האם ההלוואות בערבות המדינה יספיקו כדי לרפא את המגזר העסקי מקורונה?

בניגוד לציבור השכירים שנהנה מרשת ביטחון של ביטוח לאומי, לרבות הקלות רבות מאז פרוץ המשבר, ציבור העצמאים כמעט לא ייהנה ממענקים - אלא בעיקר מהלוואות בתנאים טובים. האם די בכך?

אריאל כץ
רונן אבנר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנת המחאה של העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, אתמול בירושלים
הפגנת המחאה של העצמאים ובעלי העסקים הקטניםצילום: אוהד צויגנברג

מאז פרוץ משבר הקורונה בישראל, על השלכותיו הכלכליות החמורות, מסתמן שציבור השכירים יוכל לשים את מבטחיו (לפחות באופן מסוים) במוסד לביטוח לאומי. פורסמו הקלות והתאמות רבות שהרחיבו את ציבור הזכאים לתשלום מביטוח לאומי: הוכרה זכאות לדמי אבטלה בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת) גם ללא ניצול ימי החופשה מהמעסיק; הוכרה זכאות לדמי אבטלה גם למי שצבר ותק של שישה חודשי עבודה בלבד (לעומת 12 בטרם פרוץ המשבר); והוכרה זכאות לתשלום גם למי שמלאו לו 67 שנה (שטרם המשבר לא היה זכאי לדמי אבטלה).

לעומת זאת, גם לאחר פרסום עיקרי התוכנית הכלכלית, נראה שציבור העצמאים כמעט ולא יהנה מהקלות בדמות מענקים. עיקר התמיכה הממשלתית לעצמאים תהיה באמצעות הלוואות בתנאים טובים וערבויות מדינה, ומהקלות תזרימיות. כך, אמנם מסתמן שעצמאים קטנים יוכלו לקבל מענק מהמדינה, אך צפוי שיהיה מדובר ב"דמי כיס" – עד 14 אלף לכל היותר, שיינתנו בשתי פעימות (לפי ההכרזה העדכנית של שר האוצר השבוע).

בנוסף, נראה שעצמאים ובעלי עסקים רבים כלל לא יהיו זכאים למענק זה. לצד המענק והקלות בדמות פטורים מתשלומי ארנונה, נראה שעיקר התמיכה הממשלתית תגולם בהקלות בתזרים ובמימון - כגון דחייה מסוימת בתשלומי המסים, החזרי מקדמות, הקדמת החזרי מס לנישומים ואפשרות למשוך חלק מקרנות הפנסיה של העצמאים ללא תשלום מס. גולת הכותרת תהיה: מתן הלוואות בערבות מדינה בתנאים טובים.

מכשיר התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים בדמות הלוואות בערבות המדינה אינו חדש, והוא מלווה אותנו מזה כמה שנים. עם זאת, עד היום היקף השימוש במכשיר זה היה מוגבל יחסית, מסיבות שונות - ובהן שיעור הריבית שלא היה די אטרקטיבי לעסקים רבים, והליך ביורוקרטי מורכב יחסית שנדרש לצורך העמדת ההלוואה.

ואמנם, עם פרוץ משבר הקורונה פורסמו הקלות ואף הושק "מסלול קורונה" מיוחד שמעת לעת פורסמו בו עוד הקלות. ב-29 במארס פורסם כי יינתנו הקלות והטבות משמעותיות נוספות, למשל: המדינה תשלם את הריבית במקום בעל העסק בשנה הראשונה; הריבית הממוצעת צפויה שלא לעבור שיעור של פריים +1.5%; הגשת הלוואה בהליך מקוצר של לא יותר משבעה ימי עסקים.

ברור, אם כן, שמדובר בהלוואה בתנאים מצוינים, ובהיבט הזה אכן יש לברך על ההקלות שניתנו. עם זאת, מתעוררת השאלה מדוע בעוד ציבור השכירים בישראל זוכה להקלות משמעותיות בדמות מענקים ותשלומים, ציבור העצמאים ובעלי העסקים מקבל בעיקר זכאות וגישה להלוואות.

את אותן ההלוואות יאלצו בעלי העסקים לפרוע חזרה על פני כמה שנים, דבר שעשוי להכביד על אותם עסקים במרוצת השנים הבאות - בניגוד לשכירים המקבלים מענקים השקולים למתנות שאותן אין צורך להחזיר. כך, לא ברור אם הפתרונות המוצעים יספיקו כדי לרפא את המגזר העסקי ממשבר הקורונה.

המדינה אינה יכולה לתת מענקים אינסופיים, וברור שכל מענק שיינתן צריך להיות ממומן ממקור תקציבי כלשהו - אך ראוי שהתמהיל שבין הלוואות למענקים המוצע לעצמאים ולבעלי עסקים יכלול יותר מענקים והטבות שהעצמאי לא יידרש להחזיר בסופו של דבר למדינה. זאת, גם מהטעם המוסרי ושיקולי הצדק שבין עצמאים ושכירים – שכן לא כל העצמאים משתייכים לשכבות החזקות בחברה.

אריאל כץ הוא רו"ח במשרד רואי חשבון עמוס כץ ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker