למנף את המגזר השלישי לטובת העסקים הזעירים - ייעוץ עסקי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למנף את המגזר השלישי לטובת העסקים הזעירים

יוזמת נגידת בנק ישראל לפיה חברות הביטוח ילוו לעסקים קטנים לא תסייע לבעלי העסקים הזעירים ■ שמשלמים ריבית מופקעת. הפתרון הוא גיוס הפילנתרופיה כגורם מתווך

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, סיפרה באחרונה כי הבנקים בישראל אינם משרתים חלק ניכר מהמגזר העסקי ובעיקר את העסקים הקטנים. הבנקים מצידם טוענים כי הסיכון במתן אשראי לעסקים קטנים אינו מגלם את הרווח שהבנק מפיק ממתן האשראי. זהו מצב שבו 65% מכלל בתי העסק בישראל שהם עסקים קטנים וזעירים מקבלים רק 13.3% מהאשראי הבנקאי, כך שלמעשה אלפי בעלי עסקים מוצאים עצמם נתונים לחסדיהן של מערכות אשראי חוץ בנקאיות המספקות אשראי בריביות מופקעות.

בכדי לפתור את הסוגיה הציעה הנגידה פלוג ליצור גוף חדש אשר יעניק אשראי לעסקים אשר אינם זוכים לריבית בנקאית סבירה. מדובר ברעיון לא רע, אבל לפני שמקימים גוף שכזה, מומלץ לקחת בחשבון מספר דברים. ישנן מגוון דרגים למעורבות ממשלתית אפקטיבית וכל שנדרש הוא יצירתיות ומוכנות לחשוב מחוץ לקופסה.

BLOOMBERG NEWS

למדינה קיים אינטרס מובנה להבטיח את נגישותם של העסקים הקטנים להלוואות ולאשראי ולייצר פיתרון ראוי עבור מגזר המהווה בעבורה כ 10% מהכנסות המסים הישירות. אולם, עיקר הבעיה נובעת מתמחור ההלוואות ע"י המערכת הבנקאית. כתוצאה מתהליך התמחור המשקף את הסיכון בהלוואה, אין לעסקים קטנים ברירה אלא לשאת בתשלומי ריבית גבוהה על כל אשראי שהם מקבלים.

הצעת הנגידה להקמת גוף חדש הינה חיובית הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מוסרית, אך גוף זה יזדקק למקורות מימון, דבר המחזיר אותנו לסיכון שבהלוואה לעסקים קטנים ולתשואות הנמוכות בהלוואות כאלה, כך שלמשקיעים שמחפשים למקסם את ההחזר על ההשקעה, לא ישתלם להשקיע את כספם במיזם.

מנגד, קיימת אפשרות שהממשלה תיצור קרנות הלוואה בערבות ממשלתית ותשתמש בכספי חברות הביטוח להלוואות. הערבות הממשלתית תאפשר להוריד את הסיכון שבהלוואות ותהפוך אותן לכדאיות יותר עבור המשקיעים. אולם גם כאן המהלך לא יעניק פתרון מלא, היות והכדאיות הכלכלית למתן מיקרו-הלוואות לעסקים זעירים, בעלי מחזור שנתי של עד כ-150 אלף ש”ח, תשאר זניחה ועסקים אלו ימשיכו לשלם ריבית גבוהה.

אפשרות נוספת שצריכה להיות על שולחנם של מקבלי ההחלטות היא היעזרות ביוזמות פילנתרופיות של המגזר השלישי, אשר פורצות את החסמים המגבילים את האשראי הניתן לעסקים זעירים. הממשלה יכולה לספק דרך עמותות ייעודיות הלוואות לעסקים אשר לא היו זכאים להלוואות מהקרן בערבות המדינה, אולם עומדים בקריטריונים של העמותה למתן הלוואה. כמו כן, הממשלה יכולה לספק ערבויות לאלו הלווים כספים מהגוף הפילנתרופי, מה שיקל על העמותה לגייס כספים, יגדיל את יכולתה להעניק הלוואות וייצר פיתרון ראוי ומהיר על סמך גוף קיים.

כמי שעוסק שנים בתחום ההלוואות הזעירות אני שומע קריאות רבות ליצירת מנגנון הוגן להלוואות לעסקים קטנים. אולם לטעמי אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית היא דוגמא לגוף פילתרופי קיים שכבר עתה משרת מאות עסקים זעירים. המודל הכלכלי של האגודה מבוסס על חלוקת כספים שגוייסו מתרומות ללווים וכאשר אלה משיבים את ההלוואה הכסף מחולק שוב ללווים חדשים. התהליך מתקיים ללא הגבלה כך שכל שקל ממוחזר ללא תאריך תפוגה. בכדי באמת לעזור לעסקים הקטנים הצורך היחידי הינו הרחבת פעילות האגודה וארגונים כדוגמתה.

הכותב הוא מנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#