בשירות התעסוקה מזהירים מהיום שאחרי: 20% מהעובדים לא יוכלו לחזור

בעוד מספר דורשי העבודה נושק למיליון, בשירות התעסוקה מביטים בדאגה ליום שלאחר המשבר: "עשרות אלפים יגיעו לתת־תעסוקה" ■ "זו הזדמנות לייצר רפורמות בשוק", הם אומרים, ומציעים תוכנית בעלות של 350 מיליון שקל

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיטוי בבית החולים איכילוב
חיטוי בבית החולים איכילובצילום: תומר אפלבאום

אם משבר הקורונה יימשך מעבר למחצית אפריל, ניתן להניח ש-20% מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם, בנוסף לעשרות אלפים אחרים שיגיעו לתת־תעסוקה (מצב שבו אדם מועסק בעבודה שדורשת כשירות נמוכה יותר מיכולותיו) - כך עולה מניתוח של גל זוהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה.

נכון להבוקר, המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל מתקרב למיליון ושיעור האבטלה המריא ל-22.15%. בשירות התעסוקה נרשמו מתחילת מארס למעלה מ-764 אלף נרשמים חדשים. 90% מהם בחל"ת. הנתונים אינם כוללים 140 אלף איש אחרי גיל פרישה שנפלטו משוק העבודה ואינם זכאים לדמי אבטלה (בעקבות החלטת הממשלה מיום שישי, הם יקבלו קצבה מהביטוח הלאומי), וכן חצי מיליון עצמאיים.

לאור ניסיון העבר, בשירות התעסוקה מתכוננים למשבר ממושך. הם מציינים כי במדינות OECD המשיכו שיעורי האבטלה להיות גבוהים גם שנים לאחר שהמשבר הסתיים לכאורה. להערכתם, חברות שהגיעו למשבר בתקופת עסקים פחות טובה ועם מצבת כוח אדם גדולה — למשל חברות הסלולר או חברות התיירות — צפויות לנצל את המשבר כדי לצמצם את כוח האדם.

זוהר מעריך כי המשבר התעסוקתי יפגע בכל רבדי החברה ובמיוחד בקבוצות הפגיעות ביותר: נשים, אנשים עם מוגבלות, עובדים המשתייכים לענפים שנפגעו במיוחד (כגון ענף התיירות), עובדים המתקרבים לגיל פרישה, ועוד.

להערכת אופיר פינטו, סמנכ"ל המחקר והתכנון בשירות התעסוקה, מלבד תחום התעשייה בו נדרשות ידיים עובדות, ברוב התחומים תהיה הרעה בסיכוי למצוא עבודה. העובדים הבלתי מקצועיים יתמודדו עם הקושי הגדול ביותר.

קבוצה נוספת העלולה להיפגע היא העצמאים. המשברים הכלכליים הקודמים הביאו דווקא לעלייה בשיעור המתפרנסים כעצמאים, אולם הפעם המצב שונה מכיוון שמגבלות התנועה פוגעות בהם באופן קשה.

חוף הים בתל אביבצילום: מגד גוזני

בדו"ח שפירסם שירות התעסוקה לסיכום 2019, נמצא כי סיכויי מציאת העבודה בתחום המכירות והשירותים היה כמעט 100%, מכיוון שמספר המשרות הפנויות היה פחות או יותר זהה למספר מחפשי העבודה. עם זאת, הסיכוי של מי שחיפש עבודה כעובד תעשייה או פקיד היה 80%; הסיכוי של בעלי משלח יד אקדמי למצוא עבודה היה 70%; הנדסאים וטכנאים — 50%; עובדים בלתי מקצועיים - 30% והסיכוי של מנהלים למצוא עבודה היה 20%.

ארבעה מסלולי סיוע

"נדרשת תוכנית לאומית למאבק במימדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה", אומר רמי גראור מנכ"ל שירות התעסוקה. "זו הזדמנות שבאה מכורח המציאות — לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את פריון העובדים, ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני. יש להתגייס למאמץ הלאומי המכוון להשבת העובדים למקומות עבודתם, בעיקר על מנת שהמצב הזמני שאליו נקלענו, לא יהפוך לקבוע. אם חלילה חלקו יהפוך לקבוע — לשירות התעסוקה הכלים להתמודד עם מצב זה".

התוכנית של שירות התעסוקה כוללת ארבעה מסלולי סיוע, בדומה לאופן שבו נקטו מדינות אחרות בעולם: מסלול עבודה עם המעסיקים להשבת עובדי החל"ת שיסייע בעיקר בעלי שכר נמוך; מסלול השמה ישירה המיועד לדורשי עבודה בעלי סיכויי השמה מהירה גבוהים; מסלול חיזוק כישורים ומיומנויות (לאנשים שלצורך שילובם במקום עבודה הולם נדרש סיוע קצר של שירות התעסוקה בהכשרה לחיזוק יכולת ההתמדה); ומסלול הכשרה מקצועית — לאנשים בעלי פוטנציאל גבוה להידרדר לאבטלה ממושכת, או לאלה שמקבלים קצבה לא בפעם הראשונה.

עלות התוכנית קשורה, כמובן, לכמות המובטלים הנוספים שיהיו במשק לאחר המשבר. ההערכה התקציבית שנשלחה לאוצר מבוססת על הערכה כי בישראל יהיו עוד כ–100 עד 200 אלף מובטלים נוספים, והעלות תהיה 350 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker