80 מיליארד שקל: תוכנית הסיוע צפויה להגדיל את הגירעון ל-10% ואת יחס החוב תוצר ל-75%

מקורות כלכליים בכירים: צריך ללמוד מדרום קוריאה וטייוואן איך יוצאים מהסגר, וחוזרים לעבוד אף על פי שהמגיפה עוד לא חלפה

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איסוף דגימה לצורך בדיקת קורונה בקרית יערים, החודש
איסוף דגימה לצורך בדיקת קורונה בקרית יערים, החודשצילום: אוהד צויגנברג

תוכנית הסיוע למשק, בסכום מוערך של 80 מיליארד שקל, צפויה להיות מאושרת בימים הקרובים - ייתכן שאף הלילה. מקורות כלכליים בכירים הגדירו את התוכנית טובה, למרות מחירה הכבד - הגירעון צפוי לזנק לכ-10% ויחס החוב תוצר יעלה לכ-75%.

התוכנית אינה צפויה לכלול פיצוי לעסקים גדולים על אובדן הכנסות. פיצוי עסקי מוגבל עם זאת, כן יינתן לעסקים קטנים ובינוניים, בין השאר באמצעות ביטול תשלומי ארנונה וכן צעדים נוספים. עיקר התוכנית היא בתחום ההלוואות וערבויות, כפי שנעשה גם במרבית המדינות האחרות. סכומי הסיוע הענקיים, שמדינות אחרות פתחו בהם בעקבת משבר הקורונה, הם בעיקר הלוואות וערבויות להלוואות.

מקורות כלכלים בכירים, המעורבים בבניית התוכנית, ציינו כי היא חשובה, מפני שהיא מספקת נזילות לעסקים וביטחון כלכלי לצרכנים, וכי היא גם תמומש בטווחי זמן קצרים, כך שהמשק יראה את הסיוע מגיע לידיו במהירות רבה יחסית. להערכתם, התוכנית הזו תחזיק את המשק "צף" עד לסוף מאי. "מדובר בסדרי גודל של סיוע שונים מאלו של ארה"ב - אבל בכלל לא בטוח שהתוכנית האמריקנית, עם משלוח צ'קים, היא מוצלחת כל כך", אמרו הבכירים. "אבל אלה הם סדרי גודל דומים למדינות אחרות, והם יאפשרו לעסקים להמשיך ולהתקיים לפחות למשך חודשיים-שלושה. זה נותן לנו זמן חיוני, וגם מאפשר לנו מרחב תגובה נוסף בהמשך. יש כל מיני חששות לגל שני, ולמוטציות של הנגיף, ולכן התוכנית הזו שומרת עודף תקציבי להמשך, מבחינת היכולת להמשיך ולממן את הגרעון ואת החוב".

נתניהו בישיבת ממשלה בשיחת וידאו קונפרנס, החודש
נתניהו בישיבת ממשלה בשיחת וידאו קונפרנס, החודשצילום: חיים צח / לעמ

הבכירים העריכו כי ישראל יכולה להגיע אפילו עד ליחס חוב של 100%, ועדיין תוכל לממן את הגירעונות בעצמה. בנוגע להצעות שהועלו שהגירעון ימומן באמצעות הדפסת כסף על ידי בנק ישראל - צעד שלא נעשה מאז ההיפר-אינפלציה של 1985 - הגורמים העריכו כי לא יהיה בכך צורך. בנק ישראל תומך בינתיים בשוק איגרות החוב הממשלתיות באמצעות התחייבות לרכישת אג"ח בסכום של 50 מיליארד שקל (ההתחייבות היא למלוא הסכום, ולא רק לחלקו) - תמיכה פי שלושה בגודלה מזו שנעשתה ב-2008 - וכבר עתה, הפעילות בשוק האג"ח הורידה את התשואות שם בכ-0.5%. בכך הבנק המרכזי מסייע לממשלה לממן את הגירעון באמצעות פעולות בשוק האג"ח. פעולות נוספות להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני נשקלות למקרה הצורך.

עם זאת, המקורות הבכירים הדגישו כי הדבר החשוב ביותר עתה הוא לתכנן את "אסטרטגיית היציאה" מהסגר, במועד כלשהו לאחר הפסח. שיחרור המשק מהסגר, והחזרה לעבודה, הם גורם המפתח ביכולת של המשק להתאושש. "יש לנו כלכלה חזקה, ונמשיך להיות כלכלה חזקה, גם אם ההקפאה תמשך עד לקיץ", אמרו הבכירים. "אבל חייבים להתחיל ולבנות תוכנית לחזרת המשק לעבודה. ככל הנראה לא תהיה התפרצות עד דצמבר לפחות, והסכנה של גל שני קיימת. לכן חייבים ללמוד איך לחזור לעבוד, אף שהנגיף עדיין פועל. יש מדינות שהצליחו לעשות זאת - דרום קוריאה, סינגפור, הונג קונג, טייוואן. שם חזרו לעבוד, באופן חלקי, עם חבישת מסיכות חובה, הגבלה על מספר הקונים בכל חנות ועל מספר השוהים בקניון, אבל עדיין נותנים לאנשים לעבוד".

לדבריהם, המדיניות הישראלית צריכה ללמוד יותר "ממה שקורה בדרום מזרח אסיה, מאשר מהאמריקנים". לדבריהם, גם אין צורך בהחרפה נוספת של הסגר, ואסור להגיע לסגר מלא - שילוב של סגר על אוכלוסית הקשישים, עם בדיקות מרובות ובידוד של נשאים, הוא אסטרטגיה טובה יותר להתמודדות עם המגיפה מאשר סגר ללא הבחנה על כל האוכלוסייה. ריבוי הבדיקות הוא גם חלק חשוב באסטרטגיית היציאה, מכיוון שהוא מאפשר לשחרר עובדים בריאים לעבוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker