חבילת החילוץ של האוצר: כן לעסקים קטנים - לא לעסקים גדולים

באוצר דנים בחבילת הסיוע למשק, כאשר הנטייה היא לדחות לחצים לסייע לעסקים גדולים ■ ההתלבטות תהיה על דרך הרחבת הסיוע לעסקים קטנים ועצמאים: הרחבת הקרן לעסקים קטנים והקלת תנאים, סיוע ישיר לעסקים שנפגעו או תמיכה רוחבית ■ בכל מקרה נדרשים שינויים מבניים

מירב ארלוזורוב
שוק מחנה יהודה בירושלים
שוק מחנה יהודה בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

אחד מאנשי העסקים המפורסמים בישראל, בעלים של רשת קמעונאות מפורסמת, נכנס השבוע למשרד האוצר והתחיל לצעוק. הוא נזף בפקידים על כך שהמדינה אינה מסייעת לעסקים, ואמר להם "הזמנתי מלאים אדירים מסין, עכשיו אין לי למי למכור. אני תכף קורס, ואתם לא עושים דבר".

במשרד האוצר לא אהבו, בלשון המעטה, את התנהלות של אותו איש עסקים. אם הוא התכוון לגרום לפקידים להרתם לעזרתו, הוא כנראה השיג את ההפך המוחלט מכך. "למה צריך לעזור לו?" שאלו פקידי האוצר אתמול.

"העסק הזה כבר הוציא 99% מהעובדים שלו לחל"ת, על חשבון סיוע מהמדינה. הוא הודיע לכל הקניונים, חד־צדדית, שהוא מפסיק לשלם להם שכר דירה — בכל מקרה אין שוכרים אחרים עכשיו, אז ברור שהקניונים יאלצו לספוג זאת. אם ניתן לו תמיכה ונזרים כספי ציבור אליו לעסק, מה יקרה עם הכסף הזה? סביר להניח שהוא ישתמש בו כדי לשלם לספק הסיני, כי הוא לא יכול לקחת את הסיכון שהסיני יפסיק לעבוד איתו, והוא כנראה גם יפרע אשראי לבנק, שגם הבנקים הישראליים מספיק איתנים ולא צריכים כסף עכשיו. אז בשביל מה לעזור? שיטרח ויפנה לשוק ההון, ויגייס שם הלוואה. ההתערבות של בנק ישראל בשווקים, וגם קרנות אשראי שאנחנו נפתח כדי להחזיר את הביטחון לשווקים, הם העזרה היחידה שאפשר וצריך לתת לו".

משבר הקורונה. בתי עסק סגורים בקניון עופר בבאר שבע
משבר הקורונה. בתי עסק סגורים בקניון עופר בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

באוצר שוברים בימים אלה את הראש כיצד יש לעזור למשק לצלוח את משבר הקורונה. ההערכה היא שהצעדים שננקטו עד כה — סיוע לשכירים שלא יאבדו את פרנסתם באמצעות מנגנון החל"ת, וסיוע לעסקים קטנים בקבלת הלוואות גישור, באמצעות קרן האשראי לעסקים קטנים — הם צעדים נכונים וטובים. במידה ומשבר הקורונה יסתיים לאחר הפסח, והמשק יחזור בהדרגה לפעילות, הם עשויים אפילו להספיק. במידה והמשבר יתארך, עם זאת, ברור שיידרשו צעדים נוספים. השאלה הגדולה היא אלו צעדים.

הלקחים ממשבר 2008, שהיה משבר של מחנק אשראי ולווה בלחצים כבדים על הממשלה לחלץ חברות שנקלעו למצוקת חובות בעקבות הנפילות בשוק האג"ח, אמרו שלא צריך למהר להכנע ללחצים הללו. הדרישה "להזרים כסף, ועכשיו, כי אחרת כל המשק קורס" התבררה ב–2008 כדרישה אינטרסנטית, והדיפתה הועילה למשק הישראלי מאד. ישראל היתה בין הראשונות בעולם להחלץ ממשבר 2008, בין השאר משום שלא בזבזה את כספי תקציב המדינה לשווא.

אבל ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, ולא בהכרח הלקחים של משבר 2008 נכונים למשבר קורונה 2020 — שהולך ומצטייר כמשבר הכלכלי הגדול בכל תולדותיה של ישראל. באוצר משוכנעים בצורך להגן על כספי התקציב כדי לתמוך במערכת הבריאות, ובצורך להגן על מובטלים באמצעות העסקת רשת הביטחון של דמי האבטלה. בנוגע לסיוע לעסקים, שם הדעות — כמו ב–2008 — חלוקות.

שוברים את הראש

הנטייה המסתמנת היא שעסקים גדולים, כמו אותה רשת קמעונאות, לא צריכים סיוע של המדינה. כמו ב–2008, האוצר שוקל להקים קרן אשראי בערבות מדינה, שתתמוך במתן הלוואות לעסקים באמצעות הבנקים או שוק ההון. הכוונה היא לתת לשוק לעשות את שלו, לבחור למי נותנים הלוואה ולמי לא, ורק לתרום להקטנת הפחד בשווקים באמצעות מתן ערבויות מדינה. לחצים לסיוע נוסף מצד עסקים גדולים, ככל הנראה, יידחו.

בנוגע לעסקים קטנים ועצמאים, הלבטים הם גדולים יותר. ברור שרבים מהם לא יהיו מסוגלים להחזיק מעמד, במידה ומשבר הקורונה יימשך חודשים, וגל קריסות שלהם עלול להחריף מאד את המצוקה הכלכלית ואת מצב המשק. השאלה הגדולה היא כיצד עוזרים.

קורונה ישראל 2020 ירושלים
בתי עסק סגורים בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

אפשרות אחת שנשקלת היא הרחבת הקרן לעסקים קטנים, וגם הקלת התנאים שלה — למשל להקל את הדרישה לערבות אישית של בעל העסק. אפשרות נוספת היא מתן סיוע ישיר לעסקים שיוכיחו כי הם נפגעו בשל משבר הקורונה, אבל המשמעות היא הקמת מנגנון ביורוקרטי מסורבל מאד, שלא בטוח שירגיע את רף הלחץ במשק. אפשרות אחרת היא לתת תמיכה רוחבית לכל העסקים הקטנים — למשל לבטל להם את חיובי הארנונה עד לתום המשבר; לתת פטור גם מתשלומי מע"מ; לשלם לעצמאים את המענק בסך 6,000 שקלים בחודש במשך מספר חודשים, ולא רק חודש יחיד.

משבר הקורונה דורש שינויים מבניים

כל הצעדים הללו נשקלים, אבל לא בחדווה. סיוע רוחבי לכל העסקים הקטנים, למשל, משמעו שהמדינה תתמוך גם בעסקים שלא היו שורדים גם בלי משבר הקורונה. 60% מהמסעדות נסגרות בלאו הכי בתוך שנה, אז מתן סיוע למסעדות כושלות הוא בזבוז של כספי ציבור. מנגד, סיוע נקודתי כנגד הצגת הוכחות כי מדובר בעסק יציב שנפגע רק בשל משבר הקורונה, מייצרת ביורוקרטיה כבדה. מטרת הסיוע של המדינה היא לשדר ביטחון כלכלי למשק, וביטחון שמותנה במילוי ערימות של טפסים בדרך כלל אינו משיג את מטרתו הפסיכולוגית.

על כל אלה צריך להוסיף את החשש מפני עוצמתו האימתנית של המשבר — אבטלה של יותר מ–20%, צמיחה שלילית עמוקה — שעוד עלול גם לסכן את היציבות הפיננסית של ישראל. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אומנם אמר שזה לא הזמן לבדוק בציציות את שיעור הגירעון בתקציב, אבל שוקי ההון יכולים בשלב כלשהו להתחיל לשאלות שאלות בנוגע ליציבותה של ישראל — וזהו חלום הבלהות שכולם רוצים מאד להמנע ממנו.

באוצר, לכן, היו שמחים לכרוך את חבילת הסיוע למשק בצעדים מבניים עמוקים, כאלו שמפנים מקורות בתקציב המדינה ולא רק מגדילים גירעון, וכאלו שיוצרים תשתית להמשך צמיחה עתידית של המשק. את השילוב הזה בדיוק עשה בנימין נתניהו ב–2003, בהיותו שר האוצר בממשלת שרון, הגיע הזמן שגם משבר הקורונה 2020 ינוהל בפסים הללו — פסים של שינויים מבניים, ולא רק חבילות חילוץ אינסופיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker