"עצמאים ובעלי עסקים קטנים מופקרים יותר מעובדים שכירים" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עצמאים ובעלי עסקים קטנים מופקרים יותר מעובדים שכירים"

נציגי הגופים השונים שדנו היום בוועדת הכלכלה בחוק מוסר התשלומים הצביעו על הסכנה בהפיכתו ל"אות מתה", אם הפטורים וההחרגות לגופי הממשלה ולרשויות המקומיות בנוסח החוק לא יבוטלו

12תגובות

ועדת הכלכלה דנה היום בחוק מוסר התשלומים, יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה במסגרת הכנתו לקריאה שניה ושלישית.  בהתאם להצעת החוק,  משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקות בנייה ותשתיות שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקות בניה ותשתיות שוטף+90.

בעסקות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוג' הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני. גופים ציבוריים גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות  ובין עוסקים  שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.

במהלך הדיון היום אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי הוא נחוש להעביר את החוק "ולהוציא את התוצאה הטובה ביותר תחת ידנו" אולם הביע חשש כי יש להיזהר שבשל ההחרגות התוצאה לא תהיה "אות מתה".

ח"כ שלי יחימוביץ שהייתה שותפה להגשת נוסח מוקדם של החוק (יחד עם חברי הכנסת רוברט אילטוב ורועי פולקמן) ציינה: "חוק זה לא היה צריך להיחקק כי לא יכול להיות שאדם יעבוד ולא יקבל את שכרו. הממוצע בישראל מחריד, 97 ימים עד לתשלום, ואנחנו בתחתית המדד של ה-OECD בנושא. רק 30% מהמקרים מהספקים מקבלים את התשלום בזמן וזה מקרין על המשק. עצמאים ובעלי עסקים קטנים מופקרים יותר מעובדים שכירים. אין להם חוקי מגן ושכרם מולן בראש חוצות". לגבי הסעיף בחוק המאפשר לרשויות לדחות תשלומים במקרה בו לא יקבלו את התקציב הרלוונטי אמרה יחימוביץ כי זה נראה הוגן וכי יש לתת עדיפות להעברה מהירה של החוק.

חבר הכנסת רועי פולקמן מהתומכים בקידום החוק אמר כי ברמת הממשלה התקנות כבר קיימות והבעיה יחסית קטנה יותר, אולם הבעיה גדולה היא בשלטון המקומי: "יש סימן שאלה אם לגבי עבודות קבלניות לא מדובר בהרעה של תנאים קיימים וכנ"ל לגבי חברות ממשלתיות".

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, ציין כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים, ואנחנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות. פיגור התשלומים מוביל למצב אבסורדי בו העסקים הקטנים נותנים אשראי לגופים ציבוריים ולעסקים גדולים, במקום הבנקים. זאת בעוד שעסקים קטנים סובלים מתנאי האשראי הנחותים ביותר".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

עוזי שר, החשבונאי הראשי במשרד האוצר הדגיש  אמר כי באוצר לא יוותרו על בדיקה של חשבוניות בצורה תקינה אולם הממשלה השיקה פורטל ספקים שהופך את התהליך לשקוף: "אפשר להגיש חשבונית באופן דיגיטלי, וזה יהיה חובה משנת 2017. הספקים רואים את סטטוס החשבונית ואם נדחתה – מדוע". כבל הגיב כי הוא חושש שהממשלה תיצור עיכובים בבדיקת החשבוניות שיהפכו את החוק לאות מתה.

עו"ד רועי כהן נשיא להב שהשתתף בדיון מסר כי כי "הצעת החוק הנוכחית מלאה בהחרגות וחורים המאפשרים לא לשלם לעסקים בזמן וההפקרות הזו היא בחסות החוק. ההחרגה בחוק לפיה רשויות וגופים שונים יכולים להמתין לקבלת מימון חיצוני משמעותו להחריג הכל: רווחה, חינוך, תחבורה, תשתיות ועוד. על הועדה לעצור ההחרגות ולוודא שלא מעקרים את החוק מתוכן מהותי. כמו כן חשוב לזכור כי ממשלת ישראל חוקקה לפני 21 שנה חוק להסדרת תשלום לרשויות המקומיות תוך 60 יום ומאז ועד היום היישום של החוק נדחה דרך חוק ההסדרים. אסור לתת לזה יד חייבים לוודא שהחוק לא ידחה שוב בחוק ההסדרים הקרוב. כמו כן אין שום סיבה שנקבע בחוק שרשויות מקומיות ישלמו תוך 90 יום לעבודות קבלניות והנדסיות. יש לקבוע סייג שרק עבודה בהיקף ענק תחכה לתשלום 90 יום".

מוטי שפירא, נציג איגוד לשכות המסחר הציע כי הסוכנות לעסקים קטנים צריכה להיות הגורם העיקרי לאכיפת החוק ולקבוע כללי אכיפה ברורים: "גופים שונים קיבלו אפשרות לדחות תשלומים לספקים בסיכום מולם. הבעיה שלעסקים אין כוח מיקוח כי עסק קטן שמתלונן נמחק מהרשימה".

אליאב בן שמעון מנכ"ל התאחדות בוני הארץ הביע את התנגדותו  לקביעת שוטף 70 לתשלום לקבלנים: "חוזה המדף של ממשלת ישראל משלם לספקים על תשלומים בשוטף 38 , אז מדוע לתת לגיטימציה לדחות? כמו כן חשוב לקבוע ממתי מתחילים לספור את ימי השוטף: מהגשת החשבונית או ממועד האישור שלה".

איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי, אמר כי ימי האשראי עבור עבודות פיתוח יכול להגיע עד 300 ימי אשראי: " השלטון המקומי לא יוכל לספוג על גבו את המעמסה הזו ולכן חשוב להשאיר את החריגה של קבלת התשלום כתנאי לתשלום לספקים".   בתום הדיון הוועדה הצביעה בעד מיזוג הצעות החוק שהגישו חברי כנסת פרטיים בנושא עם הצעת החוק הממשלתית.

הממשלה משלמת באיחור

לפי נתוני הסוכנות  ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, ממועד ביצוע העסקה.  דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית  מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה באיחור.

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ  (תקנון כספים ומשק) הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות משלמים באיחור גבוה אף יותר ומספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.

דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עצמאים, עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.  לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#