רמי לוי: "לא צריך ועד עובדים - אני הוועד שלהם" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שוברים שחיקה

רמי לוי: "לא צריך ועד עובדים - אני הוועד שלהם"

בפאנל במסגרת כנס "שוברים שחיקה" של TheMarker בשיתוף עם קרן מעגלים, אמר יו"ר שירות התעסוקה, שרגא ברוש, כי "אם רוצים שהמשק יצמח, אנחנו חייבים לאתר את כל החסמים לצמיחה ולנטרל אותם"

35תגובות

"לא צריך ועד עובדים - אני הוועד של העובדים שלי. ועדי עובדים יושבים במשרד במרחק של 50 ק"מ מהעובדים, ולא רואים אותם", כך אמר הבוקר רמי לוי, בעלי רשת המרכולים "רמי לוי שיווק השקמה", בכנס משותף של הממשלה, המעסיקים הפרטיים, ההסתדרות, עמותת מעגלים ו-TheMarker. הכנס עסק בתופעת השחיקה בעבודה ובדרכים לפתרונה.

לוי אמר את הדברים בפאנל שעסק בבעיית השחיקה כבעיה לאומית ובצעדים שיש לקדם את הטיפול בנושא. בכנס השתתפו שרגא ברוש, יו"ר שירות התעסוקה ונשיא ההתאחדות לתעשיינים לשעבר; קובי אסמלם, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר; ניצה קסיר, ראש תחום שוק העבודה מדיניות הרווחה בחטיבת המחקר בבנק ישראל; ד"ר דרור דולפין, פסיכאטר במרכז חוסן; רמי לוי, איש העסקים והבעלים של רשת מרכולים "רמי לוי שיווק השקמה".

בפאנל התייחסו הנוכחים לשאלה מדוע נושא שחיקת העבודה לא עלה עד כה, מה גורם לה והיכן יש שחיקה בישראל. עוד נשאלו הנוכחים על סוגיית המידע החסר, וגם לגבי שאלת האחריות - מי צריך לטפל בנושא.

קסיר אמרה כי "40 אחוז מההבדלים בגיל הפרישה קשורים לשחיקה פיזית בגיל העבודה, ועוד 30 אחוז קשור לשחיקה נפשית. בישראל לא נעשו מחקרים בנושא".

דניאל בר און

כתבות נוספות ב-TheMarker:

האוצר מציע: חברות זרות שישקיעו בנדל"ן מניב ישלמו מס רווחי הון

מנכ"ל משרד הבריאות על פרישת שריג: "שינוי מבורך"

אמסלם התייחס לרפורמה בשירות המדינה שאישרה אתמול הממשלה ואמר כי "במסגרת הרפורמה, מנהלים בכירים יפסיקו לנהל את היחידה שהם מנהלים. הוועדה הגיעה למסקנה שללא קציבת כהונה ייגרם נזק לציבור, כי העובד שחוק. הסיבה השנייה היא כלפי העובד עצמו, שהוא יוכל להתאוורר. לשנות ולאתגר זה חלק מהמשימה".

"פעם, כאשר עובד נשחק הממשלה יכלה להוציא עובדים לפנסיה, בזכות הפנסיה התקציבית", הוסיף אמסלם. "בעבר, גיל הפרישה ותוכניות הפרישה סיפקו הרבה פתרונות לעובדים שחוקים. יש מחקר של בנק ישראל שמצא שישנו פער בין השכר הגבוה שעובד מקבל לבין התפוקה שלו ככל שעולים בשנים. היכולת של הממשלה לשלם על פרישה מוקדמת הוא הפתרון המרכזי של הממשלה עם עובדים שלא מתפקדים, בלי לבדוק מדוע הם לא מתפקדים".

ברוש אמר בפאנל כי "אם רוצים שהמשק יצמח, אנחנו חייבים לאתר את כל החסמים לצמיחה ולנטרל אותם. אחד החסמים לצמיחה הוא עובדים שחוקים שהפריון שלהם נסוג לאחור ולא עושים עם זה כלום. נוח להשאיר את העובד ליד המכונה, וגם לא להחליף את המכונה ששוחקת בעצמה, ולא להביא ציוד מתקדם. הסכמי עבודה לא מאפשרים להזיז אנשים לפעמים, כי זה כרוך בתשלומים נוספים, ובסופו של דבר המדינה צריכה לייצר את הפלטפורמה".

אמסלם התייחס אף הוא לקרן לפיצוי על העלאת גיל הפרישה. הקרן, עליה סיכם ראש הממשלה בנימין נתניהו עם התאחדות העתשיינים וההסתדרות ב-2003, לא קמה עקב חוסר הסכמה על הקריטריונים. "היתה בעייתיות ברשימת המקצועות השוחקים שהופיעו בנספח", אמר אמסלם. "זו קרן שמוציאה כסף ציבורי, השאלה היתה האם נכון לאפשר פרצות שיגרמו לכך שהכסף לא יילך למקומות הנכונים".

דרור אמר כי "השוק לא לוקח אחריות על שחיקת העובדים, היא שקופה בפני המעסיק. זה עולה הון למשק אבל לא למעסיק. המשק הפך להיות משק בשירות החוב, אנחנו לא משק בשירות העובד. על העובד השחוק משלם הציבור באמצעות פנייה למערכת הבריאות: עד 70 אחוז מהפניות לרופא משפחה מקושרות לשחיקה. בין 4-3 אחוז מהתל"ג האירופי מיועד לשחיקה. גם בארה"ב וגם באוסטרליה משקיעים בנושא מילארדים. בישראל אף אחד לא הקים את מקום שיטפל בזה, לא חוקרים אותו והציבור שמח לשלם הון תועפות. 600 מליון שקל של הקרן זה כסף קטן שמשלמים עבור מניעת השחיקה.

"העובד נהיה שחוק מחוסר הקשבה והתייחסות. לא דווקא מעבודה פיזית. עובד שיש לו בעיה כלשהי ובא לעבודה יום אחר יום, התפוקה שלו תרד אם לא תהיה הקשבה", אמר רמי לוי. "ניתן למנוע שחיקה אם מתייחסים לעובדים, מעבירים בין תפקידים ולקבל ממנו לא פחות בזכות היחס". לשאלה האם הוא מזהה את הבעיה אמר לוי כי "מנהל החנות יודע כי העובד הוא הבסיס של העסק. הם יודעים שהם צריכים להתייחס לתפוקה, למצב הרוח ולכל האספקטים של היחס כלפיו. אני מדבר עם העובדים בגובה העיניים, ולכן אם יש שחיקה". לקריאה מהקהל מדוע אין ועד עובדים אצלו בחברה השיב לוי: "אני הוועד של העובד שלי".

קסיר הגיבה לדברי לוי ואמרה כי בתור יו"ר ועד עובדי בנק ישראל, היא לא מסכימה. "אבל אני מסכימה שכדי למנוע שחיקה צריך תרבות ארגונית. יחס לעובדים, התייחסות לתרבות הפנאי. להקפיד שעובדים לא יעבדו יותר מדי שעות עבודה. הכשרות גם חשובות. יש אלמנט של חדשנות בניהול שבשנים האחרונות תפס תאוצה וזה נותן לעובדים הזדמנויות להתקדם, להתרענן במוסד בו הם נמצאים. לצערי בארץ קצת פחות עושים את זה. יש לכך השפעה רבה. לגבי המגזרים השונים, המגזר הערבי סובל מבעיה רבה של שחיקה פיזית. הם חמישית מהאוכלוסיה, והשחיקה שם רבה בקרב הגברים, שכמעט 70 אחוז מהם מועסקים במקצועות פיזיים. זה משהו שלא קיים באף מדינה מערבית וגם לא מדינות ערביות או מוסלמיות. זו אוכלוסייה שסובלת ממצוקה כלכלית, הפסד תוצר וכמובן זה משליך על תחושת ההשתייכות למשק".

"התעלמות מנושאים כאלו יוצרת מצוקה בעתיד", הדגישה קסיר. "התרבות הארגונית, האחריות האישית של העובד חשובות, אבל חשוב שגם המדינה תקצה משאבים רבים מאוד, וגיבוש מדיניות כוללת. טיפול בעובדים הנשחקים היא לטובת המשק כולו וצריך להירתם ביחד".

ברוש: "אנחנו חייבים לעבור חינוך מחדש בנושא של שחיקת העובדים, כי ברור שהם יישארו איתנו עד גיל הפנסיה. אנחנו לא רואים את ההפסד שאנחנו גורמים לעסק שלנו ובעקיפין גם למשק. אנחנו המעסיקים צריכים להבין שקרן מעגלים היא ההתחלה, ואנחנו נצטרך להכניס את ידנו לכיס ולהשקיע בתחום".

אמסלם: "אין סיבה שהעובד 'יתקלקל' במהלך השנים. צריך לחזור לתרבות שחלק מהגנת השחיקה היא הגנה על הפנאי. הפנאי הוא משאב שעומד לרשות המעסיק. גם הטכנולוגיה יכולה לסייע לצמצום השחיקה של העובד ולסייע בשיפור סביבת העבודה שלו. הטכנולוגיה גם יוצרת נזק כי היא יוצרת עומס על העובד, למשל שצריך לענות להודעות טקסט תוך זמן קצר, אחרת הצד השני ייעלב". בתגובה אמר לוי: "מאז שהשתחררתי מהצבא אני עובד 20-18 שעות, ולא נשחקתי. לא תמיד שמירה על הפנאי מונעת שחיקה".

בפאנל נשאלו המשתתפים מהם הפתרונות שהם מציעים לטווח הקצר. קסיר ענתה כי יש לשנות את התרבות האירגונית. אמסלם השיב כי יש להעלות את המודעות לנושא, ולשים אותו כחלק מתוכניות עבודה של מנהלים בשירות המדינה. ברוש ענה כי בטווח הקצר צריך לנצל ביעילות את הכסף של קרן "מעגלים". בטווח הארוך יש להכניס את הנושא לתודעה כל מנהלי משאבי אנוש ומנכ"לים. דולפין הציע לספק לעובדים את התשתית שתספק עזרה למי שצריך אותה. קרן מעגלים היא השלב הראשון. לוי ענה כי יש להקיב ולהתייחס לעובד. "בגיל 50 פלוס העובד לאו דווקא שחוק אלא להפך יש לו יותר ידע אחריות ומוסר עבודה", אמר לוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#