מה נציגי המגזר העסקי רוצים מהרגולטור? - עושים עסק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה נציגי המגזר העסקי רוצים מהרגולטור?

נציגי המגזר העסקי מלינים על עודף התערבות רגולטורי, אולם ניהול מקצועי והגון הופך חלק ניכר מהוראות הרגולציה ללא רלוונטיות

תגובות

בתחילת השבוע השתתפתי בכנס שדן בניהול סיכונים בו נשאו דברים מנכ"ל התאחדות התעשיינים ומנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. שני דוברים רהוטים אלו מיקדו את דבריהם בבעיית הרגולציה, המתגבהת, לטענתם, כהר במשק הישראלי. הראשון, אמיר חייק, הזהיר את הרגולטור וזעק כי הוא עשוי להוביל להרס התעשייה בישראל. השני, אילן פלטו, גיבה את טיעוניו בנתוני מחקר שפורסם בעיתון הכלכלי גלובס שמצאו כי אחד משלושת גורמי הסיכון העיקריים מהם חוששים מנהלים הם סיכוני רגולציה. למעשה, גם גורם נוסף מבין השלושה קשור במידה לא מבוטלת לרגולציה – סיכוני ממשל תאגידי.

מי ששמע את דבריהם של שני נציגים בולטים אלו של חברות עיסקיות במשק הישראלי, יכול היה להניח כי האיום המשמעותי ביותר על קיומם והצלחתם של חברות ומפעלי תעשייה בישראל הוא לא שערי מטבע משתנים תדיר, אסונות טבע, הרפתקנות עסקית, מתחרים נמרצים, וכיוצא באלה סכנות, אלא הרגולטור. זה הקובע חדשות לבקרים תקנות מתקנות שונות כדי להגן על הציבור מפני אותן חברות. תופעה זו חוזרת על עצמה בלא מעט כנסים וארועים עסקיים. נציגים של גופים המייצגים קבוצות של בעלי עניין עולים ובאים בטענות על הרגולציה שכובלת את ידיהם, פוגעת ביעילותם, מחלישה את כושר התחרות שלהם ומה לא.

גם עסקים קטנים נאנקים תחת עולה של הרגולציה. חלק ניכר מהכללים חלים עליהם כמו על החברות הגדולות, וגם למי שמייצגים אותם יש בטן מלאה על הרגולטור. יו"ר לה"ב אהוד רצאבי קובל על כך, כקודמיו, באופן שיטתי.

לדוגמה, דברים שצוטטו מפיו ב-TheMarker: "בעלי העסקים טוענים מזה שנים כי הרגולציה והבירוקרטיה חונקות את יכולתם ליזום ולפעול בחופשיות. הממשלה העדיפה תמיד להתעלם מזעקות אלו בטענה כי בעלי עסקים רוצים שלא יהיה עליהם כל משקל של רגולציה, על מנת להרוויח יותר על חשבון בריאות הציבור, ביטחון הציבור, איכות הסביבה וכדומה. אבל, עודף רגולציה רק מאדיר את כוחו של הפקיד על האזרח והיזם. התוצאה היא החמצה של פוטנציאל גדול הטמון באיכות המופלאה של היזם הישראלי ובעל העסק. רבים וטובים לא נכנסים לשדה זה רק מכיוון שלא ניתן לפעול תחת 'רשת' מכבידה זו"

אכן ניתן להעריך כי לבעל עסק קטן לעיתים קשה יותר להתמודד עם חקיקה ורגולציה ענפה, בעיקר משום שאין לו את היכולת המקצועית ואת המאסה הקריטית שמאפשרת להתמודד עם מגוון רחב, לעיתים רחב מדי, של כללים, חוקים ותקנות.

אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר מקצועיות מזיקה נוגעת לעולם העבודה. חלק הארי של תביעות כנגד מעסיקים על הפרה של חוקים עבודה מופנה כנגד מעסיקים קטנים, כאלו שלא מכירים את החוק והפסיקה על בוריה ועושים טעויות שתוצאתן היא עול מהותי על עסקיהם. לחברות גדולות יש מומחים, ובמקרים רלוונטיים גם פועל אצלן חבר הנהלה המכונה סמנכ"ל רגולציה. במקרים לא מעטים בעל תפקיד זה היה בעברו איש ממשל שניתן להסתמך על ידיעותיו ועל קשריו מהעבר. מנגנוני התמודדות כאלו אינם עומדים לרשותם של עסקים קטנים.

ההיסטוריה מלמדת שחברות עסקיות לא תמיד מחויבות לכללי משחק תקין. הן לא תמיד נוהגות בהגינות או באחריות. ומשום שיש להן השפעה רבה על בעלי עניין רבים מישהו צריך להנחות את דרכן ולגבות את ההנחיות בסנקציות על הפרתן. יטען מי שיטען שגם חברות אחראיות ניזוקות מהרגולציה. זה נכון, כי אי אפשר להחיל חוקים ותקנות רק על חלק מהאוכלוסייה. אך האם הנזק באמת משמעותי? חברה "אחראית" ממילא נוטלת על עצמה לקיים כללים רבים שממילא ימצאו בספרי הרגולטור. כך שהקושי אצל חברות כאלו נוצר רק במקרים חריגים.

במילים אחרות, ניהול מקצועי והגון הופך חלק ניכר מהוראות הרגולציה ללא רלוונטיות. בעל עסק המשלם שכר כמו שצריך, לא מרמה את הצרכן ומדווח באופן מסודר על הכנסותיו מגלה פתאום שהרגולציה לא כל כך מכבידה. שלא היא הבעיה העיקרית של העסק שלו.

כל זה אינו אומר שהרגולטור אינו צריך להתנהל בתבונה, ביעילות ובשום שכל; תוך יצירת איזון בין דאגה לציבור ובין הכבדת יתר על התנהלותן של חברות. זה דורש מאנשיו מאמץ – בחינה מתמדת של הכללים ודרך החלתם.

ולמה נציגיהם של בעלי העסקים מפנים את עיקר חיציהם נגד הרגולטור? פשוט מאד, כי יש אל מי להפנות את הטענות ואולי בדרך זו לשנות גזרות. כי הרי מה יועיל בכיים על התחרות הקשה? והאם נשמע מהם קובלנות על ניהול גרוע, שהוא הסיבה העיקרית לכישלון של עסקים ולקשיי תפקוד של חברות? כנראה שלא. לא סביר שנציגי ארגוני המעסיקים יתקפו את מי שמינה אותם לתפקיד ומופקד על תשלום משכורותיהם ויאשימו אותם בניהול גרוע, אי שמירת חוק, ניצול עובדים, פגיעה בצרכנים ועוד . במקום זה הם אומרים "בואו וניכנס ברגולטור. זה נשמע טוב, זה מראה שאנו עושים עבודתנו נאמנה, וזה בטח לא מסוכן."

שוקי שטאובר כתב 12 ספרי ניהול - www.shukistauber.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם