בדיקת OECD: "החדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בישראל, אך הרגולציה מכבידה עליה" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדיקת OECD: "החדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בישראל, אך הרגולציה מכבידה עליה"

על פי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בישראל יש 480 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 244 אלף עצמאים ■ לפי ממצאי דו"ח OECD, ביחס למדינות האיחוד האירופי, בישראל יש ייצוג חסר לעסקים בינוניים ■ בישראל חסרה תכנית אסטרטגית אפקטיבית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים

7תגובות

בישראל חסרה תכנית אסטרטגית רב שנתית שתתבסס על כל השחקנים ותבטיח מערכת תומכת אפקטיבית בפיתוח התמחויות של עסקים קיימים וחדשים. כך לפי דו"ח ה-OECD שבחן את מערכת התמיכה הממשלתית בעסקים קטנים.

ממצאי הדו"ח מראים גם, כי ביחס למדינות האיחוד האירופי, בישראל יש ייצוג חסר לעסקים בינוניים. "בצד החיובי נראה כי יש תחלופה בריאה של עסקים, והישרדות עסקים בשנה הרביעית עומדת על 50%, בדומה לשאר מדינות הארגון", אמר אנטוניו פנאליי, ראש החטיבה לפיתוח הסקטור הפרטי ב-OECD. על פי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בישראל יש 480 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 244 אלף עצמאים.

אייל טואג

תחת הכותרת 'כיצד מתייחסת ישראל למגזר העסקים הקטנים והבינוניים', הציגו נציגי ה-OECD והאיחוד האירופי את ממצאי ועדת הבדיקה וההערכה שקיימו בישראל. בתהליך שהתקיים בחודשים האחרונים. התהליך נעשה בהובלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, השתתפו בתהליך מומחים ובכירים באקדמיה, בארגוני המעסיקים, ובארגוני העסקים הקטנים והבינוניים. הנתונים שנאספו הושוו ל-40 מדינות ולנתונים שנאספו בישראל בשנת 2008. הדו״ח המלא יפורסם בתחילת 2014.

הממצאים הוצגו בסגרת מסיבת עיתונאים בבית התעשיינים בת"א, במעמד שר הכלכלה נפתלי בנט, נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, צביקה אורן, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי ובכירים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

מהבדיקה הראשונית עולה כי ישראל מקבלת ציון גבוה גם בכל הנוגע למערך התמיכה ביזמים ועידוד צמיחת יוזמות וסטארט אפים. כמו כן, מציין צוות הבדיקה כי ישראל מצטיינת בהנגשת העסקים לשווקים הבינלאומיים. כוח העבודה ה"מאוד משכיל" בישראל, מצוין לטובה על ידי צוות הבדיקה, שקובע: "יזמות וחדשנות מהוות מנועי צמיחה מרכזיים בכלכלה הישראלית ומקודמים על ידי הממשלה".

ביחס למאפייני העסקים בישראל, עולה כי המגזר העסקי מוביל בחדשנות וקיימים כלים טובים לגיוס הון, בעיקר בהיי-טק ופחות בתחומים אחרים. עוד עולה כי בישראל יש יותר מדי רגולציה\ כך למשל הקמת חברה היא תהליך שלוקח 3 שבועות, ארוך יחסית למקובל באירופה. גם השגת רישיון עסק הוא תהליך מסובך, וכדי להקים חברה אין מקום אחד בו ניתן לעשות זאת, וגם אין אפשרות לעשות זאת באינטרנט.

על פי ממצאי ועדת הבדיקה, בישראל חסרה תכנית אסטרטגית רב שנתית בתחום ההכשרות, וכי הדרכה הניתנת כיום אינה מוכוונת ברמה הלאומית וכן ישנו מחסור
בהדרכה מוכוונת לנשים ברמה הלאומית.

בעיה נוספת שקיימת בקרב עסקים קטנים היא בתחום המחסור באשראי לעסקים קטנים . עסקים קטנים ובינונים לוחצים שנים לקבלת תמיכה גדולה יותר מהמדינה בעידוד היצוא ובמימון אשראי וטוענים, כי תכניות הרשות אינן תואמות את צרכיהם. בשנת 2012 אומנם הוכפלמספר הבנקים שמעמידים הלוואות, והיקף הסכומים זינק ל 4.5 מליארד שקלים, אבל עד כה חולקו 1.5 מליארד שקלים ונשמעות טענות כי רק עסקים חזקים יחסית אכן נהנים מהכסף

כמו כן, כושלת ישראל בהנגשת הרישום לעסקים קטנים ובינוניים ובפישוט תהליכי רישוי העסקים. ועדת הבדיקה אף מצאה כי ישראל נכשלת במיוחד באכיפת התשלומים והחובות לעסקים קטנים ובינוניים המעוכבים, לא אחת, דווקא על ידי רשויות מקומיות וגופים ציבוריים שאינם ממשלתיים. כמו כן, נמצא שחסר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים העוסקים בהכשרת יזמים ובעידוד יזמות וצורך בבניית מדיניות ממשלתית משולבת לטיפול בתחום.

תוכנית הערכה של האיחוד האירופי החלה לפני 15 שנה, וכללה מספר מדינות הנמצאות לחופי הים התיכון וביניהם מצרים, ירדן, לבנון, הרשות הפלסטינית (וסוריה שבינתיים הוצאה מהתוכנית) במטרה לסייע למדינות אלו לקדם את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. ישראל, שבאותן שנים טרם צורפה לקבוצת מדינות ה-OECD, היתה חלק מהתוכנית. בינתיים ישראל צורפה למדינות ה-OECD והיה ברור כי על מנת שתפיק יתרון עליה להשוות עצמה למדינות אירופה.

מאחר שבשנת 2008 חוקק באיחוד האירופי חוק העסקים הקטנים והבינוניים הנחשב למתקדם מאוד, הוחלט כי הבדיקה תתמקד בדרך שעל ישראל להתקדם לקראת השוואת הסטדרנטים שלה לאלו של החוק, וקבוצת ההשוואה שנבחרה היא מדינות מזרח אירופה. למרות שמדובר בתוכנית של האיחוד האירופי, מי שנבחר להיות קבלן הביצוע של הבדירה הוא גוף המחקר של ה-OECD וקרן האימון האירופי ETF.

 

בנט אמר בפתח מסיבת העיתונאים כי הממשלה מצאה גירעון של 40 מליארד שקל ותוך 8 שבועות פתרה את הבעיה: "התקציב בעייתי ומקשה על השכבות החלשות, ואנו נטפל בכך. אבל נהגנו באחריות ברמת המאקרו עכשיו בואו נתקן את הכלכלה. אנחנו פועלים להגדיל את אחוז ההשתתפות של שתי אוכלוסיות בשוק העבודה: חרדים וערבים. נעשה כל מה שאפשר להכניס את האוכלסויות הללו לשוק העבודה. אלו בעיות כרוניות שאם נצליח בטיפול בהן נעשה היסטוריה.

"בנוסף, מונופולים מקומיים, הנמלים וחברת החשמל - חונקים את הכלכלה. לא אכפת לי שהעובדים שם יקחו איזו משכורת שהם רוצים כל עוד תהיה תחרות בנמלים. אני מאמין שכעת יש לנו כלים חדשים לטפל בבעיות הללו והמרכזי בהם הוא מודעות ציבורית. ככל שנדבר לציבור ונסביר ולא נחסום מידע מצבנו יהיה טוב יותר. אם הציבור יהיה איתנו נוכל לשבור את הקירות שחוסמים אותנו. יש פה אנרגיה יזמית שמחכה לפרוץ כמו מעיין. לא מספיק להיות אחראים. פיסקלית אלא עלינו להיות אמיצים ובעלי הכוח הפוליטי לבצע זאת".

צביקה אורן, נשיא לשכת ארגוני התיאום הכלכליים, אמר כי לעסקים קטנים ובינוניים
יש 4 בעיות עיקריות: "ראשית, עסקים קטנים לא מסוגלים להתעסק עם הרגולציה. שנית, אין להם מספיק גישה לכסף קל. שלישית, אין להם יכולת להשתתף במכרזים ממשלתיים, ורבית לא יצרנו סביבה עסקית תומכת כדי שיפעלו בצורה טובה. למשל, אין מספיק שירותים לעסקים קטנים היכולים לחפות על יכולות חסרות בעסק כמו שיווק, אבטחת איכות ועוד".

קריסטוס קיריאטיז, ראש כוח המשימה לתחום הצמיחה באיחוד האירופאי, אמר כי במהלך התהליך התייחסו המשתתפים לפרמטרים שונים, בהם: עידוד היזמות, מתן הזדמנות שנייה לעסק שנכשל, הקלת נטל הרגולציה, הנגשת שירותי הממסד הציבורי לעסקים קטנים, גישה לרכש ציבורי, גישה למימון, ניצול ההזדמנויות מהשוק האירופי,
עידוד חדשנות ומיומנויות של עסקים, הפיכת אתגרים סביבתיים להזדמנויות, התערות בשוק העולמי.

כמו בכל מדינה שזכתה להערכת מומחים שכזו, גם לישראל מונה רכז מטעם הנציבות לביצוע הערכה זו. הרכז מטעם הנציבות בישראל, ד"ר ניר בן-אהרון, הוא ראש מחלקת המחקר והמדיניות ב"סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" במשרד הכלכלה.

לדברי ד"ר ניר בן אהרון, ראש מחלקת המחקר והמדיניות בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה: "מדובר במבחן הערכה מקיף הכולל בחובו שורה ארוכה של נושאים, לרבות רגולציה, מימון ואשראי בנקאי, מדיניות ממשלתית, מדיניות יצוא, נגישות למידע ושירותי ממשל רלוונטיים, דאגה לסביבה ועוד ועוד. הערכת המומחים האירופאים תתבסס על מסמכים מתועדים של פעילויות ממשיות שנעשו ונעשות במדינת ישראל בכל אחד מהתחומים. תוצאות ההערכה שיפורסמו מחר, הן חלק מסקירת המדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה. הדו"ח מספק הזדמנות לבדיקה בלתי מוטה של מצב מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, על נגזרותיו השונות, ויאפשר לגבש המלצות לתיקוני חקיקה ומדיניות ממשלתית ורגולטורית בישראל".

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אמר: "ביוני 2008 ניסחה הנציבות האירופית את 'חוק העסקים הקטנים', כחלק ממגמה כללית של האיחוד האירופי לסייע ולעודד את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ביבשת. מטרת החוק היא להדגיש את חשיבות המגזר לכלכלת האיחוד, לקבוע מדיניות מקיפה ואחידה לגביו ולאפשר השוואה בין המדיניות והביצועים של המדינות השונות. באירופה כבר השכילו להבין כי מסגרת תנאים מיטבית לעסקים הקטנים והבינוניים תלויה - בראש ובראשונה - במתן הכרה ציבורית בבעלי העסקים".

"גם כאן בישראל, חשוב שהחברה וגם הממשלה יבינו כי יש לעודד אזרחים ליזום ולפתוח עסק משלהם, שיתרום משמעותית לגידול בתעסוקה ולשגשוג הכלכלי של מדינת ישראל. למרבה הצער, למרות השיפור בחקיקה וברגולציה והשינוי בשיח הישראלי בכל הנוגע למגזר העסקים הקטנים, עדיין קיימים חסמים רבים מדי הפוגעים ביכולת השרידות של עסק בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#