צעד אחורה, שניים קדימה - עסקים קטנים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעד אחורה, שניים קדימה

כשמשילים את הציפיות מאדם נוצר לו מרחב פעולה

תגובות

לצד ידע מקצועי וניהולי ובקיאות בסביבה העסקית, גורם מרכזי בהצלחת העסק הוא בעליו. מה מניע אותו? מה עוצר אותו? מה ראוי שימשיך לעשות? ממה לחדול? ומה להתחיל לעשות?. לעתים רק שאלות המופנות פנימה יובילו את העסק ובעליו לעבר המטרות והתוצאות הרצויות לו. בטור זה נביא את סיפוריהם של בעלי עסקים שתהליך פנימי סייע להם להגיע להצלחה עסקית.

"את לא מאמינה מה קרה", כך פתח אוהד את הפגישה. "נו, ספר כבר", אמרתי, כולי סקרנות. אוהד גולל בפניי את שיחתנו, מאחת הפגישות האחרונות בינינו, בה שקל לפטר את אחד המנהלים בחברה. באותה פגישה בחנו את אופי מערכת היחסים בין אוהד לבין אותו מנהל, את רמת המוטיבציה של אוהד לתת לו הזדמנות ולבסוף, את הרווח וההפסד מפיטורין מיידיים, כפי ששקל לעשות. באותה פגישה הגיע אוהד למסקנה, בהתאמה להלך הדברים בחברה, שכדאי לו לשתף את המנהל בהחלטתו ולסכם במשותף עימו את מועד העזיבה.

בשיחה בין השניים, עדכן אותי אוהד, הסתבר שחוסר שביעות הרצון הוא הדדי וגם המנהל מצידו מעוניין לעזוב. הסיכום ביניהם היה שבעוד שלושה חודשים תסתיים ההעסקה ועד אז יעשו מאמץ לעבוד בשיתוף פעולה אחד עם השני, ככל האפשר.

ההפתעה הגדולה של אוהד, בה רצה לשתף אותי, היא השינוי שחל מאז אותה שיחה: בשבועיים האחרונים חל שיפור רציני בתפקוד של אותו מנהל, הצוות שעובד תחתיו מראה סימנים של התאוששות ושל אנרגיה מחודשת ואוהד עצמו חש בהתעוררות ובמוטיבציה מחודשת מצידו של המנהל. פתאום אוהד כבר לא כל כך בטוח שההחלטה לפטרו משרתת אותו.

כשסיים לדבר, הסתכלתי עליו וחצי חיוך התגנב אל פניי, ועוד לפני שפציתי פה, שאל אותי אוהד מדוע אני מחייכת. חייכתי שוב, הפעם בפה מלא ואמרתי, "למעשה, רציתי לבדוק איתך, האם זה בסדר מצידך שהשיתוף שלך יהיה הנושא שלנו להיום?". לשמחתי אנו מכירים די זמן כדי שאוהד ידע שהאג'נדה היחידה שיש לי היא טובתו האישית והניהולית. לפיכך, בקשתי החריגה, נענתה מייד בחיוב.

שאלתי את אוהד מה השתנה ביחסו ובהתנהגותו למנהל בשבועיים האחרונים. אוהד התקשה לשים את האצבע על שינוי מיוחד שעשה והפטיר כלאחר יד, שאין לו שום ציפיות ושהוא הוריד פרופיל מול אותו מנהל. "איך הורדת הפרופיל וחוסר הציפיות באים לידי ביטוי?", המשכתי לשאול. מבין הדברים שאמר בלטו במיוחד אלו: "אני לא מתערב", "כל עוד הוא עובד, אני מרוצה", "אני משתדל לא להעיר לו", "אני מחליק דברים".

"וכשאתה כזה (ציטטתי מדבריו), איך זה בשבילך?", אוהד הודה שבשורה תחתונה, גם הוא עצמו הרבה יותר רגוע. חוסר הציפיות היווה עבורו הזדמנות לשחרר שליטה וההרגשה, הסתבר לו, נעימה. שוחחנו עוד על שליטה ועל אשליית השליטה, על המרחב שנוצר לאדם אחר כשמשילים ממנו את הציפיות, ועל הרווח וההפסד בכל אחד מהמצבים.

מקרה אחד בודד אפשר לאוהד נקודת מבט חדשה על עצמו ועל תפקידו כמנהל החברה. ובאשר להמשך העסקתו של המנהל, אוהד החליט לנהל איתו שיחה נוספת ולבקש ממנו לשקול את עמדתו לגבי העזיבה, שיחה פתוחה ללא ציפיות.

הכותבת היא יועצת ארגונית ומאמנת אישית, מחברת הספר "שדונים של נסיכים"

עוד חדשות, סיפורים, מדריכים וכלים לעסק שלך - במדור עסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#