המשק צמא למהנדסי מים - עסקים קטנים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשק צמא למהנדסי מים

תגובות

>> ממחקר מקיף שערכה קבוצת אביב בנושא עובדי משק המים בישראל, עולה תמונה עגומה במיוחד. נכון ל-2010 מספר המהנדסים האזרחיים המועסקים בתחום מוערך בכ-950 מהנדסים, אך קיים כבר כיום מחסור של לא פחות מ-600 מהנדסי מים נוספים. כך למשל, רק בענף ההתפלה יידרשו כ-620 מהנדסים נוספים עד 2020 - כמעט פי שלושה מהמספר הקיים כיום, שכבר עומד בסימן מחסור.

הקושי בגיוס מהנדסי מים מתבטא בעיקר בחברות התכנון ובתאגידי המים, אך גם במערכות הביצוע. מחסור מיוחד קיים בתתי-התמחויות כמו ניקוז, ביוב, הנדסת קידוחים ותכנון והפעלה של מתקני טיהור שפכים ותחנות שאיבה. כדי לגשר על הפערים הצפויים בחמש ובעשר השנים הקרובות, תידרש בכל שנה תוספת של לפחות 50 מהנדסים.

בשונה ממה שניתן היה לצפות, המחסור במהנדסים אינו נובע רק ממספר נמוך של בוגרי אוניברסיטאות בתחום ומקצב פרישה גבוה של מהנדסים הקרובים לגיל פרישה, אלא בשל שתי סיבות נוספות: המשאבים הכלכליים של החברות העוסקות בתחום אינם מספיקים להעסקת מהנדסים בעלי ידע וניסיון, ובמקביל, תוכניות הלימוד בישראל אינן מספקות מענה שלם לצורכי משק המים.

הכשל שלפנינו מתרכז, אם כך, ביכולת לתרגם צרכים לאומיים להכשרה ולתעסוקה. נכון שתחום ההנדסה האזרחית בישראל סובל ממצוקת כוח אדם כללית, אבל כשזה נוגע לתחום המים, הנזק עבור ישראל הוא גדול במיוחד. אם מערכות השוק החופשי אינן מסוגלות לתת מענה לביקושים בכוח האדם והמדינה לא תשכיל לבצע שינוי דרמטי במצב הקיים, תוך חמש שנים נעמוד בפני קטסטרופה בתחום. הבשורה הטובה היא שאם המדינה תתעשת היום, עוד לא מאוחר לשנות את רוע הגזירה.

בפני ישראל עומדות כמה אופציות: הפתרון הקל יהיה גיוס של כוח אדם זר, איכותי ומקצועי. כבר היום מוזמנים, בלית ברירה, מהנדסים ממדינות שונות בעולם כדי לחוות את דעתם המקצועית לאורך זמן. ההשלכות של פתרון זה ברורות - פגיעה בכוחה ובצביונה של ישראל כבעלת כלכלה עצמאית מתקדמת, ויצירת תלות בכוח אדם זר, דווקא באחד מתחומי הליבה של המדינה.

אופציה אחרת היא ניהול נבון של משאבי האנוש והתאמתם לצרכים הלאומיים. כדי שזה יקרה, על המדינה לנקוט במהלכים אסטרטגיים ולהוביל לשינוי יסודי במערכות קיימות. הקמה של רשות לאומית מקצועית לתעסוקה שתנהל, בין היתר, את נושא כוח האדם בתחום המים, יכולה להיות פתרון ב-קיימא שכזה. רשות כזו תעבוד מול משרדי הממשלה הרלוונטיים והאוניברסיטאות, תעודד לימודי הנדסה שמותאמים לצרכים ותתמרץ מסלולי הסבה והכשרה מהירים לאלה שצברו ידע משיק בתחומים אחרים. אחד מתפקידיה יהיה גם להבהיר לציבור בעזרת קמפיינים שונים כי מדובר במקצוע נדרש ויוקרתי ששכר נאה בצדו, ולכן כדאי ללמוד דווקא אותו.

רק באמצעות הכוונה מלמעלה והבנה כי ידע והתמקצעות אנושיים הם משאב חשוב לא פחות מהמשאבים הלאומיים עליהם אנו מופקדים, נצליח להתמודד בהצלחה עם האתגר של ניהול מושכל ואחראי של משק המים, כמו גם של אתגרים נוספים אחרים.

-

הכותבת היא סמנכ"ל סביבה ותשתיות בקבוצת הייעוץ אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#