מיהו עסק קטן? לפי הממשלה בעל מחזור שנתי של עד 25 מ' ש', ולפי קרנות בערבות מדינה בעל מחזור של עד 22 מ' ש' - עסקים קטנים - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיהו עסק קטן? לפי הממשלה בעל מחזור שנתי של עד 25 מ' ש', ולפי קרנות בערבות מדינה בעל מחזור של עד 22 מ' ש'

לצורך הקלות מס מגדירה רשות המסים עסק קטן כבעל מחזור שנתי של 1.5 מיליון שקלים. הבדלים אלו בהגדרות עסקים קטנים ברשויות השונות עלו בישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים שעסקה בנושא

תגובות

בישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים בנושא עסקים קטנים ובינוניים שהתקיימה ביום שלישי, בנושא הגדרה אחידה לעסקים קטנים, התברר כי הרשויות השונות לא אימצו את החלטת הממשלה המגדירה מיהם עסקים קטנים, זעירים ובינוניים. בישיבה עלה כי כל רשות משתמשת בהגדרה אחרת, מה שאינו מאפשר גיבוש מסד נתונים אמיתי ומקיף על המגזר, עליו נמנים למעלה מ-99% מהעסקים בישראל. זאת בהתאם לממצאים בדו"ח מבקר המדינה שפורסמו לפני כשבוע.
 
החלטת ממשלה משנת 2007 קובעת כי עסק זעיר הנו חברה  או עוסק המעסיקים עד 5 עובדים ומחזור מכירותיהם קטן מ- 10 מיליון שקל בשנה; עסק קטן הנו חברה  או עוסק  המעסיקים  עד 50 עובדים  ומחזור מכירותיהם קטן מ- 25 מיליון שקל בשנה; ועסק בינוני הנו חברה או עוסק ,המעסיקים עד 100 עובדים ומחזור מכירותיהם קטן מ- 100 מליון שקל  בשנה. יו"ר הוועדה, חברת הכנסת ליה שמטוב, מישראל ביתנו, ציינה בישיבה כי למרות קיומה של הגדרה זו, הרשויות השונות כגון רשות המסים, או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא אימצו את ההחלטה ובחרו לעצמן הגדרות משלהן.
 
ברוך שניר, מנהל המחלקה הכלכלית בהתאחדות המלאכה והתעשיה  סיפק כמה דוגמאות להגדרות הבלתי אחידות. לדבריו, קרנות האשראי בערבות מדינה מגדירות עסק קטן כבעל מחזור של עד 22 מיליון שקל, בעוד על-פי החלטת הממשלה עסק קטן הינו בעל מחזור של עד 25 מיליוני שקל, ואילו ברשויות המס עסק קטן מוגדר כבעל מחזור שנתי של 1.5 מיליון שקל לעניין הקלות בתשלום מקדמות מס.

לטענת שניר, גם מאגר הנתונים הסטטיסטיים הרשמי של הלמ"ס נוהג לפלח עסקים על פי ענפים מבלי לתת מידע שלם על עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, גם הבנקים משתמשים בהגדרות שונות שאינן מאפשרות מידע אמין לגבי סך האשראי שמקבלים העסקים הקטנים.
 
לדברי מנכ"ל להב, מוטי שפירא "בעקבות השימוש בשפה לא אחידה בהגדרות המגזר בקרב משרדי הממשלה וגופים כגון הלמ"ס, הביטוח הלאומי, בנק ישראל ומס הכנסה, נוצר מצב בו החלטות אותן מקבלת הממשלה אינן מובנות ובהירות די הצורך ואין הסכמה ברורה למי הן מיועדות ועל מי הן חלות”. לדבריו בנוסף לכך, מאחר ואין הגדרות אחידות, אין ברשויות השונות נתונים על המגזר, אלא רק חלקי נתוני, ולכן קשה לאמוד את הערך הכלכלי האמיתי ואת תרומתם של העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים למשק הישראלי במונחי תוצר ותעסוקה.
 
שפירא הציע שבישיבה הבאה יציגו כל הרשויות את הגדרותיהם על מנת לעמוד על השוני ולגבש בהמשך הגדרה אחידה. כמו כן הציע לקבל ממחלקת המחקר של הכנסת דו"ח על הגדרות עסקים זעירים, קטנים ובינוניים ברחבי העולם, למטרת גיבוש ההגדרה הישראלית האחידה.

רחוב עם חנויות - עסקים קטנים בישראל
עדיה פיטרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם