לקנות נשיקה ב-20 שקל - ולממן ארוחה חמה - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלי טיפת ציניות

לקנות נשיקה ב-20 שקל - ולממן ארוחה חמה

בחנות קונספט וירטואלית שהקימה עמותת בית השנטי בקניון ארנה אפשר לקנות "חיבוק של אמא" או ערכת גיוס לצה"ל ולממן ארוחה חמה לילדים המתגוררים בבתי הארגון" ■ "אפשר להיות ציניים ולהגיד אנחנו מוכרים אהבה. אבל אנחנו לא מוכרים אהבה אלא נותנים לציבור אפשרות לתרום אהבה"

7תגובות

מנהלי עמותות חברתיות נדרשים ליצירתיות הולכת וגוברת נוכח הקושי הגדל והולך לקבל תרומות ולזכות בתקציבים חברתיים. זאת לאור ריבוי העמותות המתחרות על התקציב, כ- 34אלף עמותות רשומות סך הכול ומתוכן כ-5,000 עמותות חברתיות,  ולאור שינויים בדפוסי התרומות של תורמים בחו"ל ובישראל שמבקשים לתרום בעיקר לעמותות שמסוגלות להראות שינוי ואפקטיביות, להתבדל  מאחרות ובעיקר, קצת לא נעים לומר, גם להיראות מעודכנות וטרנדיות.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

קושי נוסף נובע מכך שמקור תרומות גדול אחר, יהודי צפון אמריקה אף הוא אינו בטוח כבעבר, וזאת לאחר שהקהילות היהודיות שבעבר הפנו את רוב כספי התרומה לארגונים בישראל מעדיפות להשאיר חלק גדל והולך לצרכים פנימיים, ואילו התורמים הישראלים אינם ממהרים למלא את מקומם. לאחרונה אף גבר הלחץ על עמותות המגייסות כספים לפעילותם כתוצאה מטרנד חשוב אחר, עולם העסקים החברתיים, אשר מנסה לפתור בעיות חברתיות באמצעות כלים עסקיים, או לפחות להציע לעמותות להגדיל את התקציב הנשחק באמצעות יוזמות מסחריות כאלו ואחרות.

ארגון בית השנטי, המסייע לנוער בסיכון ומעניק בית חם לילדים חסרי בית נתקל בבעיות דומה. רק 15% מתקציבו  כ-12 מיליון שקל בשנה, מגיע מהמדינה, והשאר מבוסס על תרומות של מספר תורמים ישראלים מצומצם ובעיקר רעיה שטראוס בן דרור, דורון ליבנת.

ערן לם

השאר מגיע מהמגזר הפרטי, המגזר העסקי וקרנות פילנתרופיות, שם מתחרה בית השנטי עם עשרות עמותות אחרות העוסקות בתחום הנוער בסיכון. כדי להעלות את המודעות לארגון  בקרב הציבור הרחב ולהכיר לו את ערכי היסוד שלו, וכדי להתבדל מול העמותות האחרות  נאלצים בבית השנטי לחשוב בכיוונים יצירתיים, אולי אפילו יצירתי  מאוד: הקמת חנות הפועלת במודל של עסק חברתי, ומאפשרת לקהל הרחב לרכוש, ולא לתרום, חוויה רגשית:  "המוצרים" בחנות יהיו למעשה משאלות שכל ילד היה מבקש, מארוחה חמה ומילה טובה ועד נשיקת לילה טוב וחיבוק של אמא. כל משאלה תישא תג מחיר הנע מ-20 שקל ועד 360 שקל.

החנות מעוצבת באמצעות אינספור מגנטים שחורים המודבקים על הקיר ופרקט שחור על הרצפה. “כל פעם שמישהו מגיע לקנות בגד לחג או ארוחה חמה הוא לוקח מגנט וחושף צבע על הקיר. אנחנו מקווים ל'נקות' את כל הקירות ממהמגנטים ולחשוף את כל הצבע ובכך להכניס צבע לחיים של הילדים", מסביר מיכאל יפרח, 26, מנהל החנות והתפעול בבית השנטי הסמוך לשדה בוקר, ובעצמו בוגר המקום, אליו הגיע בגיל 13. בידי הצעירים המפעילים את המקום די מלאי כדי למלא מחדש את המגנטים שיירכשו אולם בתום שלושה חודשים תיסגר החנות. בארגון יהיו שבעי רצון אם יצליחו לגייס בין 100-200 אלף שקל - סכום אשר יוכל לספק ארוחות חמות לילדי בית השנטי למשך שנה שלמה.

"חנות התקווה של בית השנטי", כתבה מריומה (מריומה בן יוסף – א.מ) מייסדת ומנהלת הארגון. "היא ההזדמנות של כולם להכיר ולהבין מהו בית השנטי, לטייל בערכי היסוד שמהווים את מהות בית השנטי ולקחת חלק פעיל בנתינה המספקת תרומה מידית ורגשית לילדים. בעיני זוהי מין חנות מכלת של מצרכי הנשמה, ומצרכי הבסיס של בית השנטי".

בית השנטי הינו בית חם לנוער בסכנה ולנוער חסר קורת גג. הבית הוקם בשנת 1984 וקולט בני נוער בגילאי 14-21. המקום קולט כ-2,000 ילדים בשנה, ולאורך 29 שנות קיומו עזר לעשרות אלפי בני נוער לצאת ממעגל חיי הרחוב ולחזור לחיים נורמטיבים. כ-80% מבוגרי בית השנטי סיימו בהצלחה לימודים, עבודה ושרות צבאי.

בית השנטי מהווה תחליף משפחה עבור בני נוער אלו אשר ברובם עברו נטישה והתעללות פיזית מינית ורגשית, ולעיתים קרובות זוהי תחנתם האחרונה לפני הידרדרות לחיי רחוב הכוללים פשע סמים וזנות. על ידי תכניות טיפולים ייחודיות מצליח בית השנטי ולהשיב את השמחה והאמון לחייהם של בני הנוער שכמעט ואיבדו תקווה. כיום, מנהלת עמותת בית השנטי שני בתים חמים האחד בדרום תל אביב והשני במדבר סמוך לשדה בוקר ומצפה רמון.

טלי בן סירא, מנהלת גיוס המשאבים בארגון, מסבירה כי הרעיון להקמת החנות היה תהליך ארוך בו לקחו חלק מספר שותפים:  בית הספר לפרסום "הבצפר" שיזם את הרעיון, משרד הפרסום אדלר חומסקי שבנה את תוכנית המיתוג הארט והעיצוב ועיצב את החנות ואת פינת המשחקים שלצידה, הנהלת קניון ארנה תרמה את המקום ואף את התקציב למימון החנות, וחברת הקבלנות סנבר שיפצה את החנות ובנתה את המקום בפועל. בבית השנטי מצביעים על ההשראה לרעיון: קונספט שביצע הצלב האדום בפורטוגל בחנות שמכרה תקווה.

בן סירא אינה מסכימה כי מדובר במהלך ציני אשר הופך חוויה רגשית עמוקה כמו חיבוק מאמא לסחורה: “אפשר להיות ציניים ולהגיד אנחנו מוכרים אהבה. אבל אנחנו לא מוכרים אהבה אלא נותנים לציבור אפשרות לתרום אהבה. זו בעצם חנות תרומות שמאפשרת למלא את החיים של הילדים באהבה ובחיבוקים. זה לא שבא לנו רעיון מדליק. זה מה שקורה בבית כל הזמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#