כך ייהפכו עשרות אלפי עבריינים לאנשי עסקים לגיטימיים - עסקים קטנים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כך ייהפכו עשרות אלפי עבריינים לאנשי עסקים לגיטימיים

עד היום גרמה המדינה לבעלי עסקים להיות עבריינים: 40 אלף עסקים פועלים ללא רישיון, מכיוון שאינם מסוגלים לצלוח את הביורוקרטיה ■ הרפורמה ברישוי עסקים מבטיחה לחולל מהפכה - באמצעות חיוב הממשלה לאשר רישיון עסק בתוך 45 יום ומתן הגנה לפקידים שמקלים בדרישות

46תגובות
אדם מחזיק כסף מזומן
אמיל סלמן

העיסוק הכי מסוכן במדינת ישראל הוא כנראה לפתוח עסק קטן. זה עיסוק כל כך מסוכן, שעוד לפני שהעסק נפתח הוא כבר מסובך: אין ליזם הקטן יכולת לחזות מראש מה נדרש כדי להביא לפתיחת העסק, כמה זמן ייקח עד שייפתח וכמה זה יעלה לו. פתיחת עסק בישראל היא הימור עסקי מטורף, ולא בגלל כוחות השוק התנודתיים, אלא בגלל הנוגש הגדול שיושב בירושלים — ממשלת ישראל.

הממשלה, בכובעה כרגולטורית, דורשת מ–150 אלף עסקים בישראל להוציא רישיון עסק. הקיוסק בסמטה הסמוכה ובתי הזיקוק בחיפה נדרשים שניהם להוציא רישיון עסק, שניהם כפופים לאותה רגולציה, ואת שניהם מעבירה הממשלה את אותה סאת ייסורים בלתי־נגמרת.

הוצאת רישיון עסק בישראל אורכת בין חצי שנה לשנתיים, ובממוצע — עשרה חודשים. הרוב המוחלט של העסקים בישראל כלל אינם יודעים מהי רשימת הדרישות הרגולטוריות הנדרשות מהם — מסעדה, למשל, צריכה לעמוד ב–17 דרישות שונות — מכיוון שהדרישות אינן מפורטות. לא זו בלבד, גם הדרישות משתנות בהתאם למצב הרוח של הפקיד הרלוונטי, והדרישות במחוז אחד שונות מאלה של מחוז אחר. בשום שלב אין לבעל העסק ודאות שהוא יצליח בכלל להוציא רישיון עסק, ובהתאם לכך כ–40 אלף עסקים בישראל פשוט פועלים ללא רישיון. אין להם ברירה אחרת: הם לא מסוגלים לצלוח את הביורוקרטיה בדרך להוצאת רישיון עסק.

ב–2013 חטפה ישראל סטירת לחי: היא הידרדרה במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי. מאז הצליחה ישראל להתדרדר עוד יותר, וכיום היא מדורגת במקום ה–54 במדד, הרבה מתחת לגיאורגיה, מלזיה, מאוריציוס, קזחסטאן, רומניה ומקסיקו. מאז, הממשלה מנסה לשפר את הליכי קבלת רישיון עסק.

אפשר להקדים את המאוחר ולספר שהיו המון מאמצים, ורק מעט הצלחות. כך למשל, הלחץ על משרדי הממשלה הרלוונטיים לפרט בכתב את רשימת הדרישות להוצאת רישיון, הוביל רק לפרסום 11 מפרטי דרישות כאלה ל–11 סוגי עסקים שפורסמו בשנים האחרונות, ועוד 18 שפורסמו השבוע. בסך הכל 29 מפרטים, מתוך 200 סוגי רישיונות עסקים נדרשים בישראל.

מספרה בראשון לציון. פתיחת עסק - הימור מטורף
דודו בכר

אור בקצה המנהרה למאות אלפי עסקים

עם זאת, חוסר ההתקדמות מאז 2013 לא ריפה עדיין את ידי הממשלה. ייאמר לזכותו של שר הפנים, אריה דרעי, שהבין כי המכשלה שגורמת לאנשים לנהל עסק לא חוקי, כי אין שום סיכוי להצליח להוציא רישיון עסק כחוק — הופכת מאות אלפי אנשים בישראל לעבריינים בעל כורחם, מרתיעה יזמים ופוגעת ביוקר המחיה ובצמיחה. לכן, רתם דרעי את אנשי משרדו, ואת מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, למשימה הסיזפית של קידום הרפורמה ברישוי עסקים. במשימה הזאת הוא הצטרף למשרד ראש הממשלה, שמאז 2013 מקיז דם בניסיון לצמצם את הביורוקרטיה הממשלתית, ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.

פירות ראשונים למאמץ המשותף של משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה נקטפו בשבוע שעבר. הממשלה אישרה את השלב הראשון ברפורמה ברישוי עסקים — רפורמה ששני המשרדים עבדו עליה ברציפות שנתיים, ושאם תצליח מאות אלפי עסקים בישראל יראו אור בקצה המנהרה.

שלושה עקרונות מהפכניים יש לרפורמה ברישוי עסקים. שני הראשונים והחשובים שבהם, הם קיצור דרמטי במשך הזמן וההליכים הנדרשים לשם קבלת רישיון — בזכות קביעת העיקרון שנטל ההוכחה עובר מבעל העסק הקטן אל הממשלה. במקום שהיזם הקטן יצטרך לרדוף במשך עשרה חודשים אחרי פקידי הממשלה, כדי שיסבירו לו מהן הדרישות שהוא צריך לעמוד בהן, ובשלב השני יבדקו ויאשרו אם עמד בדרישות — פקידי הממשלה צריכים מעתה לרדוף אחר בעל העסק.

הרפורמה קובעת שני הליכי רישוי חדשים, קצרים ומקלים. הראשון הוא הליך רישוי על סמך תצהיר — בעל העסק יודיע שהוא עומד בדרישות, כפי שפורסמו במפרטים, ומאותו רגע יש לו רישיון. בסך הכל 40 אלף עסקים בישראל, ובהם מספרות, קיוסקים ומכולות, עומדים לעבור להליך רישוי על סמך תצהיר עצמי בלבד.

נותנים דחיפה לעסקים

כדי שיתרחש השלב הזה, שהוא למעשה רישוי אוטומטי, צריך לפרסם מפרטים של הדרישות לקבלת רישיון עסק. כאמור, עד כה פורסמו רק 30 מתוך 200 נדרשים, אבל בממשלה נשבעים שבתוך חמישה חודשים יפורסמו עוד 60 מפרטים — 43 מהם כבר מוכנים, ורק ממתינים לפרסום — שיענו על הצרכים של 80% מהעסקים בישראל.

הליך הרישוי המקוצר השני מאפשר קבלת רישיון עסק בתוך 45 יום. כלומר, בעל העסק יצהיר שעמד בדרישות המפרט שלו, ולמדינה יהיו 45 יום כדי לבוא, לבדוק ולאשר שהוא אכן עומד בהן. אם המדינה לא תגיע בתוך 45 יום, רישיון העסק יינתן אוטומטית. כלומר, המדינה היא זו שנתונה מעתה בסד זמנים לפי הכלל: "לא הגבת, משמע אישרת". בסך הכל, 53 אלף עסקים בישראל, ובהם מסעדות, בתי קפה ובתי מרקחת, עומדים לעבור להליך רישוי בתוך 45 יום.

העברת נטל ההוכחה אל הממשלה, כך שהפקידים לא יוכלו לטרטר יותר את בעלי העסקים כראות עיניהם, עוברת כחוט השני גם בנוגע ליתרת העסקים בישראל — אלה שנדרשים לעבור את מסלול הייסורים הלא־מקוצר להוצאת רישיון עסק. גם בעת מתן רישיון לעסק חדש, וגם בעת חידוש רישיון לעסק קיים, הפקידים יהיו חייבים להוציא לבעל העסק רשימת דרישות בכתב. זו תהיה רשימה סופית שלא ניתן להוסיף עליה או לשנות אותה. בנוסף, הליך העברת הדרישות והביקורת בעסק, כדי לוודא שהדרישות אכן קיומו, יהיו כולם כפופים לסד זמנים. גם כאן, אם הפקיד יאחר ולא יגיע בזמן לערוך ביקורת, ייחשב הדבר כאילו אישר הפקיד שהעסק עמד בדרישות. העיקרון של "לא הגבת, משמע אישרת" חל גם על העסקים הגדולים והרגישים יותר.

העברת נטל ההוכחה על הממשלה, והקביעה שאם הממשלה לא מילאה את חלקה במשימת הפיקוח — לא פירטה את דרישותיה כנדרש, או לא ערכה ביקורת בזמן הנדרש — יינתן רישיון עסק באופן אוטומטי, נועדו להתמודד עם כישלונות העבר בתחום הקלת הביורוקרטיה בישראל. לא מעט חוקים ותקנות מקלים אושרו בעבר, אבל כולם נותרו אות מתה מכיוון שפקידי הממשלה לא צייתו להם. סד זמנים למתן אישור לרישיון עסק קיים גם בחוק הנוכחי, אבל הפקידים התעלמו מכך ולא טרחו לסיים בזמן את הבדיקות למתן הרישיון. מעתה זה לא יהיה אפשרי: ברירת המחדל היא שאם המדינה לא קיימה את חלקה, הרישיון יינתן אוטומטית.

"לנהל סיכונים - לא להפחית אותם לאפס"

החלטת הממשלה כוללת עוד הפקת לקחים חשובה מכישלונות העבר — כזו שתהיה חייבת לעבור חקיקה. מטרתה היא להתמודד עם הכסת"ח של פקידי הממשלה, ובניסוח אחר — לנסות להוציא אותם מהבונקר של רמדיה.

במקרה המכונן הזה, פקידי ממשלה — פקידי משרד הבריאות — הואשמו בפלילים בטענה שהתרשלו בתפקידם הפיקוחי. התקדים הזה ואחרים מכניסים את הפקידים למגננה כפייתית, והם מכסים את עצמם מכל כיוון אפשרי באמצעות הערמת אינספור דרישות בטיחות מהעסקים. התוצאה היא שהפקידים מוגנים, אבל העסקים קורסים — או שכלל אינם מוקמים.

כדי לפתור זאת, הממשלה אישרה עיקרון חשוב שלישי: מעתה המפקחים מטעם המדינה יצטרכו לשקול בעת מתן רישיון עסק גם שיקולים של צמיחת המשק ושל העלות שהרגולציה מטילה על העסקים. "בעל הסמכות הרלוונטית יביא בחשבון, בנוסף לכל שיקול אחר לפי כל דין, שיקולים של עידוד הפעילות הכלכלית מושא הרישיון, לרבות העלויות הכרוכות ביישום התנאים", נכתב בהחלטת הממשלה. זוהי תעודת הביטוח החשובה ביותר לרגולטורים: מעתה הם יכולים להרשות לעצמם גם להיות מקלים.

"במשפט הזה טמון המהפך של ההחלטה", אומר גרונר. "תפקיד הרגולטורים הוא לנהל סיכונים, ולא להפחית סיכונים לאפס. יש ערך לצמיחה וערך לכך שעסקים ירוויחו, ולכן מטרת הרגולציה היא לאפשר לעסקים לקום, גם במחיר של לקיחת סיכון מסוים. כיום הפקידים מפחדים לקחת סיכון, מכיוון שאם יקרה אסון יבואו אליהם בטענות. מעכשיו יש להם הגנה לכך".

האם העברת נטל ההוכחה אל כתפי הממשלה, ביחד עם הפחתת נטל הסיכון המוטל על כתפי הממשלה במקרה של אסון, יאפשרו לפקידים לעשות את השינוי הנדרש — ולעסקים בישראל לקבל רישיון? אם כן, הרי שהחלטת הממשלה הזאת תהיה תחילתה של מהפכה בעידוד היוזמה וניהול החיים העסקיים בישראל. במקום ה–54 הלא מכובד שבו ישראל נמצאת במדד קלות עשיית העסקים, זו מהפכה הכרחית ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#