הרפורמה ברישוי תקל על בעלי העסקים הקטנים - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה ברישוי תקל על בעלי העסקים הקטנים

איך יראה שביל הזהב בסבך בלתי אפשרי בין פקידי עירייה, משרדי ממשלה ובתי משפט?

2תגובות

האמרה הידועה המיוחסת לאבא אבן גורסת כי אנשים בדרך כלל נוהגים בתבונה רק אחרי שניסו את כל האפשרויות האחרות. נדמה שאִמרה זו נכונה לא פחות גם ביחס למערכת היחסים הפנים מדינתית, זו שבין האזרח למדינה. במשך עשרות שנים סבל מנגנון רישוי העסקים בישראל מתדמית שלילית ולא בכדי: תהליכי רישוי ארוכים ומסורבלים, חוסר אחידות בדרישות ושימוש מוגבר בסמכות להוסיף תנאים מיידים לרישיון העסק. התוצאה: 30% עד 40% מהעסקים פועלים ללא רישיון עסק בתוקף, על פי נתוני משרד הפנים.

רבים מבעלי העסקים ויתרו על דרך החתחתים עד לקבלת רישיון העסק והמשיכו לנהל את עסקם תוך הפרת החוק ותוך חשש תמידי מפני נקיטת הליכים מנהליים ופליליים כנגדם, העשויים להביא בכל יום לשבירת מטה לחמם. מצד שני, בהעדר רישיון עסק, לא ניתן להסדיר את פעילותם של עסקים טעוני רישוי, דבר שפגע בהגשמת תכליותיו החשובות של חוק רישוי עסקים.

על חלק מכשלים אלה התריעו בעבר מבקרי המדינה. גם מדד ה- Doing Business של הבנק העולמי, הבוחן את הבירוקרטיה במדינות העולם מנקודת ראותן של חברות פרטיות, הציב את ישראל שנה אחר שנה בתחתית טבלת דירוג של מדינות ארגון ה- OECD.

השורה התחתונה הביאה את קברניטי המדינה למסקנה לפיה אם לא ייעשה שינוי מהותי, תהפוך הבירוקרטיה הישראלית למדמנה המאיימת לחסום את התפתחות המשק כולו. מהלך נדיר של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הארגונים הכלכליים והרשויות המקומיות, הוביל לאחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שידענו בעשורים האחרונים. וועדה מקצועית שכונסה בשנת 2005 (ועדת הבר), המליצה על שורה של צעדים לייעול הליכי האכיפה, אולם נדרש פרק זמן נוסף עד להשלמת תיקוני החקיקה וההערכות המנהלית. אם לא תידחה, צפויה הרפורמה להיכנס לתוקף במהלך חודש נובמבר 2013 ולכלול מספר שינויים מרכזיים:

1. מעבר לרישיונות עסק תקופתיים - ככלל, לא יינתנו יותר רישיונות עסק לצמיתות אלא רק לתקופות של שנה, שלוש שנים, חמש שנים, עשר שנים או חמש עשרה שנים. על הרשויות המקומיות תוטל החובה להודיע לבעלי העסקים על אופן חידושו של הרישיון שכן, ככלל, בתום תקופת המעבר שנקבעה יפקעו רישיונות העסק הקיימים.

2. מסלול ירוק (מזורז) - מסלול זה מיועד רק לעסקים שנקבעו ככאלה בצו רישוי עסקים (לדוג': קיוסקים, אחסנה עד 50 מ"ר, פנצ'ריות ועוד). עסקים אלה יוכלו להגיש לרשות המקומית בקשה לקבלת היתר מזורז ואילו הרשות תהיה חייבת להודיע להם על החלטתה בתוך 21 יום.

3. גיבוש מפרט אחיד לרישוי עסקים - בניסיון להפחית את רמת אי הוודאות לבעלי עסקים, יגובשו ויפורסמו להערות הציבור מפרטים אחידים למספר רב של עסקים טעוני רישוי. מטרתם של המפרטים האחידים היא להביא להאחדה של התנאים והמסמכים הדרושים לצורך מתן רישיון העסק ולהקשיח את האפשרויות של נותני האישור להוסיף בכל עת תנאים נוספים לרישיון העסק.

4. מנגנון ערר מנהלי – אחד החידושים המרכזיים של הרפורמה הוא בקביעת "מנגנון השגה מנהלי" על דרישות רשות הרישוי ונותני האישור או על סירוב להעניק רישיון עסק. במסגרת ההשגה, שהגשתה חייבת בתשלום אגרה, ניתן גם לבקש התלייה של ההחלטה או של הדרישה כנגדה משיגים.

חשוב לציין כי הרפורמה אינה קובעת מנגנון לבחינת התועלת של הרגולציה אל מול העלות הכלכלית למשק כולו, זאת שלא כמקובל במרבית מדינות ה- OECD. על רקע זה, כל שנותר כעת הוא להמתין ולראות כיצד ובאיזה אופן תיושם והאם אכן תעמוד בציפיות הגבוהות שמייחסים לה.

הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות' ויו"ר ועדת איכות הסביבה שלצד ראש לשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#