רן קויתי: נוביל מהלך לחקיקת חוק עסקים קטנים שיגדיר את המגזר וזכויותיו - עסקים קטנים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רן קויתי: נוביל מהלך לחקיקת חוק עסקים קטנים שיגדיר את המגזר וזכויותיו

כך אמר ביום העסקים הקטנים בכנסת. ח"כ אברהם: גיבשתי הצעה כזו בעבר. עלותה כמיליארד שקל ותעורר התנגדות

תגובות

ביום העסקים הקטנים שהתקיים אתמול בכנסת עסקו ח"כים וראשי ארגוני העסקים בבעיות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים וכלים אפשריים לפתרונן.

אחת מהבעיות שעלו ביום העיון, הן מראשי הארגונים והן מקהל בעלי העסקים, הנה בעיה החוזרת ועולה בנוגע לתשלום המע"מ. את התשלום נדרשים בעלי העסקים להעביר למדינה ב-15 בחודש שלאחר הוצאת החשבוניות עבור העסקאות, אך במקרים רבים מקבלים את התשלום עבור אותן עסקאות רק 90 או 120 יום אחרי שהוציאו את החשבוניות (מה שמכונה שוטף +).

כשנשאל רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, על ידי הקהל על עמדתו בנוגע לאפשרות תשלום מע"מ על בסיס מזומן, אמר כי "אנחנו מכירים את הכשלים וזה ביניהם, אך למדינה יש מגבלות תקציב ויש לבדוק את יעילות הפתרונות, לתעדף אותם ולבחור כאלו שיהיו יותר אפקטיביים במסגרת התקציב. יכול להיות שמע"מ על בסיס מזומן לא יהיה ראשון בתעדוף, אך מבחינה רעיונית אני חושב שזו הדרך הנכונה לעבוד בה".

בהתייחס לנושא המע"מ הזכירה ח"כ אברהם את הצעת החוק שהגישה, לדחיית תשלומו ב-60 יום, אשר נפלה בועדת השרים בעקבות התנגדות האוצר. "יש אכן תעדוף תקציבי, אבל אני לא ארפה מהצעת החוק, ואם תוך זמן סביר לא יוגשו תוכניות מוגדרות על ידי האוצר והתמ"ת שיתגבשו לחקיקה, אחזור לנושא".

קויתי הודיע כי בשנה הקרובה תוביל הסוכנות תהליך לחקיקת חוק עסקים קטנים אשר יגדיר את המגזר ואת זכויותיו. על כך אמרה ח"כ אברהם כי בעבר גובשה הצעה שכזו על ידה, וכי "היא מוגדרת בלמעלה ממיליארד שקל, לכן כדאי להתכונן לכך שהיא תעורר התנגדות".

מוטי שפירא, מנכ"ל להב סיפק דוגמאות ממדינות העולם ואמר כי "אין ראש ממשלה, בין אם בארה"ב או ביפן, שלא מתייחס לעסקים הקטנים בנאומיו. גם בספרי התקציב בעולם יש רשימת נושאים הקשורים לעסקים הקטנים, והאיחוד האירופי הוציא חוברת מחייבת בנוגע לעידוד יזמות וסיוע לעסקים הקטנים במדינות האיחוד, אך לא כך אצלנו".

שפירא ציין כי באוסטרליה אף מונה שר עסקים קטנים, שאחראי גם על הקבלנים העצמאים, כלכלת השירותים, מדיניות תחרותית וצרכנות, וכן הוקמה מועצה מייעצת לראש הממשלה ולשר זה שתפקידה לבחון כל הצעת חוק ותוכנית ממשלתית כדי לוודא שלא פוגעים בעסקים הקטנים.

נציג האקדמיה, פרופ' ישראל לוסקי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, ציין כי "העסקים הגדולים משקיעים סכומי עתק בפעילות לוביסטית, לעומת הקטנים שלא עושים זאת, וכתוצאה מכך בהחלטות הממשלה יש הטיה לטובתם. צריך לחשוב איך להגביל את הפעילות הלוביסטית הזו". לדבריו לעומת העסקים הגדולים והמונופולים אצל העסקים הקטנים ישנה תחרות רבה ואין משכורות מנופחות לכן הם תורמים לחלוקה צודקת יותר של השכר.

מספר העסקים הקטנים בישראל עומד על כ-450 אלף שהם כ- 98.5% מכלל העסקים והם מעסיקים כ- 55% מכלל המועסקים. לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2009 כ-44 אלף עסקים החלו לפעול ב-2009 והוסיפו למשק כ-77 אלף משרות.

עוד חדשות, סיפורים, מדריכים וכלים לעסק שלך - במדור עסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#