3 פלטפורמות חדשות יסייעו לעסקים לגייס כסף מההמון - תמורת מניות - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

3 פלטפורמות חדשות יסייעו לעסקים לגייס כסף מההמון - תמורת מניות

חוק חדש שאישרה הכנסת מאפשר גיוס מימון המונים לעסקים קטנים תמורת הקצאת מניות ■ שלושה מיזמים חדשים ערוכים ליישם את המהפכה

תגובות

בדצמבר האחרון עבר בכנסת ללא תשומת לב רבה חוק חדש - "החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק)" - שיאפשר לסטארט-אפים, וגם לעסקים קטנים, לגייס עד 3 מיליון שקל מציבור בלתי מוגבל של משקיעים תמורת הקצאת מניות בעסק, וללא הגשת תשקיף או דו"חות בורסאיים מלאים.

עד כה החוק איפשר להציע מניות בחברה ישראלית ל-35 משקיעים לכל היותר - דבר שמטבע הדברים נתן עדיפות למשקיעים בעלי הון. החוק החדש קודם על ידי רשות ניירות ערך ונועד במקור להפוך את הבורסה לחלופה לגיוס הון לסטראט-אפים, על מנת לעודד אותם להתפתח ולהפוך לחברה בשלה במקום להיטמע בחברות ענק זרות.

יד של אדם אחד מעבירה ליד של אדם אחר שטר של דולר

החוק מחייב קיומו של גורם מתווך (רכז, בלשון החוק) שימיין את העסקים, יתווך בינם לבין ציבור המשקיעים, ויוודא כי התהליך מנוהל בצורה חוקית והוגנת, וזאת תחת פיקוח הרשות. בעוד שעבור סטארט-אפים מדובר בערוץ גיוס הון נוסף, עבור עסקים קטנים - שממילא לא חולמים לגייס כסף בבורסה וענקיות כמו גוגל או פייסבוק לא בוחנות השקעה בהם - מדובר במהפכה של ממש.

אל הרגע הזה התכוננו מספר פלטפורמות דיגיטליות שנמצאות בשלבי הקמה או כבר עושות את צעדיהן הראשונות בגיוס כסף עבור מיזמים: אחת מהן היא אקזיט ואלי (ExitValley) שהוקמה לפני שנה, ופונה הן למיזמים טכנולוגיים והן לבעלי עסקים קטנים. היא הוקמה על ידי קבוצה של יזמים, ביניהם ירון אדלר, המייסד של אינקרדימייל, המתכנת יואל אטדגי, ויניב שריון ושחר שרגא, לשעבר מנהלים בבית ההשקעות תמיר פישמן. שותף נוסף שהצטרף ליוזמה הוא משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר, שמספק את הייעוץ המשפטי המורכב הכרוך בפעילות בתחום ניירות הערך.

לדברי יניב שריון, מנכ"ל אקזיט ואלי, קהל היעד של הפלטפורמה הוא, לצד סטארט-אפים, גם בעלי עסקים ויזמים במגוון רב של תחומים כגון ברים, בתי קפה, מכבסות ועוד. בימים אלו מוצעת בפלטפורמה השקעה בחברה בשם PowerBand שפיתחה מכשיר לאימון גופני, המבקשת לגייס 100 אלף דולר. הגיוס נעשה עדיין באופן מוגבל מ-35 משקיעים בלבד, שכן יישום החוק החדש מחייב התקנת תקנות מיוחדות על ידי רשות ניירות ערך ואישור של ועדת הכספים.

בשנה החולפת אקזיט ואלי סייעה בגיוס הון למספר מיזמים שנמצאים על קו התפר בין סטארט-אפים לעסקים, ביניהם Babysitting - אפליקציה אשר מחברת הורים לבייביסטריות וגייסה 130 אלף דולר; Spaceek - אשר פיתחה פלטפורמה למציאת חניה בתוך ערים וגייסה 270 אלף דולר; CodiPark - המאפשרת תשלום בחניונים והשלימה גיוס של 230 אלף דולר; ו-ExitValley עצמה, שגייסה דרך האתר 350 אלף דולר.

החוק החדש מסייע למגמת היטשטשות הגבולות בין עסקים קטנים, המשלבים טכנולוגיה בליבת העסק, לבין סטארטאפים: "הקו שמפריד הוא דק. זה בעיקר עניין של היחס לסיכון: לא כל המשקיעים רוצים לקחת סיכון גדול כמו בסטארט-אפ. בקרוב יעלה אצלנו מיזם בשם Kvisi, מכבסה חכמה שמאפשרת להזמין שליח לאיסוף הכביסה בצורה יעילה יותר. יש בעסק רכיב של טכנולוגיה, אבל זה גם עסק שמכניס כבר כיום כמה עשרות אלפי שקלים בחודש. הסיכון נמוך יותר מסטארט-אפ כי אין פיתוח טכנולוגי מורכב, ומצד שני גם התשואות יהיו נמוכות יותר".

לעשות אקזיט מבית הקפה

פיפלביז היא פלטפורמה נוספת בתחום שהוקמה לאחרונה על ידי אור בן נון, המשמש כמנכ"ל החברה, תום סיטון - סמנכ"ל הטכנולוגיה,  אלירן דורון - סמנכ"ל השיווק , אורן המבורגר ועילם אוסרי, המכהן כמנהל קשרים עסקיים. אוסרי מסביר: "המטרה היא שכל עסק מכל סוג יוכל לגייס כסף. גם עסקים קיימים שירצו למנף את עצמם יוכלו לגייס הון ממספר גדול של שותפים שקטים, שלא יתערבו בניהול. למשל בית קפה שכונתי שיתמכו בו אלף משקיעים, שלא רק ישקיעו אלא גם יבואו לשם לשבת ויביאו עוד לקוחות. זה מכניס אלמנט חברתי, ובעל העסק למשל יכול להתייעץ איתם בסוגיות שונות. בנוסף, השקעת המונים תאפשר לעסק לרוץ קדימה בלי התעסקות מייגעת עם בנקים שנותנים או לא נותנים הלוואות".

לדברי אוסרי, עד כה פנו אליהם מאות בעלי עסקים, ובחודשים הקרובים הם ישלימו את המיון ויתחיל תהליך גיוס הכסף. לדבריו, לחברה קשר מסוים עם בית ההשקעות מיטב דש: "הכסף יושב אצלם ולא בחשבון הבנק שלנו או של היזם, ובנוסף אנחנו מתייעצים איתם".

לדברי אוסרי, קהל היעד מגוון וכולל הן עסקים מסורתיים והן מיזמים טכנולוגיים: "הבחנה בין סטארט-אפים לעסקים קטנים היא לא חד משמעית, כי יש סטארט-אפים עם מרכז רווח ויש כאלו שפונים להשיג נתח שוק או משתמשים. גט טקסי למשל הוא עסק עם בסיס טכנולוגי, שמייצר הכנסות ולא בנוי רק על משתמשים אלא על לקוחות אמיתיים. אנחנו פונים לכל עסק שיש לו מודל רווח אמיתי שלא בונה על סבבי גיוס נוספים, אלא שואף לגייס כסף כדי לעשות משהו אמיתי בתחומי ייצור תוכן, ייצור מוצר, או אספקת שירות אמיתי".

לא מיותר לתהות כיצד עסק קטן יצליח לעמוד בחובת הדיווח למשקיעים ויתנהל בצורה הוגנת כלפיהם, משימה שמתגלה כמורכבת גם בחברות ציבוריות גדולות ומפוקחות בהרבה. אוסרי מסביר כי מעבר לכללי הדיווח למשקיעים שקבע החוק, הם יציבו תנאים נוספים שמעוגנים בחוזה: "בעל העסק המגייס מחויב לפרסם בפלטפורמה תשקיף ברור, ובהמשך לפעול לפי התכנית העסקית שהגיש. יש בפלטפורמה ממשק שבו הוא יציג דו"ח רבעוני ודו"ח מבוקר על ידי רואה חשבון אחת לשנה. אנחנו גם מגדירים שכר הנהלה, כך שבעל העסק יהיה מנוע ממשיכת כספים באופן חריג, והוא גם יתחייב לתקופת פעילות מסוימת. הכל כדי שלמשקיעים יהיה ברור שבעל העסק פועל לכך שהעסק יצליח".

לדברי אוסרי, התגמול למשקיעים מעוגן בהסכם הגיוס. הוא כולל תשלום דיווידנדים מהרווחים או קניית המניות של המשקיעים, כאשר הערכת השווי שלהן תיקבע לפי התזרים של העסק: "היתרון של המודל הזה הוא שבעל העסק מקבל הזרמת הון לשנתיים-שלוש הראשונות בהן הוא הכי זקוק לו, ולאחר שנתיים הוא יכול לקנות את המניות מהמשקיעים, ובכך משתחרר מעולו של הדיווידנד, ואילו המשקיעים מממשים את ההשקעה, כאשר ניתנת זכות ראשונים לבעלים של העסק לקנות ראשון את המניות".

אוסרי מתחייב כי הפלטפורמה תחסום השקעה מצד מתחרים ישירים של העסק, ולחילופין מצד גורמים עבריינים. הוא מסביר כי כדי לצמצם סיכונים ולהעלות את הסיכויים שהעסק יצליח הם יצמידו לעסק יועץ עסקי: "אין הגבלה על אחוז המניות שנמכרות, וכל המניות זהות. תיאורטית, יכול להיות שלא יהיה כלל בעל שליטה בעסק, אבל אנו נכוון לכך שמקסימום ימכרו 20%-40% מהמניות ולא יותר".

הד-סטארט מצטרפת

פאנדאיט (FUNDIT) הוא מיזם נוסף שהחל לפעול בחודשים האחרונים. את המיזם הקים אתר גיוס ההמונים הד סטארט (Headstart), ובינתיים הנוכחות שלו כוללת עמוד המאפשר לבעלי עסקים ולמשקיעים ליצור קשר. הפוטנציאל של האתר מסקרן שכן להד-סטארט, שהוקם בשנת 2011, ניסיון רב בגיוס של עשרות מיליוני שקלים עבור פרויקטים שונים, אם כי לא עבור הקצאת מניות. האתר קיבל לצורך הקמת פאנדאיט השקעה של 4 מיליון שקל מחברת פועלים אי.בי.אי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#