במגזר הציבורי חוששים שהחופשה תיהפך לחל"ת

משרדי הממשלה אמורים להוציא היום לחופשה בתשלום עד 70% מעובדיהם — עד אחרי פסח ■ העובדים חוששים שאחרי החג, החופשה תהפוך לחל"ת מפעלים מייצאים הוכנסו לרשימת הענפים החיוניים, ויוכלו להמשיך לעבוד

אבי וקסמן
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים מסבירים את התקנות לבעלי עסקים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
שוטרים מסבירים את התקנות לבעלי עסקים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מוטי מילרוד

בשבועיים האחרונים עבר המשק לעבודה במתכונת מצומצמת בשל משבר הקורונה. מעתה הדבר ייעשה לא רק כהנחיות, אלא בכפייה, ויכלול גם את המגזר הציבורי. הנחיות בעניין נקבעו בתקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה ביום שישי, המגבילות את מספר העובדים שלהם מותר לשהות בכל מקום עבודה ל–30%.

התקנות החדשות אמורות להיכנס לתוקף היום, לאחר שיפורסמו ברשומות. הן נפרדות מאלה המגבילות את היציאה מבתי מגורים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז על הצעדים להגבלת מספר הנוכחים במקומות העבודה כבר ביום שני האחרון. המגזר הפרטי צימצם ברובו את העסקת העובדים, ומאות אלפים כבר עברו לעבודה מבתיהם — לצד מאות האלפים שפוטרו, או הוצאו לחופשה או לחל"ת. המגזר הציבורי, לעומת זאת, המשיך לעבוד במתכונת רגילה עד כה, עקב העיכוב בניסוח התקנות.

גם לאחר כמה ימי עבודה, שעליה ניצח משרד האוצר, התוצאה הסופית היא תקנות מורכבות מאוד, הצפויות לעורר תהיות רבות מצד מעסיקים, שלא יהיו בטוחים אם הם מחויבים בהגבלות החדשות. פיקוד העורף מקים מוקד טלפוני שאמור לספק תשובות לשאלות המעסיקים.

"היתה הילולה"

ניסוח התקנות התעכב גם מפני שגופים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי ביקשו להחריג ענפים מסוימים ויחידות מסוימות של הממשלה מההגבלות. "היתה הילולה סביב הנושא", אומרים בממשלה, ומספרים על מבול של פניות ממעסיקים פרטיים ונציגיהם, שהסבירו מדוע חשוב שענפיהם ימשיכו לפעול בתפוקה מלאה — וגם מיחידות ממשלתיות, שהסבירו עד כמה עבודתן הכרחית דווקא בתקופת משבר הקורונה.

במשך הדיונים במשרד האוצר, ואחר כך בממשלה, הוגמשו ההגבלות — בייחוד אלה החלות על משרדי הממשלה ויחידותיה. בעוד שבמגזר הפרטי מתאפשרת העסקת עובדים מבתיהם, הוחלט שבמגזר הציבורי לא תותר העסקה מרחוק, וכי העובדים — למעט שיעור מסוים, שיוגדרו כחיוניים — ייצאו לחופשה. ככלל, החופשה תהיה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלהם — כפי שנקבע בהסכם המיוחד שנחתם בשבוע שעבר בין יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, לממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר־נתן.

אף שנתניהו הכריז כי יועסקו רק 30% מהעובדים במגזר הציבורי, בדומה למצב במגזר הפרטי — ההגבלות הוגמשו בפועל. בסמכות המנכ"ל בכל משרד ממשלתי להגדיל את מכסת העובדים שימשיכו להתייצב לעבודה ל–35% — ובאישור של נציב שירות המדינה, אף לשיעור גבוה יותר. הגדלת השיעור מותנית בכך שבסך הכל, לא יתייצבו לעבודה בכל משרדי הממשלה יותר מ–32% מהעובדים.

כמו כן, חלק ממשרדי הממשלה הוחרגו מההגבלה החדשה. משרד הבריאות ומגן דוד אדום, למשל, יוכלו להמשיך להעסיק את כל עובדיהם, וכך גם המשטרה ותאגיד השידור כאן. גופים אחרים בממשלה זכו בהחרגה חלקית. עם אלה נמנים רשות הכבאות, המוסד והשב"כ (90%), הביטוח הלאומי (85%), זרוע הרווחה במשרד העבודה והרווחה (75%), מערך הסייבר (70%), משרדי הביטחון, ראש הממשלה והמשפטים (60%), התעשייה הביטחונית ומשרד האנרגיה (50%), לשכת הפרסום הממשלתית (40%) ובנק ישראל (40%, תוך החרגת העובדים במערכות חיוניות). לקראת אישור התקנות הוענקה החרגה גם למשרד החוץ (60%) ולרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (50%).

התקנות מחריגות במפורש גם את רבני הערים ואת העובדים בלשכות השרים. שרי הממשלה טענו כי הם זקוקים לעוזריהם, מכיוון שהם ממשיכים לעבוד במתכונת מלאה — אם כי אפשר לתהות אם ההחרגה מוצדקת גם בלשכות השרים במשרדים כמו המשרד לירושלים ומורשת. גם מערכת המשפט והכנסת מוחרגות מההגבלות — וכך, אף שהן עובדות ממילא במתכונת חלקית מאוד בימים האחרונים, עובדיהן לא ייפגעו.

בשירות המדינה נשמעו טענות כי ההחלטה לקבוע באופן פרטני את שיעור העובדים שיועסקו בשורה של משרדים פתחה פתח לעירוב של שיקולים שאינם ענייניים. במשרד האוצר אומרים, לעומת זאת, כי ברור שחיוני לשמור בתקופת המשבר על המשכיות העבודה דווקא במשרדים שהוחרגו.

התקנות החדשות יהיו בתוקף עד 16 באפריל. עובדים במשרדי הממשלה חוששים כי השבתת המשחק תימשך גם לאחר מכן, וכי משרד האוצר — שיימצא תחת לחץ להקטין את הוצאות השכר של הממשלה — ידרוש אז להוציא לחל"ת או אף לפטר חלק מהעובדים שלא הוגדרו כחיוניים. חששות אלה הוחרפו לאחר שהמנכ"לים של משרדי הממשלה נדרשו להעביר לנציבות שירות המדינה רשימות שמיות של העובדים החיוניים — ולאחר שהובהר להם שלא תתקבל בקשתם לאפשר תחלופה (רוטציה) בין עובדים המצויים בחופשה לאלה שימשיכו בעבודתם. ועדי העובדים לחצו בימים האחרונים על המנהלים במשרדי הממשלה לקיים רוטציה. ההתנגדות של משרד האוצר לכך, והתעקשותו על העברה של רשימות עובדים, נומקה בכך שאין לאפשר גם לעובדים לא חיוניים להתייצב לעבודה רק כדי לאפשר להם תעסוקה באופן מלאכותי.

לדברי מקור בנציבות שירות המדינה, מוטב היה לאפשר למשרדי הממשלה ניהול גמיש של כוח האדם. המקור אמר כי משרד האוצר מתעקש לאפשר תעסוקה רק לעובדים חיוניים כדי שבמקרה שהמשבר יחמיר, או לאחר סיומו, יהיה לו קל יותר לטעון כי בשירות המדינה עובדים לא חיוניים שניתן לקצץ. קיצוץ כזה, שנחשב חריג מאוד במגזר הציבורי, עשוי להפוך לריאלי בשל המשבר הכלכלי המתפתח במשק.

לא כל יחידות הממשלה שהשתדלו להחריג את עצמן מההוראות החדשות זכו במבוקשן. משרדי החוץ והתפוצות לא הוחרגו בתקנות החדשות, וכך גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שההנחיות החדשות חלות גם על מערך סוקרי השטח שלה. מנהל הלמ"ס - הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן - אמר בפנייה מצולמת שפירסם לעובדיו ולציבור: "נשתדל מאוד להמשיך בסקרי העסקים והנפשות - משימה מאוד לא פשוטה כאשר כ-70% מהעובדים נאלצים לצאת לחופשה לא מתוכננת לפני החג... לא נוכל במצב הנוכחי להמשיך עם סקרי השטח שלנו שבהם מתקיים ראיון אישי בבית הנדגם. נדגמים רבים אינם ששים לפתוח את ביתם בפני סוקרי הלמ"ס, וסוקרים רבים אינם מוכנים להיכנס לבתי נדגמים... החלטנו לנסות לבצע באופן טלפוני את אותם סקרים שהתקיימו עד כה באמצעות ראיונות אישיים. שאלון טלפוני אינו איכותי כמו ראיון פנים אל פנים… אך נעשה כל מאמץ על מנת לשמר את איכות האומדנים המתפרסמים, ככל שרק ניתן… איני רוצה להיסחף או להישמע דרמטי מדי, אך אם לא נספק נתונים עדכניים ואיכותיים בעת הזאת, עלולות להיות לכך השלכות לא פשוטות". 

גם שירותי כשרות

באשר למגזר הפרטי, קובעות התקנות לשעת חירום קובעות כי חלק גדול ממנו יעבור לעבוד במתכונת מצומצמת, שבה מותרת נוכחות של עד 30% מהעובדים בכל מקום עבודה, או עשרה עובדים — הגבוה בין השניים. מעסיק במגזר הפרטי שיעבור על התקנות חשוף לקנס של עד כ–15 אלף שקל, או מאסר של שישה חודשים.

בניגוד למגזר הציבורי, כל העובדים במגזר הפרטי רשאים לעבוד מבתיהם, אם מעסיקם מאפשר זאת. העובדים שימשיכו להתייצב במקום העבודה כפופים בכל מקרה להנחיות של משרד הבריאות, הדורשות שמירה על מרווחים של 2 מטרים בין עובדים ככל האפשר, ואוסרות התכנסות של יותר מעשרה אנשים באותו חלל.

חלקים גדולים מהמגזר הפרטי, שהוגדרו חיוניים, הוחרגו מההנחיות החדשות, ויוכלו — אם כי לא יחויבו — להמשיך להעסיק 100% מעובדיהם. גם המגזר הפרטי התאמץ להרחיב את רשימת ההחרגות בתקנות החדשות, כדי להכניס אליה ענפים רבים ככל האפשר, וגם חלקים רבים ככל האפשר משרשרת הערך בהם, כדי להימנע, למשל, משיתוק של שירות חיוני מפני שאחד מספקיו לא הוגדר חיוני. בסופו של דבר, רשימת הענפים החיוניים ארוכה ומפורטת מאוד, ומחזיקה כעשרה עמודים. במשרד האוצר מעריכים כי חרף רשימת ההחרגות הארוכה — כמחצית מהמגזר הפרטי כפופה להגבלות החדשות.

ענפים שכבר הושבתו, ובהם מקומות בילוי ומסעדות (למעט משלוחים וטייק אוויי) — ימשיכו להיות מושבתים. בין הענפים החיוניים — לצד שירותי הבריאות, המזון, המגזר הפיננסי וייצור התרופות — נמצאים גם מפעלים המוגדרים כ"מפעל מועדף" לפי החוק לעידוד השקעות הון. הגדרה זו כוללת בעיקר מפעלים המייצאים 25% לפחות מתוצרתם (במונחי הכנסות), וכן חברות ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker