האם העסק שלכם ברשימת התשלום של לשכת המסחר? - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כך תבדקו

האם העסק שלכם ברשימת התשלום של לשכת המסחר?

לשכת המסחר פונה ל-500 עסקים מדי שנה בדרישה לשלם דמי טיפול ארגוני בסך אלפי שקלים, כך נחשף בתביעה שהגישה לשכת המסחר נגד עסק בתחום היבוא

13תגובות

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שפורסם בינואר דחה את תביעת לשכת המסחר תל אביב יפו כנגד חברת אלצר בע"מ המתכננת רכיבים מכאניים עבור לקוחותיה ומייצרת אותם בחו"ל וקבע כי לא תידרש לשלם ללשכת המסחר תל אביב יפו  דמי טיפול ארגוני רטרואקטיביים מכוח צו הרחבה בענף היבוא, ייצוא ומסחר בסיטונות. זאת לאחר שהלשכה לא הצביעה במדויק על הענף בו עוסקת החברה, ועל הכללתו של ענף עיסוקה של החברה ברשימה הסגורה של ענפים המפורטת בצו ההרחבה.

תחילת הפרשה באפריל 2012 כאשר לשכת המסחר הגישה  תביעה נגד אלצר בדרישה כי תשלם רטרואקטיבית שבע שנים אחורה דמי טיפול ארגוני ובסך הכול יותר מ-15,000 שקלים בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית. לשכת המסחר טענה בתביעתה כי צו ההרחבה בענף היבוא, יצוא ומסחר בסיטונות חל בענף בו פועלת החברה שהוא אחד מהענפים המפורטים בהסכם הקיבוצי שהורחב בצו הרחבה, לכן חל על החברה. בתצהיר שהגישה לשכת המסחר נטען כי אלצר הנה "עסק העוסק בשירותים ובמסחר בין היתר של מכונות וציוד לשימוש תעשייתי וכיו"ב".

בית הדין בראשות השופטת רוית צדיק דחה את תביעת לשכת המסחר לדמי טיפול ארגוני. השופטת ציינה כי ייבוא אומנם הנו פעילות מרכזית של החברה, ולכן כלול בצו ההרחבה, אולם היא קיבלה את טענת עו"ד של החברה עו"ד זיו אייזנר ועו"ד חוסאם חוסיין ממשרד זיו אייזנר עורכי דין כי קיימים שני מבחנים מכריעים לצורך תחולתו של צו הרחבה - האחד הוא בחינת עיסוקה העיקרי של החברה והשני הוא הוכחה כי הענף בו היא עוסקת נכלל ברשימת הענפים בנספח להסכם הקיבוצי, וכי לשכת המסחר לא הוכיחה לאיזה ענף מרשימת הענפים אשר פורטו במסגרת הנספח להסכם הקיבוצי משתייכת החברה.

בית הדין הארצי לעבודה
שירן גרנות

בית המשפט חייב את לשכת המסחר בהוצאות משפט ושכר טרחה בסכום של 8,000 שקלים. מלשכת המסחר נמסר, "לשכת המסחר מקפידה לפעול תמיד על פי הדין, החוק והנוהל הקיים בישראל. ובכל מקרה של חילוקי דעות משפטיים היא תקבל את ההכרעה השיפוטית של מערכת בתי המשפט. ראוי להדגיש שבנושא זה פועלת לשכת המסחר כמו כל ארגוני המעסיקים האחרים".

 10,000 עסקים על הכוונת

על פי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957, ובהתאם לתקנות הסכמים קיבוציים, תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים התשל"ז 1977, כל עסק מחויב לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעסיקים. בצו ההרחבה מפורטים 240 ענפים שצריכים לשלם, בהם אופטיקה, אלקטרוניקה, חומרי טקסטיל ועוד.

ארגוני מעבידים כמו איגוד לשכת המסחר, התאחדות המלאכה ואחרים זכאים לקבל דמי טיפול ארגוניים מקצועיים ממעסיק הפועל באותו ענף, גם אם אותו מעסיק אינו חבר בארגון. גובה דמי הטיפול שהם רשאים לגבות הם עד מחצית מדמי החבר ו- 0.5% משכר העובדים שאינם בני משפחה. דמי החבר לארגון של 1-7 עובדים עמד בשנת 2014 על 4661 שקלים לשנה, ולארגונים גדולים יותר 5396 שקלים לשנה. שר הכלכלה הוא השר שבחתימתו מאושר צו ההרחבה.

ההיגיון שעומד מאחורי תשלום דמי טיפול הוא שארגוני מעבידים פועלים ליצירת "שקט תעשייתי" לבעלי עסקים בענפים שונים, ומסדירים מול ההסתדרות את תנאי העבודה, גובה התשלום לעובדים והתנאים הסוציאליים, שמהם נהנים גם מי שאינו חבר בארגון המעבידים. ההיגיון שעומד מאחורי צו ההרחבה הוא מניעת תופעת "הטרמפיסט החופשי", כלומר עסקים שיתחמקו מתשלום למרות שהם נהנים מפעילות הארגון.

שר הכלכלה נפתלי בנט הכריז בשנה שעברה כי יניע רפורמה בתחום שסובל מחקיקה אנכרוניסטית. בנוסף הוא רואה בדמי הטיפול נטל כלכלי בלתי מוצדק על רבים מהמעסיקים במשק וכי דמי הטיפול הפכו להיות נטל על עשיית עסקים והשיטה לפיה עסק מקבל הודעת חיוב מארגון שאין לו שום מגע איתו והוא אינו חבר בו, הדורש ממנו לשלם סכומים לא מבוטלים ואף רטרואקטיביים - חייבת להיפסק.

עסקים שנתבעו לשלם דמי טיפול התלוננו בעבר כי למרות שטענו בפני הלשכה כי אינם נכללים בצו ההרחבה הם נתבעו לשלם דמי טיפול רטרואקטיביים ולאחר שסירבו הוגשה נגדם תביעה בבית המשפט. לשכת המסחר מצידה אינה מספקת נתונים על מספר העסקים שמשלמים דמי טיפול או מספר התביעות שהיא מגישה מדי שנה. היא גם נמנעת מלפרסם באופן קבוע את הקריטריונים לפיהם היא פנתה לעסקים מסוימים ולא לאחרים.

בהליך גילוי מסמכים שיזם משרד עורכי דין זיו אייזנר במהלך המשפט הורתה השופטת ללשכת המסחר לחשוף את הנהלים לפיהם היא מחליטה ממי לגבות  דמי טיפול ארגוני.

ירון חתם, סמנכ"ל הכספים של לשכת המסחר, העיד כי  הלשכה החלה לגבות דמי טיפול מעסקים בשנת 2009 וכי קיימים כעשרת אלפים עסקים שהלשכה רואה בהם רלוונטיים לתשלום דמי טיפול. עוד עלה כי הלשכה מכינה מדי שנה רשימה רלוונטית של כ-500 עסקים המופנים לאגף השיווק שם מוצע להם להצטרף כחברים ללשכת המסחר ולשלם דמי חבר שנתיים. במידה והם מסרבים הלשכה פונה אליהם בדרישה לשלם דמי טיפול.  לדברי חתם הפניה נעשית לעסקים שבהם חמישה עובדים ומעלה, ומבוססת על מידע המצוי במאגרי מידע מסחריים הנגישים באינטרנט.

לדברי עו"ד איזנר הדרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני בגובה מחצית מדמי החבר אינה הגיונית שכן מזה עשרות שנים לשכת המסחר לא הייתה מעורבת בחתימת הסכמים קיבוציים חדשים  אלא לעתים נדירות: "הפרשנות של תקנות דמי הטיפול הארגוני צריכה לקבוע כי לשכת המסחר וכל ארגון מעסיקים אחר אינו רשאי לגבות דמי טיפול ארגוני יותר מהסכום שהוצא בפועל לצורך כריתת הסכמים קיבוציים. המשמעות היא שלשכת המסחר צריכה לגבות דמי טיפול של אחוז או שניים מדמי החבר שהיא גובה מעסקים החברים בה".

גם עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר אמר בעבר בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת כי כריתת הסכמים קיבוציים מהווה אחוז זניח ביותר מפעילות הלשכה, כאחוז או שניים בלבד. באותה העת ניסה לין לשכנע את הוועדה לשנות את התקנות כך שיאפשרו למעסיקים לבחור באיזה ארגון יתארגנו ולשלם לו בהתאם דמי חבר. לין טען אז כי להכריח מעסיק להצטרף לארגון מעסיקים היא פגיעה בחופש הבחירה: "כל הנושא הזה של תשלום דמי טיפול ארגוני של מעסיקים, של חברות עסקיות, הוא פגיעה בחופש הבחירה של המעסיק" אמר בדיון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#