"מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק"

למכון התקנים, מונופול התקינה הישראלי, הכנסות של 400 מיליון שקל בשנה וכ-1,000 עובדים ■ היבואנים טוענים כי תפקודו הלקוי פוגע ביכולתם להציע מחירים אטרקטיוויים ■ האם הרפורמה שמקדם שר הכלכלה תשפר את מצבם - ותוזיל את המוצרים המיובאים?

155תגובות

"מערך בדיקות התקינה ממשיך להיות חסם הפוגע ברווחת העוסקים והצרכנים במשק, בעיקר כתוצאה מעיכוב שיווק של סחורות עד לקבלת האישור, בהתאם לתוצאות בדיקות המעבדה של מכון התקנים. דרישות הבדיקה הייחודיות לישראל חלות לעתים גם על מוצרים המיוצרים ומשווקים במדינות שבהן קיימת תקינה מקבילה, מחמירה לא פחות" - כך כתבה על מכון התקנים ועדת טרכטנברג, שהוקמה, בין היתר, כדי להתמודד עם יוקר המחיה בישראל, והמליצה להקל על הליכי היבוא על ידי אימוץ תקינה בינלאומית.
מכון התקנים הישראלי ‏(מת"י‏) הוקם ב–1949 על ידי "אגודת האינג'נרים והארכיטקטים בישראל". ב–1953 קיבל המכון מעמד סטטוטורי מכוח "חוק התקנים". המכון אמון על בדיקות איכות של מוצרים וקביעת תקנים למוצרים כמו צעצועים, אלקטרוניקה, כימיה, מזון, טקסטיל ובנייה.

מקור התקציב של המכון הוא היבואנים, שנדרשים לשלם על בדיקות המוצרים, אך בסופו של דבר, את העלות - המגולמת במחיר המוצר הסופי - משלם הצרכן. המכון נהנה גם מהכנסה מהנפקת תווי תקן וקיום כנסים מקצועיים. סך הכל למכון התקנים הכנסות שנתיות של כ–400 מיליון שקל. הוא מעסיק כ–1,000 איש, מתוכם כ–200 בדרג השכר הגבוה ביותר בשירות הציבורי. המכון הוא תאגיד ממלכתי, אך אינו מפרסם דו"חות כספיים, כך שהציבור יודע מעט על פעילותו.

בימים אלה, בהמשך להמלצת ועדת טרכטנברג, הממשלה מנסה לקדם רפורמה בנוהל קבלת אישור השיווק של מוצר בישראל. בפשטות, הרפורמה מבקשת להחליש את מכון התקנים ולהסתמך על תקינה בינלאומית מקובלת כמספקת לשיווק מוצר בישראל. על פי הרפורמה, תספיק הצהרת יבואן או יצרן על עמידה בתקנים כדי לשווק אותם בישראל - למעט מוצרים מסוכנים.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מוטי מילרוד

כך מרוויחים 630 אלף דולר ביום מריסוק ממתקים

אפל הביסה האנליסטים: הרווח ומכירות האייפון גבוהים מהצפוי והמניה קופצת

 

טס שפלן

"הוועדה ממליצה לפעול בהקדם להמשך צמצום חסמי היבוא שמקורם בתקינה ובבדיקות תקן", נכתב בדו"ח ועדת טרכטנברג, שביקשה להגדיל את מגוון היבוא ולהוזיל את התהליך. מי שמקדם את הרפורמה הוא משרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט ‏(הבית היהודי‏), אך מי שמתנגד לה הם חברי האופוזציה, ובראשם ח"כ אבישי ברוורמן ‏(העבודה‏).

עוקפים את הבדיקות

ענף הסלולר מושפע משמעותית ממכון התקנים. טלפונים וסמארטפונים, מעצם היותם מכשירים המתחברים לחשמל, מחויבים בבדיקות מכון התקנים. ענף מכירת המכשירים הסלולריים מכניס כ–5 מיליארד שקל בשנה.

יבואנים מהענף המותחים ביקורת קשה על המכון סירבו להזדהות בשמם מחשש מנקמנות מצד המכון. "מכון התקנים מיטיב עם החזקים ומתעלל בחלשים. כל משלוח של מכשירים שמגיע לישראל צריך לקבל מהם אישור תקן. נגיד ויש לך 150 מכשירים - חדשים, תקינים - הם עוצרים את המשלוח, ולוקחים 1,500 עד 3,000 שקל למשלוח. אם המשלוח גדול אז המחיר הוא זניח, אבל אם אתה יבואן קטן, זה יכול לצאת 30 שקל למכשיר", סיפר יבואן מקביל מוכר. לדבריו, בתחרות העזה שיש כיום בענף המכשירים, ייקור כזה עשוי להפוך את המוצר ללא תחרותי.

"התוצאה היא שיבואנים פשוט מביאים מכשיר בלי מטען - ואז אתה פטור מבדיקות", אומר היבואן. "עשרות אלפי מטענים סינים נמכרים בשוק, מטענים ישנים של מודו, מטענים הרבה פחות בטוחים - רק כדי לעקוף את הבדיקות של מכון התקנים. בכלל, מי זה מכון התקנים שיבדוק מטען של נוקיה, אפל או סמסונג, עם כל הכבוד? במקביל, מוכרים לאנשים מטענים מזויפים, השוק מוצף בכאלה - ואז יוצא שכרנו בהפסדנו", הוסיף היבואן.

לדבריו, "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק, מונופול אכזר. בסוף הכל הולך למשכורות, והם יושבים בנדל"ן הכי טוב בתל אביב. מה רע במכון התקנים הגרמני? בדיקה שלהם לא מספיק טובה?"

יבואן פרטי אחר מספר על המכשירים שעוברים בדיקה: "זו קופסה שהיא סגורה, של מפעיל, עם אחריות בין־לאומית, עם אבא ואמא, עם מטען שמתאים לכל העולם. מה יש למכון התקנים לבדוק?"

יניב כהן, בעל מעבדות iLab, אומר כי "ראיתי מטענים שנבדקו במכון ובכל זאת שרפו מכשירים. אנו נתקלים כאן כל הזמן במטענים ששרפו סוללות, שקעי טעינה או את כל המכשיר - וזה אחרי הבדיקה של מכון התקנים. אני לא יודע מה הם בודקים, אבל להערכתי הם בודקים שהמטען עצמו לא נשרף - אבל לא בודקים את הזרם שהוא מעביר".

בלומברג

יבואן גדול ומוכר בתחום הטלפונים והמחשוב אומר כי "זה מוסד איום ונורא. הסכומים שהם מבקשים דמיוניים - לאשר מטען בודד זה אלפי שקלים. אנחנו מוציאים כל שנה יותר מ–150 אלף שקל על המכון, כסף גדול, שאני לא יכול לספוג - אז העלות מגיעה בסוף לצרכן. הנושא השני זה לוחות הזמנים. לפעמים אני מאחר עם מוצר לשוק רק בגלל מת"י. לוקח להם חודש לאשר מטען. זה גוף שצריך לייעל אותו. אם שיש תקינה בינלאומית מאושרת - צריך להעביר את המוצר. מכון התקנים צריך להיות גוף מפקח, אני צריך לספק לו ניירת שמוכיחה תקינה, והוא צריך להעביר את המוצר לבדיקה רק אם אין תקינה".


60 אלף שקל לאישור מזגן

בתחום הצעצועים, יש משחקים שעלות הבדיקות של מכון התקנים מייקרת אותם לצרכן בשיעור של עד 20% - כך טוען מאיר קלוגהפט, בעלי חברת שחק נא ויו"ר ענף הצעצועים באיגוד לשכות המסחר. לדבריו, נהלים חדשים שגיבש מכון התקנים בשלוש השנים האחרונות בעקבות ביקורת של מבקר המדינה גרמו לעלייה של עד פי שלושה בתעריפי הבדיקות למוצרים מיובאים. "זה מכביד מאוד על יבואנים, ובמיוחד על בינוניים וקטנים", אמר קלוגהפט. "לגדולים היקפי יבוא אחרים, ולכן זה פחות משפיע עליהם. עסק קטן רגיש יותר לזעזועים".

לטענתו, מכולת סחורה מחויבת בבדיקות שעלותן יכולה להגיע ל–10%–20% מעלות הסחורה ליבואן. "חלק מהעלות סופג היבואן ומצמצם רווחיות - וחלק מגולגל לצרכן. לא בכדי עסקים קטנים רבים נסגרו", הוסיף. "המכון מכיר בבעיות ועושה מאמץ להתאים עצמו למערכת הבדיקות שהוא דורש מבחינת כוח אדם. עדיין יש עיכובים גדולים בשחרור המוצרים למכירה", אמר. לדבריו, כדי להוציא מוצר מיובא לשוק נדרשים שני אישורים. אישור שחרור מהנמל למחסן היבואן, שניתן תוך 12 שעות, ואישור מכירה שאמור להימשך שלושה שבועות ומתארך לעתים לשלושה חודשים.

רפי פרידמן, יו"ר ברימאג מערכות, יבואנית מוצרי חשמל גדולים לבית ויו"ר חטיבת מוצרי חשמל לבית באיגוד לשכות המסחר, אמר כי המכון נמצא בתהליך התייעלות בשנים האחרונות, במיוחד מאז שדני גולדשטיין מונה למנכ"ל. עם זאת, עדיין ישנן בדיקות של המכון שמעכבות יציאת מוצרים לשוק בכמה חודשים. "לוקח יותר מדי זמן לבדוק מוצרים. יש התקדמות, אבל הדרך עוד ארוכה. אם מוצר של חברה טובה עבר בדיקה במדינה אחרת וקיבל אישור שהוא תקין, אז מה, יגיעו חכמי הדור במכון ויחליטו פתאום שזה לא טוב? צריך לעבוד בשכל", אמר.

טלי שני

לדברי פרידמן, הרפורמה המתוכננת תחסוך זמן וכסף ותעניק ליבואנים גמישות ניהולית. "כיום אני צריך להביא בחשבון חודשים של המתנה בהכנסת מודל חדש של מקרר. אם אני יודע שהדגם אושר על ידי היצרן במעבדה מוכרת בחו"ל, אני יכול להביא ולשווק אותו מיד".

לדוגמה ציין כי בדיקת אב טיפוס של מוצר על ידי מכון התקנים עולה עשרות אלפי שקלים, ולאחר מכן אישור כל משלוח יבוא עולה אלפי שקלים. לדוגמה: בדיקת אב טיפוס למזגן עולה 60 אלף שקל, והאישור ניתן בתוך כחודש. בדיקה של מקררים עולה 22 אלף שקל, וזמן הבדיקה הוא ארבעה־חמישה חודשים, אך יש ניסיון לקצרו לחודשיים. בדיקה של תנור בישול ואפייה עולה 28 אלף שקל ונמשכת כחודש, ובדיקה של טלוויזיה עולה 6,000 שקל, ונמשכת זמן קצר.

פרידמן אמר כי "כל משלוח שמגיע, לא חשוב אם הוא של עשר יחידות או 1,000, עובר בדיקת אימות מוצר שעלותה 1,300–6,000 שקל. על מוצר שמגיע עם תעודה ממכון מוכר בחו"ל ניתן לקבל הנחה".

תקנים מיושנים וניגודי עניינים

טלי שני

דו"ח מבקר המדינה מ–2011 טיפל במכון התקנים לעומק. על המכון עצמו נכתב: "ב–2010 הועסקו במכון 990 עובדים. על פי הדו"חות הכספיים המבוקרים של המכון ב–2008 ו–2009, היו הכנסותיו כ–275 וכ–285 מיליון שקל בהתאמה, ורווחיו היו כ–12 וכ–10 מיליון שקל בהתאמה". על פי דיון שנערך בכנסת ביוני, תקציב המכון כיום הוא 400 מיליון שקל - עלייה מרשימה בהכנסות. 15 מיליון שקל מהתקציב מגיע מקופת המדינה.

בדו"ח מוסבר כי "התקנים של המכון נקבעים ומתעדכנים בסביבה טכנולוגית דינמית המחייבת את עדכונם השוטף. נמצא כי מתוך כ–3,000 תקנים בתוקף, 821 לא אושרו מחדש יותר מחמש שנים, כנדרש. יותר מ–200 תקנים מהם לא אושרו מאז שנות ה–80 וה–90".

אנשי המבקר בדקו את כלל הבדיקות שערך המכון ב–2007–2010 ומצאו כי שיעור גבוה של בדיקות חזרו עם תוצאה של "אין סיווג" או "אין מסקנה" או פשוט "לא בוצע". זה בעייתי במיוחד על רקע הפרק בדו"ח שמכונה "הכנסות מראש" ובו מדווח כי "המכון נוהג לחייב את לקוחותיו לשלם מראש בעבור עבודה שאמורה להתבצע בעתיד ‏(...‏) במהלך השנים הצטברו במכון הכנסות מראש בגין בדיקות שבפועל לא בוצעו בסך של כ–100 מיליון שקל ‏(...‏) לדעת משרד מבקר המדינה על המכון למלא את חובתו בביצוע הבדיקות שעבורן שולם לו מראש. כמו כן, על המכון לבדוק ללא דיחוי את הסיבות לאי־ביצוע בדיקות שעבורן שולמו לו מראש כספים".

הביקורת בדו"ח אף מחריפה בפרק שבו מוכיח המבקר כי התנהלות מכון התקנים רחוקה ממינהל תקין, וכי המכון לא פועל לפי תקנות חובת המכרזים: "מ–1993 לא קיים המכון הליך של בחירת יועץ משפטי כנדרש בתקנות". הדו"ח מבקר את העובדה שבוועד הפועל של הארגון מכהן נציג אחד בלבד של הממשלה. בסוף הדו"ח יש פרק העוסק בניגודי עניינים ופרק על "החזר הוצאות בגין נסיעה לחו"ל של ראש המכון" - שטס לכנס בברזיל ב–25 אלף שקל ‏(דרך ארה"ב‏) במקום ב–13 אלף שקל. מאז התחלף ראש המכון.

למכון התקנים כמה ידידים טובים בוועדת הכלכלה המגנים על שימור המצב הקיים. נציגי העובדים וההסתדרות מתנגדים להכנסת תחרות במונופול התקינה, כי התחרות עשויה להוביל להתייעלות ואיבוד משרות. גם התאחדות התעשיינים מתנגדת לרפורמה, שעלולה להוזיל את מוצרי היבוא - ולהחריף את התחרות עם התוצרת המקומית. בין 28 חברי הוועד הפועל של המכון ‏(הגוף שאמור להתוות את המדיניות שלו‏), ניתן למצוא נציג של התאחדות התעשיינים, נציג הסתדרות העובדים כללית ונציג איגוד לשכות המסחר.
כמה חברי אופוזציה מתנגדים לרפורמה שמובילה הממשלה במת"י. ח"כ מיכל בירן ‏(העבודה‏), למשל, אמרה כי "הנושא האפור הזה לכאורה, הוא בעל השפעות הרות גורל על חיי אדם. כמה שקלים שווה סיכון חייו של ילד שהצעצוע שלו לא נבדק? כמה שווה תנור לא בטיחותי ששרף בית של משפחה? בזכות מאמץ משותף הצלחנו לעצור את המחטף המסוכן הזה, לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים ולאפשר דיון רציני וראוי בנושא כה מהותי".

פרק שלם בדו"ח מבקר המדינה עסק בנושא הצעצועים, ומצא כשלים חמורים דווקא בו. נמצא כי יבואן גדול של צעצועים זכה לתנאים מקלים וקיבל "אישור לשחרור 63 משלוחים, ואולם נציגי מת"י נטלו דוגמאות רק מתוך 22 משלוחים. "יוצא שב–2010 שוחררו לאותו היבואן משלוחים שלמים שכלל לא נדגמו ‏(...‏) המכון לא פעל בהתאם להוראות נספח השחרור והתיר לשווק דגמי צעצועים שלא נבדקו כלל ושעלולים לסכן פעוטות וילדים".
אפשר היה לצפות כי המכון יפיק לקחים מהדו"ח, אך ב–2012 נחשף כי דו"ח מבקר הפנים של המכון מצא כי עובד העביר תחת ידיו כ–1,500 צעצועים בלי לבדוק אותם כלל. הוא הועבר מתפקידו אך לא פוטר.

ממכון התקנים נמסר כי "המכון הוא תאגיד סטטוטורי ומלכ"ר. הכנסותיו נועדו לקידום המטרות שלשמם הוקם. בעניין המטענים, עלות ההעמסה הממוצעת של הבדיקה על יחידת מוצר של טלפון סלולרי היא כ–0.04% ממחיר הטלפון לצרכן, ועל כן הטענה כי המכון מייקר משמעותית את מחירי הטלפונים אינה נכונה. המכון מתבסס על בדיקות של מעבדות מוכרות בחו"ל לבדיקת אב טיפוס אך עדיין נדרש לבדוק שהמוצר שהגיע לישראל זהה לדגם שאושר. לא ידוע לנו על מטענים שנבדקו וגרמו לשריפה".

משרד הכלכלה יפרסם צווים ליישום הרפורמה במכון התקנים: "מהווה נטל על יבואנים קטנים"

מכון התקנים רוצה להמשיך לחסום את היבוא ואנחנו לא ניתן לזה לקרות" - כך אמר אתמול מקור במשרד הכלכלה. השבוע החליט שר הכלכלה, נפתלי בנט, לקדם את רפורמת טרכטנברג במכון התקנים באופן חד־צדדי, ללא הסכמת עובדי המכון ומבלי להעבירה בחקיקה. הרפורמה תקודם מכוח צווים שיכולים לפרסם בנט והממונה על התקינה במשרד הכלכלה. "רצינו להעביר את זה בחוק, כדי שהשר הבא לא יוכל לבטל את הצווים, אולם נאלץ בשלב זה להסתפק בצווים", הוסיף הבכיר.

כיום מכון התקנים מאשר את עמידת מוצרי היבוא בתקינה ישראלית. הרפורמה תכניס תחרות בשלב הבדיקה, כשתכיר במעבדות נוספות בישראל ובמעבדות בינלאומיות מוכרות בחו"ל. מוצר שקיבל אישור ממעבדה מוכרת באירופה יוכל להיכנס לישראל ללא צורך בבדיקה נוספת. בנוסף, מוצרים מסוכנים, כמו מוצרי חשמל ומוצרי תינוקות, ייכנסו לשוק על בסיס הצהרת יבואן לגבי עמידתם בתקן הבינלאומי. הביקורת על המוצרים תיעשה בשווקים ולא בנמל. נגד יבואנים מרמים יינקטו סנקציות.

המהלך יאפשר יבוא ללא עיכובים. הממשלה הקודמת כבר אישרה את המלצות ועדת טרכטנברג בניסוח מרוכך בנושא הרפורמה במכון התקנים. הרפורמה אמורה היתה לעבור עתה חקיקה במסגרת חוק ההסדרים, אך ביום רביעי האחרון פיצלה הוועדה את הפרק מחוק ההסדרים והיו”ר, אבישי ברוורמן, התנה את בקשת ח”כ רינה פרנקל ‏(יש עתיד‏), לקיים דיון מחדש בהחלטה ולהחזיר את הרפורמה לחוק ההסדרים, בכך שהממשלה תגיע להסכמות עם ההסתדרות והעובדים בנוגע לסעיפי המחלוקת ברפורמה. לאחר שבמוצאי השבת התברר כי לא התקיים כל משא ומתן בין הצדדים, ביטל ברוורמן את הדיון שנקבע ליום ראשון.

בתגובה הוציא שלשום מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מכתב למנכ"ל מכון התקנים, דני גולדשטיין, וזימן אותו לשימוע לפני תחילת ניסוי לאישור תקינה במעבדה מוכרת בבריטניה. "הפיילוט יהיה תחילת הדרך שבמהלכה נכיר בבדיקות תקינה של מעבדות נוספות הפועלות בחו"ל", אמר לנג. לדבריו, משרד הכלכלה יכיר בתעודות התאמה לתקן בינלאומי שמנפיקות מעבדות בחו"ל המעידות על כך שהמוצר עומד בתקן בינלאומי.
במשרד הכלכלה ציינו אתמול כי נעשה ניסיון ללכת עם עובדי מכון התקנים לרפורמה, ואף הושגו כמה הסכמות מולם, אולם בשלב כלשהו הם החליטו שאין להם עניין להוציא מידיהם את השליטה בכניסת הסחורות למשק. "תחרות היא הדבר הטוב ביותר למשק", נמסר ממשרד הכלכלה. "אם רוצים לשפר שירות, להוזיל עלויות ולפתוח את המשק לזרימה חופשית של יבוא, צריך תחרות. אנחנו מתחילים את המהלך", הוסיפו.

"מגיעות אלינו המון תלונות בפייסבוק על המכון מצד עסקים קטנים", אמר המקור. לדבריו, "במכון טוענים שהם אינם מהווים נטל על המחירים, כי בממוצע עלות הבדיקה למוצר נמוכה, אבל זה לא נכון. הם מהווים נטל על עסקים קטנים, לא על עסקים גדולים שיודעים להתמודד אתם. אם מישהו ראה מוצר בפריז שברצונו לייבא, הוא צריך לעמוד כמה חודשים במגעים עם מכון התקנים עד שיעבור אותו. הרפורמה אמורה לשחרר את הפקק הזה, להקל על יבואנים קטנים, לשפר את זרימת הסחורות ובסוף לצרכן יהיו יותר חלופות. היום המשחק בשוק הוא של גדולים מול גדולים, ואנחנו רוצים להקל על הקטנים להתחרות".

מוצרים מסוכנים ימשיכו להיכנס לשוק תחת ביקורת של הממונה על התקינה מקצועי. הממונה יבדוק את הצהרות היבואנים, ולא מכון התקנים - שימשיך לערוך בדיקות מדגמיות לגביהם. "חייבים לאמץ שיטות עכשוויות יותר מהקיימות", אמר המקור. "כיום יש חסימה. זה מהלך משולב של הכרה במעבדות שתשפר תחרות ותסייע במחירים כי תהיה מניעת כפל קנס - לא יהיה צורך לשלם למכון בישראל על בדיקה שכבר עשתה מעבדה בחו"ל. התצהירים יאפשרו את הזרימה. כיום המכון גובה המון כסף ליחידה מהקטנים וזה פוגע בתחרותיות במשק", הוסיף.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#