והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת - עסקים קטנים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת

לעסק שלכם יש מוצר נסתר - אתם, מנהליו

תגובות

לצד ידע מקצועי וניהולי ובקיאות בסביבה העסקית, גורם מרכזי בהצלחת העסק הוא בעליו. מה מניע אותו? מה עוצר אותו? מה ראוי שימשיך לעשות? ממה לחדול? ומה להתחיל לעשות?. לעתים רק שאלות המופנות פנימה יובילו את העסק ובעליו לעבר המטרות והתוצאות הרצויות לו. בטור זה נביא את סיפוריהם של בעלי עסקים שתהליך פנימי סייע להם להגיע להצלחה עסקית.

נורית, פורשת צה"ל בדרגת סא"ל, החליטה בגיל 50, לאחר מספר שנים בהן עבדה באופן חלקי כיועצת עצמאית, להגשים חלום ולפתוח עסק בתחום הקרוב לליבה. היא הכינה תכנית עסקית, הסדירה את ענייניה מול הרשויות, שכרה מקום ואנשי מקצוע מהטובים בתחום והשקיעה את כספי הפנסיה, ביחד עם סכום קטן שקיבלה בירושה, בעסק החדש. כולה חדורת מוטיבציה, דאגה לשווק ולפרסם את העסק החדש במדיות השונות ולגייס יחסי ציבור. התוצאות לא איחרו לבוא ולקוחות רבים הביעו את התעניינותם בשירות החדש שהעסק שלה הציע.

כשפגשתי בה לראשונה, שנה לאחר פתיחת העסק, ראיתי לפניי אישה מלאת כריזמה וקסם אישי וכשדיברה, לא יכולתי שלא להתרשם מרהיטות דיבורה, מההתלהבות שבה היא מתארת את העסק שלה ומחוברת לחזון. היא תארה לי בקצרה את כל שעבר עליה מיום הקמת העסק עד לרגע שבו החליטה לפנות אליי. הנושאים העיקריים שעלו היו הקושי לסגור עסקאות, הפחד לאבד אנשי צוות אם לא תספק להם מספיק עבודה והלחץ הכספי שנוצר כשלא הגיעה לנקודת איזון בעסק, לא כל שכן, לרווחים.

כששאלתי אותה מה נקודות העוצמה של העסק שלה, היא ציינה באופן החלטי שלעסק שלה יש שני היבטים משמעותיים: האחד, הוא מורכב מאנשי מקצוע מהטובים בתחום, והשני, הרעיון שלה, שהוא ייחודי ואין שני לו בשוק הישראלי.

לדברי נורית, היא מוצאת את עצמה נפגעת בכל פעם מחדש כאשר לקוחות פוטנציאלים דוחים את הצעותיה והיא מותשת מניסיונות השכנוע ומהצורך לגונן על רעיונותיה. "זאת הסיבה שאני רוצה להעביר את שרביט המכירות למישהו אחר" סיכמה את דבריה.

"ומה הוא יעשה, בשונה ממך?", שאלתי אותה.

לדבריה, הוא לא יהיה אמוציונאלי כמוה.

"ומה יאפשר לו להיות פחות אמוציונאלי?", המשכתי לשאול.

"הוא לא ייקח את זה אישית", ענתה נורית.

"אולי נעצור לרגע ונבדוק מה גורם לך לקחת את זה אישית?" הצעתי לנורית, תוך שאני מתארת לה את הביטחון והאמונה שלה לגבי העסק, כפי שהפגינה בפגישתנו הראשונה, לעומת ביטויי ההתגוננות וניסיונות ה"בריחה" שצצו ועלו בהמשך.

ניסיונותיה של נורית "למכור" לי (ובעיקר לעצמה) שהיא אשת מכירות גרועה לא צלחו. שבנו ובדקנו את המרכיבים של העסק ומצאנו שבין אנשי המקצוע המעולים שהיא שוכרת, שכבודם במקומם מונח, לבין הרעיון החדשני שלה, קיים "מוצר" נוסף שהיא אינה מעריכה כראוי. ל"מוצר" הזה קוראים נורית, מנהלת העסק. יש בה עוצמות ויכולות בלתי רגילות לניבוי צרכים ולמתן פתרונות, יש בה חדוות יצירה, יש בה רוח חדשנות והיא בעל כושר ארגון יוצא מן הכלל ולמוד ניסיונות מתפקידיה השונים בצבא ומחוצה לו.

ככל שנורית התחזקה, כך פחת פלאים הצורך להצטדק, להסביר ולהתגונן והיא הרשתה לעצמה לצאת מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה.

בעתיד, כשנורית תשכור איש מכירות לעסק, יהיה זה מהסיבות הנכונות.

הכותבת היא יועצת ארגונית ומאמנת אישית, מחברת הספר "שדונים של נסיכים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#