כך מגלגלים העסקים החברתיים בארה"ב 500 מליארד דולר

בארה"ב עסקים חברתיים משגשגים בלי תמיכת הממשלה. כיצד הם עושים זאת?

עופר פלין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
עופר פלין

דמיינו לעצמכם מגזר עסקי שפועלים בו מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, חברות וארגונים לטובת מטרות חברתיות, אוכלוסיות נזקקות ולמען הסביבה. דמיינו מגזר שחוצה גבולות, גיל, מין ודתות. זהו מגזר העסקים החברתיים בארה"ב הנהנה ממחזור שנתי של 500 מיליארד דולר.

במהלך סיור במגזר העסקים החברתיים בארה"ב, בתור אורח משרד הפנים האמריקאי, נחשפתי לעומקה של צורת הפעולה של מגזר העסקים החברתיים. בדומה למקבילו הישראלי גם זה האמריקאי משגשג בלא תמיכת הממשלה ועתידו הכלכלי תלוי רק בעצמו. ברצוני לשתף איתכם בכמה מהפתרונות היצירתיים שהם מצאו לאתגרים העומדים בפניהם.

1. הבעיה: כיצד לגייס הון ראשוני

בדומה לישראל, גם בארה"ב הממשל הפדראלי אינו תומך כלכלית בעסקים חברתיים וגם השלטון המקומי אינו מייצר מספיק תמריצים כדי לעודד בצורה משמעותית את התחום. לכן כמו בכל עסק, צריך פתרונות לגיוס הון.

צילום: סי די בנק

פתרון- התחום הכלכלי חברתי בארה"ב נמצא בנסיקה וניתן לראות שכסף "חדש" זורם לעסקים שמטרתם לפתור בעיות סביבתיות או מצוקות חברתיות. קרנות האג"ח החברתי Pay for Success Bond פועלות כבר ב-7 מדינות ומזרימות תקציב של 100 מיליון דולר.

קרנות הון סיכוי דוגמת Fledge Fund משקיעות כספים במיזמים עסקיים חברתיים ומקימות ארגוני תשתית לפיתוח ועידוד יזמים שכאלו, קרנות השקעה חברתיות כמו Calvert ו-Finca מייצרות יותר ויותר תקציבים עבור התחום העסקי חברתי ובאותה נשימה מעניקות מיקרו הלוואות ברחבי העולם, תורמים פרטיים שבוחרים להעמיק את ההשפעה החברתית שלהם ממירים את התרומות להשקעות בפיתוח עסקי חברתי וכמובן האפשרות לגיוס הון בשיטת Crowd Funding שחיה ובועטת גם בישראל בארגונים דוגמת kickstarter ומימונה.

מסקנה: כשאין מימון או תמיכה מדינית, צריך לחשוב בצורה יצירתית מהיכן ניתן לגייס כסף. צעד חשוב הוא למפות את בעלי העניין והמקורות הכספיים שיתמכו במטרה העסקית חברתית שלך, ישנם הרבה כאלו שיעדיפו להשקיע ברעיון שלך בגלל המטרה ולא בגלל שורת הרווח.

2. הבעיה: כיצד לייצר בסיס כלכלי חזק

פעילות עסקית חברתית לטווח ארוך חייבת להתבסס על גב כלכלי ואופק עסקי שאינו מבוסס על תרומות או פילנתרופיה אלא על עצמאות וקיימות כלכלית, לכן עסק חברתי הוא קודם כל עסק שחייב להתנהל בצורה נבונה ולייצר את היתרון שיבטיח לו הצלחה.

Librety Kitchen הינה מסעדה המעסיקה בני נוער בסיכון במטרה להעניק להם כישורי חיים, תהליך שיקום אישי ומקצועי בליווי אנשי מקצוע במטרה להוציאם ממעגלי אלימות, פשע וסמים. מטרה נעלה אך בשוק רווי שבו פועלות למעלה מ-10 אלף מסעדות ושירותי הסעדה אחרים קיים אתגר עסקי אדיר.

בליברטי הבינו שאי אפשר להסתמך רק על לקוחות המסעדה ופעלו בערוצים נוספים כמו שירותי הסעדה למוסדות חינוך בעיר וזכייה במכרזים על פי איכות ותקן, לצד מתן שירותי הסעדה לאירועים פרטיים וציבוריים, כך בעצם נוצרו עוד ערוצי הכנסה המאפשרים עוד פעילות עסקית, גיוס בני נוער נוספים והעמקת השיקום שלהם.

מסקנה: אם התחרות בשוק המרכזי יוצרת סיכון גבוה, תנסו לבחון כניסה לתחומים משיקים שבהם אפשר לנצל את הידע והמשאבים הקיימים לצורך שירותים דומים.

3. הבעיה: השוק תחרותי מדי

עסק חברתי הוא קודם כל עסק ולכן צפויה לו תחרות מאתגרת כמו בכל שוק עסקי אחר. בתפיסה העסקית "הישנה" נהוג להתייחס למצב כזה כתחרות שבה צריך לנצח את המתחרים כדי להצליח

בעולם העסקים החברתיים התפיסה היא דווקא הפוכה וגורסת כי ככל שתשתף פעולה עם האחרים, כך בעצם כולם יחברו יחד כדי להגדיל את הטוב שהם עושים. אם המטרה שלך ושל המתחרים היא למשל לעזור לנשים מוחלשות או פגועי נפש דווקא שיתוף פעולה בין הגופים יכול להרחיב את המודעות וההכרה בשירותים של הארגונים, להעלות את החשיפה ולהגדיל את נתח השוק, ברחבי ארה"ב ישנה עלייה ניכרת בביקוש לחללי עבודה משותפים, פורומים מקצועיים ושולחנות עגולים שמטרתם קידום שיתופי הפעולה וההיכרות בין העסקים והיזמים השונים.

מסקנה: אם במקום להתחרות באחרים סביבך, דווקא תשלבו ידיים, יותר אנשים ישמעו על הפעילות, הסיכוי שלכולם יהיו לקוחות גדל ונוצר מצב של WIN WIN לכולם.

4. בעיה: איך לשמור על הלקוחות והביקוש

לא משנה עד כמה המטרה החברתית חשובה, בסופו של דבר אם המוצר לא מספיק טוב, הלקוחות לא יחזרו. גם במגזר העסקים החברתיים חשוב כל הזמן להיות עם אצבע על הדופק ולחדד את החושים העסקיים, אחרת אף לקוח לא ייתן לך הזדמנות שנייה

הפתרון הוא יצירתיות, חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא. בעסק הסביבתי Eco scrap הממוקם בסולט לייק סיטי ומטרתו מחזור פסולת רטובה לקומפוסט, הבינו שכדי לפתור בעיות סביבתיות על ידי מחזור עוד ועוד אשפה, הם זקוקים ליתרון יצירתי ולכן הם שקדו ועמלו על נוסחת פטנט המייצרת קומפוסט נקי מכימיקלים ברמה כזו שממש אפשר לאכול אותו בבטחה, לא ניסיתי, אבל אומרים שביס אחד מהדשן שלהם שווה מבחינת ערכו התזונתי ל-20 פירות.

במסעדת ליברטי נעזרים בשיתופי פעולה עם בתי ספר לשפים כדי לשפר את התפריט, לייעל את המטבח ולייצר באופן עצמאי חומרי גלם משובחים בגינה אורגנית פרטית או בשיתוף פעולה עם חוות וחקלאים מקומיים.

מרכז Green Project בניו אורלינס שמטרתו קידום המודעות למחזור ואיכות הסביבה, אוסף שאריות צבע וחומרי בניין מהקהילה המקומית ומחדש אותם ברמה מקצועית גבוהה ביותר ומכירתם לצד ציוד יד שנייה מאפשר לא רק את הפעילות השוטפת של המרכז הירוק אלא גם העמקה של ההשפעה הסביבתית בעזרת קורסים לקיימות במוסדות חינוך בעיר, סדנאות במרכז ופעילויות לקהל הרחב.

מסקנה: ככל שהשירות והמוצרים יהיו טובים יותר, כך הביקוש ילך ויגדל, קהל הלקוחות יישאר נאמן וכך העסק החברתי גם ירוויח וגם יוכל להעמיק את הפעילות וההשפעה החברתית או סביבתית שלו.

5. הבעיה: החוק לא מכיר במבנה המשפטי של החברה

בישראל אין עדיין חקיקה בנושא העסקים החברתיים וכיום התחום מוגדר על ידי שלטונות המס כעסק לכל דבר המחויב במיסוי, ללא שום הטבה. בארה"ב הממשל זיהה (אם כי לא מיד) את הפוטנציאל החברתי הגלום בחשיבה העסקית חברתית ופעל בהתאם, והגדיר ומכיר ב"ישויות" המשלבות בין פעילות עסקית לבין מטרה חברתית או סביבתית.

ארגונים עסקיים תחת הגדרת L3C לדוגמא מחויבים לפעילות המקדמת מטרה חברתית ברורה ומוגדרת ובזכות זאת רשאים לקבל תקציבים ותרומות בדומה לאלכ"ר תחת חוקי הפרשת המיסוי בארה"ב. דוגמא נוספת היא ארגוני Benefit corporation שמטרתם קידום מטרות חברתיות וסביבתיות לצד רווח כלכלי תוך דיווח שקוף לבעלי המניות אשר בחרו להשקיע בעסק לאור הכוונות החברתיות לצד הפוטנציאל הכלכלי.

בישראל מתנהלים דיונים בנושא במסגרת שולחן עגול עם הממשלה וניצנים ראשונים כבר אפשר לראות באישור הקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים וגם בנושא החקיקה ניתן לראות אור בקצה המנהרה בזכות התוצאות של דיוני השולחן העגול סביב הגדרת פעילות עסקית בקרב עמותות.

מסקנה: השילוב בין מציאות בשטח לבין מאמצים לקידום החקיקה מניבים פירות ובסופו של דבר ככל שהביקוש וההצלחות בקרב העסקים החברתיים יצמחו, כך ייווצרו עוד תמריצים והוכחות עבור מנגנוני החוק לקדם את ההכרה והתמיכה הממשלתית.

עופר פלין הינו מנהל השיווק של Esco מרכז והכשרה לעסקים חברתיים והיה אורח של משרד הפנים האמריקאי במסגרת בתכנית IVLP לצד נציגים נוספים מישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker