העסק המשפחתי יוצא מכיוון - עסקים קטנים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העסק המשפחתי יוצא מכיוון

חברת כלי הנגינה פירסט קוואלטי מיוזיק נכנסה לסחרור שהוביל לסף פשיטת רגל

תגובות

פירסט קוואלטי מיוזיק היא חברה משפחתית לשיווק ומכירה של כלי מיתר, ביניהם גיטרות ומנדולינות, חלקי חילוף ואביזרים נלווים. בעסק, שהוקם בלואיסוויל, קנטאקי שבארה"ב בשנת 1970, גם מייצרים כלי בנג'ו. בעסק מועסקים תשעה עובדים, והוא כולל אולם תצוגה ומכירות, מפעל ייצור בנג'ו קטן, ומחסן בו מלאי להזמנות מהאינטרנט.

האתגר: בין שנת 2007 ל-2010, רשמה פירסט קוואלטי מיוזיק הפסד תפעולי של 460 אלף דולר, על אף מחזור של 20 מיליון דולר. מאז האביב שעבר, הבינו בעלי החברה ג'ף ואריק סאליבן, שהם מתקדמים לעבר פשיטת רגל; אך לא היתה להם תוכנית להצלת החברה, אותה הקים אביהם ארבעה עשורים קודם לכן במרתף ביתם.

רקע: בשלהי שנות ה-60 עבד ביל סאליבן, מייסד פירסט קוואלטי מיוזיק, בחנות צבעים וכלי עבודה, שם גילה את ייעודו: הבנג'ו. לא היה לו כל כישרון נגינה בבנג'ו, אך לאחר שקרא ספר מאת ארל סקרגס, אגדת הבנג'ו, הוא חשב שאולי יוכל לבנות את הכלי. לא עבר זמן רב, וסאליבן כבר מכר חלקי בנג'ו באותה מהירות שבה ייצר אותם.

בשנת 1982 עזב סאליבן את עבודתו הקבועה כדי להתמקד בעסק הצעיר שלו, שאז נקרא פירסט קוואלטי בנג'ו. בעשור הבא גדל העסק ובניו של סאליבן פתחו שתי חברות אחיות, פירסט קוואלטי סטרינגס ו- פירסט קוואלטי סאקוורק. סאליבן גם זכה בלקוח גדול לחלקי בנג'ו - חברת גיבסון, יצרנית כלי הנגינה הידועה בזכות הגיטרות החשמליות שלה.

בשנת 1999 התאחדו עסקי המשפחה לחברה אחת - פירסט קוואלטי מיוזיק. באותה שנה הגיע מחזור המכירות למיליון דולר, החברה היתה רווחית, ובני משפחת סאליבן הצליחו לכבוש עוד יעד: הם העבירו את המלאי שנערם עד אז במרתף בית המשפחה, לפארק תעשייה.

המכירות המשיכו לצמוח, ובשנת 2000 החליטה המשפחה לייצר ולמכור סדרת כלי בנג'ו תחת שם המשפחה סאליבן. אך גם התקורה גדלה, והחלה לבלוע את הרווחים. עד שנת 2006 העסיקה החברה 28 עובדים, מחזורי המכירות שלה עמדו על 5.5 מיליון דולר והיא בקושי הצליחה להתאזן. "היינו בדרך לגדול כל כך עד כדי חיסול החברה", אומר אריק סאליבן, בן ה-39. "די מהר הגענו למצב בו התקורה היתה כה גבוהה עד שאם הינו נקלעים למדרון כלשהו בדרך לא היינו יכולים לשרוד אותו. היו זמנים בהם התגעגעתי לימים שבהם פעלנו ממרתף הבית".

בשנת 2007 המצב הורע. ביל סאליבן נפטר באופן לא צפוי בגיל 67, כתוצאה ממפרצת במח. בניו היו שבורים. ואז החל המיתון. האחים תפסו לאט מדי היכן החלו להשתנות הדברים. "חיינו בהכחשה זמן רב מאוד", אומר אריק סאליבן בצחוק מלנכולי. ב-2008 הקפיא הבנק את האשראי לחברה, וכדי להמשיך לצוף לקחו האחים הלוואות ואספו יותר מ-500 אלף דולר על ידי פדיית קרנות הפנסיה שלהם ומשכון בתיהם. אך המצב לא הלך והשתפר. ב-2009 צנחו המכירות ב-3.5 מיליון דולר והאמת הכואבת החלה להתברר - האחים בעצם שילמו כספים כדי ללכת לעבוד מדי יום.

האפשרויות: הסאליבנים היו בלתי נלאים. הם עבדו שעות ארוכות, ולאחר שפרץ המיתון החלו נשותיהם לעבוד בחברה ללא שכר. האפשרות הראשונה היתה להכפיל את המאמצים. האפשרות האחרת היתה לקבל עזרה מבחוץ.

בעת שהאזין לרדיו שמע אריק סאליבן על ספר בשם "רווחים אינם הכל, הם הדבר היחיד" מאת ג'ורג' קלוטיר, מייסד ומנכ"ל חברת אמריקן מנג'מנט סרוויס, חברת ייעוץ מאורלנדו המתמחה בהצלת עסקים הנמצאים קרובים לסגירה. הוא קנה את הספר וקרא אותו בשקיקה בערב אחד. בנוסף למקרי מבחן מציע הספר עצות כמו "אהוב את העסק שלך יותר מאת המשפחה שלך".

"לא התכוונתי לפטר את בני המשפחה שלי", אומר ג'ף סאליבן, בן ה-45. ובכל זאת, בתחילת שנת 2010 היו מכירות החברה נמוכות בכ-40% משהיו שלוש שנים קודם לכן. משהו היה צריך להשתנות.

בחודש מרץ האחרון שילמה החברה 500 דולר לאנליסט מחברת הייעוץ של ג'ורג' קלוטיר, עבור הכנת דוח שיתבסס על בדיקות מסמכים פיננסיים, ביקור במשרדי החברה וראיונות חסויים עם עובדים. התוצאות הראו בפשטות את מה שאף אחד לא רצה להודות בו - החברה היתה בפשיטת רגל מבחינה תפקודית. תוצאות הדוח הראו גם כי תחומי האחריות של העובדים לא היו מוגדרים מספיק, ולא מתואמים, מה שיצר אצלם חוסר יעילות ותסכול.

כדי להוציא את החברה מסחרור יש צורך בשינויים מידיים ומרחיק לכת, כך נטען בדוח. עוד נטען בדוח, כי בעלי החברה צריכים לבנות תוכניות קבועות מראש לגבי ההכנסות, ולא רק לפעול בתגובה לאתגרים שצצים במהלך היום-יום. הם יצטרכו לאסוף מידע פיננסי נוסף, כולל ניתוח עלות העובדים ותחזיות. הם יצטרכו גם לקבוע אמות מידה, להגדיר תפקידים בצורה ברורה ולהעריך את תפקוד העובדים.

הדוח ציין כי ניהול טוב יותר של העובדים יוכל להגדיל את רווחי החברה ב-67 אלף דולר בשנה, ומערכת חיוב וגבייה טובה יותר תוסיף עוד 30 אלף דולר. הדוח העריך כי בחשבון כולל, לחברה פוטנציאל לחסוך יותר ממיליון דולר בהוצאות בשלוש שנים הבאות.

המידע שהציג הדוח הביא את האחים לצומת דרכים. האם ישכרו את שירותי חברת הייעוץ לבניית תוכנית פעולה כוללת, כזו שאין בטחון שתצליח ותעלה להם 170 אלך דולר - כסף שאין ברשותם. או האם הם ינסו לבצע את השינויים בכוחות עצמם, על ידי שימוש במידע הקיים בדוח כדי לבנות תוכנית פעולה משלהם.

האם שכרו האחים סאליבן את שירותי חברת הייעוץ או פנו לבנות תוכנית פעולה להצלת העסק בעצמם? קראו כאן בשבוע הבא על ההתפתחויות בחברת פירסט קוואלטי מיוזיק



עוד חדשות, סיפורים, מדריכים וכלים לעסק שלך - במדור עסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#