אל תגידו - לי זה לא יקרה: 7 הסכנות לעסק משפחתי מצליח

יותר מ-70% מהעסקים "הטובים" במדינה יצאו משליטת המשפחה או המשפחות המייסדות תוך חמש שנים מפטירת המייסד ולעיתים עוד בתקופת חייו ■ ריכזנו את 7 הסכנות המשמעותיות ביותר שיכולות לגרום למייסד ובני משפחתו לאבד את העסק

אלון ברוידא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלון ברוידא

עסק משפחתי, תחילתו ברעיון של אדם לספק מוצר או שרות. סטף ורטהיימר, היה מסגר במסגרייה קטנה בנהרייה כשחשב על כך שהוא יכול לספק פתרונות ייחודיים לתעשייה והקים את ישקר, חברה שהפכה לרב לאומית המעסיקה עובדים רבים בארץ ובחו"ל. דוד עזריאלי ז"ל, למד ארכיטקטורה בטכניון בחיפה והחליט לעצב רחוב ממוזג, מה שאנחנו קוראים היום "קניון". הרעיון והקניונים שהוקמו על ידי מר עזריאלי בקנדה ובישראל הפכו אותו מעוד ארכיטקט, ליזם ייחודי שהשפיע על איכות החיים של אנשים רבים ואותו הפך לאיש עשיר מאוד.

למרות גודלם, העסקים שהקימו יזמים אלו הם למעשה עסק משפחתי. כל עסק הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של אדם אחד, משפחה אחת או מספר משפחות הנו עסק משפחתי. כ-90% מהעסקים במשק – קטנים, בינוניים וגדולים נכללים למעשה בהגדרה זו.

טקס חנוכת גן התעשייה בנצרת. במרכז מימין: ראמז ג'ראיסי, סטף ורטהיימר ושמעון פרסצילום: גיל אליהו

באופן פרדוכסלי ככל שעסק חזק יותר, נהנה מרווחיות גבוהה ומנזילות טובה, כך גובר הסיכון שבעליו יאבדו אותו. לכאורה נראה שהמציאות הייתה צריכה להיות הפוכה, אולם מעל ל-70% מהעסקים "הטובים" במדינה יצאו משליטת המשפחה או המשפחות המייסדות תוך חמש שנים מפטירת מייסד ולעיתים עוד בתקופת חייו של המייסד. הסטטיסטיקה הקשה הזו רלוונטית לתעשיינים, לקבלנים, לסוחרים וגם לתחום ההיי-טק.

ריכזנו להלן את 7 הסכנות המשמעותיות ביותר שיכולות לגרום למייסד ובני משפחתו לאבד את העסק. חשוב לדעת  שניתן לבצע ניהול סיכונים ממוקד וככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יש יותר סיכויי להתאים פתרון בהתאמה ייחודית לעסק ולבני המשפחה.

סכנת הריכוזיות

הריכוזיות היא המכשלה העיקרית של כל עסק משפחתי. זאת מפני שהאיש המבריק שבנה עסק בעשר אצבעותיו בא עם הרעיון, קבע מטרות, יעדים ודרכים לביצוע. הוא סבור כי הוא עושה את העבודה טוב יותר מכל אחד אחר. הוא יודע שהוא כישרוני ומוכשר יותר מאחרים, הוא התנהל נכון, עבד ללא לאות  ולכן הצליח יותר מעסקים מתחרים סביבו ובאופן טבעי סומך קודם כל על עצמו. הוא רוצה שהדברים יעשו על פי דרכו - אפילו על ילדיו קשה לו לסמוך (הם הרי ללא ניסיון), לכן הוא רוצה להמשיך ליהנות מהטעם של העשייה ככל שהוא יכול.

דוד עזריאליצילום: קרן עזריאלי

הריכוזיות מרחיקה את דור ההמשך. הילדים, דווקא המוכשרים יותר מרגישים שאין להם מקום בעסק, והם אינם מעוניינים להתעמת עם אביהם. הם מוצאים לעצמם מקומות תעסוקה ואתגרים רחוקים מהעסק המשפחתי. במצב זה עשויים להישאר בעסק דווקא הילדים הפחות מוכשרים שלא היו מסוגלים להתקבל לעבודה בעסקים אחרים. כאשר המייסד מגיע למסקנה שיש לתת סמכויות אמתיות לדור הצעיר, במקרים רבים הדור הצעיר כבר לא נמצא שם כדי לקבל או שכבר התרגל לחוסר המעש שנכפה עליו על ידי אביו.

אובדן הרעב

סכנת השובע -  כשהמייסד הקים את העסק הוא היה "רעב להצלחה" לפעמים ממש רעב ללחם. הוא הקים את העסק כדי לספק לו ולמשפחתו ביטחון כלכלי ויציבות. עם השנים גדל העסק ובעליו התבסס והתעשר. ילדיו לעומתו, כבר הרבה פחות רעבים ממנו כי הצלחת העסק סיפקה להם כמעט כל דבר שכסף יכול לקנות -  בית, רכב, טיולים לחו"ל ובטחון כלכלי. הם התרגלו למצב ורואים במצב הקיים מצב טבעי. אנשים שבעים מוכנים לעשות פחות, להתאמץ פחות ולוותר יותר. כך קורה שיורשים של מייסדים מוכרים את העסק המשפחתי לפעמים במחצית משוויו הכלכלי באומרם – "גם זה המון ויספיק לנו ולילדינו!"

הילד מתפנק

סכנת הפינוק:  פינוק הוא תוצאה של שובע. פינוק גורם לרצות לא להתלכלך לא להתאמץ ולא לעבור שלבים חיוניים בהדרכה ובהכשרה לקראת הכניסה לתפקוד כבעלים ומנהלים של העסק. ממש כשם שבנו של רמטכ"ל לא נעשה רמטכ"ל בהגיעו ללשכת הגיוס, בעלים של עסק משפחתי שנותנים הטבות יתר לבניהם במסגרת העסק מפנקים אותם ופוגעים בילדיהם ובעסק.

צילום: מוטי קמחי

הפינוק וההעדפה יוצרים גם דחייה מצד העובדים האחרים. לכן אין לאפשר לילדים תנאים שאף עובד לא ירשה לעצמו, כמו להגיע מאוחר למשל. מייסד עסק המרשה לעצמו לפנק את ילדיו-עובדיו  מונע מהם לקבל את ההכשרה הנדרשת כדי לבצע את תפקידם כראוי . הפינוק יגרום להם לאבד את מקור פרנסתם דבר שיפגע ברמת חייהם בעתיד ויפגע בהם ובילדיהם.

הטעות שבגאווה

סכנת גאוות היתר: אם קיימת תחושת התנשאות מצד ילדי מייסדי העסק היא גורמת לריחוק מהסביבה. למשל סירוב לעבוד כפועל וללבוש מדי עבודה כחולים - ומרחיקה אותם ממצבורי הידע המצויים בעסק, אנשים ותיקים ומנוסים שמתקשים להתמודד עם הגאווה של הבן של ואומרים זה לזה  "הוא לא מקשיב -  שישבור את הראש". הגאווה מונעת למידה ועלולה לגרום לכך שכאשר ייכנס בנו של המייסד לעסק הוא ייכנס בעמדת נחיתות, יעשה כל טעות אפשרית ויחווה תחושות מתסכלות של כישלון שיביאו אותו לרצון לעזוב את העסק ולהקים עסק משל עצמו או לעבור לעבוד כשכיר.

אל תפחדו מהסרבלצילום: רמי שלוש

בעלי עסקים החולים בעצמם במחלת הגאווה מקיפים עצמם בקהל של אומרי הן שלא מעיזים לחלוק על דעתם ולא מעיזים לעצור אותם גם כאשר ברור שהם טועים. מצב זה עלול להביא להתרסקות כלכלית של העסק.

המקובעים

סכנת הקיבעון: "כך אנחנו עובדים כבר שנים רבות ואין סיבה שנשנה את צורת העבודה". הקיבעון מסוכן שכן הוא גורם להתנגדות לשינוי. שינוי שיכול להוות את ההבדל בין להתקיים או לחדול.

מפעל ישקר בתפןצילום: ג'יני - אנצ'ו גוש

זה יכול לקרות גם לך

סכנת "לי זה לא יקרה": בעל עסק רואה שהשכנים שלו, מתחרים שלו ועסקים סביבו מאבדים את העסק אבל מאמין כי המשפחה שלו ייחודית וכי החינוך שהעניק למשפחה מבדל אותה משאר המשפחות. המייסד בוחר להתעלם מהסטטיסטיקה האומרת שלמעלה מ-70% לא מצליחים במעבר הבין דורי וקובר את הראש בחול כדי לא לראות לא לשמוע ולא ללמוד.

דברים לא תמיד מסתדרים מעצמם

האמונה שהדברים יסתדרו מעצמם זו "מחלה" של חוסר תכנון וחוסר מחשבה על המשמעות של השינויים הצפויים בעסק כתוצאה מכניסת בני משפחה צעירים. ההתייחסות הנכונה צריכה להיות זהה לאירוע של רכישת מכונה למפעל הכוללת ייעוץ הנדסי, שיקבע היכן למקם את המכונה, הכנות יש לבצע קודם להגעתה וכו'. כך גם צריך לנהוג כשמדובר במכונה היקרה מכל – המכונה האנושית המשפחתית. יש להכיר ולהבין את המשמעויות, הסיכונים ודרכי הפתרון הראויות . בעל עסק חייב להעז לטפל בנושא כיוון יש לו רק עסק אחד וחוסר טיפול והטמעת מנגנונים מתאימים, קביעת כללי משחק ראויים עלולים לגרום להפסד של 100 אחוז ממפעל חייו. ההפסד הצפוי  בפאן הבין-אישי משפחתי עלול להיות כואב לא פחות.

הכותב הוא רואה חשבון ומומחה להעברת רכוש ועסקים מדור לדור . 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker