לעודד את המוסדיים להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעודד את המוסדיים להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים

למוסדיים יש שתי בעיות: הם אינם ערוכים לנהל את האשראי שיספקו והם זקוקים לערבויות של המדינה

4תגובות

העסקים הקטנים והבינוניים בישראל סובלים ממצוקת אשראי. מקור הבעיה הוא הריכוזיות של המערכת הבנקאית בישראל. הבנקים בישראל, שמציעים תנאי אשראי דומים ויקרים הם ספקי האשראי היחידים עבור עסקים קטנים ובינוניים. ועדת זקן שהוקמה לפני שנתיים בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, שקבעה כי מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית, בחנה את הגברת התחרותיות בענף הבנקאות. במרץ 2013 הגישה הוועדה את המסקנות הסופיות שכללו המלצה ליצור מנגנון אשראי ממקורות פנסיוניים לטובת משקי הבית ולהוזיל את ניהול החשבון לעסקים קטנים.

בעקבות מסקנות הוועדה, הוקם באחרונה במשרד האוצר צוות שיפעל להסרת החסמים המונעים מהגופים המוסדיים להעניק אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית. מדובר ביוזמה מבורכת שעשויה להגדיל את מקורות האשראי במשק ולסייע לעסקים הקטנים והבינוניים. אז למה המוסדיים לא מצטרפים למהלך? למוסדיים יש כיום שתי בעיות עיקריות: הם אינם ערוכים תפעולית לנהל את האשראי שיספקו, והם זקוקים לערבויות של המדינה.

נעה יפה

ראשית, הגופים המוסדיים בישראל מעולם לא עסקו במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ואין להם את היכולת המקצועית להציע שירותי אשראי ומתן הלוואות קטנות לציבור הרחב. אין להם את מערכי המחשוב הנחוצים או את כוח האדם המיומן לכך. הפתרון שמוצע בדו"ח זקן הוא שהמוסדיים יקצו הון שיופנה למתן אשראי לעסקים קטנים ולפרטיים באמצעות "מתווכים" המתמחים בנושא שיציעו את השירות לציבור. כך קורה כשהמוסדיים משקיעים בקרנות פריווט אקוויטי או הון סיכון, הם מקצים למעשה הון שינוהל בידי אחרים.

שנית, מכיוון שמדובר בענף חדש לגופים המוסדיים, ניהול אשראי כזה עבור הגוף המוסדי הוא מסוכן ומורכב יותר ולכן יאלצו הגופים המוסדיים לגבות פרמיית סיכון גבוהה ועמלות תפעוליות גבוהות יותר על האשראי ה"קטן". במצב כזה ההלוואות שיסופקו יהפכו ליקרות עוד יותר מהאשראי שמוצע לעסקים קטנים על ידי הבנקים.

על מנת לפתור את הבעיה המדינה צריכה לתת ערבות מדינה לגופים המוסדיים. המדינה נותנת כיום ערבות של 30% באמצעות קרנות מדינה על סך האשראי שנותנת המערכת הבנקאית דרך הקרנות לעסקים הקטנים והבינוניים. נדרש היקף כיסוי דומה גם לגופים המוסדיים ועל מנת להתניע את התהליך נדרש אף היקף כיסוי גבוה יותר של כ-50% ב-3 השנים הראשונות של המהלך.

סך האשראי שניתן כיום על ידי המערכת הבנקאית לעסקים קטנים ובינוניים נאמד בכ-100 מיליארד שקל. אם רוצים שהגופים המוסדיים יכנסו ל-10% מהשוק ויעניקו אשראי בהיקף של 10 מיליארד שקל על מנת לייצר תחרות - מדובר בערבויות מדינה של לפחות 3 מיליארד שקל. לא צריך להיבהל מהמספר הזה. בכל שנה ניתנות הטבות מס בהיקפים גדולים יותר עבור החברות הגדולות. בפועל זהו מהלך מחולל צמיחה שיקל על מצוקת האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים וייצר מקומות עבודה רבים במשק הישראלי.  

ברגע שהמדינה תעניק לגופים המוסדיים ערבות להון שיוקצה בשנים הראשונות למתן אשראי בהיקפים קטנים, ההון הזה יהפוך להיות מדורג כ-"טריפל A", הכסף יהיה זול בהרבה ואפשר יהיה להציע אשראי בתנאים תחרותיים. כשהתחום יתבסס ויוכיח שהוא בטוח ומספק תשואות על הכסף, המדינה תוכל להפסיק את מערך הערבויות. אם המדינה תיצור את הסביבה לאפיק אשראי כזה, הוא יהפוך לאפיק רווחי, וישנה את פני שוק האשראי בישראל.

כותב המאמר הוא מנכ"ל חברת פנינסולה המספקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#