בשורות טובות ליבואנים ולצרכנים

הגיע הזמן שגם מכון התקנים יתאים עצמו להתפתחות הכלכלית שהביאה הגלובליזציה

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

מכון התקנים עובר בשלוש השנים האחרונות תהליך התייעלות אטי שאינו מדביק את צורכי המשק. המכון נחשב בעיני יבואנים חסם מרכזי ביבוא ובהורדת יוקר המחיה. בודקי המכון מעכבים כניסת מוצרים לשוק בתור ארוך למעבדות, וגובים כסף רב שמוציא מהמשחק יבואנים קטנים.

שנים רבות שימש המכון בפועל גם גורם המגן על תעשייה מקומית באמצעות תקני מוצרים, שלא תאמו את התקן הבינלאומי. כיום אמנם רוב התקינה מותאמת לתקינה בינלאומית, אולם עדיין ישנם מוצרים שבהם התקינה המקומית היא סוג של הגנה על היצרן - תוך פגיעה בצרכן. לדוגמה, בשוק דודי השמש נשמעות טענות, שהצרכן הישראלי משתמש בדודי שמש ומערכות חימום מים נחותים ביחס למוצרים מערביים, מאחר שהמכון אינו משנה את תו התקן של הדודים בלחץ חלק מהיצרנים הישראלים.

הרפורמה שמנסה שר הכלכלה, נפתלי בנט, לקדם, ברוח המלצות ועדת טרכטנברג - מתבקשת. היא צריכה לכלול איזון עדין בין שמירה על בריאות הציבור ליבוא מהיר על פי הביקושים, שיוזיל מוצרים. אין היגיון בהשארת היד על השיבר של היבוא בידי המונופול של המכון, המספק תעסוקה לכ–1,000 עובדים, שכנראה לא כולם ממש נחוצים.

המהלך שעליו הודיע בנט למכון התקנים השבוע, של יציאה לרפורמה על בסיס צווים במקום חקיקה, נועד לעקוף את ועדת הכלכלה, שהיו"ר שלה, אבישי ברוורמן, בחר לשמור על העובדים גם במחיר פגיעה במשק. נראה, שברוורמן מנסה למרוח את ביצוע הרפורמות, אולם בנט לא מוכן לרקוד לפי החליל שלו.

בנט בישיבת הבית היהודי לפני כחודשיים

היתרון ביישום הרפורמה באמצעות צווים הוא שהמהלך יכול להיות מיידי ולפתוח את המשק לשטף של מוצרי יבוא כבר בחודשים הקרובים. החיסרון הוא, שכשבנט יעזוב את משרד הכלכלה, השר הבא לא יעמוד בלחצים, הצווים יבוטלו והביורוקרטיה תחזור לחגוג, לשמחתם של חלק מהתעשיינים הישראלים ועובדי המכון.

אין ספק שיש לפתוח את צוואר הבקבוק של מכון התקנים. הגלובליזציה נמצאת כאן כבר שני עשורים לפחות, והגיע הזמן שגם תחום התקינה יתאים עצמו להתפתחות הכלכלית המשמעותית הזו. אין סיבה שמקרר שמאושר על ידי מעבדה בעלת שם בבריטניה, או מוצר שנמכר בניו יורק לאחר בדיקת תקינה, לא ייכנס לישראל ללא בדיקת מכון התקנים.

הרפורמה אינה פוטרת מוצרים בטיחותיים, כמוצרי חשמל, או מוצרי תינוקות, מפיקוח עמידה בתקן. היא רק מפשטת את התהליכים כדי שיהיו מהירים יותר. בהקשר זה יש לוודא כי לפני שהרפורמה נכנסת לתוקף יש כוח אדם איכותי בכמות הנדרשת כדי לפקח על העמידה בתקן של אותם מוצרים, בין אם במכון התקנים, או במשרד הכלכלה.

הכוונה להעביר את הרפורמה באמצעות צו היא האור בקצה המנהרה מבחינת היבואנים. היא אינה פותרת את הממשלה מלגבות את הצווים בהמשך בחקיקה, שתקבע את הפתיחות ליבוא. ייתכן אפילו, שרפורמה באמצעות צו יכולה להיות יעילה, מעין סוג של פיילוט, שלאורו יחודדו סעיפים בחוק.

סביר להניח שעובדי מכון התקנים וההסתדרות ינסו לטרפד את ישום צווי הרפורמה באמצעות שביתות, כהרגלה של ההסתדרות - אבל הם יצטרכו להביא בחשבון אפשרות שזו תהיה ירייה ברגל. שביתה עשויה לדרבן את משרד הכלכלה לפעול להקמה מואצת של יותר מעבדות מקצועיות ולקדם בזריזות יתר חתימה עם מעבדות נוספות בחו"ל, כך שכוחו של מכון התקנים יקוצץ מיד בשיעור ניכר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה