תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב: איגרות השילוט הן מס מוסווה

הבקשה היא תיקון לתביעה שנדחתה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי

עדיה פיטרמן

איגרות השילוט של עיריית תל אביב הן "מס מוסווה", כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב, שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום חמישי. את הבקשה הגיש רו"ח ברוך יהלומי, משום שלטענתו, רק אחוזים מעטים מן הסכום הנגבה בידי העירייה משמש אותה למימון ההוצאות הכרוכות בהסדרת השילוט.

התובע ביקש "שתאושר תובענה ייצוגית נגד העירייה שלה שתי תכליות: האחת קביעה (הצהרה) שאיגרות השילוט על פי שיעוריהן אינן חוקיות; והשבה של סכומי אגרת השילוט שנגבו שלא כדין במשך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה".

התביעה מוגשת כתיקון של תביעה קודמת משנת 2006, אשר נדחתה בבית המשפט לפני כשבועיים, על ידי השופט ד"ר עודד מודריק. בתביעה שהגיש יהלומי לפני ארבע שנים, באמצעות עורכי הדין עדי מוסקוביץ ואורי דויטש, נטען כי גביית אגרות השילוט בתל אביב הקבועות בחוק עזר משנת 1992, הינה "התנהלות שאינה חוקית - היא חורגת מגבולות סמכותה של העירייה לקבוע אגרות ומהווה פגיעה בלתי מותרת בקניינם של האזרחים משלמי האגרה".

התובע ציין בזמנו כי לפי רישומי תקציב העירייה בשנים 2004-2006, ההכנסות מגביית אגרות שילוט הגיעו ל-40 מיליון שקל בממוצע לשנה; ואילו הוצאות מחלקת השילוט העירוני מסתכמות בכ-5 מיליון שקל בממוצע לשנה.

לדברי עו"ד מוסקוביץ, תשלום אגרת שילוט לשלט שגודלו כ-4 מ"ר מגיע לסכום ממוצע של 800 שקל לשנה.

השופט מודריק ציין כי נדרשת זיקה מימונית בין אגרת השילוט לבתי עסק לבין הוצאות העירייה להסדרת הרישוי בגין שלטים. הוא כתב כי "הטלת אגרה צריכה להיעשות בזיקה למתן שירות מסוים למשלם האגרה. אגרה שאינה מקיימת זיקה כלשהי לשירות היא בגדר 'מס טהור' שהעירייה אינה רשאית להטילו".

עוד קבע השופט כי יש לתקן את הגדרת הקבוצה ולפרט את הוצאות העירייה והכנסותיה משילוט, וכתב כי "אם הכנסות העירייה מאגרת 'שלט' שנועד ל'זיהוי' העסק, העוסק והעיסוק עולות על ההוצאות, אזי ניתן לומר שמתקיים סיכוי סביר שנסיבה זו מגלמת בחובה עילת תביעה שעניינה אגרה ששיעורה עולה על המותר לפי הדין".

השופט איפשר פתח להגשת תביעה מחודשת: "ההחלטה מציעה בדיקת אפשרות להגיש בקשה מחודשת בשמה של 'קבוצה' מוגדרת אם המבקש ימצא שסכומי האגרה שנגבו מחברי אותה קבוצה מקימים עילת תביעה שניתן לבסס עליה סעד השבה".

"לא ברור מההחלטה האם זהו פסק דין או שזו הפניה לתיקון, ובחרנו להגיש בקשה מתוקנת", אמר עו"ד דויטש. "בתביעה החדשה עשינו הפרדת לקבוצת בעלי העסקים המדוברות, לפי בקשת השופט. הפרדנו לארבע קבוצות שלטים שעליהם נגבית אגרה: שלטי זיהוי - המציינים את שם העסק; שלטי פרסום תוך עסקי: שלטים התלויים בעסק עצמו כמו מודעות על מבצעים; שלטי פרסום חוץ עסקי: על לוחות מודעות שעליהן יש אישור לפרסם; ושלטי פרסום חוצות".

לדברי דויטש, הכנסות העירייה מהאגרה שנגבית מקבוצת בעלי העסקים המשלמים עבור שלטי זיהוי ושלטי פרסום תוך עסקי מגיעות לסכום ממוצע של כ-33 מיליון שקל לשנה; ואילו כלל ההוצאות של מחלקת השילוט העירוני, הכוללות את כל ארבעת הקבוצות, מסתכמות בכ-5 מיליון שקל בממוצע לשנה (בשנים המדוברות, 2004-2006). "אין לנו נתונים על הכנסות משלטי זיהוי בלבד, כי העירייה לא שומרת בשום מקום נתונים כאלו", הסביר דויטש.

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "התביעה המתוקנת טרם התקבלה בעירייה. עם קבלתה, נלמד אותה ונפעל בהתאם".



עוד חדשות, סיפורים, מדריכים וכלים לעסק שלך - במדור עסקים קטנים ובינוניים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker