העסק כבית

דורית גונן-גיטליס

לצד ידע מקצועי וניהולי ובקיאות בסביבה העסקית, גורם מרכזי בהצלחת העסק הוא בעליו. מה מניע אותו? מה עוצר אותו? מה ראוי שימשיך לעשות? ממה לחדול? ומה להתחיל לעשות? לעתים רק שאלות המופנות פנימה יובילו את העסק ובעליו לעבר המטרות והתוצאות הרצויות לו. בטור זה נביא את סיפוריהם של בעלי עסקים שתהליך פנימי סייע להם להגיע להצלחה עסקית.

אחד האמצעים להגיע ללב העניין במהירות הוא השימוש במטאפורות. היופי בשימוש בהן הוא שהן מאפשרות כמעט ולא להתערב בתהליך של המתאמן. משהו בדורון, אולי בזכות פגישת ההיכרות שקיימנו, גרם לי להתחיל לעבוד איתו כך מייד.

"כשאתה קונה בית מן המוכן, מדובר בדרך כלל על בית שעומד שנים על תילו ודורש ביצוע שינויים, אלא אם כן, אתה מתאים את הצרכים שלך למצב הקיים. בבית חדש, יש לך את הפריבילגיה לתכנן איך אתה רוצה שהוא יראה ולבסוף אתה אמור לקבל בדיוק את מה שאתה רוצה". זאת המטאפורה שבאמצעותה דורון מספר לי על הסיבה בגינה החליט לסגור עסק קיים ולפתוח חדש ועל הגילוי שזה לא פשוט לנוכח האתגרים שניצבים בפניו.

מוקסמת מהמטאפורה שבחר, אני מבקשת שיספר לי קצת יותר, באמצעות המטאפורה. "בעסק הקודם", אומר דורון ומתקן את עצמו, "בבית הקודם - גר מישהו לפניי, שחילק את החדרים וריהט את הבית, ואני קניתי אותו". "ו...?", אני שואלת. "חשבתי שאם אשבור קיר או שניים ואחליף את הריהוט, אהיה מרוצה", הוא אומר.

אני מדרבנת אותו להמשיך. "כששברתי קיר אחד, שאר הקירות נסדקו", הוא ממשיך. "ו...?", אני שואלת. "התחלתי להסתבך ובסוף נאלצתי להתרגל לבית כפי שהוא, עד שנמאס לי. מה גם, שההוצאות על התיקונים היו גבוהות וגרמו לי להפסדים כספיים", הוא מסכם.

"ספר לי על הבית החדש", אני מבקשת מדורון, מהופנטת מהיכולת שלו לחיות את המטאפורה ולדבר בשטף כאילו מדובר בבית אמיתי. "הבית החדש תוכנן לפי הספר. עשיתי השוואת מחירים ומו"מ להוזלת מחירים, ידעתי כמה חדרים אני רוצה ובחרתי באופן אישי את החומרים. הייתה לי תמונה ברורה בראש איך הוא יראה", הוא אומר וממשיך, "כשסיימתי את הבנייה הרגשתי מסופק, עד שהתחילו הבעיות. הסתבר לי שחלק מהחומרים שבחרתי לא היו טובים ונאלצתי להחליף אותם".

"ו...?", אני שוב שואלת. "גיליתי גם שמה שטוב על הנייר לא בהכרח טוב במציאות", הוא אומר, "הנייר סופג הכול, כך אומרים, נכון?", העצב נשקף מעיניו. אני מחייכת בהזדהות ומבקשת שיראה לנגד עיניו את הבית הקודם ואת החדש. "כשאתה מדמיין אותם, מה עולה בך?".

כשדורון מדמיין את הבית הישן עולה בו כעס על הדייר הקודם ועל האופן שתכנן את הבית וכשהוא מדמיין את הבית החדש הוא כועס על עצמו על שלא למד שום דבר. "אם המטאפורה על הבתים היא הזדמנות עבורך ללמידה חדשה, מהי?", אני שואלת ומזמינה את דורון לצאת מהמטאפורה.

"זאת שאלה ענקית", הוא אומר, "הדבר הראשון שעולה לי זה לא למהר להחליף ישן בחדש, אבל אני בטוח שיש עוד". הוא שותק לרגע ומוסיף - "להחליף את עצמי אני לא יכול", הוא אומר וצוחק, " אבל אולי כדאי לי לשנות משהו מבפנים לפני שאני רץ לעשות שינויים בחוץ", מרצינות פניו. מבחינתי, האבחנה של דורון, היא אבן היסוד לבית החדש שלו ולעבודתנו המשותפת.

הכותבת היא יועצת ארגונית ומאמנת אישית, מחברת הספר "שדונים של נסיכים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker