.

"התוכנית כוללת 17 מיליארד שקל בתשלום דמי אבטלה וחל"ת, לאחר שהקלנו את התנאים לתשלום דמי אבטלה. בעבר כדי לזכות בדמי אבטלה היו צריכים לצבור 12 חודשי עבודה אחורנית. קיצרנו את זה לשישה. שנית, הארכנו את תקופת הזכאות לכ-130 אלף אזרחים מעל גיל 67, שלא היו זכאים לדמי אבטלה. הם יוכלו לקבל חל"ת או דמי אבטלה. הקצינו כ-3 מיליארד שקל במענקים לעצמאים שפרנסתם נפגעה. בחודש הקרוב הם יקבלו עד 6,000 שקל, בחודש הבא עד 8,000 שקל, כך שהממוצע יהיה עד 7,000 שקל לכל בעל עסק שפרנסתו נפגעה מהקורונה.

"הקצינו כ-6 מיליארד שקל כדי לתת מענה לעסקים שנפגעו ועוד 3 מיליארד שקל בהחזר מקדמות מס הכנסה של ינואר ופברואר לעסקים שנפגעו. זה אומר שאם נפח העסקים של עסק נפגע, הוא יקבל בחזרה את הפער. הקצינו 3 מיליארד שקל לביטול ארנונה לעסקים – ביטול ולא דחייה. לא רצינו להגיע למצב שעסק שנסגר ישלם ארנונה.

"ב-8 מיליארד שקל הקמנו קרן הלוואה בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים ומשופרים, לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל. הקרנות החדשות ידידותיות יותר ובתנאים טובים יותר. ההחזר מתחיל רק בעוד שנה, ובמשך השנה הזאת הלווה לא משלם קרן וריבית. את הריבית אנחנו מממנים לשנה הראשונה.

"הקמנו קרן נוספת של כ-6 מיליארד שקל לעסקים גדולים, שמחזורם מעל 400 מיליון שקל. קרן נוספת בכ-4.5 מיליארד שקל תהיה קרן מנוף, כדי לשקם את העסקים מיד לאחר המשבר, ועוד כ-25 מיליארד שקל יוקצו לצרכים נוספים. נקצה עוד 70 מיליון שקל כדי לטפל באוכלוסיות שאולי נשמטו – לא נזנח אף אוכלוסייה".

אמיר ירוןצילום: אייל טואג

נגיד בנק ישראל: "חייבים למקד את הסיוע באלו שנפגעו ישירות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר: "חבילת הצעדים הפיסקליים שפורסמה הערב, וגובשה תוך שיתוף פעולה מלא של צוותי משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, נועדה לאפשר למשק לצלוח את תקופת המשבר תוך פגיעה כלכלית מינימלית ככל שניתן בציבור השכירים והעצמאים ויצירת תנאים להתאוששות המגזר העסקי כאשר המגבלות הבריאותיות יאפשרו זאת; היא חשובה מכמה היבטים:

ראשית היא נותנת מענה לסוגיות הכלכליות השונות שעל הפרק: תמיכה בצרכים הנוכחיים של משקי הבית, סיוע לשרידות המגזר העסקי כדי לצמצם את הנזקים תחת המגבלות, ויצירת התנאים להזנקת הפעילות במשק "ליום שאחרי" כשזה יגיע עלינו לטובה. התמיכה בשרידות העסקים בעת הנוכחית חשובה שכן מידת ההתאוששות ויכולת העסקים לקלוט חזרה את מרבית העובדים בתקופה שאחרי ההגבלות על הפעילות המשקית, תיקבע רבות ממידת השמירה על הרציפות הכלכלית הנוכחית.

שנית, התוכנית מפחיתה את אי-הודאות לתקופת הזמן הקרובה. המשק, ובעיקר המגזר העסקי, זקוקים כעת לוודאות הכלכלית המירבית שיכולה הממשלה לספק לו, והתכנית שפורסמה הערב מקלה על המשך הפעילות הכלכלית תחת המגבלות הנגזרות מצרכי מערכת הבריאות.

ושלישית, גודל התכנית עד כה מותיר גם מרחב פעולה תקציבי עתידי במידה וזה יידרש, שכן אנו עדיין מצויים בעיצומן של ההתפתחויות הבריאותיות והכלכליות.

הקצאת המשאבים המלווה את התכנית נדרשת בימים אלו, גם במחיר של הגדלת הגירעון. זה מה שעושות ממשלות בכל העולם, ובהיקפים עצומים - וזו העת לעשות זאת גם כאן. כנגיד בנק ישראל, כמי שקרא לריסון תקציבי בתקופה שלפני המשבר, אני תומך באופן מלא בצעדים הללו. לשמחתי, המצב המאקרו-כלכלי הטוב יחסית בו נכנסנו אל המשבר עומד לזכות המשק ומאפשר זאת.

אדגיש כי אנו חייבים למקד את הסיוע הכלכלי ככל שניתן באלו שנפגעו ישירות מהמשבר. עלינו לסייע למי שפוטר או יצא לחל"ת והכנסתו נפגעה כתוצאה מכך ובמי שהעסק שלו נסגר כתוצאה מהמגבלות והשלכותיהן. המיקוד הזה יאפשר למקסם את התועלת מהקצאת המשאבים. אני סמוך ובטוח שמשרד האוצר הפעיל את הכלים החיוניים לעשות זאת.

בנק ישראל נקט זה מכבר במגוון צעדים משמעותיים בתחומי המדיניות שבאחריותנו – הזרמנו מיליארדים רבים של נזילות לשווקים כדי להוריד את הריביות לעסקים ולמשקי הבית,  פעלנו בשוק המט"ח כדי למתן את התנודתיות העזה בשער החליפין.  ונקטנו בצעדים רבים מול מערכת הבנקאות כדי לאפשר לה להמשיך ולהציע אשראי, ולפרוס הלוואות לעסקים ומשקי הבית שזקוקים לכך. היכולת שלנו לנקוט בכל הצעדים האלו היא תוצאה של המדיניות האחראית שננקטה לאורך השנים בשמירה על יציבות המערכת הבנקאית, והרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל.

השילוב בין התוכנית הפיסקלית החדשה שהוצגה היום והפעולות שבנק ישראל נוקט בהן מייצר השפעה שהיא גדולה מכל רכיב בנפרד, ויגביר את יכולתם של משקי הבית והעסקים לעבור בהצלחה את תקופת המשבר ולהחזיר את המשק לפעילות.

אני חוזר ומדגיש שנעשה כל מה שבידנו על מנת להחזיר את הביטחון והיציבות הכלכלית למשקי הבית ולעסקים בישראל. אני סמוך ובטוח שבכוחות משותפים נצלח את המשבר בשלום ונחזיר את המשק למסלול של צמיחה.

נשיא להב, רועי כהן
נשיא להב, רועי כהןצילום: תומר אפלבאום

נשיא העצמאים: התוכנית היא בדיחה עצובה

עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אמר: "בתוכנית הזאת אין שום בשורה לעצמאים ולעסקים הקטנים. שוב הם מוצאים את עצמם בסוף שרשרת המזון ובלי מענה אמיתי לצרכים האמיתיים שלהם . מדינת ישראל מתחלקת לשני עמים-  שכירים עם פתרונות ובטחון כלכלי ועצמאים שמופקרים לגורלם. התכנית הייתה צריכה לכלול את עקרון השיויון - דמי אבטלה לעצמאים כמו ציבור השכירים, לא טובות, לא נדבות. אנחנו לא אזרחים סוג ב'. 

"התוכנית הייתה צריכה לכלול מתן פיצוי לעסקים שהמחזור שלהם נפגע ביותר מ-25%, בדיוק כמו אחרי מלחמת לבנון ה-2 ולא הסדר עמום ובלתי מסודר שרב הנסתר מהגלוי בו חובה ליישם הקפאת כל התשלומים במשק למשך 3 חודשים כולל הלוואות בנקאיות והחלת מדיניות של קיזוז הפסדים לאחור -  כשהמטרה להעניק יכולת השרדות לעסקים ליום שאחרי. התכנית הזאת אפילו לא פלסטר, אלא בדיחה עצובה, בה מרבית העצמאים יקבלו 3,000 שקל לפני ניכוי הוצאות ומהם יישאר להם 2,000-1,00 שקל למחיה. המדינה סגרה לעצמאים את העסק, אך היא גם סגרה בפניהם את התקווה ליום שאחרי".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, על התוכנית שהציגה הממשלה: "התוכנית עדיין לא ממצה. הממשלה צריכה להכניס יותר את היד לכיס ולהפעיל את מנגנון מס רכוש במסלול פיצוי לעסקים. עסק שקורס לא יתאושש וללא מכונת הנשמה למשק, יפגע החוסן שלנו כמדינה- חייבים לעבור מדיבורים למעשים כפי שעשו בהרבה מדינות לפנינו. המגזר העסקי חייב לקבל ודאות כאן ועכשיו, על מנת לדאוג להישרדות ובשלב הבא- לצמיחה ולהאצה שתחזיר את המשק לשגרה".

"התוכנית מספקת נזילות לעסקים"

מקורות כלכליים בכירים, שהיו המעורבים בבניית התוכנית, אמרו השבוע ל-TheMarker כי היא חשובה, מפני שהיא מספקת נזילות לעסקים וביטחון כלכלי לצרכנים, וכי היא גם תמומש בטווחי זמן קצרים, כך שהמשק יראה את הסיוע מגיע לידיו במהירות רבה יחסית. להערכתם, התוכנית הזו תחזיק את המשק "צף" עד לסוף מאי.

"מדובר בסדרי גודל של סיוע שונים מאלו של ארה"ב - אבל בכלל לא בטוח שהתוכנית האמריקנית, עם משלוח צ'קים, היא מוצלחת כל כך", אמרו הבכירים. "אבל אלה הם סדרי גודל דומים למדינות אחרות, והם יאפשרו לעסקים להמשיך ולהתקיים לפחות למשך חודשיים-שלושה. זה נותן לנו זמן חיוני, וגם מאפשר לנו מרחב תגובה נוסף בהמשך. יש כל מיני חששות לגל שני, ולמוטציות של הנגיף, ולכן התוכנית הזו שומרת עודף תקציבי להמשך, מבחינת היכולת להמשיך ולממן את הגרעון ואת החוב".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר בתגובה על התוכנית: "התוכנית מציעה תמיכה חשובה  לשכירים, לעצמאים ולגיל השלישי, אך מבחינת המגזר העסקי בכלל היא מאכזבת. התוכנית מחמיצה את העיקר – שהוא פתרון אמת לבעיות התזרימיות וההפסדים של עסקים פעילים?. אין בה נוסחת פיצוי הולמת, על פי מודל פיצוי מוגדר שנוסה בעבר בהצלחה, המבוסס על הירידה במחזור".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, אמר כי התוכנית שהציג משרד האוצר "לא מונעת את קריסת העסקים הקטנים והבינוניים - וכשהם שבורים וללא יכולת ביצוע וייצור, לא יהיה כאן מי שיחזיר את המשק לפעילות". לדבריו, "הנפגעים הגדולים ביותר - כמו ענפי המסעדות, האירועים, ההפקות והמלונאות - לא יקומו לעולם על הרגליים. לגבי העצמאים והעסקים הקטנים - לא יעלה על הדעת שעסק שמרוויח 21 אלף שקל ברוטו, קרי 13.5 אלף שקל נטו, לא זכאי כלל לקבל פיצוי, רק בגלל  שהוא 'עשיר גדול'. עסק כזה לא ישרוד, נקודה. גם גובה הפיצוי למי שמרוויח עד 16 אלף ברוטו לחודש הוא 6,000 שקל בלבד. איך בעל עסק, שיש לו הוצאות קבועות והלוואות וחובות לספקים וגם צריך להביא אוכל לילדיו, יכול להתקיים בכלל מסכום כזה, ואיך מצפים ממנו שבסיום המשבר יעמוד על רגליו? האם הגיוני שימשיכו לשלם מיליארדי שקלים בכל חודש בדמי אבטלה לשכירים, ואילו לעצמאים מגישים תוכנית מגוחכת לפיצוי ישיר, שעלותה 3 מיליארד שקלים מגוחכים בלבד?".

בארגון מנהיגות אזרחית אמרו: "העמותות בישראל קורסות, מאות אלפי ישראלים ישארו ללא מענה – ותוכנית כלכלית שלמה של עשרות מיליארדי שקלים אינה כוללת את המגזר השלישי. כשהעמותות יקרסו, מאות אלפי נזקקים, קשישים, בני נוער בסיכון, עולים ונכים ייפגעו פגיעה ישירה, ולא ישאר מי שישקם. שום פלסטר של הלוואות לא יצליח לכסות את הקטסטרופה שבדרך. המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של מיליארד שקל, שתאפשר אוויר לנשימה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker