תוכנית נטו עסקים קטנים ובינוניים: מהן ההטבות ומאין יגיע המימון? - עסקים קטנים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית נטו עסקים קטנים ובינוניים: מהן ההטבות ומאין יגיע המימון?

בתחילת השנה הוקמה ועדה בין-משרדית שנועדה לבחון כלים לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים – תחת תכנית חדשה שתיקרא "נטו עסקים קטנים ובינוניים" ■ נוכח מצבו הכלכלי העגום של המוסד לביטוח לאומי, מתעוררת השאלה האם מנגנונים אלו ימומנו ממקורות תקציביים חיצוניים, או שהמימון שלהם יתבצע על ידי הגדלת החבות בביטוח לאומי לאותם עצמאים?

6תגובות
בניין המוסד לביטוח לאומי
ניר שמול

בחודש ינואר 2018 הוקמה ועדה הכוללת את אנשי משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, שמטרתה הייתה בחינת כלים להקלה ולחיזוק עסקים קטנים ובינוניים, תחת תכנית חדשה שתקרא "נטו עסקים קטנים ובינוניים".

הצורך בתוכנית זו נובע מכך שכיום עסקים קטנים ובינוניים רבים מתקשים לעמוד ולשגשג מול נטלי הרגולציה, הבירוקרטיה, והמס המוטלים עליהם, כאשר כפי שפרסמנו כאן בעבר - הנטל על עסקים קטנים ובינוניים, ובפרט אלו המעסיקים עובדים, רק הולך ומחריף. זאת, בעוד למעשה עיקר הפעילות במשק מתבצעת באמצעות אותם עסקים קטנים ובינוניים.

נכון לכתיבת שורות אלו, הועדה טרם הגישה את המלצותיה, אף כי במקור תוכנן שההמלצות יפורסמו לאחר כחצי שנה, כלומר סביב חודשי הקיץ של שנת 2018. עם זאת, כעת מסתמן שההמלצות יפורסמו לאחר תקופת החגים.

ההמלצות המסתמנות, ומשמעותן

המלצה ראשונה שמסתמנת, ואשר נדונה במשרדי האוצר מזה תקופה ארוכה, הינה הגדלת תקרת ההכנסה של עוסק פטור, וביטול האיסור על בעלי מקצוע מסוימים להירשם כעוסקים פטורים.

לרישום כעוסק פטור משמעות ישירה הן מבחינת מע"מ – באופן שבו העוסק אינו נדרש לשלם מע"מ בגין הכנסותיו, אך גם אינו רשאי לקבל החזר מע"מ בגין הוצאותיו – והן מבחינת הוראות ניהול הספרים – באופן שבו עוסק פטור יכול להסתפק במערכת הנהלת חשבונות שכוללת שוברי קבלה ותיק תיעוד חוץ, ואינו חייב לנהל מערכת הנהלת חשבונות מלאה, כפי שעוסק מורשה חייב לנהל.

כיום, תקרת ההכנסה של עוסק פטור עומדת על כ-100,000 לשנה (99,003 בשנת 2018), כאשר מי שעבר תקרה זו חייב ברישום כעוסק מורשה.

בהקשר זה, ההערכה היא שהתקרה תועלה לסך של עד 150,000 ש"ח בשנה, דבר שיאפשר לבעלי עסקים עם הכנסה גבוהה מ-100,000 בשנה לשמור על מעמדם כעוסקים פטורים. בנוסף, צפוי שבעלי מקצועות מסוימים, שבעבר לא יכלו להירשם כעוסק פטור בלי קשר לגובה הכנסותיהם כגון בעלי מקצועות חופשיים, יועצים שונים, טכנאים שונים וכדומה - יוכלו מעתה להירשם אף הם כעוסקים פטורים.

מהלכים אלו צפויים להקל על בעלי עסקים קטנים, באופן שיוקל הנטל הבירוקרטי והאדמיניסטרטיבי עליהם, הן מבחינת תשלומי המע"מ, והן מבחינת ניהול מערכת הנהלת חשבונות של העסק.

המלצה שניה שמסתמנת, היא מתן פחת מואץ בגין השקעות מסוימות. הוצאות פחת מהוות למעשה פריסה של התשלום בגין רכישת נכס, לצרכי מס, על תקופת אורח החיים השימושי של הנכס (בקירוב). כך לדוגמא, נהוג כי מחשבים מופחתים לתקופה של 3 שנים, באופן שבו אם נישום רוכש מחשב חדש בסכום של 3,000 ב1.1.2018 – בשנת 2018 תוכר לו הוצאה לצרכי מס של 1,000 בלבד, כאשר הוצאה באותו סכום תוכר גם בשנים 2019 ו-2020 (כלומר – אף שהנישום שילם את מלוא התשלום בשנת 2018 – רק חלק יחסי מההוצאה מוכר לו באותה שנה). המשמעות של פחת מואץ היא הגדלת שיעור הפחת מעבר לאלו המופיעים בתקנות הפחת הרגילות, דבר שמביא למעשה להקטנת חבות המס של עסקים שמבצעים השקעות בציוד ובנכסים ברי-פחת, בסמוך לשנות ההשקעה, באופן שעשוי להקל על תזרים המזומנים של אותם עסקים.

נושא נוסף שנדון הינו שיפור מצבם של העצמאים ביחס לזכויות סוציאליות מהן נהנים כיום רק שכירים. בתוך כך נדונה האפשרות לאפשר לעצמאים ימי אבל בתשלום (בדומה לשכירים שמקבלים תשלום על ימי האבל מהמעסיק, ובתקופת אבטלה מהביטוח הלאומי), וכן הועלו הצעות לאפשר לעצמאים תקופת אבטלה בתשלום. נושאים אלו, אם יתקבלו בסופו של דבר, ישפרו מאוד את מצבם של העצמאים, שכיום משלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה מאוד (עד לכדי 17.83% מהכנסותיהם) ולא תמיד מרגישים שהם מקבלים תמורה מספקת לתשלומים אלו.

נוכח מצבו הכלכלי העגום של המוסד לביטוח לאומי, מתעוררת השאלה האם מנגנונים אלו ימומנו ממקורות תקציביים חיצוניים, או שהמימון שלהם יתבצע על ידי הגדלת החבות בביטוח לאומי לאותם עצמאים (באופן שעשוי לאיין את ההטבה לציבור העצמאים בכללותו, ויהווה למעשה חלוקה אחרת של העוגה בין ציבור העצמאים).

למען שלמות התמונה יצוין שהחל משנת 2017, ישנו מענה מסוים וחלקי למצב של אבטלה אצל עצמאי, המאפשר לו למשוך כספים שהפקיד לעצמו לקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה לעצמאיים או ביטוח מנהלים). ואולם, יש לשים לב שבניגוד לשכיר, המקבל דמי אבטלה מכספי הביטוח הלאומי ולא מכספי הפנסיה שלו, עצמאי נדרש בהכרח לפגוע בחסכונותיו המיועדים לגיל הפרישה, בכדי למשוך את הכספים בתקופת האבטלה, ומכאן שמדובר בפתרון חלקי ומוגבל ביותר.

הכותב הוא רו"ח (עו"ד) – במשרד עמוס כץ ושות' – רואי חשבון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#