להפריד קושי מקושי - עסקים קטנים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפריד קושי מקושי

מצב רוח שנפגע מקשיים משפיע על ההחלטות העסקיות

תגובות

לצד ידע מקצועי וניהולי ובקיאות בסביבה העסקית, גורם מרכזי בהצלחת העסק הוא בעליו. מה מניע אותו? מה עוצר אותו? מה ראוי שימשיך לעשות? ממה לחדול? ומה להתחיל לעשות?. לעתים רק שאלות המופנות פנימה יובילו את העסק ובעליו לעבר המטרות והתוצאות הרצויות לו. בטור זה נביא את סיפוריהם של בעלי עסקים שתהליך פנימי סייע להם להגיע להצלחה עסקית.

 

יש רגעים בחייו של כל מנהל שהדברים נראים רע, שהכול קשה, מעייף ומייאש; כשעסקה לא יוצאת לפועל, כשלקוח כועס, כשהעובדים מביעים תסכול או כשאינם מבצעים את תפקידם כהלכה. ברגעים אלה, תרחישים שבימים כסדרם מטופלים במקצועיות ובאפקטיביות, הופכים לבלתי אפשריים ומערערים את הביטחון העצמי בכל הנוגע ליכולת לנהל את העסק. לנשים הרבה פעמים קל יותר לזהות את הימים בחודש בהם מצב רוחן הפכפך, ואלו המודעות לעצמן ולמצבן יודעות שגם זה יעבור. אצל גברים, בהכללה גסה, המצב שונה.

תחושת תסכול, גם אם היא קשה, אינה מטרידה אותי במיוחד אצל המאומנים שלי, ומוכרת גם לי מחיי האישיים והמקצועיים. אותה תחושה הופכת לבעייתית כאשר היא הופכת לגורם המוביל בקבלת החלטות ולהתנהגות הרסנית.

הפגישה שלי עם אבישי התקיימה באחד מהימים האלה של החודש. הוא קיבל את פניי בפרצוף זועף וניכר שעבר עליו יום קשה. "מה קורה?", שאלתי. "הכול בסדר", הוא ענה. "ובכל זאת?", שאלתי שוב. באי חשק בולט לעין, סיפר לי אבישי על ההתרחשויות של היומיים האחרונים, החל מבעיה כספית שהתעוררה בעסק וכלה בפיטוריו של אחד העובדים.

דבר גרר דבר. ואכן, היה קל להיגרר למצב רוחו העגמומי, ובעודו מדבר הרגשתי איך העייפות משתלטת עליי. שיתפתי אותו בהרגשתי ולרגע אחד זכיתי בתשומת ליבו. "אני לא יודע מה אני, עצבני יותר או עייף יותר", אמר. "וזה משנה?", שאלתי אותו. "האמת", אמר אבישי, "לא ממש".

ההכרה של אבישי בתחושותיו ובהרגשתו הייתה צעד ראשון לשינוי. אם קודם לכן היה הרבה "רעש" בחדר לפתע הופיע ה"שקט". וכשהשקט נוכח, מתפנה חלל לדיאלוג ולהקשבה. כשמרגישים רע, האינסטינקט המיידי הוא ניסיון לגרש את ההרגשה על ידי פעולה. לפעמים זה עובד, אבל ברוב הפעמים, מקבלים תוצאה הפוכה וההרגשה הרעה מתעצמת. לעומת זאת, אם מקבלים את המצב כפי שהוא ומתבוננים בלי לשפוט ובלי לעשות דבר, השינוי קורה מעצמו.

"איך אתה מרגיש עכשיו?", שאלתי אותו. "למען האמת, הרבה יותר טוב", ענה אבישי. ביקשתי ממנו להיזכר ברגע שיא בחייו האישיים או המקצועיים ולספר לי עליו כאילו הוא קורה ממש עכשיו בזמן הווה. שאלתי אותו מי הוא ברגע הזה, איך הוא מרגיש ומה זה מאפשר לו. בעודו מדבר, האור חזר לעיניו. מרגש ללא ספק.

"אבישי היקר, מה אתה יכול לומר לי עכשיו על היומיים האחרונים שעברו עליך?", שאלתי אותו, ואבישי סיפר לי, ועוד איך. פתאום הוא יכול היה לראות שהשמיים לא נפלו ושיש לו כוחות להתמודדות. מנקודת המבט החדשה, הוא זיהה פעולות והתנהגות שלא שירתו אותו והיו לא אפקטיביות ואף מזיקות.

על פניו, יכולנו לסיים את הפגישה, אך היה לי חשוב לבדוק עם אבישי מה הוא לוקח איתו להמשך הדרך. אלו עיקרי הדברים שציין, בתיווכי:

1. לשים לב למצב הרוח

2. לעשות הבחנה בין מצב הרוח לבין המציאות

3. להימנע מפגישות חשובות ומקבלת החלטות במצב רוח רע

4. לשתף את הסובבים, כשזה נדרש, ולבקש מרחב

5. לאפשר למצב רוח הקיים להיות נוכח בלי לשפוט ובלי להתנגד לו

6. לקבל את זה שזה חלק בלתי נפרד מהחיים

7. לדעת שגם זה יעבור

הכותבת היא יועצת ארגונית ומאמנת אישית, מחברת הספר "שדונים של נסיכים"

עוד חדשות, סיפורים, מדריכים וכלים לעסק שלך - במדור עסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#