הריבית הנמוכה אינה עוזרת לעסקים

יש רק גוף אחד שיכול להוביל את העסקים לצמוח - לא הבנקים וגם לא בנק ישראל, אלא המדינה

אלחנן נועם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלחנן נועם

נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, הודיע באחרונה כי הוא משאיר את הריבית באירופה ללא שינוי, ברמה של 0.25%. גם הבנק המרכזי הבריטי השאיר את הריבית ברמתה הנוכחית - 0.5%.

כך מתנפצת האשליה שהריביות בעולם המערבי ובישראל עומדות לעלות בקרוב, ואתן ה"תחזיות" של הפרשנים המנבאים כי הריבית "חייבת לעלות" תוך חודשים אחדים ולעצור את התייקרות הדירות ושחיקת החסכונות שלנו. המומחים מנבאים והריבית בשלה - מיוני 2011 היא לא עלתה אפילו פעם אחת.

מדיניות הריבית הנמוכה נוצרה בשיא המשבר הפיננסי, בסתיו 2008, במטרה לעודד את הצמיחה. הנחת העבודה היתה שעסקים שישלמו פחות על החזרת ריביות, יוכלו להשקיע יותר בצמיחה.

אלא שחמש וחצי שנים של ריבית אפסית הוכיחו שהעסק לא עובד: העסקים הקטנים והבינוניים, מנוע הצמיחה המרכזי בכל כלכלה מפותחת, מקבלים רק חלק קטן מהאשראי העסקי, ומשלמים עליו ריבית גבוהה, פי כמה מריבית בנק ישראל וממה שמקבל החוסך עבור כספו. זה המצב, והכעס על מי שמחלק את האשראי, גם אם הוא מוצדק, אינו מה שיעודד את הצמיחה המיוחלת.

הנגידה קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

יש דרכים אחרות שיכולות לסייע לעסקים קטנים ובינוניים לצמוח.

1. המדינה יכולה, וצריכה, לתת רשת ביטחון למשקיעים מוסדיים שישקיעו בעסקים קטנים ובינוניים. כיום העסקים האלה אינם חלק מהפורטפוליו של בתי ההשקעות וקופות הגמל. המוסדיים היו רוצים להשקיע בהם - זה מגזר שיש לו פוטנציאל לתשואה פנטסטית - אבל הם נרתעים מכך, ובמידה מסוימת של צדק. מפעל ליציקות מתכת או חברת הסעות אינם השקעה בנגזרת של מטבע או מניה. מי שמשקיע בהם צריך להיות בשטח ולדעת מה קורה שם, ולבתי ההשקעות אין זמן וכוח אדם לעשות זאת. הם יכולים להשקיע בקרנות המתמחות בתחום, אך הדבר ידרוש מהם לגבות דמי ניהול כפולים, עבורם ועבור הקרנות. רשת ביטחון שהמדינה תעמיד לרשות המוסדיים כנגד השקעה בעסקים קטנים ובינוניים תתמרץ אותם להשקיע בתחום.

2. איגוח. הגיע הזמן לקדם בישראל את המודל האמריקאי המוצלח של חברות לפיתוח עסקי, Business Development Companies, המנפיקות לציבור מניות ואג"ח של עסקים קטנים ובינוניים. חברות ה–BDC מאופיינות ברווחיות גבוהה ובתשואות יפות, שהופכות אותן לאטרקטיביות. במציאות מתמשכת של ריבית אפסית, שבה כספם של החוסכים נשחק בבנק, בתקופה של סחרור בשוקי ההון והנדל"ן, רבים ישמחו לקפוץ על אופציית השקעה כזאת ועסקים רבים עשויים להרוויח מכך לא פחות.

3. הדרך השלישית היא היקרה ביותר, אך גם האפקטיבית ביותר. ברחבי העולם פועלים בנקים ייעודיים, המשקיעים את רוב הונם במגזרים שהם מתמצאים בהם. כך, בנק דקסייה הצרפתי משקיע כבר יותר מ–100 שנה ברשויות המקומיות ברחבי העולם, וגם בישראל. בנק ייעודי כזה, שיתמקד בעסקים קטנים ובינוניים, יכול לחולל פלאים.

ממשלת ספרד הקימה לפני כמה שנים את בנק בנקיה, המחויב להשקיע 80% מהונו בעסקים קטנים ובינוניים. הבנק, שהפסיד בשנותיו הראשונות והיה מושא ללעג של התקשורת, נהפך לסיפור הצלחה פיננסי וחברתי וממלא תפקיד מרכזי בהתאוששות של ספרד מהמשבר הכלכלי. אם מיזם כזה יכול להצליח בכלכלה אטית כמו ספרד, תחשבו מה הוא יכול לעשות בעולם דינמי, יצירתי וחדשני כמו המשק הישראלי.

דרכים אלה יכולות להוביל את העסקים לצמוח. אבל יש רק גוף אחד שיכול להוביל אותן - לא הבנקים וגם לא בנק ישראל, אלא המדינה.

הכותב הוא מייסד קרן איתן, קרן השקעות לצמיחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker