"זה בסדר. כבר דיברתי עם אבא" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"זה בסדר. כבר דיברתי עם אבא"

איך לנהל מעבר בין דורי מוצלח בעסק המשפחתי

7תגובות

אדם מקים עסק, לעתים עם קרובי משפחה או שותפים.העסק קם על רגליו, מצליח וצובר מוניטין. השנים חולפות והבנים של דור המייסדים מתבגרים ובעיני חלקם השתלבות בעסק המצליח שמפרנס את המשפחה היא מהלך טבעי וברור מאין כמותו. דור המייסדים מתבגר אף הוא ולאחר שנים רבות של פיתוח העסק, ניהולו ועבודה קשה ומאומצת, הוא נוטה לעבוד מעט פחות קשה ומאידך אין הוא בשל "לרדת מהבמה" באופן מוחלט.

במשך השנים מתחילים הדיבורים על פרישת דור המייסדים והעברת העסק לדור השני. ילדי השותפים מנסים לממש את שאיפות ההשתלבות שלהם בעסק והנה מבעבע לו מוקד חיכוך פוטנציאלי.

האבות המייסדים, שלא רוצים ליצור מתח נוסף במשפחה, בוחרים לעתים להעלים עין מהחיכוכים שמעל ומתחת לפני השטח. עם פרישתם הבלתי נמנעת ברבות הימים, הדיונים בין הבנים עוברים לא אחת מהארוחה המשפחתית ומשולחן הישיבות, לבית המשפט.

מצב דברים זה מהווה כר נרחב של דילמות קשות בעסק, המגיעות לעתים גם לקונפליקטים לא פשוטים, אשר במצבים מסוימים מהווים איום על שלום הבית ומערכת היחסים במשפחה ועל המשך קיומו של העסק.

לצד עסקים קטנים רבים, גם חברות גדולות ומצליחות, כגון: ענקית הקמעונאות וול מארט, חברת המזון הישראלית שטראוס, תאגידי הנדל"ן והספנות של האחים סמי ויולי עופר ז"ל, עסקי הרכב והנדל"ן של קבוצת בני משה קרסו הינם בבעלות ו/או שליטה ו/או בניהול של משפחות.

לצד היתרונות הרבים למצב בו "הכל נשאר במשפחה", ניצבים עסקים אלה בפני קשיים רבים בשל התמודדות במקביל בזירה המשפחתית והעסקית והממשק הלא פשוט בין מערכות אלה.

עופר וקנין

הממשק המסובך בין מערכת השיקולים המשפחתית למערכת השיקולים העסקית בא לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בסוגיית "המעבר הבין דורי בעסקים". מחקר שנערך בשנת 2003 בארה"ב בקרב עסקים בבעלות משפחתית, מצא כי מתוך 100 עסקים משפחתיים כ-70% לא יצליחו לעבור מהדור הראשון לשני וכ-50% מהעסקים שיישרדו ייעלמו במעבר בין הדור השני לשלישי.

כמו מערכות היחסים עם השותפים המייסדים של העסק ובני משפחותיהם, תחומי הדילמות והחיכוך רבים ונוגעים בסוגיות של איכות הניהול, יכולת כלכלית של העסק ולא פחות חשוב - עניינים פסיכולוגיים והתנהגותיים.

פער הדורות: פער הדורות משקף פער בניסיון חיים. לאבות המייסדים ניסיון רב והם מכירים את העסק על בוריו ועל כל צדדיו, בעוד שהדור הצעיר (שבדרך כלל גם משכיל- לעתים אף יותר מדור המייסדים) משוכנע שהשכלתו והיכרותו עם העידן החדש נותנים לו ערך מוסף, שלא לדבר על היותו נמרץ יותר. תיתכן גם תפיסת חזון שונה בין דור המייסדים לדור ההמשך: בעוד שדור המייסדים מעוניין בדרך כלל לשמור על הקיים, שואף דור ההמשך להתפתחות עסקית (לעתים תוך נטילת סיכונים). פערי גיל ותרבות אלה טומנים בחובם לא מעט חיכוכים.

עניינים של "אגו": הבן שנכנס לעסק, חרד מהרגע שבו יאמר לו אחד הלקוחות או הספקים: "זה בסדר. דיברתי כבר עם אבא". לכן הוא רוצה שיציאתו של האב מ"העניינים" תהיה מהירה. מהצד השני, האב בטוח שהעסק זה הוא: העולם מזהה את העסק אתו ועם המוניטין שרכש. אבות רבים חוששים מאובדן שליטה וסמכות שיכולים להיות מנת חלקם בהגיעם לגיל השלישי. האב רוצה "שהבן יתחיל מלמטה ואילו הבן מצדו רוצה להתחיל במעמד ניהולי בכיר, תוך שהוא זוכה בגיבוי אביו, שיהיה כמובן נסתר ובלתי מורגש מבחוץ. גם כאן יש פוטנציאל לחיכוכים רבים.

לא כל אחד מתאים: רובו ככולו של הדור הצעיר במשפחה משוכנע שיש לו זכות להשתלב בעסק ולקבל בו מעמד בכיר. לעומת זאת, האב המייסד מכיר את הדור הצעיר שגידל ויש לו דעה ברורה , לעתים נכונה ולעתים מבוססת על דעה קדומה, מי מתאים למה ומי בכלל לא יכול להשתלב בעסק. הדבר יוצר מטבע הדברים מצב של תחרות בין בני הדור הצעיר ומתחים בין-דוריים חריפים.

היחסים עם השותפים: לכל אחד מהשותפים יש ילדים, שאותם היה רוצה "לסדר" בעסק. רוב העסקים המצליחים להתקיים שנים רבות מבוססים על שמירתו הקפדנית של סטטוס קוו בין מרכיבי דור המייסדים. לכל אחד מהם יש ערך מוסף אחר ובדרך כלל יהיה אחד שהוא הדומיננטי בעסק. העברת העסק לדור ההמשך טומנת בחובה פוטנציאל חיכוכים רב שכן לא בהכרח תכונותיו של השותף הדומיננטי המנהל, שהביאו אותו להיות כזה, עוברות בירושה לילדיו. ילדיו של השותף השקט והרצסיבי יכולים להיות מוכשרים עשרות מונים מילדיו של השותף המנהל.

כמה פיות צריך להאכיל? העסק הוותיק והמצליח פירנס בכבוד מספר משפחות של בני דור המייסדים. אם נניח שלכל משפחה יש מספר ילדים שחלקם רוצים להשתלב בעסק נשאלת השאלה, האם העסק התפתח במידה כזאת שהכנסותיו ורווחיו יכולים אכן לפרנס משפחות נוספות. ככל שהתשובה אינה חיובית, נדרש העסק לקבל החלטות בתחום "הברירה הטבעית": לא כל מי שחושב כי הוא יכול להשתלב בעסק, אכן יכול במציאות להשתלב בו.

פוטנציאל הגידול וההתפתחות של העסק: המעבר הבין דורי מחייב לבחון ברצינות את פוטנציאל הגידול וההתפתחות של העסק, במיוחד כאשר עלויות התקורה של העסק עולות מאוד כאשר נוצרת בו שכבה ניהולית נוספת או הוספת תקני עבודה לבני המשפחה השונים המצפים להתפרנס מהעסק. כמו כן, יש לתת את הדעת על תנאי הפרישה של דור המייסדים: האם להמשיך ולהעסיקם בין אם בפועל ובין אם "על הנייר" בלבד, כיצד לממן את פרישתם מהעסק תוך הבטחה ששארית חייהם תהיה ברווחה אליה הם רגילים (גם במציאות שהצרכים שלהם משתנים) ועוד כהנה וכהנה שאלות כבדות משקל.

עלות הוויתור: בכדי להבטיח את המשך קיומו של העסק כעסק חי, נדרשים רבים מן השותפים להליך המעבר לבצע ויתורים לא פשוטים: לא כולם יכולים להשתלב בפעילות העסק ולהתפרנס ממנו במישרין. המערכת המשפחתית חייבת לשאת בעלויות הוויתור הזה כדי שהמשפחה לא תזדעזע באופן היכול להביא להרס ולפירוק התא המשפחתי .

העסק חייב להיות מנוהל: אין זכות קיום לעסק אם אין הוא מנוהל כיאות. בסופו של דבר ישנם מעט מאד תפקידים בראש הפירמידה, ואם אין אנו רוצים להגיע למצב שבו תהיה ההנהלה החדשה בבחינת גולם שקם על יוצרו, השאלה "מי ראוי לשמש כמנכ"ל ו/או יו"ר ו/או נשיא" היא שאלה הטומנת בחובה מתח רווי קונפליקטים שעלול לפתוח תיבות פנדורה היסטוריות וחשבונות מהילדות הרחוקה.

ניהול אנכי: פעמים רבות יש ניסיון לצקת תוכן ממשי בקליטת הדור השני בעסק. הדבר מחייב כפיפות של בני משפחה לבני משפחה אחרים. קבלת מרות מהסוג הזה היא בבחינת "רע הכרחי" בעיני רבים, שכן האלטרנטיבה של הישארות מחוץ לעסק נראית בעיניהם כגרועה יותר. עם זאת נשאלת השאלה, עד כמה באמת מסוגלים בני משפחה הכפופים בהיררכיה העסקית לבני משפחה/בני שותפים אחרים לקבל באמת את מרותם. האם יכול מנכ"ל חברה כזאת, להגיע למסקנה שאחיו- סמנכ"ל הכספים למשל, אינו מבצע את תפקידו כיאות ולוותר על שירותיו?

חרף הקושי, מעבר בין דורי בעסקים אינו מועמד לכישלון ודאי. מעברים בין דוריים לא מעטים הצליחו ועסקים ממשיכים להתקיים לפרוח ולהצליח. הצלחתו של המעבר תלויה רבות בפתיחות המחשבה – הן של בני דור המייסדים והן של בני דור ההמשך. חשוב שמעבר בין דורי של עסק יהיה מתוכנן ולא פחות חשוב: שיח פתוח ומשתף הוא אבן בסיס להצלחתו של מעבר בין דורי שכזה.

הכותב הוא עו"ד, בעל משרד עורכי הדין דוניץ ושות' ומומחה בליווי מעבר בין דורי בעסקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#