המעסיקים שמעזים לקחת סיכון

אלפי צעירים בסיכון מנסים להשתלב בשוק העבודה, אך רק מעטים מהם מגשימים את חלומם; מי לא רוצה בהם? חברות היי-טק, בנקים וחברות ביטוח - וגם משרדי הממשלה

חיים ביאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים ביאור

>> נ', 17, בת לאם מהמרת כפייתית, עד לפני שנה וחצי מכורה לאלכוהול, היתה חלק מחבורת רחוב ירושלמית שהטילה פחד על עוברים ושבים. גם את אנשי החוק הכירה היטב. נ' ענתה להגדרה המכובסת משהו של "נוער בסיכון" - נערים ונערות עד גיל 18 שצמחו מרקע של אלימות, התמכרות לסמים או התעללות נפשית, פיסית ומינית ואשר קיים סיכון שלא יוכלו לשקם את עצמם או שהם עצמם מהווים סיכון על החברה הסובבת אותם. כיום היא עובדת כמנהלת משמרת באחד הסניפים הגדולים של סופר-פארם בירושלים.

בחודשים האחרונים החלה נ' ללמוד עיצוב פנים במכללה. "אני מקווה שהיא תישאר לעבוד אתנו. אני פשוט סומכת עליה", אומרת נתי שפירא, זכיינית הסניף. נ' אינה הסנונית הראשונה מקרב צעירים בסיכון שהשתלבו בעבודה אצל שפירא. בעבר הועסקו על ידה עשרה צעירים וצעירות, חלקם בעלי רקע פלילי ואחרים בעלי מוגבלויות. הם שיקמו את עצמם באמצעות העבודה בסניף, ובהמשך פנו לתעסוקות אחרות.

א', למשל, בחורה מרקע קשה של אלימות במשפחה וחבר סרסור שנהג להכותה, התקבלה לעבודה יחד עם נ'. "היא תפקדה טוב, גם אם פה ושם היו לה בעיות משמעת", מספרת שפירא, "אבל היא החליטה לעזוב ולעבור לתל אביב, במטרה להתנתק מהסרסור".

איך הצעירים מגיעים אליכם?

"אני לא אוספת אותם ברחוב. הקשר נוצר באמצעות העמותות השונות שמטפלות בהם, כמו 'הבית של סוזן', שהוקמה על שם סוזן קפלנסקי שעבדה עם נוער בסיכון. מכיוון שמדובר בבעלי רקע פלילי שאמורים להשתלב בעבודה בחנויות שמציעות מוצרים יקרים, אני מעדיפה לקבל לעבודה מועמדים שכבר עברו סינון ראשוני בעמותה".

כמו כל ההתחלות, גם זו של העובדים הצעירים קשה. "התקופה הראשונה, שישה-שמונה חודשים, היא קריטית להשתלבותו של צעיר בסיכון בעבודה", אומרת שפירא. "הם רוצים להגיע באיזו שעה שמתחשק להם, להתלבש איך שבא להם ולצאת ללא הגבלה להפסקות סיגריה. אני צריכה להחדיר בהם משמעת וזה דורש המון סבלנות. אני משלמת להם שכר בדיוק כמו לשאר העובדים, כי הם עושה עבודה לא פחות טובה".

קרה שמי מהם מעל באימונך?

"מבין כל הצעירים בסיכון שהעסקתי לאורך השנים, רק אחת גנבה מוצרים. הייתי חייבת לפטר אותה, למרות שכאב לי על כך".

"מי שמחזיק מעמד, יהיה עובד מצטיין"

רשת מלונות דן מעסיקה כעת 20 צעירים בגילאי 16-23 כסטאז'רים בתחומים שבהם קיים מחסור בעובדים, כמו מלצרים, טבחים ועובדי תחזוקה. גם פה מדובר בתלמידי מסגרות שמיועדות לנוער בסיכון, כמו רשת בתי הספר מפתן. "בעת החופשות מהלימודים, הם באים לעבוד אצלנו פעמיים בשבוע", אומר המשנה למנכ"ל רשת מלונות דן, אהרון שחם. "אנחנו לא משלמים להם עבור תקופת הסטאז', כי מדובר בלימודים לכל דבר. כמחציתם משלימים את ההתמחות ונקלטים כעובדים מן המניין. רובם מוכשרים. באחד המלונות עובד שף שהיה פעם נער בסיכון, והסועדים שם מלקקים את האצבעות".

לדברי שחם, בחודשיים הראשונים לעבודתם נתקלים הצעירים בקשיי הסתגלות וחלקם נושרים, אבל "אלה מהם שמחזיקים מעמד חצי שנה לפחות, צפויים להיות בין העובדים הטובים ביותר".

דווקא בתחום המזון יש לא מעט פעילות שמסייעת לבני נוער בסיכון. כך למשל, נערות המתגוררות בהוסטל לצעירות שהוצאו מביתן, מפעילות את קייטרינג "נשים קטנות" ומפיקות אירועים מוקפדים; נערים שנשרו ממסגרות חינוך אופים עוגיות בקונדיטוריית "קוקיות" ומשווקים אותן לחברות ובתי קפה; וקבוצת "לילית" הכוללת מסעדה ומאפייה נהפכה לבית המקצועי של לא מעט נערים ונערות שנפלטו מכל מסגרת אחרת.

רשת שיווק השיקמה, בבעלותו של רמי לוי, מעסיקה בסניפיה זה שנה 15 נערים ונערות בסיכון. "אני מעדיף לקבל לרשת צעירים בסיכון שבאים מרצונם החופשי, ולא צעירים שהעבודה נכפתה עליהם", אומר לוי. לדבריו, הצעירים בסיכון עובדים בסידור סחורות במדפים, ואין בקרבם תופעה של גניבות מהחנויות.

"אדם גונב כשהוא זקוק לסמים או כשאין לו כסף", אומר לוי. "ברגע שהם עובדים ומקבלים משכורת, הם כבר לא במצב הזה". הוא מוסיף כי מדובר בצעירים בעלי תפישה מהירה ויכולת להתערות חברתית בקרב כלל העובדים. "אף עובד לא התלונן עליהם עד היום", מציין לוי.

הבנקים תומכים, אך לא מעסיקים

אם בענף הקמעונות רואים נכונות לקבל לעבודה בני נוער בסיכון, הרי שבחברות רבות המצב שונה. מי שבולטים בהיעדרותם מבין המעסיקים הם הבנקים והמגזר הפיננסי בכלל. בבנק הבינלאומי מעודדים אמנם תעסוקת צעירים בסיכון - אבל לא אצלם. מרית גילת, האחראית על התחום הקהילתי בבנק, מנהלת זה חמש שנים את פרויקט "נקודת מפנה", שטיפל עד כה בשילובם של 5,000 צעירים בסיכון, בהשקעה של 2 מיליון שקל בשנה, בנוסף ל-2 מיליון שקל בשנה שמזרימה למטרה זו עמותת אשלים של הג'וינט.

הפעולה נעשית בכמה מישורים, כמו ליווי הצעירים בשלבי עבודה ראשונים, ומסלול הכשרה להקמת עסק קטן משלהם (היזם המצטיין טס על חשבון הבנק לניו יורק, כדי להשתתף שם בתחרות בינלאומית ליזמות). במסלול שנקרא "רשתות" מלמדים את הצעירים כתיבת קורות חיים ומכינים אותם לראיון העבודה; במסלול אחר, שנקרא "אוניברסיטה בע"מ", נהפכים צעירים בסיכון לסטודנטים לרגע ולומדים (על רגל אחת) נושאים מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה ומינהל העסקים.

תשנו את מדיניותכם לקליטת צעירים בסיכון בעבודה?

גילת: "לפני שנתיים, בחורה שהשתתפה בהכשרה שארגנו, השתלבה בעבודה באחד מסניפי הבנק כטלרית. כעבור שנה היא עזבה לצורך לימודים ולא שבה. אישית הייתי רוצה שהבנק שלנו יקלוט כעובדים צעירים בסיכון. אציע את זה להנהלה. אני לא חושבת שתהיה התנגדות".

רותי לויטה, מנהלת תחום תעסוקה ויזמויות בעמותת עלם, המסייעת לנוער במצוקה, עובדת קשה כדי לשכנע מעסיקים להתגבר על חששותיהם ולקלוט אצלם כ-300 בני נוער וצעירים בסיכון שבהם העמותה מטפלת כיום. "רשתות כמו ארומה ישראל, מקדונלדס ובתי קפה מגלים נכונות לקלוט צעירים אלה", היא מספרת. "כמותם גם חנויות מזון כמו עדן טבע מרקט וחברות כמו בזק אונליין ו-HP, שמבקשות לשלב את הצעירים במוקדי שירות הלקוחות. גם רשת האופנה פוקס ומפעל האחים עיני לניקוי שטיחים מעסיקים צעירים בסיכון.

"אבל עדיין יש חברות רבות שמתחמקות מלהיענות. אני מנהלת מגעים בעניין זה עם חברות תקשורת וסלולר ועם רשתות למוצרי צריכה. משרדי הממשלה לא מעסיקים צעירים בסיכון, כנראה בגלל הביורוקרטיה הסבוכה המקשה על העניין. חברות ההיי-טק, הבנקים וחברות הביטוח, שיכלו להיות חוד החנית בהעסקת אוכלוסיות מיוחדות, לא מעוניינות בכך, בנימוק שיש בעיה של אבטחת מידע. גם ענף הבנייה לא מעוניין לקלוט את הצעירים האלה - אולי כי העבודה כרוכה בסיכונים מקצועיים", אומרת לויטה.

אהובה ינאי, מנכ"לית עמותת מתן, המחברת בין הקהילה לעסקים, אומרת שלא פחות מ-350 אלף ילדים (מגיל 0) ובני נוער בישראל מוגדרים כמצויים בסיכון. "אלפים מהם עובדים, אבל מספרם המדויק לא ידוע", אומרת ינאי. "גם מאותם אלפים, חלק נחשפו תיאורטית לעולם העבודה בבתי הספר המיוחדים שבהם הם לומדים, בפנימיות או על ידי מתנדבי העמותות, אך רק מקצתם ממש השתלבו בעבודה. המצב זועק לטיפול דחוף".

רחל שרביט, סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה, אומרת שאין נתון מדויק של מספר בני הנוער בסיכון (גילאי 12 עד 18), ולהערכתה המספר הוא 50-60 אלף. לדבריה, כל קצין מבחן המטפל בבני נוער בסיכון, מנסה לשלב אותם במסגרת של לימודים או תעסוקה, עם עדיפות ללימודים בשל חוק חינוך חובה.

"הבעיה היא של כ-7,000 בני נוער מנותקים מכל מסגרת, שאפילו שופט נוער לא מצליח לשכנע אותם למה כדאי להם להתחיל ללמוד או לעבוד", אומרת שרביט. "צריך ללוות אותם כל הזמן, וזו משימה לא פשוטה".

career@themarker.com

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker