OECD: העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מופלים לרעה לעומת ההיי-טק

המדינה מחלקת את משאביה בצורה בלתי שוויונית למגזר ההיי־טק, על חשבון יזמים שפועלים בתחומים מסורתיים -כך קובע דו"ח של ארגון המדינות המפותחות ■ ההעדפה להיי-טק - שמעסיק רק 10% מהעובדים - ניכרת במיסוי, בתמיכה במו"פ, ברגולציה ובהזנחת החינוך המקצועי

אורה קורן
אורה קורן
החדר הנקי אינטל
אינטלצילום: אינטל ישראל
אורה קורן
אורה קורן

ישראל מיקדה תשומת לב בהיי־טק על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים ויצרה שתי כלכלות נפרדות — כך קובע דו"ח של OECD שפורסם היום. הדו"ח אינו מסתפק בסקירת מצב, ומגיש לממשלת ישראל המלצות לקידום הכלכלה שנותרה מאחור.

לפי הדו"ח, "לצד כלכלת הטכנולוגיה המצליחה של ישראל, יש כלכלה שנייה המורכבת מעסקים קטנים ובינוניים ויזמים הפועלים בתחומים מסורתיים. אלה מנותקים במידה רבה מכלכלת ההיי־טק ולא נהנים מהצלחה דומה. אף שהם חשובים במיוחד במונחי יצירת מקומות עבודה ובערך המוסף שלהם, רמת הפריון שלהם נמוכה מהממוצע ב–OECD ורובם אינם משלבים חדשנות כלל".

הדו"ח קובע כי לעסקים קטנים ובינוניים חשיבות עצומה לכלכלה, ולכן שיפור במצבם יתרום לצמיחת המשק וללכידות החברתית. לפי הדו"ח, העסקים הקטנים והבינוניים הם 99.8% מהעסקים בישראל, והם מעסיקים 68.7% מהעובדים במגזר העסקי. לעומתם, בהיי־טק מועסקים רק 10% מהעובדים.

עסקים קטנים ובינוניים שאינם טכנולוגיים הם למשל עסקים בענפי המזון והמשקאות, ההלבשה וההנעלה, הנייר והדפוס, הפלסטיק והגומי, הכרייה והחציבה. אלה נהנים פחות מתשומת הלב הממשלתית בחינוך ובתמיכות כספיות. כתוצאה מכך הם נשארו מאחור וסובלים ברובם (למעט הכימיה) מפריון נמוך (כלומר שהעובדים מייצרים פחות בזמן נתון), מה שהופך את מוצריהם ליקרים לעומת חברות מתחרות ומקשה עליהם למכור ולצמוח.

הפריון בכלל התעשייה בישראל נמוך מבמדינות המפותחות, אך בהיי־טק הפער קטן יותר. בדו"ח נטען כי קיים גם פער ניכר בפריון בין עסקים גדולים לבינוניים בתחום הייצור, העולה על הפער ברוב מדינות OECD. על פי הדו"ח, מצב זה מחייב התערבות בשורה של תחומים, ובהם שיפור הנגישות להשקעות הון לטווח ארוך, שדרוג ההכשרה המקצועית של כוח האדם, חיזוק כישורי הניהול ותמיכה בחדשנות וביצוא.

הנקודות החזקות בישראל, לפי הדו"ח, הן שיעור העסקים הקטנים והבינוניים החדשים המוקמים, כאשר בשנים האחרונות עלה שיעורם ב–3% על שיעור העסקים הנסגרים; וכן הסביבה העסקית הכללית, של צמיחה גבוהה, שוק עבודה גמיש, מיסוי נמוך יחסית ונטל ביורוקרטי נמוך לפתיחת חברות. עם זאת, הדו"ח מציין כי העסקים נתקלים במארג סבוך של היתרי רישוי העסקים, ברגולציה מעכבת של שוק ריכוזי ובהיעדר חינוך ליזמות, המקשים על התפתחותם.

הדו"ח מציע להקל על הפקת רישיונות עסקיים באמצעים דיגיטליים ולהפעיל את הרשות לעסקים קטנים, שתפנה עבור העסק לרגולטור הרלוונטי ותסייע בפתרון בעיותיו מולו. בנוסף, מוצע להקים פורטל שיספק מידע כולל על הרישוי הנדרש ברחבי ישראל.

עסקים קטנים ובינוניים נושאים בנטל המס

לפי הדו"ח, ההעדפה להיי־טק ניכרת בשלל היבטים. מדיניות התמיכות בחדשנות בישראל, למשל, מוטה למחקר ופיתוח המתאימים לצורכי ההיי־טק במקום לחדשנות כללית. זאת, אף שלישראל יש את שיעור החוקרים הגבוה במדינות המפותחות והוצאותיה למו"פ הן 3.9% מהתמ"ג — מקום שני בארגון. ביקורת נוספת נמתחה גם על רשות החדשנות הלאומית, האחראית על תמיכה במו"פ, על כך שהיא מתמקדת בתמיכה בחברות היי־טק ומשתרכת מאחורי מדינות הארגון בתמיכה בחדשנות אחרת. הדו"ח מציע כי הרשות תפתח מסלול מהיר לתמיכה בחברות לא טכנולוגיות.

עוד מציין הדו"ח כי 15% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל מעורבים ביצוא, ומציע לסייע לעסקים אלה, בין השאר באמצעות תוכנית מיוחדת של מכון היצוא, שתוקדש למי שמייצא בפחות ממיליון שקל בשנה.

בעיה מרכזית נוספת שהדו"ח מציין היא ההעדפה לחינוך אקדמי על פני חינוך מקצועי בישראל. מהדו"ח עולה כי ב–2014 השתתפו 49% מהבוגרים בישראל בחינוך אקדמי — יותר מהממוצע ב–OECD. מנגד, רק מחצית מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל מציעים חינוך ליזמות למי שלא סיים תיכון, והיוזמות העיקריות לחינוך מקצועי במערכת החינוך הישראלית הן אקראיות.

גם מדיניות המס הישראלית מעניקה עדיפות לחברות גדולות ויצואניות. כך, לפי הדו"ח, עסקים קטנים ובינוניים נושאים בנטל המס על חשבון ההטבות של חברות ההיי־טק. הדו"ח ממליץ לפזר את הטבות המס בצורה שוויונית יותר, כך שייהנו מהן גם עסקים קטנים ובינוניים שאינם טכנולוגיים.

לפי הדו"ח, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהקימה הממשלה ממלאת תפקיד חשוב בסיוע לעסקים בתחומי השירותים העסקיים, המימון והרגולציה, אך היא נעדרת יכולת לתאום מדיניות כלל ממשלתית ובין־משרדית, ומרכזי התמיכה שלה זקוקים לשדרוג. ביקורת נוספת נמתחה גם על תוכניות מימון ממשלתיות ותקציבים המופנים להכשרת כוח אדם, שיש בהם פערים ניכרים לעומת התמיכה הפיננסית הישירה והתקציבים המופנים להיי־טק.

עוד מציע הדו"ח להגדיל את התחרות בענף הבנקאות ולבצע שינויים ברגולציה כדי להגדיל את הנגישות של עסקים קטנים להלוואות, וכן להגדיל את התמריצים למשקיעים בחברות כאלה. בנוסף, מוצע לחזק את הפעילות ברובד השלטון המקומי לקידום עסקים קטנים ובינוניים, שכיום היא מועטה בלבד, ובעיקר בתחומי רישוי עסקים, רכש ציבורי מקומי וזמינות של אתרים וקרקעות.

אחת ההמלצות המרכזיות של הדו"ח היא למקד את המאמץ הממשלתי בטיפול בפריון הנמוך של העסקים הבינוניים בתעשייה היצרנית. דרכי הפעולה יכללו חבילת צעדי תמיכה, שיפור החינוך המקצועי וכישורי כוח האדם בעסקים האלה. זאת לצד פיתוח יכולות הניהול, אמצעי ההשקעה, תוכניות החדשנות וסיוע בשרשרת האספקה עבור עסקים קטנים ובינוניים שאינם טכנולוגיים. שיפור הפריון וכישורי הניהול בעסקים האלה יעודד קליטה של יותר עובדים בעלי כישורים מתקדמים, טוען הדו"ח. בתחום החינוך המקצועי מוצע גם להכניס קורס חובה ביזמות כחלק מתוכניות הלימודים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"