חברות כרטיסי האשראי יחויבו להעביר את התשלום לבתי עסק על בסיס יומי

המהלך יגדיל את הנזילות של בתי העסק ויחסוך להם הוצאות ריבית של 150 מיליון שקל בשנה ■ המלצה נוספת היא להפעיל כרטיס חיוב מיידי בעמלה מוזלת, שיחסוך לבתי העסק עמלות סליקה בסך 300 מיליון שקל בשנה

סיון איזסקו
סיון איזסקו

רשות ההגבלים העסקיים תמליץ היום לקבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, על שורה של צעדים שנועדו לאפשר לבתי העסק בישראל ליהנות מאמצעי תשלום זולים יותר. ההמלצות ניתנות בעקבות טיוטת דו"ח שנכתב ברשות ההגבלים העסקיים, בסיוע בנק ישראל, שהעלה ממצאים קשים על רמת התחרות הנמוכה בענף סליקת כרטיסי האשראי.

ברשות ההגבלים סבורים שבאמצעות הסרת חלק מהחסמים שחברות כרטיסי האשראי הציבו אפשר יהיה להוריד את העלויות לבתי העסק בכ–450 מיליון שקל בשנה. ההנחה היא כי מרבית הסכום יגולגל לבעלי העסקים. ההחלטה של הרשות לבחון את עלויות סליקת כרטיסי האשראי לבתי עסק התקבלה על רקע כוונת המדינה להגביל את השימוש בכסף מזומן - שמגבירה את הדחיפות למציאת אלטרנטיבות זולות לביצוע עסקות.

דיויד גילהצילום: אוליבייה פיטוסי

הבשורה המרכזית לבתי העסק היא ההמלצה לחייב את חברות כרטיסי האשראי להציע סליקה של כרטיס חיוב מיידי (דביט קארד) בעמלת סליקה מוזלת לעומת עמלת סליקה של עסקה בכרטיסי אשראי. דביט קארד הוא כרטיסי חיוב מיידי שבו הכסף מועבר מחשבון הלקוח לחשבון בית העסק באופן מיידי בעת ביצוע העסקה - כמעט ללא עלויות תיווך. מטיוטת הדו"ח של רשות ההגבלים עולה כי הפעלת הדביט קארד תחסוך לבתי העסק עלויות עסקה בסך של כ–300 מיליון שקל בשנה.

המלצה משמעותית נוספת היא כי בעסקות רגילות בכרטיסי אשראי יחויבו חברות כרטיסי האשראי להעביר את תמורת העסקה לחשבון בית העסק בתוך זמן קצר (יום־יומיים), לעומת המצב כיום, שבו חברות כרטיסי האשראי מתחשבנות עם בתי עסק אחת לחודש. מטיוטת הדו"ח עולה שהעברת הכסף לבתי העסק על בסיס יומי במקום חודשי, תגדיל את יתרות הזכות של בתי העסק באופן שיחסוך להם עלויות מימון המוערכות ב–150 מיליון שקל בשנה.

ההמלצה לחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר לבתי העסק את התשלום בגין עסקות רגילות בכרטיסי אשראי על בסיס יומי תהיה גם תמריץ לחברות כרטיסי האשראי לעודד את בתי העסק ואת הלקוחות לבצע עסקות בדביט קארד.

כיום בתי עסק המעוניינים לקבל את תמורת העסקה שבוצעה בכרטיס אשראי באופן מיידי נדרשים לחתום במקביל על הסכם ניכיון עם אחת מארבע חברות הפועלות בענף (שלוש מתוכן בבעלות חברות כרטיסי האשראי). בגין עסקת הניכיון נדרשים בתי העסק לשלם עמלות נוספות. לאחר הרפורמה, חברות הניכיון ימשיכו לעסוק רק בניכיון של עסקות שבוצעו בתשלומים ללא ריבית.

הבנקים הגדולים שולטים בענף

ההמלצות על שוק כרטיסי האשראי נכתבו בדו"ח שהוכן ברשות ההגבלים בחודשים האחרונים. זהו דו"ח פנימי, שככל הנראה לא יפורסם, אך הוא חושף את המציאות שכל בית עסק בישראל מכיר מקרוב: זהו ענף ריכוזי הפועל מול בתי העסק בחוסר שקיפות שאינה מאפשרת לבעל העסק להבין על מה הם משלם וכמה.

בתי עסק הפונים לחברות הסליקה בניסיון לברר מהי עמלת הסליקה שהם משלמים, לרוב יישארו ללא מענה. גם הדו"ח החודשי הנשלח לבתי העסק לא חושף את שיעור העמלות. בעל העסק נדרש לחשב אותן בעצמו. בהיעדר שקיפות, התברר בבדיקה שערך הממונה כי אף שבית הדין להגבלים עסקיים הפחית את עמלת הסליקה הצולבת - רק מחצית מההוזלה גולגלה אל בתי העסק. נתון זה הוא עדות לתחרות המוגבלת בענף.

כל שרשרת הערך בענף נשלטת בידי שלושת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי ודיסקונט, השולטים גם על שלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בענף, וכן על שלוש חברות הסליקה היחידות בענף. בנקים אלה שולטים גם בחברת שב"א שמספקת את שירותי תשתית המחשוב (מיתוג) בענף.

ההמלצה של רשות ההגבלים היא לקבוע כי בעסקות דביט קארד עמלת הסליקה הצולבת תהיה נמוכה באופן משמעותי מעמלת הסליקה הצולבת המקובלת בסליקת כרטיסי אשראי. ההערכה היא כי תיקבע עמלת סליקה צולבת של כ–0.2% - כפי שהומלץ על ידי הבנק המרכזי באירופה - לעומת עמלה של 0.7% בסליקת כרטיסי אשראי. כלומר, הממונה על ההגבלים מכוון לכך שעמלת הסליקה על דביט קארד שתיגבה מבית עסק תהיה כ–0.5% מגובה העסקה לעומת עמלה ממוצעת של כ–1.2% בסליקה של עסקה בכרטיסי אשראי.

ההערכה היא כי אם יתברר שקביעת עמלת סליקה צולבת נמוכה לעסקות דביט קארד לא תוביל לגלגול ההוזלה אל הלקוח - עשויה הרשות להטיל פיקוח על מחיר העמלה לבתי העסק.

בעולם כרטיס דביט קארד הוא פופולרי מאוד, והציבור נוהג להחזיק גם כרטיס אשראי וגם כרטיס דביט. הלקוחות מבצעים את מרבית העסקות בכרטיסי דביט שהם זולים יותר לבית העסק.

מטיוטת הדו"ח עולה שבין החסמים המרכזיים שמנעו מהדביט קארד להפוך לאמצעי תשלום פופולרי בישראל אפשר למנות את העובדה שחברות הסליקה העבירו לבתי העסק את התשלום על עסקות דביט אחת לחודש - אף שחשבונו של הלקוח חויב באופן מיידי. בנוסף, חברות כרטיסי האשראי קבעו עמלת סליקה זהה לדביט ולכרטיסי אשראי, כך שלבתי עסק לא היה יתרון לכבד כרטיסי דביט על פני כרטיסי אחרים. כמו כן התגלו קשיים טכניים בהתחברות למערך המיתוג של חברת שב"א, הנשלטת בידי הבנקים.

במערכת הבנקאות מעריכים כי ההנחיה לחברות הסליקה להעביר את תמורת העסקות באופן מיידי אל בתי העסק, תקטין באופן משמעותי את נכסי הסיכון של חברות הסליקה, וכפועל יוצא יקטין את ההון הנדרש לפעילות. כלומר, גם שחקנים עם הון עצמי נמוך יותר יוכלו להיכנס לפעילות הסליקה - ובכך גדל הסיכוי כי גוף פיננסי יחליט להכנס לפעילות סליקת כרטיסי אשראי בישראל.

חברת ישראכרט תהיה הנפגעת העיקרית

אם אכן תבוצע רפורמה בתחום הדביט קארד, השחקן המרכזי שצפוי להיפגע היא חברת ישראכרט, שכ–400 אלף מלקוחותיה מחזיקים בכרטיסי דביט. כיום, כשלקוחות אלה מבצעים עסקות בבתי עסק, בתי העסק משלמים לישראכרט עמלות סליקה כאילו העסקה בוצעה בכרטיס אשראי, ואילו בעתיד ההכנסה של ישראכרט מכרטיסים אלה תפחת באופן משמעותי, אם הרפורמה תעבור. כאל הנפיקה ללקוחותיה עד היום כ–70 אלף כרטיסי דביט קארד, ולאומי קארד לא הנפיקה ללקוחותיה עד היום אף כרטיס דביט.

בשלב זה לא ברור אם בכוונת הממונה על ההגבלים ואם בכוונת בנק ישראל לחייב את חברות כרטיסי האשראי להפוך כל כרטיס לכזה שניתן לבצע בו גם עסקה בדביט קארד - או שהממונה והמפקח ישתמשו במודל הנפוץ בעולם של שני כרטיסים שונים. במערכת הבנקאות מזהירים כי אף שמבחינה טכנולוגית ניתן להשתמש באותו כרטיס לשתי המטרות, כרטיס אחד שניתן יהיה לבצע בו עסקה בדביט וגם באשראי עלול לבלבל את הציבור, ולכן עדיף להנפיק שני כרטיסים נפרדים.

גורמים בענף כרטיסי האשראי מציינים כי מבחינה טכנולוגית ניתן להגדיר את המערכות כך שבתוך כמה שבועות כל כרטיס אשראי בנקאי יוכל לבצע גם עסקות דביט. המשמעות היא שאם הממשלה והרגולטורים יהיו מעוניינים בכך - מדובר במהפכה שניתן להוציאה לפועל בתוך כמה שבועות.

דובר קבינט יוקר המחיה מסר אתמול כי "בחודשים האחרונים משתפים פעולה משרד הכלכלה, המפקח על הבנקים והממונה על הגבלים עסקיים בנושא פתיחת ערוץ תשלום נוסף - אשראי במזומן. ההצעה תאפשר תשלום מיידי באשראי (דביט) ותביא להוזלת עלויות לצרכנים ולעסקים הקטנים ובינוניים, כתוצאה מביטול העמלות על הקרדיט, הוזלה הנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

"שוק כרטיסי האשראי מוערך ביותר מ–200 מיליארד שקל עסקות בשנה. מהם גובות חברות כרטיסי האשראי עמלות בהיקף של כ–2 מיליארד שקל עם שיעורי רווחיות גבוהים מאוד. כיום, כאשר אנו רוכשים עם כרטיס אשראי, פעמים רבות אנחנו משלמים על מוצר נוסף שאיננו צריכים - וזה האשראי. בית העסק משלם עמלות גבוהות לחברות כרטיסי האשראי, ועמלות אלה מגולגלות לצרכן ומקשות על העסקים הקטנים להתחרות בחברות הגדולות שמשלמות עמלות נמוכות יותר. כרטיס דביט יאפשר לכל צרכן לשלם בו במקום לבעל העסק, ויביא לצמצום של יותר מ–60% מהעמלה שהעסק משלם (כיום כ–1.2%). בנוסף, השימוש בדביט יקל על ניהול הוצאות הבית השוטפות וימנע מאנשים לבצע רכישות בסכומים ובתשלומים שהם לא יכולים לעמוד בהם. כמו כן, הכרטיס יאפשר לאנשים החסומים להוצאת כרטיסי אשראי לשלם באמצעות כרטיס זה בחנויות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker